קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פסילת שאלות הבהרה: חוות הדעת של דר' רון בשוראי, המומחה הרפואי מטעם בית הדין, הנושאת תאריך 16.7.13, הועברה לעיון הצדדים (להלן- המומחה). התובעת עתרה ביום 22.10.13 להתיר לה להגיש למומחה שאלות הבהרה. הנתבע, בתשובתו, מתנגד להעברת מרבית השאלות האמורות. לאחר שנתתי דעתי לבקשת התובע ולתשובת הנתבע, באתי לכדי מסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולהתיר לתובעת להעביר למומחה חלק משאלות ההבהרה המבוקשות. יצויין כי למקצת מהשאלות שונה הנוסח, כך שישקף באופן הולם את התשתית העובדתית המוסכמת שהועברה למומחה בהחלטת המינוי מיום 10.6.13 (להלן- החלטת המינוי) בדבר שיטת העבודה של התובעת, תוך ששינוי הנוסח הועדף על פני פסילת השאלה לגמרי. בענין זה יש להטעים כי יש הבדל בין המונח "רכינה", בו משתמשת התובעת בבקשתה, לבין המילה "הטיה", בה נעשה שימוש בהחלטה מיום 10.6.13, בה נקבעה התשתית העובדתית שהועברה למומחה. על פי "המילון החדש" מאת אברהם אבן-שושן (הוצאת קרית ספר בע"מ, 1993) "הטיה" מוגדרת כ"הפניה, כפיפה הצידה", בעוד ש"רכינה" מוגדת כ"כפיפה, נטיה למטה". להלן יצויינו השאלות אשר יועברו למומחה כלשונן, אלו אשר נוסחן שונה וכן השאלות אשר לא יופנו למומחה, תוך פירוט הטעמים לכך. א. שאלה 1- השאלה לא תותר. ראשית, יש בה דרישה מהמומחה להתייחס לתשתית עובדתית שאינה נזכרת בהחלטת המינוי- היינו, עבודת התובעת- אם היתה כזו- לפני עבודתה ב"יונידרס". שנית, אין כאן שאלת הבהרה- שהרי בשאלה נשאל האם בעת ביצוע עבודתה היתה התובעת מסוגלת לעבודתה- ואז גם ניתנת תשובה- "שהרי אכן עבדה בעמידה וביצעה המטלות". המומחה לא טען בחוות דעתו כי התובעת לא היתה מסוגלת לבצע עבודתה ב"יונידרס" או קודם לכן- ומשכך השאלה כאן אינה רלבנטית. ב. שאלות 2 ו- 3 תותרנה. זאת, משניתן לראותן כמתייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת למחלתה. ג. שאלה 4- השאלה לא תותר. השאלה האם התובעת יכולה לבצע את עבודתה או לא- הינה שאלה עובדתית. השאלה כאן אינה רפואית. אין גם בשאלה הפניה לתאריך או למועד מסויימים. בנוסף, שאלות מספר 2 ו- 3 שהותרו חופפות את שאלה 4. ד. שאלה 5- השאלה לא תותר. זאת, שמכבר הותרו שאלות מספר 2 ו-3, החופפות אותה. ה. שאלות 6-8- השאלות תותרנה. שאלות אלו רלבנטיות לסוגיית הקשר הסיבתי. בנוסף, הנתבע אינו מתנגד להצגתן. ו. שאלה 9- נוסח השאלה ישונה, כך שישקף את האמור בעובדות המוסכמות, לפיהן התובעת עבדה עם הטייה לעבר המסוע, ולא עם כיפוף. לפיכך, השאלה תפתח באופן הבא: "בהתחשב בנסיבות המוסכמות לפיהן התובעת נאלצה לעבוד עם הטייה קדימה לצורך בדיקת הבגדים שוב ושוב, ורק פעם במספר דקות להוריד קולבים, בינהם קולבים של מעילים וחרמוניות רטובים, אנא פרט כדלקמן:..." 9(א)- השאלה לא תותר. אין להפנות את המומחה לחומר הראיות הגולמי בתיק, כגון פרוטוקול הדיון אלא רק לאמור בהחלטת המינוי בדבר התשתית העובדתית. 9(ב) ו- 9(ז)- השאלות לא תותרנה. השאלות שהמומחה נשאל כאן הינן עובדתיות, ולא רפואיות או נובעות מחוות דעתו. התובעת מנסה ליצור תשתית עובדתית חדשה, שאינה נזכרת בהחלטת המינוי, שעניינה רכינה הקשורה לבקרת הבגדים, במובחן מהורדת והרמת קולבים, תוך הטייה לעבר המסוע. 9(ג)- השאלה תותר. זאת, לאור קביעת המומחה בדבר היעדר קשר סיבתי. יחד עם זאת, יש מקום לשנות את נוסח השאלה, כך שיושמטו המילים "רכינה קדימה והתכופפות". זאת, משבעובדות המוסכמות נקבע כי פעולות התובעת נעשו תוך הטיית גופה לעבר המסוע, ולא כי נדרשה להתכופף. לפיכך, השאלה תנוסח באופן הבא: "מן הסתם התבססת בחוות הדעת על מחקרים שנעשו בנושא הטיה והשפעת פעולות חוזרות ונשנות על מיקרוטראומה. אנא פרט המחקר עליו התבססת. אנא צרף העתקו." 9(ד)- השאלה תותר, לאור קביעת המומחה בדבר היעדר קשר סיבתי. ואולם, נוסחה ישונה. התובעת מבקשת כי המומחה יתייחס לפעולת הרכינה, כאשר, כאמור, בעובדות המוסכמות כלל לא נקבע כי התובעת נדרשה לרכון קדימה על מנת לבצע את עבודתה. לפיכך, תנוסח השאלה באפן הבא: "אנא פרט, לפי המאמר עליו מן הסתם התבססת בחוות הדעת, כמה פעמים אדם צריך ליטות כלפי המסוע באופן חוזר ונשנה על מנת שתגרם לו מיקרוטראומה." 9(ה)- השאלה תותר, לאור קביעת המומחה בדבר היעדר קשר סיבתי. 9(ו)- השאלה לא תותר באופן בו נוסחה. זאת, משהמומחה אינו נדרש לשקול מעילים רטובים במסגרת תפקידו. תחת זאת, תותר השאלה בנוסח הבא: "בחוות דעתך ציינת כי עבודת התובעת לא מתאימה למנגנון מיקרוטראומה לגב תחתון, בין היתר משום שמדובר ב'הרמת משקל קל אחת ל-7 דקות (עומס קל בתדירות נמוכה)'. אנא הגדר מהו "עומס קל" ומהו "עומס קשה" מבחינת משקל." ז. שאלה 10- השאלה תותר. השאלה רלבנטית לאור קביעת המומחה בדבר היעדר קשר סיבתי. יחד עם זאת, נוסחה ישונה, כך שיושמט המלל המופיע בסוגריים - "כולל התקופפות ורכינה קדימה"- ותחתיהם יבוא אזכור של ההטיה לעבר המסוע שכן כאמור לעיל, לא הוסכם כי פעולות התובעת דרשו ממנה להתכופף ולרכון קדימה. לפיכך, תנוסח השאלה באופן הבא: "האם נכון שמחקרים הוכיחו שפעולות חוזרות ונשנות (כולל הטיה לעבר מסוע) יש בכוחן לגרום למיקרוטראומה או החמרת מצב גופני בעמוד השדרה כתוצאה מהפעלת לחץ?" ח. שאלות 11-12- השאלות לא תותרנה. לא ברורה כלל הרלבנטיות של מחקרים שנעשו בעניין שחקני כדורת וקריקט- אשר אין חולק כי התובעת לא נמנית עליהם. בנוסף, אין מקום לבקש מהמומחה לערוך השוואה עובדתית בין תנאי עבודתה של התובעת, לבין תנאים בהם פועלים שחקני קריקט וכדורת מסויימים, אשר המומחה כלל לא מכיר, ואשר תנאי פעולתם לא עוגנו בהחלטת המינוי. עוד אציין כי מאמרה של דר' רבקה דניס, המוזכר בשאלה 11, כלל לא צורף. ט. שאלה 13- השאלה, על כלל סעיפיה, תותר. המומחה יופנה למאמרים המוזכרים בסעיפים 13(א)-(ג). לגבי מאמר ג1, יופנה המומחה ל-ג2-ג4, הכוללים מידע על כותבי מאמר ג1. י. האמור בפסקה הלפני אחרונה יועברר למומחה, אולם נוסחו ישונה, כך שישקף את העובדה שהתובעת הפנתה את המומחה למאמר אחד בלבד, בנוסף לאלו המוזכרים בשאלה 13 ואשר קיבלו התייחסות לעיל. לפיכך, השאלה תנוסח באופן הבא: "אנא ראה מאמר נוסף המצורף של Yoganandan ואח' (בקישור: ), לפיו הפעלת לחץ אפילו קל, בצורה חוזרת ונשנית על הגב יש בכוחה לגרום למיקרוטראומה וכי הדבר התגלה בניסויים ומחקר שנערכו בגופות, על ידי חתכים של חלקים קפואים מעמוד השדרה, לאחר הפעלת לחץ חוזר ונשנה. אנא התיחסותך לנאמר במאמר זה." יא. האמור בפסקה האחרונה יועבר למומחה, תוך שבמקום המילים "לרכון קדימה" יבוא "ליטות לעבר המסוע". 3. לפיכך, שאלות ההבהרה הנזכרות לעיל יועברו לידי המומחה, והוא יתבקש להשיב להן. שאלות הבהרה למומחה