##האם ניתן להטיל עיקול קצבת נכות לצורך מזונות## במקרה שבו עולה השאלה האם ניתן להטיל עיקול על קצבת נכות לשם פירעון חוב מזונות, התשובה המשפטית היא חיובית במפורש, שכן החוק והפסיקה מתירים הטלת עיקול על גמלאות אלו לטובת גביית מזונות. בעוד שככלל גמלאות מוגנות מפני הליכי גבייה רגילים, הרי שכאשר מדובר בחוב מזונות, מוסמך רשם ההוצאה לפועל להורות על עיקול קצבת נכות בהתאם לדין ולעקרון המידתיות. ##האם הקצבה היא "נכס"?## סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 קובע: "רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי." מעיון בהצעת חוק ההוצאה לפועל (ראה: ה"ח תשכ"ה מס' 659 ע' 260) בעמוד 272 נלמד כי המחוקק עצמו התיר לעקל במסגרת סעיף זה גם זכויות עתידיות: "ניתנים לעיקול גם נכסי החייב הנמצאים בידי צד שלישי, בעת הטלת העיקול, לרבות זכויות העתידיות לבוא לחייב אצל הנעקל (ס' 43)." הא ראיה בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל הוגדר "נכס" - "לרבות זכות קיימת או עתידה". גם אם טרם התגבשה זכותו של החייב למשיכת כספים, סעיפים 1 ו- 43 לחוק ההוצאה לפועל בצרוף דברי ההסבר לחוק, מאפשרים עיקול הכספים גם אם מדובר בזכות עתידית שתתגבש בקרות אחד המקרים המנויים בתקנון המחזיקים (גיל פנסיה, מוות וכו'). גם אם ייאמר, כי זכות עתידית מותנית אינה בגדר "זכות עתידה" (כלשון סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל) יש לבחון את ההוראה הספציפית בסעיף 50 (ב) לחוק ההוצאה לפועל ונגיע למסקנה כי יש להשאיר את העיקול על כנו: סעיף 50 (א) לחוק ההוצאה לפועל מגדיר אילו נכסים אינם ברי עיקול אצל צד ג: "50. (א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם: (1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין; (2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט; (3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול; (4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו; (5) כספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג); (6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו; (7) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי לעיוור; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו." יחד עם זאת בסעיף (ב) נקבע: "(ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות." (ההדגשה אינה במקור מ.א.ב) סעיף 50 (ב) לחוק ההוצאה לפועל משקף את הכרת המחוקק בחשיבות החיוב בדמי המזונות על ידי מתן יחס מיוחד ומועדף לחוב זה. אותה הכרת חשיבות באה לידי ביטוי בחוקים נוספים ובהם חוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995, חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 וחוק פיצויי פיטורין. ##הסמכות החוקית לעיקול גמלה לשם פירעון חוב מזונות## הכלל הבסיסי בדיני הגבייה והביטוח הסוציאלי מעניק הגנה נרחבת לקצבאות ולגמלאות המשולמות לאדם בעל מוגבלות או נכות, מתוך תכלית ברורה לשמור על קיומו הבסיסי. יחד עם זאת, המחוקק ראה בחוב מזונות חיוב בעל מעמד מיוחד שנועד להבטיח את קיומם היומיומי של הזכאים למזונות. עניין זה קיבל ביטוי מפורש במסגרת דיון בתיק ##ע"ר 49863-07-22 (בתי המשפט לענייני משפחה)##, שם נדון ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל לעקל קצבת נכות לצורך פירעון חוב מזונות. בתיק ##ע"ר 49863-07-22 (בתי המשפט לענייני משפחה)## תואר מקרה שבו ביקשה המשיבה להטיל עיקול על קצבת הנכות של המערער והבקשה התקבלה תחילה באופן מנהלי. בהחלטה בערעור הובהר כי אין חולק שחובו של החייב בתיק ההוצאה לפועל היה משמעותי. בית המשפט ציין שם כי ככל שהחייב סבור שקיימת עילה לביטול עצם החוב, עליו לנקוט הליך מתאים ונפרד, ואין מקום לברר טענות אלו במסגרת בקשה לביטול עיקול. במישור הנורמטיבי צוין, כי על אף שככלל נקבע כי ##"זכות לגמלת כסף אינה ניתנת... לעיקול"##, הרי שהמחוקק קבע חריג מפורש שלפיו ניתן לעקל את הקצבה ##"לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה"##, בהתאם להוראות ##סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995##. משמעות הדברים היא כי קצבת נכות אינה נהנית מחסינות מוחלטת, והוראת החוק מאפשרת מפורשות את תפיסת הכספים לשם תשלום חיובי מזונות. יחד עם זאת, הובהר כי הפעלת הסמכות כפופה לשיקול דעת שיפוטי ומנהלי. כפי שנפסק ברקע הדברים, ##"בהליכי הגבייה בהוצאה לפועל נוהג עקרון המידתיות, ורשם ההוצאה לפועל, ככל רשות מנהלית-שיפוטית, כפוף לו בהחלטותיו"## (##רער"צ 7538-09-20 (שלום נצרת)##). מכאן שהפעלת הסמכות אינה פעולה אוטומטית נעדרת ביקורת, אלא מהלך המחייב שקילה מידתית של הנסיבות. ##סייגים לעיקול צד שלישי לפי חוק ההוצאה לפועל וחוק הנכים## ההוראות בדבר עיקול נכסים בידי צד שלישי מעוגנות בחוק ההוצאה לפועל, וגם במסגרתן נקבע מעמד ייחודי ומכריע לגביית חובות מזונות. מקרה שבו לובנה סוגיה זו בהרחבה הוא ##ע"ר 51714-09-24 (בתי המשפט לענייני משפחה)##, אשר עסק בדחיית ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל שאישרה עיקול קצבת נפגעי פעולות איבה לצורך פירעון חוב מזונות. על פי המתואר בתיק ##ע"ר 51714-09-24 (בתי המשפט לענייני משפחה)##, נדחתה בקשה לעיון חוזר של המערער תוך קביעה כי עיקול הכספים נעשה כדין וכי רשם ההוצאה לפועל מוסמך להורות על עיקול גמלת נכות עבור כספי מזונות. הניתוח המשפטי בתיק התמקד בהוראות החוק הבאות: מצד אחד, ##סעיף 50(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967## מונה את סוגי הנכסים שאינם ניתנים לעיקול מידי צד ג', ובכללם נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין. מצד שני, המחוקק סייג הוראה זו באופן מפורש במסגרת ##סעיף 50(ב) לחוק ההוצאה לפועל##, הקובע כי ככל ש##"נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות."## במסגרת הדיון בתיק זה טען המערער להגנה מכוח חוק הנכים. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי חוק הנכים אינו קובע במפורש כי נכס של חייב הנמצא אצל צד ג' אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות. בהיעדר החרגה מפורשת שכזו בחוק הספציפי, הוראת ##סעיף 50(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967## גוברת, והעיקול לצורך גביית חוב המזונות שריר וקיים. ##עיקול שוטף של קצבת נכות כבטוחה והשפעתו על סכום העיקולים## גביית מזונות באמצעות קצבת נכות אינה מוגבלת אך ורק לחובות עבר שהצטברו, אלא יכולה לשמש גם מנגנון שוטף וקבוע לפירעון החיובים החודשיים. יתרה מזאת, קיומו של עיקול קבוע על קצבה עשוי להוות שיקול להקלה ולהפחתת אמצעי גבייה אחרים הרובצים על החייב. מקרה הממחיש זאת נידון בתיק ##תלה"מ 34825-04-21 (בתי המשפט לענייני משפחה)##. באותו עניין נבחנה סוגיית צמצום סכום עיקול שהוטל על נכסי חייב במזונות, תוך שבית המשפט מתחשב בכך שמתקיים עיקול שוטף על קצבת נכות כבטוחה לפירעון החוב. על פי המתואר בתיק, החוב בתיק לא המשיך להאמיר, בין היתר עקב תקבולים בגין הליכי עיקול ומשום שחלק נכבד מסכום המזונות החודשי שולם ישירות באמצעות עיקול שוטף על קצבת הנכות שמקבל החייב. בתיק ##תלה"מ 34825-04-21 (בתי המשפט לענייני משפחה)## צוין כי כ-80% מסכום המזונות החודשי נפרעו מדי חודש בחודשו באמצעות עיקול קצבת הנכות. הטעם המרכזי שנזכר בהחלטה היה העובדה שהחייב זכאי לקצבת נכות לכל ימי חייו, עקב נכות צמיתה בשיעור של 65%, וקצבה זו מכסה שיעור של כ-80% מסכום המזונות השוטף. נסיבות אלו יצרו בטוחה יציבה ותזרימית לפירעון החוב, אשר הצדיקה את צמצום היקף העיקולים על שאר נכסיו. ##הטלת עיקול על קצבת נכות בהליכי חדלות פירעון## מעמדו המיוחד של חוב המזונות בא לידי ביטוי גם כאשר החייב מצוי בהליכי חדלות פירעון, הליכים שבדרך כלל מקפיאים הליכי גבייה אינדיבידואליים. בתיק ##חדל"פ 10458-02-20 (שלום ראשון לציון)## נדונה בקשתה של זכאית למזונות להטיל עיקול על קצבת הנכות של היחיד לצורך גביית מזונות הקטינים, הן ביחס לחוב שוטף והן ביחס לחוב שנצבר לטובתה. בבקשתה טענה הזכאית למזונות כי היחיד אינו משלם את דמי המזונות שנקצבו לו, ועתרה להטלת עיקול על קצבת הנכות שהוא זכאי לה כדי לגבות את הסכומים. בית המשפט קבע בתיק ##חדל"פ 10458-02-20 (שלום ראשון לציון)## כי קיימת הצדקה מלאה לעקל את קצבת נכותו של היחיד על מנת לאכוף עליו את תשלום המזונות החודשיים, לרבות פירעון חוב המזונות ביחס לתקופה שבה הוא מצוי בהליך חדלות פירעון. בית המשפט הפנה בהקשר זה להוראות הקבועות ב##סעיפים 179(א)(2) ו-179(ב) לחוק##, והורה על הטלת עיקול על קצבת הנכות של היחיד בסכום מוגדר של 3,500 ש"ח מדי חודש בחודשו, וזאת עד למתן החלטה אחרת. החלטה זו ממחישה כי גם תחת מטריית דיני חדלות הפירעון, החובה לשאת במזונות קטינים מאפשרת חדירה אל תוך קצבת הנכות השוטפת של החייב. ##השלכות עיקול קצבת נכות על זכאות להבטחת הכנסה## ההשלכות של עיקול קצבת נכות עשויות להשפיע באופן עמוק על מצבו הכלכלי של החייב ועל זכאותו לגמלאות חלופיות מן המוסד לביטוח לאומי. מקרה שבו עלתה סוגיה זו התברר בתיק ##ב"ל 25974-03-14 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, אשר עסק בתביעה הנוגעת לזכאות לגמלת הבטחת הכנסה לאחר עיקול קצבת נכות כללית בשל חוב מזונות. בתיק ##ב"ל 25974-03-14 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## עלה כי עוד בשנת 2006 הוטל עיקול מזונות על קצבת הנכות של התובע, ולתובע שולמה החל ממועד זה ועד לחודש ספטמבר 2008 קצבת הבטחת הכנסה. בהמשך ההליך התבררה מחלוקת לגבי משיכת הכספים, ובמסגרתה העיד התובע כי לא היה ביכולתו למשוך כספים מחשבונו שכן הופעל צו עיקול על החשבון הפרטי שלו באמצעות תיק מזונות בהוצאה לפועל. בית הדין מצא את עדותו של התובע בעניין זה מהימנה, לאחר שנמצאה תואמת לדפי הבנק שמהם עלה כי קצבת הנכות לא נמשכה והופק דוח עיקולים. בנוסף, לגבי החודשים פברואר 2014 עד אפריל 2014 צוין כי גמלת הנכות הכללית של התובע קוזזה כולה לטובת חוב בתיק הוצאה לפועל מזונות. מקרה זה מדגים את התוצאות המעשיות של מימוש העיקול, העשוי להביא לקיזוז מלא של קצבת הנכות השוטפת ולהצריך בחינה של זכאויות סוציאליות נלוות. עוד צוין ברקע הדיונים בבתי הדין האזוריים לעבודה התיק ##ב"ל 52013-12-18 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## אשר עסק אף הוא בהליכים מול המוסד לביטוח לאומי בהקשרים אלו. ##צעדים מעשיים לניהול הליכי עיקול קצבת נכות בחוב מזונות## 1. בדיקת סוג החוב והעילה: יש לוודא כי התיק מתנהל בגין פסק דין למזונות. ככל שמדובר בחוב מזונות, הוראות ##סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995## וכן הוראות ##סעיף 50(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967## שוללות את ההגנה הכללית הקיימת על גמלאות ומאפשרות הטלת עיקול. 2. הגשת הליך מתאים להשגה על גובה החוב: ככל שלחייב יש טענות כנגד עצם החוב או גובהו, עליו להגיש הליך ייעודי ומתאים לכך. כפי שנקבע בהליך ##ע"ר 49863-07-22 (בתי המשפט לענייני משפחה)##, לא ניתן להעלות טענות לביטול חוב מהותי במסגרת בקשה גרידא לביטול עיקול. 3. בחינת מידתיות העיקול: על החייב והזוכה להיות מודעים לכך שהחלטת רשם ההוצאה לפועל כפופה לעקרון המידתיות. ניתן לבקש כי העיקול ייקבע בסכום חודשי קצוב ולא יגרוף את מלוא הקצבה, בהתאם לנסיבות המקרה. 4. שימוש בעיקול כבטוחה לצמצום עיקולים אחרים: כאשר קיים עיקול שוטף על קצבת נכות צמיתה המכסה חלק ניכר מסכום המזונות השוטף, יכול החייב לעתור לצמצום עיקולים שהוטלו על נכסים אחרים, בדומה למתווה שיושם בתיק ##תלה"מ 34825-04-21 (בתי המשפט לענייני משפחה)##. 5. פנייה לערכאת חדלות פירעון במקרה של הליך חדל"פ: כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון, על הזכאית למזונות לעתור להטלת העיקול לבית המשפט המוסמך לפי ##סעיפים 179(א)(2) ו-179(ב) לחוק##, כפי שהוכר בתיק ##חדל"פ 10458-02-20 (שלום ראשון לציון)## שבו נקבע עיקול חודשי של 3,500 ש"ח. ##שאלות ותשובות## ##ש: האם קצבת נכות מוגנת באופן מוחלט מפני עיקולים?## ##ת:## לא. אף שככלל זכות לגמלת כסף אינה ניתנת לעיקול, נקבע חריג מפורש ב##סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995## המאפשר להטיל עליה עיקול לשם תשלום מזונות. ##ש: האם רשם ההוצאה לפועל מוסמך להטיל עיקול על קצבת נפגעי פעולות איבה לשם גביית מזונות?## ##ת:## כן. בהתאם ל##סעיף 50(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967##, הגנות העיקול בידי צד שלישי אינן חלות על חוב הנובע ממזונות, אלא אם נקבע בדין במפורש אחרת. כפי שנקבע בתיק ##ע"ר 51714-09-24 (בתי המשפט לענייני משפחה)##, חוק הנכים אינו קובע איסור מפורש שכזה לעניין מזונות, ועל כן העיקול תקף. ##ש: מה היחס בין עיקול קצבת נכות בהוצאה לפועל לבין עקרון המידתיות?## ##ת:## כפי שצוין בתיק ##ע"ר 49863-07-22 (בתי המשפט לענייני משפחה)## בהפניה לפסיקה, רשם ההוצאה לפועל מפעיל שיקול דעת וכפוף לעקרון המידתיות בהחלטותיו בכל הנוגע להליכי הגבייה. ##ש: האם ניתן להטיל עיקול על קצבת נכות של חייב הנמצא בהליך חדלות פירעון?## ##ת:## כן. בתיק ##חדל"פ 10458-02-20 (שלום ראשון לציון)## נקבע כי קיימת הצדקה לעקל קצבת נכות של יחיד בהליך חדלות פירעון לשם אכיפת מזונות חודשיים וחוב מזונות לפי סעיפים 179(א)(2) ו-179(ב) לחוק, והוטל עיקול חודשי בסך 3,500 ש"ח. ##קראו דוגמא מהפסיקה בנושא עיקול קצבת נכות לטובת מזונות:## ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת שירי היימן) מיום 11.10.12 בתיק תמ"ש 58451-01-12, אשר ניתן בתביעת מזונות שהוגשה בשם הקטין (להלן - "פסק הדין").על פי הסכמת הצדדים, פסק הדין ניתן על סמך המסמכים וסיכומי הצדדים בלא שנשמעו ראיות. 1. הצדדים נישאו ביום 1.3.09 ומנישואיהם נולד הקטין יליד 6.7.11 (להלן: "הקטין"). ביום 12.3.12 התגרשו הצדדים. 2. מפסק הדין עולה כי המשיבה אושפזה בעבר במחלקה פסיכיאטרית והוכרה כנכה בשיעור של 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי. המשיבה אינה עובדת ומתקיימת מקצבאות המל"ל. גובה הקצבה הכוללת שמשולמת למשיבה, נכון להיום, עומד על סך 3,175 ₪. סכום זה כולל גם קצבת תלויים עבור הקטין בסכום של 741 ₪ (להלן - "קצבת התלויים"). המשיבה מתגוררת עם הקטין בבית הוריה. 3. אף למערער עבר פסיכיאטרי - המערער אושפז בעבר במחלקה פסיכיאטרית וסובל מהפרעה טורדנית כפייתית, וכן סובל ממחלת הסוכרת. המערער הגיש תביעה למשרד הביטחון (כנה צה"ל) ותביעתו, ככל הנראה, נדחתה (למעט הכרה בנכות זמנית בשיעור של 10% עבור הפרעה טורדנית). המערער לא פנה עד כה למוסד לאומי להכרה בזכאותו לקבלת קצבת נכות כללית, לטענתו, עקב פנייתו למשרד הביטחון והמניעות החוקית לפנות לשני המוסדות במקביל. המערער טען בבית משפט קמא כי הוא אינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הרפואי. 4. בית משפט קמא קבע כי נוכח מצבו הרפואי של המערער, הכנסתו בעתיד לא תהיה גבוהה משמעותית מהכנסת המשיבה, אף אם ימצה את תביעתו לקבלת קצבת נכות מהמל"ל. על כן, קבע בית משפט קמא כי על המערער לשאת בצרכיו ההכרחיים של הקטין בלבד מכוח הדין החל עליו ולא מעבר לכך. בהתאם לכך, קבע בית משפט קמא כי המערער ישלם לקטין מזונות בסכום של 1,350 ₪ לחודש בתוספת של 250 ₪ עבור הוצאות מדור, כל עוד מתגוררת המשיבה בבית הוריה, ובמידה והיא תעבור להתגורר בדירה משלה - יעמדו דמי המדור על סך 500 ₪ לחודש. עוד קבע בית משפט קמא כי קצבת הילדים המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי (להבדיל מקצבת התלויים), תשולם למשיבה בנוסף לדמי המזונות. כן נקבע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות ובהוצאות החינוך. 5. המערער ממאן להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא וערעורו מונח לפנינו. לטענת המערער, סכום המזונות שנפסק לחובתו הוא גבוה ומעבר ליכולותיו, במיוחד בשים לב למצבו הרפואי ולעובדה שאינו מסוגל כלל לעבוד ולהשתכר למחייתו. המערער סבור כי יש להעמיד את סכום המזונות על סך של 1,000 ₪ לחודש. עוד טוען המערער כי מתוך קצבת הנכות שמקבלת המשיבה, משולם לה סכום של 741 ₪ עבור קצבת תלויים בגין הקטין ויש לנכות סכום זה מסכום המזונות שנפסקו לו. לבסוף טוען המערער כי כל עוד מתגוררת המשיבה בבית הוריה, אין מקום לחייבו בתשלום מדור לקטין. 6. המשיבה סומכת ידיה על פסק דינו של בית משפט קמא וטוענת כי יש לדחות את הערעור. לטענתה, על המערער למצות את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, ובמידה ונכונה טענתו כי הוא אינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הרפואי, הוא יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות כללית ממנה יוכל לשלם את המזונות. עוד לטענתה, למערער סכום של 300,000 ₪ בחשבון בנק המתנהל על שם אביו של המערער בנאמנות עבור המערער. אשר לקצבת התלויים טוענת המשיבה, כי אין לנכות קצבה זו מדמי המזונות שכן סכום זה ניתן למשיבה כאם חד הורית, ומכל מקום, קצבת התלויים מיועדת לסייע בידי האם לשלם את חלקה בהוצאות הקטין. בנוסף נטען כי שיעור המזונות שנפסק הוא בגדר המינימום ואף למטה מכך, ולפיכך, ניכוי קצבת התלויים מסכום המזונות, יותיר בידי המשיבה סכום זעיר לכיסוי הוצאותיו של הקטין. דיון 7. סכום המזונות שנפסקו לקטין בסך 1,350 ₪ הינו סביר, ומספיק אך בדוחק לכיסוי הוצאותיו ההכרחיים של הקטין. כך אף הסכום שנפסק למדורו של הקטין. לפיכך, לדעתי אין מקום להפחית מהסכום שנפסק. 8. השאלה היחידה שנותרה לבירור היא אם כן - האם יש לנכות את קצבת התלויים מדמי המזונות? על מנת להשיב על שאלה זו, יש להתחקות אחר מהות קצבת התלויים שמשולמת למשיבה והאם קצבה זו משולמת למשיבה בגין נכותו של המערער, או שמא בגין נכותה היא. 9. ככלל, אני סבורה כי במקרים בהם קצבת התלויים משולמת על ידי המל"ל לידי האם בגין נכותו של האב - החייב במזונות, יש לנכות קצבה זו משיעור מזונות הילדים בו חוייב האב. למעשה יש לראות בתשלום קצבת התלויים במקרה כזה כסיוע לאב הנכה, המוגבל בפרנסתו עקב נכותו, לזון את ילדיו ולמלא את צרכיהם ההכרחיים. לפיכך, ראוי לנכות קצבה זו מסכום המזונות בו מחוייב האב. ראו ברוח זו דבריו של כב' השופט י. גייפמן: " כאשר תוספת הילדים בקיצבת הנכות של האב - החייב במזונות, משולמת לידי האם המשמורנית - יש לנכות את תוספת הילדים משיעור מזונות הילדים בו יחויב האב" (תמש 5542/96 חנימוב נ. חנימוב (2001) הדגשה שלי י.ו). וכן ראו דבריו של כב' השופט א. זגורי בתמ"ש 55922-10-10 ד.פ. ואח' נ' ע.פ. (2011): "כאמור בפסק דין חנימוב לעיל, הכלל הוא כי בכל מקום שנפסקים מזונות (אשה או קטינים) לחובתו של אב נכה, תוספת הילדים בקצבת הנכות של האב תנוכה משיעור המזונות שבו יחוייב האב עבור הילדים"(פיסקה 67) (הדגשה שלי י.ו). 10. לעומת זאת, לדעתי, במקרים בהם קצבת התלויים המשולמת עבור הילדים מוענקת לאם עקב נכותה היא, אין מקום לזקוף קצבה זו על חשבון דמי המזונות בו מחויב האב (שאינו זכאי לקצבת נכות). שכן, הקצבה ניתנת לאם הנכה חלף משכרות כאשר אין ביכולתה להשתכר. קצבת התלויים במקרה כזה נועדה אפוא להקל על האם הנכה לפרנס את ילדיה ולדאוג לכל צרכיהם (מעבר לצרכים ההכרחיים). 11. ונחזור לעניינו, בית משפט קמא לא התייחס בפסק דינו לסוגיה זו, וממילא לא נקבע בגין מה משולמת קצבת התלויים (נכות המערער או נכות המשיבה). 12. אני סבורה כי משעה שאין מחלוקת כי המערער טרם פנה למיצוי זכויותיו במל"ל, וממילא, טרם הוכר כנכה הזכאי לקבלת קצבת נכות וקצבת תלויים, הרי שניתן להסיק מכך כי קצבת התלויים משולמת למשיבה עקב ההכרה של המל"ל בנכותה היא. במצב דברים זה, וכאמור לעיל, אין לנכות את קצבת התלויים מסכום המזונות. קצבה זו נועדה לאפשר למשיבה, אשר אינה מסוגלת לעבוד ולפרנס את הקטין עקב נכותה, למלא אחר צרכיו של הקטין שאינם מכוסים על ידי תשלום המזונות (אין מחלוקת כי הסכום שנפסק למזונות נועד למלא אחר צרכיו ההכרחיים של הקטין בלבד - ראו פסקה 9 של פסק הדין). 13. המסקנה מכל האמור היא כי אין מקום להורות על ניכוי קצבת התלויים מסכום המזונות. סכום המזונות שנפסק למערער, לרבות הסכום הנוסף בגין המדור, אינו חורג מהמקובל ואינו מצדיק את התערבותנו, אף בהתחשב במצבו הרפואי של המערער. 13. אשר על כן, דעתי היא כי דין הערעור להידחות. בנסיבות ונוכח מצבו של המערער, לא הייתי עושה צו להוצאות. י. וילנר, שופטת השופטת שושנה שטמר (אב"ד): אני מסכימה. ש. שטמר, שופטת[אב"ד] השופטת ריבי למלשטריך-לטר: אני מסכימה. ר. למלשטריך-לטר, שופטת אשר על כן, הוחלט לדחות את הערעור, כאמור בפסק דינה של השופטת יעל וילנר. אין צו להוצאות. במידה והופקד פיקדון, יש להשיבו למפקיד באמצעות בא כוחו. נכותקצבת נכותעיקולמזונות