קראו דוגמא מהפסיקה בנושא צו עיקול זמני בתביעות נזיקין: 1. בפני ערעורם של המערערים על החלטתו של כבוד הרשם אריה ביטון , מיום 17.10.13 , שניתנה בת"א 36271-02-13 , בה דחה כבוד הרשם את בקשת המערערים למתן צו עיקול זמני וקבע כך : "לא השתכנעתי כי המדובר בתובענה לסכום כסף או כי ניתן ליתן צו עיקול זמני בתביעת נזיקין כטענת ב"כ המבקשת ". זהות הצדדים: 2. המערערים הגישו לבית המשפט תביעת נזיקין כנגד המשיבה בגין התחזותה לרופאת שיניים וטיפולה בהם במשך 20 שנה. בעלת העניין מס'1, הגב' שמחה מזרחי לטובתה נרשמה הערת אזהרה הן לגבי הדירה ברחוב יהודה המכבי תל אביב והן לגבי הבית ברעננה. בעלת העניין מס' 2, הגב' תמר נבו , הינה בעלת בית משותפת עם המשיבה לגבי 1/2 בית קוטג' ברחוב פנחס רוזן 16 רעננה , בהתאם להסכם ביניהן לפיו לא ניתן למכור את הבית ברעננה ללא אישור הצדדים. (את המידע אודות מחצית הקוטג' למדו המערערים מבקשה שהוגשה במסגרת תיק 308917/07 בש"א 172900/07 משפחת מי רז ) בעלות העניין מס' 3 ו 4 , הגב' רייטן ענבל והגב' שלום בורשטיין עדי הינן בנותיה של המשיבה מי שלהן העבירה המשיבה במתנה , מכר ללא תמורה, את הבית ברעננה. עיקרי העובדות הצריכות לענייננו: 3. עם הגשת התביעה בתאריך 29.04.13 הגישו המערערים את בקשת העיקולים הראשונה לעיקולים זמניים של כספים ומקרקעין השייכים למשיבה. בתאריך 05.05.13 הגישה ב"כ התובעים הודעת הבהרה לאור החלטתה מתאריך 30.04.13 בבקשה למתן צו עיקול כספים ומקרקעין הראשונה, בית המשפט דחה את בקשת העיקול בתאריך 13.05.13. בתאריך 06.06.14 התקבל במשרדי ב"כ המערערים כתב הגנה אותו הגיש ב"כ המשיבה בתיק נשוא ערעור זה. בתאריך 29.05.13 הוגשה על ידי ב"כ המערערים בקשה לאיחוד תיקים ושמיעת התיק בפני אותו מוטב. בתאריך 24.06.13 ניתנה החלטת כבוד השופטת נועה גרוסמן, לאחר ששקלה את הבקשה לפיה שני התיקים ידונו בפני אותו שופט , כבוד השופט ירון בשן והוא שיחליט אם לאחד אותם. בתאריך 09.09.13 התקיימה ישיבה בפני כבוד השופט ירון בשן, ולאור הצעת ב"כ הנתבעת הופנו הצדדים לגישור על ידי המגשר עו"ד רוני גולן. בגלל שהמשיבה מיוצגת על ידי שני עורכי דין שונים בשני התיקים אזי פוצל הגישור ותחילה נדון התיק משנת 2007 ותיק המערערים נדון ביום 27.10.13. בתאריך 15.10.13 הודיעה עו"ד מנדל מי שמייצגת את התובעים , משפחת מי רז, בתיק אזרחי 30891-07 , כי ככל הנראה הגיעו להסכם גישור אשר ישולם מכספי העיקול המוחזקים בידם . בגלל שהמשיבה הודתה בתיק מי רז כי התחזתה לרופאת שיניים , מעבר להודאתה במסגרת התיק הפלילי שהתנהל , הוגשה הבקשה החוזרת לעיקולים ולעיקולי צד ג' ובכלל זה עיקול ברישום של זכויות המשיבה על המקרקעין, נשוא ערעור זה . בתאריך 17.10.13 ניתנה ההחלטה נשוא ערעור זה בה דחה כבוד הרשם את בקשת המערערים למתן צו עיקול זמני על כספים ומקרקעין של המשיבה. טענות המערערים: 4. בתיק אזרחי 30891-07 , תיק אחר באותו עניין של תובעים אחרים באותה עילת תביעה כנגד המשיבה , ניתן עיקול אליו ביקשו המערערים להצטרף , סברו המערערים כי לאור בקשה לאיחוד הדיונים בשני התיקים , אזי העיקול שהוטל בתיק האחר ישרת גם אותם בבוא היום לכשיינתן פסק הדין , לאור איחוד התיקים ומכאן שלא הוגש ערעור על ההחלטה הראשונה הדוחה את בקשת העיקול הראשונה. המערערים טוענים כי שגה כבוד הרשם כאשר דחה את הבקשות לעיקולים, כאשר הוכחה ולו לכאורה התביעה הכספית וניסיונות הברחת הרכוש והעברתם של המקרקעין לבעלות עניין 1, 3 ו 4 מה שלמעשה מרוקן את המשיבה מכל נכס ו/או רכוש אשר ממנו יוכלו בבוא היום המערערים להיפרע לכשיינתן פסק דין. המערערים טוענים כי שגה כבוד הרשם כאשר קבע כי בתביעה נזיקית לא ניתן להטיל עיקולים. המערערים טוענים כי שגה כבוד הרשם כאשר לא הפעיל סמכותו מכוח תקנות סדר הדין האזרחי והורה על עיקול של זכויות המשיבה 1 מכל מן וסוג שהוא בנכסיה של המשיבה , לרבות זכויות כספיות, פיקדונות, כספי נאמנות המצויים ומוחזקים בידי מחזיק 1 , המצויים ו/או מוחזקים ו/או רשומים אצל מחזיקים ו/או צדדים שלישיים , לשם הבטחת ביצוע פסק הדין בתיק תביעה רשלנות מקצועית, נזיקין, תביעות גוף , תקיפה , פיצויים עונשים זו. המערערים טוענים כי שגה כבוד הרשם כאשר לא קבע כי התביעה הנזיקית הינה תביעה כספית אשר מתבססת על מספר רכיבי תביעה , נזק מיוחד: כל ההוצאות שהוציאו המערערים בעבר ועד היום, נזק כללי: הוצאות שייגרמו להם בעתיד נוכח מעשי הרשלנות של המשיבה בטיפולה במערערים ללא אישור הסמכה ו/או ידע מקצועי, נזק לא ממוני: הכולל כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה ופיצויים עונשיים שהם בשיקול דעת בית המשפט הנכבד. המערערים טוענים כי שגה כבוד הרשם משלא קבע כי תביעה זו שונה במהותה מתביעות נזיקין אחרות לאור העובדה כי בגין מעשה המשיבה הוגש כתב אישום אשר בבית משפט השלום בתל אביב הורשעה המשיבה ובבית משפט המחוזי התקבלו טענותיה בדבר אי כשרות לעמוד לדין ורק מטעם זה בוטלה ההרשעה. המערערים טוענים כי שגה כבוד הרשם כאשר לא התייחס לטענה בדבר תשלומים ששולמו על ידי המערערים למשיבה משך 20 שנה כעולה מעדותם במשטרה, לטענתם סכום זה לא יפחת מ 600,000 ₪ ששולמו , זאת מעבר לנזקים שפורטו בחוו"ד מומחה מטעם המערערים ד"ר קראוזה אשר בחוו"ד ציין את העלויות הכספיות שנדרשו ויידרשו כל אחד מהמערערים לשלם בעתיד. לאור זאת ברור שבתביעה נזיקית קיימים רכיבים כספיים מובהקים הניתנים לכימות ומכאן שלא ניתן לקבוע כי מדובר רק בתביעה נזיקית . המערערים טוענים כי טעה כבוד הרשם כאשר לא התייחס לקביעותיה של השופטת דבורה ברלינר בע"פ 23716-09-11 לייטנר נגד מדינת ישראל בעניינה של המשיבה. וכי טעה כבוד הרשם כאשר התעלם כי המשיבה נתנה הודאתה במסגרת הליך זה בדבר ההתחזות ויש בכך הודאת בעל דין בכל טענות התביעה . המערערים טוענים כי המשיבה פועלת להבריח את נכסיה , הבית ברעננה, הבית ביהודה מכבי תל אביב, וכי עולה מנכסי הטאבו אין חולק כי המשיבה ממלאת את רכושה תוך ניסיון להסיר מעליה את איום העיקול ובעתיד מימושם של הנכסים ועל כן העבירה ללא תמורה במתנה לבנותיה את הבית ברעננה ומכרה את הדירה ביהודה מכבי לבעלת עניין מס' 1. המערערים טוענים כי הסכם המכר עם בעלת עניין 1 אינו הסכם אמיתי , אלא הסכם פיקטיבי שנעשה למראית עין בלבד שמטרתו האמיתית הברחת נכסי המשיבה, באופן שבו נושיה, המערערים לא יוכלו להניח ידם עליהם ומכאן שיש לראות את ההסכם כבטל . המערערים טוענים כי קיים חשש כי אי מתן צו העיקול עלול להכביד על ביצועו, וכי באיזון האינטרסים נוכח התנהגותה של המשיבה במשך 20 שנה הרי שמאזן הנוחות והמידתיות נוטה לטובת המערערים במקרה דנן. תגובת המשיבה: 5. המשיבה טוענת כי המקרה דנן איננו המקרה החריג בו נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור, וכי החלטתו של כבוד הרשם ניתנה לאחר שהתייחס לטענות המערערים . המשיבה טוענת כי צדק כבוד הרשם כאשר קבע כי צו עיקול זמני אינו ניתן בתביעות נזיקין , אלא במקרים חריגים בלבד. המשיבה טוענת כי העבירה את הזכויות בנכס לבנותיה עוד בחודש נובמבר 2012 וכבר בתאריך 11.12.12 אישרה עיריית רעננה למחלקת הטאבו להתחיל את תהליך הרישום. הרישום בטאבו בפועל התרחש במאי 2013 וזאת בשל הצורך בקבלת יתרת האישורים ללשכת רישום המקרקעין. המשיבה טוענת כי אין כל הברחת נכסים, אין כל העברה שנעשתה לאחרונה, וכי בקשת העיקול מתייחסת לזכויות לא ידועות, תוך שהמערערים כורכים נכסים של אחרים . המשיבה טוענת כי המערערים טרם הציגו כל אסמכתא לתשלום סכומי כסף וכי סביר להניח כי אילו הייתה קיימת אסמכתא כזו היא הייתה מוצגת בפני בית המשפט. המשיבה טוענת כי המערערים הגישו בעבר הודעת עיקול שנדחתה על ידי בית המשפט ביום 13.05.13 וזאת למעשה הפעם השנייה בה בקשה למתן צו עיקול זמני שהגישו המערערים נדחית על ידי בית המשפט. המשיבה טוענת כי לא חל כל שינוי נסיבות מהותי מיום 13.05.13 ועד היום. המשיבה טוענת כי עומדת ותלויה בקשת מחיקה על הסף מחמת התיישנות אשר בית המשפט צריך להידרש אליה . המשיבה טוענת כי מעולם לא טענה כי אין ביכולתה לשלם את פסק הדין ככל שיינתן וכי המערערים לא הוכיחו כי אין ביכולתה לשלם, וכי במקרה דנן הטלת עיקול על כל כספיה ועיקול זכויותיה מכל סוג שהוא של המשיבה , יהווה פגיעה קשה ולא מידתית ביכולתה של המשיבה לכלכל עצמה ויפגע בצורה קשה בזכות הקניין של בנותיה אשר קיבלו מתנה מאימם , שנה וחודשיים טרם הגשת התביעה נגדה. המשיבה טוענת כי לא ביצעה כל הברחת נכסים וכי הערת האזהרה שנרשמה לטובת משיבה 2 בתאריך 10.04.06 נרשמה בשל חוב כספי של המשיבה לבעלת עניין 1 ונועדה להבטיח את פירעון החוב. המשיבה טוענת כי הערת האזהרה שנרשמה לטובת בעלת עניין 1 על הבית ביהודה המכבי תל אביב נרשמה יחד עם הערת האזהרה שנרשמה לטובת בעלת עניין 1 על הבית ברעננה . דיון והכרעה: 6. לאחר עיון מעמיק בנתונים שלפניי מצאתי כי דין הערעור להידחות מהטעמים שאפרט להלן. הוראת תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 קובעת כך: "(א) לא יינתן צו עיקול זמני אלא בתובענה לסכום כסף; ואולם בתובענה לדבר שבעין רשאי בית המשפט או הרשם לצוות על עיקול הנכס הנתבע. (ב) בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. (ג) אין לעקל נכס הפטור מעיקול אותה שעה". "ככלל, צו זמני לא ניתן בתום ההליך, קרי לאחר בירור מקיף ומלא של זכויות הצדדים ובהסתמך על מסכת ראייתית כוללת, אלא דווקא בפתח ההליך ועל-יסוד בירור ראייתי מוגבל, חלקי ומקוטע" " 8420/96 ' ", " (3) 789, 799 (1997). 7. בדרך כלל עיקול זמני אינו ניתן בתביעות נזיקין, אלא במקרים חריגים בלבד כאשר לא מצאתי כי מקרה זה נכנס בגדרם, אני מוצא את החלטתו של כבוד הרשם נכונה וראויה בנסיבות העניין. 8. לטענת המערערים , תביעתם הוגשה כאשר היא מסתמכת על פסק הדין הפלילי שניתן כנגד המשיבה, אולם פסק הדין בוטל בע"פ (ת"א) 23716-09-11 , כלומר לא מדובר במקרה דנן בתביעה נגררת , מדובר בתביעה נזיקית אשר הדין לגביה קובע כי עיקול זמני אינו ניתן בתביעות נזיקין. 9. המערערים טוענים כי המשיבה ניסתה להבריח את הנכס על ידי כך שערכה חוזה מתנה עם בנותיה והעבירה להן את הנכס, ואולם באם סבורים המערערים כי הנכס בעצם שייך למשיבה , טרם הטלת עיקול על הנכס עליהם לפנות לבית המשפט המוסמך לקבלת פסק דין הצהרתי כדי שבית המשפט יאפשר לרשום עיקול. 10. המערערים במקרה דנן לא הרימו את הנטל המוטל עליהם ולא הוכיחו כי התמלאו התנאים המתחייבים בדין למתן סעד זמני של צו עיקול: קיומה של תשתית ראייתית מהימנה לכאורה לקיומה של עילת תביעה: נוכחתי כי המערערים מסתמכים במקרה דנן על כתב אישום אשר בוטל, בנוסף לכך טוענים המערערים להחזר סכומי כסף בסך של 600,000 ₪ כאשר אין הם מצרפים כל אסמכתא או מסמך המעיד על תשלומים אלה. קיומה של תשתית ראייתית מהימנה לקיומו של חשש סביר שאי מתן הצווים יכביד על ביצועו של פסק הדין: המערערים לא הוכיחו כי המשיבה חסרת אמצעים ולא צירפו כל אסמכתא התומכת בעמדתם. איזון אינטרסים ושקילת מאזן הנוחות, תום הלב והמידתיות הראויה במתן הסעד המבוקש: המערערים מבקשים להטיל עיקול על כל כספיה ועיקול זכויותיה מכל סוג , בין היתר עיקול על נכסים אשר אינם רשומים על שם המשיבה , נוכחתי כי במתן הסעד המבוקש ישנה פגיעה לא מידתית ואף פגיעה בזכות הקניין של בנותיה, בעלות עניין 4 ו 5. לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפסק כי באיזון שבין האינטרס של התובע לממש את זכויותיו בהתאם לפסק דין, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תפגע, יש ליתן מעמד עדיף לאינטרס הנתבע. עדיפות זו נובעת הן מכך שעל התובע נטל ההוכחה והן מן המעמד החוקתי של זכות הקניין. " 2249/94 ' " (3) 479, " 5242/95 סיגנל שירותי אלקטרוניקה נ' דנבאר בע"מ דינים עליון, כרך מג עמ' 456. ב" 8420/96 ' " (1997) " (3) 789, 801, נקבע: "הדגש במתן צו העיקול עבר אפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק-הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק-הדין. לעניין זה רלוונטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק-הדין, ושומה על בית-המשפט לבחון את מאזן הנזקים ולשקול את מאזן האינטרסים הקיים בין המבקש לבין המשיב." כאמור, במקרה דנן הנכסים אינם רשומים על שם המשיבה ומשכך לא יכולים המערערים לבקש את עיקולם . 11. לא מצאתי שמאזן הנוחות נוטה לטובתם של המערערים, המערערים מבקשים להטיל עיקולים על נכסים אשר אינם שייכים למשיבה ולא רשומים על שמה, לא ניתן לקבוע כי התועלת שתיגרם להם מחמת מתן העיקול הזמני , במידה ותביעתם תתקבל , עולה על הנזק שייגרם למשיבה ולבעלות העניין אם יוטל העיקול הזמני. סיכום: 12. הערעור נדחה בזאת. על המערערים לשלם הוצאות הערעור על סך 2,500 ₪. עיקול זמנינזיקיןעיקול