קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ערעור על ועדת ערר לעניין אי כושר: 1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר מיום 9.4.13, אשר קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר, החל מיום 1.9.11. 2. ביום 26.6.13 התקיים דיון בפני כב' הרשם קאסם, במסגרתו הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, משכך התיק הועבר אליי למתן פסק דין. 3. להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער: א. בניגוד לקביעת הוועדה, המערער איבד מעל ל-50% מכושרו לעבוד. ב. מצבו התפקודי של המערער אינו מאפשר לו לבצע עבודה כלשהי וזאת במיוחד לאור המגבלה ביד ימין שהנה היד הדומיננטית. ג. טעתה הוועדה שעה שהתעלמה ממסקנותיו של ד"ר קראקרה מיום 1.3.12 שציין באופן מפורש כי מצבו הנפשי של המערער אינו סופי וכי אף צפויה החמרה במצבו, כל עוד הפגם הפיזי קיים. ד. מצבו התפקודי של המערער אינו מאפשר לו לבצע עבודה כלשהי. ה. יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש. 4. במסגרת הדיון שהתקיים בפני כב' הרשם קאסם הודיעה ב"כ המשיב כי היא מסכימה שעניינו של המערער יוחזר לוועדה כדי שתסביר ותנמק מדוע חרף הקביעה הרפואית, בכל הקשור למצב הנפשי לא מצאה הוועדה לנכון לקבוע למערער דרגת אי כושר. באשר למוגבלות שיש למערער ביד ימין, טענה ב"כ המשיב כי הוועדה המליצה על מספר אפשרויות תעסוקתיות ובעיקר על האפשרות שהמערער יפנה לשיקום מקצועי, וזאת בשל גילו הצעיר. טענת המערער כי אין הוא מסוגל לבצע עבודה כלשהי ביד ימין, משכך יש לראות בו כמי שאיבד את כושרו לעבוד באופן מלא, הינה מרחיקת לכת. 5. החלטת הוועדה - דיון ומסקנות: א. מעיון בפרוטוקול הוועדה לקביעת דרגת אי כושר, עולה כי היא הייתה מודעת לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו למערער. הוועדה התבססה על חוות דעת רופא מוסמך לעניין כושר השתכרות מיום 17.1.13 אשר קבעה כי המערער מסוגל לעבודה במשרה מלאה ללא שימוש ביד ימין שהנה ידו הדומיננטית. כמו כן, ציינה הוועדה כדלקמן: " מעיון בדוחות השיקום מסתבר כי לתובע 12 שנות לימוד. ב-2005 נסע לאיטליה ולמד שנה וחצי רפואת שיניים, עד שעבר תאונת דרכים באיטליה ביום 06/07 וחזר ארצה ומאז אינו עובד. לא רואה עצמו כמי שמסוגל בכל עבודה עקב מצבו הרפואי. הוועדה בבואה לדון בכושרו לעבודה מביאה בחשבון גם את גילו הצעיר, השכלתו, חוסר עבר תעסוקתי, השפעת כל ליקוי בפני עצמו וההשפעה המצטברת של כלל הליקויים על כושרו בעבודה. הוועדה עיינה במסמכים הנמצאים בתיק ושוחחה עם התובע... לדעת חברי הוועדה, התובע במצבו הנוכחי כפי שמשתקף מדוח ו.ה.ע, מסוגל לעבודה במשרה מלאה בתנאים ובמגבלות שצוינו לעיל. עבודות כגון: שוער בחניון, מפעיל מכונה, מענה טלפוני וכדומה, או כל עבודה פשוטה אחרת שאינה דורשת הכשרה מקצועית בכל סוג שהוא ושניתן ללמודה תוך כדי ביצועה. לאור האמור לעיל, דוחה הוועדה את הערר." ב. קביעת הוועדה כי המערער מסוגל לבצע עבודה במשרה מלאה ללא שימוש ביד ימין אינה מתיישבת עם האמור בסיפא לפרוטוקול בו היא ממליצה על מספר עבודות שלא ברור כיצד ניתן לבצע אותן ללא שימוש ביד הדומיננטית. לא זו אף זו, קביעתה של הוועדה אינה מתיישבת, לכאורה, עם המלצת פקיד השיקום שציין: "בהתחשב בגילו עדיין מסוגל ללמוד מקצוע שיתאים למצבו הרפואי והנפשי בעבודה ללא שימוש ביד ימין". המלצתו של פקיד השיקום כאמור, הנה סביב רכישת מקצוע חדש שכן המערער עדיין לא מסוגל בימים אלה לבצע עבודה הדורשת שימוש ביד ימין. 6. לסיכום: לאור האמור לעיל, הנני סבורה שיש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה כדי שתבחן את עמדתה מחדש בכל הקשור לקביעת דרגת אי הכושר לאור המוגבלות שיש למערער ביד ימין שהנה כאמור היד הדומיננטית. לאחר שהוועדה תשקול את עמדתה מחדש וככל שתהיה עדיין סבורה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר ולו לתקופה מוגבלת, יהיה עליה להסביר ולנמק כיצד הגיעה למסקנה כי המערער מסוגל למלא את התפקידים אותם ציינה והאם אין תפקידים אלה דורשים שימוש בידו הדומיננטית. כמו כן ומבלי לפגוע באמור לעיל, הוועדה מתבקשת להסביר ולנמק מדוע חרף הקביעה הרפואית, בכל הקשור למצב הנפשי, לא מצאה לנכון לקבוע למערער דרגת אי כושר. למען הסדר, אציין כי לא מצאתי כל נימוק המצדיק את החזרת את עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש, ולא נראה כי היא נעולה על עמדותיה. 7. בנסיבות העניין, המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט בסך כולל של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 8. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. אי כושר עבודהערעורעררועדת ערר