קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פיצוי כספי על תאונה בין טרקטורונים: 1. בפני בית המשפט תביעה לפיצוי כספי בגין נזק שנגרם לטרקטורון בבעלות התובע עקב תאונת דרכים ב"שטח". הנתבעים חולקים על האחריות ועל גובה הנזק. עובדות 2. מדובר באירוע באזור לרכבי שטח, "off road", משמע הדבר, לא בדרך המיועדת לנסיעת מכוניות שכן אינה מזופתת, אלא מדובר באיזור שביל עפר המשמש לנהגי טרקטורונים למטרות בילוי לרוב. האירוע עצמו אירע במסגרת אירועים הקשורים למרתון ירושלים כאשר הנתבע היווה חלק מצוות המאבטחים ובמקום נכחו פרשים מטעם משטרת ישראל. 3. התובע ונהג טרקטורון נוסף, מר X יעקב, העידו כי היו בתוואי המיועד לרוכבי טרקטורונים ואז, באופן פתאומי ולא צפוי, פרץ רכב הנתבע מהשיחים מצד שמאל שלהם. כאשר הבחין התובע ברכב הנתבע, סטה הוא ימינה תוך שהוא מצמיד רכבו לקיר שהיה במקום, אולם, מאחר ורכב הנתבע המשיך בתוואי של "קשת" ופגע בטרקטורון בצד שמאל של התובע ואף גרם להדיפת הטרקטורון לצד הקיר. לעומת זאת, הנתבע העיד כי הטרקטורונים הגיחו לכיוון שלו והוא זה שברח מהם. לטענתו היו פרשים מטעם המשטרה אשר היו עדים ואף ערכו דו"ח אירוע ביחס לתאונה. 4. בהמשך דיון ההוכחות העיד השוטר עודד אשטון, אשר אישר נוכחותו במקום ואת ת/1 המשקף את אשר ראה. אולם, לעדותו לא הבחין בתאונה בעת האירוע אלא לאחר מכן. משמעות הדבר שתשומת ליבו לאירוע היתה אחרי התנגשות כאשר הרעש של האירוע גרם לתשומת ליבו ולא היה ביכולתו לתרום פרטים לגבי זהות האחראי לתאונה. דיון - אחריות: 5. בבוא בימ"ש לקבוע אחריות לתאונת דרכים, עליו לבחון את הממצאים וכיצד משתלבים עם עדויות הצדדים. כמו כן, אין בגרסה זו או אחרת כדי לקבוע אחריות של 100% למאן דהוא. במקרה דנן, לטענת הנתבע בכתב ההגנה, הוא היה בצומת T כאשר הגיח במהירות מירבית (דבר אשר אינו תואם את תנאי הדרך) וביקש לפנות לנתיב הנתבע. השותפים שלו למסע הטרקטורונים הצליחו לעבור אך התובע לא הצליח וכך אירעה ההתנגשות. ביהמ"ש נדרש לקבוע מהימנות בהליך אזרחי ודי בהטיית מאזן ההסתברויות לטובת התובע ולו במשקל נוצה כדי להכריע לטובתו בעניין. 6. במקרה דנן, גרסת התובע הינה מהימנה יותר מגרסת הנתבע והדבר בא לידי ביטוי בפרט בכך שעדות הנתבע אינה תואמת את הנאמר בכתב ההגנה ולדבריו הוא היה כבר על השביל 300 מ' מהאירוע, כאשר מאחוריו שני פרשים משטרתיים, שאז הגיחו בפתאומיות ובמהירות רבה לכיוונו. העדות אינה נתמכת בעדות אחרת ולא לפי הממצאים בת/1. 7. עדות התובע גוברת על עדות הנתבע והינה מחוזקת בעדות מר אילוס ועדות השוטר מר אשטון. אילו היה האירוע קורה בעקבות הגיחה ה"פראית" של הטרקטורונים, סביר היה להניח כי הרעש היה מושך תשומת לב השוטר מר אשטון אך הדבר לא היה כך. כמו כן, לאחר שחבריו של התובע עברו עם טרקטורוניהם, היה על הנתבע לעצור ולא להתקדם הלאה. כמו כן, לפי התמונות הזירה אשר צורפו לתיק בית המשפט הנזקים לטרקטורון תואמים את גרסת התובע במידה הנדרשת בהליך אזרחי. מיקום התאונה ומיקום כלי הרכב הינם סבירים יותר במסגרת נסיון התובע לברוח ימינה ובגלל המצאות הקיר נהדף לאמצע הכביש. לעומת זאת, אין כל סימן לנסיון הנתבע לברוח ימינה (ראה תמונות אשר צורפו לתיק בית המשפט). 8. אין בכך כדי לקבוע 100% אחריות על כתפי הנתבע, זאת מאחר וכאשר נהג נמצא במצב של סימן שאלה, אם ניתן לעבור מול רכב שני, יש לעצור ולאפשר עפ"י הערכת מצב. במקרה דנן כל נהג סבר כי הנהג האחר יוותר לו. עצם מעבר חבריו של התובע אינו פוטר אותו מנקיטת משנה זהירות לפי הנסיבות בשטח. על כל נהג (כמו הנתבע) הנמצא בשטח המיועד למירוץ טרקטורונים, עליו לנקוט משנה זהירות שמא תקראנה "יציאות" פתאומיות של טרקטורונים מ"פינות" שונות. אי לכך, יש לקבוע רמת אשם תורם על התובע מאחר שלא נקט בזהירות הנדרשת לפי תנאי השטח וידיעתו על קיום רכבים אחרים בסביבה, וכן, הנסיבות היו לפניו לאחר שהבחין ברכב הנתבע. לאור האמור, יש לייחס 90% מהאחריות על הנתבע מאחר שתנאי השטח מיועדים לטרקטורונים ולכן היה עליו להיזהר מהם ולא הפוך ואילו לתובע לייחס 10% רשלנות תורמת בכך שלא עצר בעת שהבחין ברכב הנתבע, אלא ניסה להתחמק ימינה כדי לעבור. שווי הנזק: 9. נטענו מספר טענות מצד הנתבעת, חברת הביטוח (להלן: "חברת הביטוח"). מסתבר כי התובע בעל מוסך המטפל בין היתר בטרקטורונים. בפועל התובע הוא זה שתיקן את הטרקטורון בהתאם להנחיות השמאי. המחלוקת הינה ביחס להוצאות התובע בפועל בגין עבודה וחלקים. עם סיום הדיון ביום 21.11.13, צירף התובע אסמכתאות בגין חשבוניות מס אשר הנפיק ביחס לעבודות אשר בוצעו. התובע העניק לעצמו את ההנחות המקובלות. מנגד נטען ע"י נציג חברת הביטוח כי אין החשבוניות משקפות את ההוצאה בפועל וכי נדרשת קבלה לשם כך. במסמכים אשר הוגשו לביהמ"ש, הסביר התובע כי בעת קבלת תשלום הוא יוציא קבלה ביחס לקבלת הכסף בפועל. 10. יתכן כי לתובע יתרון שהוא עוסק בתחום ולכן השיג את החלקים במחיר סיטונאי. יחד עם זאת, לטעמי, כאשר עליו להצהיר למע"מ ומס הכנסה על הכנסות, עליו לפעול בעניין תיקון טרקטורון כאילו מדובר בטרקטורון של אדם זר. כיצד ניתן להבדיל בין אדם בעל טרקטורון אשר מטפל בו כחובבן? כאשר עליו לבצע תיקון, הוא רוכש חלקים ועלות זמנו אינה נחשבת לצורך העניין ואין הוא נותן דין וחשבון בעניין. 11. במקרה דנן, יתכן כי אילו היה מקרה של "תאונה עצמית", היה התובע מבצע את התיקון בדרך אחרת ולא במסגרת המוסך. אולם, מאחר וזה לא המצב בענייננו, המקצועיות והמשאבים המקצועיים של התובע שווים והוא פעל במסגרת הפורמלית של המוסך כולל מתן דין וחשבון לרשויות המס (מס הכנסה ומע"מ). בסופו של יום, בעת שהתובע מוציא חשבוניות כנגד הכנסה עתידית, עליו לדווח למע"מ ומס הכנסה ולשלם את המסים בהתאם. המסמכים שהמציא תובע לביהמ"ש מתעדים את ההוצאות כנגד תקבול עתידי. אין זה מן הראוי כי הנתבע יהנה מהנחה יחודית עקב מקצוע התובע. התובע הוציא כספים על החלקים אשר היו במלאי. ניצול החלקים היו כנגד לקוחות אחרים אשר היה משתמש בחלקים וזוכה לרווחים הקצובים כנוהלי חשבונאות שלו. לאור האמור, דין טענות אלו להידחות וזאת בכפוף להמצאת קבלה כנגד כספים אשר יפסקו לטובת התובע. ירידת ערך: 12. ידוע לביהמ"ש כי קיימות גישות שונות בעניין זה. על הנתבע לשאת במלוא עלות הנזק שנגרם לתובע, אולם, בעת שהטרקטורון עדיין ברשותו, רכיב ירידת הערך הינו תיאורתי. מנגד, מנהג חברות ביטוח לשלם ירידת ערך כנגד חוו"ד שמאי כהרגלן בתשלום פיצוי עקב נזק לרכב מבוטח. משמע הדבר כי ראש נזק ירידת ערך הינו בין ראשי נזק אשר בשגרה משלמת חברת הביטוח. אילו היה מדובר ברכב רגיל, יתכן שהיה מקום לפצל את הסעדים, כאשר ירידת ערך תיקבע במועד מכירת הרכב. אולם, בכתב ההגנה נטען כי יש לחשב פיצוי ירידת ערך לפי השווי בעת מתן פסק הדין או לאחר מכירת הטרקטורון. במקרה דנן, הטרקטורון עדיין בידי התובע. קביעת שווי הרכב הינו מצבו טרם גרימת הנזק. 13. במקרה דנן, ניתן להסתמך על עדות התובע בכך שלא היה נזק קודם וחוו"ד השמאי היתה מבוססת על שני מוקדי נזק. שמאי מקצועי לפי שיטת עבודה קובע שווי טרקטורון לפי הממצאים בפניו. אין ראיה לכך שקיימות נסיבות הגורעות מהערך שווי ירידת ערך לפי חוות דעתו של השמאי. אי לכך, מקובל עלי, בהעדר כל ראיה אחרת, כי ירידת ערך הטרקטורון הינה סך של 6,400 ₪. 14. מאחר ויש לייחס לתובע רשלנות תורמת בגובה 10%, יש לקבוע את הפיצוי בגין הנזק לטרקטורון בהתאם. ביחס לתיקון עצמו, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 7,852 ₪. ביחס לירידת ערך, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם סך של 5,760 ₪. סך הכל, 13,612 ₪ בתוספת שכ"ט שמאי על סך 650 ₪, מדובר בהוצאה ללא זיקה לרשלנות תורמת, 14,262 ₪. 15. ביחס לקביעת הוצאות משפט, מדובר בתיק מורכב, כאשר לא ניתן לייחס למי מהצדדים התנהגות נטולת תום לב. שאלות שווי הנזק נוכח הנסיבות הייחודיות של תיקון ע"י התובע היו טעונות בירור. נחה דעתי כי על הצדדים לשאת בהוצאותיהם. על הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 14,262 ₪ עד 1.1.14. בהעדר תשלום במועד, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. פיצוייםטרקטורון