חלקות מקטגוריה "ב" הן הקרקע החקלאית - תוחכרנה לאגודה בחוזה חכירה לדורות תוך שמירת זכויותיהם של בעלי הנחלות במלואן. האגודה רשאית להחליט כי לבעל נחלה תוחכרנה חלקות נוספות המהוות את יתר שטח הנחלה שלו או חלק ממנה, מתוך השטח המוחכר לאגודה כמשבצת, ובלבד ששטח הנחלה שיוחכר לבעל נחלה בחוזה חכירה לדורות לא יעלה בגודלו על מכסת הקרקע לנחלה באותו יישוב. המועצה קבעה כתנאי מוקדם לחכירה כנ"ל את רישום החלקות בספרי מרשם המקרקעין כיחידות רישום נפרדות בשלמות לאחר פרצלציה. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פרצלציה קרקע חקלאית: 1.עניינה של המרצת פתיחה זו הוא זכויות החכירה בחלקה 1 בגוש 11537, להלן: "החלקה", הנמצאת בכפר ביאליק. המבקשים מס' 1 ו-2, להלן: "בושביץ", הם המחזקים בחלקה ומעבדים אותה מזה עשרות שנים, ואולם החכירה בחלקה רשומה עדיין בלשכת רישום המקרקעין בחיפה על שם אחר, אלזה ברג, להלן: "המנוחה", ממנה רכשה המשיבה מס' 1, את החלקה, עוד בשנת 1960, כפי שיובהר בהמשך. כשהוגשה העתירה ביום 23.5.01, היתה המשיבה מס' 1 בחיים. במהלך הזמן, הלכה לעולמה ועל פי צו ירושה שהוצג לבית המשפט, המשיב מס' 2, הוא היורש היחידי שלה, וכיום הוא "בן ממשיך" מאז 12.2.1987, כעולה מנספח מב/5 לתצהיר בושביץ מ/3, על פי החלטת ועד ההנהלה של האגודה. המשיבים מס' 1 ו-2 ייקראו להלן: "ליבוביץ". 2.בושביץ עתרו לביהמ"ש שיורה כדלקמן: להצהיר כי זכויות החכירה בחלקה בכפר ביאליק שייכות למבקשים; להורות למשיב מס' 3 ולרשם המקרקעין בחיפה לרשום את זכויות החכירה בחלקה 1 בגוש 11537 ע"ש המבקשים; ליתן צו כפי שימצא ביהמ"ש לנכון ולחייב את ליבוביץ, בהוצאות המבקשים בתוספת שכ"ט בצירוף מע"מ כחוק. בשלב מאוחר יותר, צורפה המבקשת מס' 3, להלן: "האגודה", כעותרת נוספת, וכן נמחק רשם המקרקעין, לאחר שבא כוחו הצהיר כי הרשם יבצע כל החלטה שיתן בית המשפט. במהלך הדיון הוצגו תצהירים מטעם באי כח הצדדים. התצהירים סומנו ונשארו בתוך התיק העיקרי לשם נוחיות המעיין בתיק, צילמתי את הדף הראשון של כל תצהיר ותצהיר והתצהירים רוכזו בתיק המוצגים. לתצהירים לא צורפו הנספחים וניתן למצוא את הנספחים בתוך התיק העיקרי. 3.אסקור להלן את הרקע ואת טענות ב"כ הצדדים. ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נאמר אחרת. הסכסוך בין בושביץ לליבוביץ, שניהם חברי האגודה, מתייחס לזכות החזקה בחלקה הנמצאת בתחום האגודה ורישום החכירה על החלקה. על מנת להבין את טענות הצדדים והמחלוקת ביניהם, אקדים בכמה מילים לדברים שאינם במחלוקת. כפי שידוע, הקרקעות שבבעלות המדינה והקרן קיימת לישראל, להלן: "קרקעות הציבור", מנוהלות על ידי מינהל מקרקעי ישראל, להלן: "המינהל", מכח חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, להלן: "החוק". לפי החוק הוקמה המועצה שתפקידיה, בין היתר, לנהל ולקבוע מדיניות הניהול בקרקעות הציבור, ככל שהדבר מתייחס לקרקע חקלאית. מהתצהיר שהוגש בשם המינהל ע"י הגב' לאה שטיינמיץ, מנהלת מחוז חיפה, מחקירתה בבית המשפט ומסיכומי ב"כ המינהל, ניתן לסכם את המדיניות בעניין הקרקעות, כדלקמן: 1) מועצת מקרקעי ישראל, להלן: "המועצה", קבעה כללים בדבר החכרת קרקע חקלאית בדרך של נחלה. לגבי אגודה חקלאית המסווגת כמושב עובדים או ככפר שיתופי, תקפות החלטות המועצה מס' 476 מיום 29.10.90 ומס' 823 מיום 10.2.98, נספחים א ו-ב לתצהיר המינהל, להלן: "החלטות המועצה". כפר ביאליק הנו כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ. הקרן הקיימת, לפני הקמת המינהל, והמינהל, לאחר הקמתו, העמידו לרשות האגודה קרקע חקלאית שוועד האגודה מקצה לחבריה על פי שיקול דעתו. הקרקע המוקצת לחברי האגודה נקראת "נחלה". כל נחלה כוללת מספר חלקות, בגודל שנקבע ע"י שר החקלאות בהתייעצות עם הרשות לתכנון חקלאי במשרד החקלאות, הנמסרת למתיישב לצורך פיתוח משק חקלאי, כשהגודל של כל נחלה שונה בין חברי האגודה, אך גם חברי האגודה מקבלים נחלה בגדלים שווים. 2) הקרקעות הנמסרות לאגודות חקלאיות מחולקות ל-3 קטגוריות: (1) חלקה מקטגוריה "א" חלקה של נחלה תוחכר לבעל הנחלה בחוזה חכירה לדורות, והיא מיועדת בעיקר לבניית בית מגורים לחבר. (2) חלקות מקטגוריה "ב" הן הקרקע החקלאית - תוחכרנה לאגודה בחוזה חכירה לדורות תוך שמירת זכויותיהם של בעלי הנחלות במלואן. האגודה רשאית להחליט כי לבעל נחלה תוחכרנה חלקות נוספות המהוות את יתר שטח הנחלה שלו או חלק ממנה, מתוך השטח המוחכר לאגודה כמשבצת, ובלבד ששטח הנחלה שיוחכר לבעל נחלה בחוזה חכירה לדורות לא יעלה בגודלו על מכסת הקרקע לנחלה באותו יישוב. המועצה קבעה כתנאי מוקדם לחכירה כנ"ל את רישום החלקות בספרי מרשם המקרקעין כיחידות רישום נפרדות בשלמות לאחר פרצלציה. (3) קרקע מקטגוריה "ג" היא קרקע המיועדת לשימוש משותף של החברים על פי החלטות ועד הכפר. לפי החלטה מס' 823 של המועצה, חלקה "א" של נחלה מוחכרת לבעל הנחלה בחוזה חכירה לדורות, חלקה "ב" באותה הנחלה מוחכרת לאגודה בחוזה חכירה לדורות תוך שמירת זכויותיהם של בעל הנחלה במלואן. בהתאם להחלטה מס' 823, הדרך היחידה שבה האגודה תוכל להחכיר גם חלקה "ב" לבעל הנחלה היא בהתקיים 3 תנאים מצטברים: א) החלטת האגודה באשר לחכירה ישירה מזו מתוך שטח משבצת האגודה; ב) התנאי השני - שהוא תנאי מוקדם לחכירה כנ"ל - הוא רישום החלקה כיחידה נפרדת בשלמות (פרצלציה). ג) אישור כי שטח הנחלה בחוזה חכירה לדורות לא יעלה בגודלו על מכסת הקרקע לנחלה בכפר ביאליק - מכסה שעומדת על 36 דונם לכל חבר באגודה. ב"כ המינהל טענה כי באמצעות החלטות המועצה, ביקשה המועצה לשמור על זכויות החכירה הבסיסיות של החקלאי לגבי החלקה המשמשת לו למגורים (חלקה "א"), ואילו לגבי החלקות החקלאיות המובהקות קבעה המועצה כי ניהולן ייוותר בידי האגודה, ובידיה שיקול דעת אם יוחכרו ישירות לבעלי הנחלות. לטענת המינהל, כפי שקורה לא פעם באגודות החקלאיות בכלל, ובמקרה של כפר ביאליק בפרט, ישנה תחלופה של חלקות "ב" בין חברי האגודה, שנעשית ביוזמת האגודה וחבריה לפי צרכיהם, נרשמת בספריה, אולם אינה מגיעה כלל לידיעת המינהל. עקב תחלופה זו, שאינה קוהרנטית עם חוזי החכירה הישירים שיש לחקלאים עם קק"ל או המינהל לגבי חלקות "ב", יוצא כי בהרבה מקרים חבר האגודה מעבד ו/או מחזיק בחלקה מתוך משבצת האגודה כאשר זכויות החכירה בה אינן רשומות על שמו, ולהפך: יש שלחבר האגודה זכויות חכירה רשומות בחלקה אותה הוא אינו מחזיק ומעבד כלל. לסיכום, השטחים הנמסרים לחברי האגודה על פי החלטות האגודה הם משתי קטגוריות - חלקה מקטגוריה "א" המיועדת לבניית בית מגורים לחבר האגודה והיא בחזקתו תמיד, נמסרות לחבר האגודה על פי חוזה חכירה בין המינהל והחבר ואילו יתר הקרקעות המהוות את הנחלה נמסרות על פי החלטות האגודה, ומתחלפות בין חבריה על פי שיקול דעתה. 4.על רקע זה אבחן את חומר הראיות וטענות ב"כ הצדדים: החלקה רשומה בלשכת רישום המקרקעין בבעלות הקק"ל ועליה רשומה חכירה ע"ש המנוחה. בתצהיר בושביץ, מ/3, צויין בטעות שהחכירה רשומה ע"ש המשיבה 3, כשאין משיבה כזו. ברור מנסח הרישום כי הכוונה למנוחה. 5.בשנת 1955 ויתרה המנוחה על החלקה לבקשת ולטובת האגודה להרחבת הכפר, והוסכם כי בתמורה לויתור, תקבל המנוחה חלקה בגודל דומה בגוש 10233 כמפורט באישור האגודה מיום 12.9.00 שהעתק ממנו צורף כנספח מב/2 לתצהיר המבקש מס' 1, (התצהיר סומן מ/3), להלן: "האישור". לטענת בושביץ, לאחר הויתור, מכרה המנוחה את כל זכויותיה בנחלה, לרבות בחלקה, בכפוף לויתור על החלקה, למשיבה מס' 1 ולבעלה - הוריו של ליבוביץ - אשר אשררו את הויתור ביום 28.1.73 - נספח מב/3, המצורף לתצהיר מ/3. מחמת חשיבותו של מכתב זה, אביא להלן את תוכנו, המכתב מופנה לכפר ביאליק וחתום על ידי הוריו של המשיב מס' 2: "על מנת לאפשר ביצוע הרחבת כפרנו בהתאם לתוכניות הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הננו מצהירים כי ויתרנו על חלקה מס' 1 בגוש 11537 בערך 9 דונם, לטובת האגודה תמורת חלקה באותו הגודל בגוש 10233 לפי התנאים כדלקמן: האגודה ו/או הסוכנות מתחייבת לרשום את החלקה הנ"ל על שמי בטאבו כאשר יתאפשר הרישום. הוצאות הרישום בטאבו יחולו על האגודה או על הסוכנות. ויתור זה ניתן בכפוף לכתב הויתור שניתן על ידי מר אוטו ברג (בעלה של המנוחה-ר.ג'), מיום 18.3.1955. 6.ביום 24.9.73 פנה עו"ד ליבנת, בשם משפחת ליבוביץ, אל האגודה במכתב בזו הלשון: "הנדון: ליבוביץ יחזקאל וסופיה לאחר שמרשי הביע את הסכמתו לותר לטובתכם על חלקה 1 בגוש 11537, נבקש להמציא לנו הסכמתכם להעברת החלקות על שם הנ"ל בטאבו. (יתר החלקות). האשור שלכם דרוש לי עבור מינהל מקרקעי ישראל. אני מצרף לפה את מכתב הויתור של מר ליבוביץ והעתק כתב הויתור שחתם לפני". ממכתב זה עולה באופן ברור וחד משמעי כי ליבוביץ ויתרו על החלקה לטובת האגודה. 7.המבקש מס' 1 קיבל מאמו אורזולה בושביץ, ז"ל, את כל זכויותיה בנחלה, לרבות החזקה בחלקה, ומאז 1955 החלקה בחזקתם של משפ' בושביץ, ההורים ואחריהם המבקש מס' 1, ומאז בושביץ מחזיק בחלקה ומעבד אותה בהסכמת האגודה. 8.אין מחלוקת בין הצדדים כי החכירה של המנוחה פג תוקפה - החכירה היתה, על פי האמור בס' 3 לתצהירה של הגב' סגל בשם המינהל, שסומן מש מ/3, (התצהיר נמצא בבש"א 12471/01 - ר.ג'), "חוזה החכירה נחתם ביום 1.1.1941 לתקופה של 25 שנה עד ליום 31.12.65, ונרשמה בטאבו". עוד ציינה גב' סגל בס' 6 לתצהירה כי מעיון במסמכי המינהל עולה כי: "על פי סיכום עם האגודה ויתרו אוטו ברג, בעלה של המנוחה, ו/או חליפתו משפחת ליבוביץ על זכויותיהם בחלקה וכי הם אינם מחזיקים עוד בחלקה זו ולפיכך יש לבטל את זכות החכירה הרשומה על שם משפחת ברג בחלקה". ראה גם דבריה של גב' לאה שטיינמיץ בחקירתה בבית המשפט, בע' 32 ש' 14-3. במסגרת הרחבת הכפר, הוסכם בין האגודה לבין גב' אורזולה בושביץ, כי תעביר את חלקה 18 בגוש 11558, בגודל כ-9 דונם, להלן: "חלקה 18", ואשר הייתה חלק מנחלתה, לטובת הרחבת הכפר ובתמורה תקבל את החלקה - נספח מב/6 לתצהיר מ/3. אביא להלן את הנוסח המלא של המכתב ששלחה האגודה למינהל ביום 25.2.73: "הנדון: חלקה 1 גוש 11537 מאחר והחלקה הנ"ל הועברה לרשות כפר ביאליק.... (ראה כתבי ויתור ברג ומשפחת ליבוביץ). הננו מבקשים להעביר את החלקה 1 גוש 11537 על שם פרץ ו/אורזולה בושביץ והחלקה 18 בגוש 11558 שרשומה על שם פרץ ואורזולה בושביץ להעביר על שם כפר ביאליק". אכן, זה מה שבוצע בפועל: חלקה 18 הועברה לרשות האגודה שהעבירה אותה למשפחות רגב ואיזנברג ואשר בתיהם נמצאים על חלקה זו כיום בתמורה בושביץ קיבלו את החזקה בחלקה, והם מעבדים אותה ברציפות משנת 1956 ועד היום, בהתחלה גידלו בה מטעים, ומאוחר יותר היו משתלות, וכיום החלקה משמשת לגידול למספוא. לטענת המבקשים, במהלך השנים היו מספר פניות אל המשיבים לביטול רישום החכירה של החלקה, אולם האחרונים סירבו לעשות כן, למרות שהחכירה ע"ש המנוחה פקעה זה מכבר. לטענת המבקשים "הודע להם" כי לשם רישום החלקה על שמם "יש צורך בהעברת החכירה ע"ש המשיבה מס' 1 ואח"כ על המשיבה מס' 1 לחתום על שטרות לביטול החכירה, ורק אז תירשם החכירה ע"ש המבקשים". 9.לטענת ליבוביץ, המנוחה ויתרה לטובת האגודה על החלקה, וזאת בתמורה לקבלת קרקע חלופית, כאמור במכתב נספח מש/1 מיום 18.3.55 המצורף לתצהיר, שאף הוא סומן מש/1, שהוא מכתב ששיגר מר אוטו ברג, ז"ל, בעלה של המנוחה, להלן: "מכתב הויתור", לאגודה ובו נאמר: "על מנת לאפשר את ביצוע הרחבת כפרנו... מצהירים בזה החתומים מטה כי הם מוכנים להעמיד לרשות האגודה את החלקות שלהם של 9 דונם לפי התנאים כדלקמן: 1) האגודה מתחייבת או לתת לחתום מטה כתחליף עבור האדמות אשר הם יעמידו לרשות האגודה את אותו שטח האדמה על האדמה .. ולרשום כל חלקה וחלקה על שם החבר בטאבו; הוצאות הרישום בטאבו יחולו על האגודה או הסוכנות. 2) או לשלם למתיישב עבור מסירת האדמה באופן סופי לאגודה פיצוי בכסף אשר גובהו עוד יקבע. המתיישב רשאי לבחור בין אחד משתיים בתנאי שהאסיפה הכללית תאשר זאת. חתימה - אוטו ברג" ניתן לסכם את טענות ליבוביץ כדלקמן: 1) ביום 28.12.1960, רכשו הוריו של ליבוביץ את זכויותיה של המנוחה בכל הנחלה הרשומה על שמה, לרבות החלקה, בכפוף לויתור שנעשה אל מול האגודה, ובתמורה לקבלת הקרקע החלופית - להלן: "ההסכם". האגודה החתימה את הוריו של ליבוביץ ביום 28.1.1973 על אשרור התחייבות המנוחה בדבר ויתור על החלקה כנגד קבלת 9 דונם חלופיים בגוש 10233, וזאת כמפורט במסמך שצורף לעתירה, מב/3, להלן: "ההתחייבות". הנוסח של ההתחייבות זהה לנוסח של מכתב הויתור למעט הסעיפים 2 עד 4. 2) מכיוון שהמשיבים רכשו את זכויות המנוחה בחלקה, ויתור על זכויות בחלקה חייב להיות במקביל לקבלת התמורה במקרקעין חלופיים; על פי ההתחייבות. הוריו של ליבוביץ מסרו את החלקה לאגודה (ולא לכל גורם אחר), וכנגד זאת על האגודה לדאוג למסירת המקרקעין החלופיים כמפורט בהתחייבות. 3) מכתב הויתור אינו נוגע למינהל אלא קובע שעל הוריו היה להשיב את החלקה לאגודה כאשר במקביל היה על האגודה להקצות קרקע חלופית. באשר לטענת המבקשים כי הם נהגו בחלקה מנהג בעלים, טען ליבוביץ כי הדבר הינו ללא כל בסיס משפטי ותוך הפרת התחייבות האגודה להקצות קרקע חלופית לחלקה שאמורה הייתה להילקח. בנוסף, מתצהיר המבקשים עולה, כך לטענת ליבוביץ, כי הם (המבקשים) קיבלו את החלקה כאשר הקרקע שעליה ויתרו המבקשים (חלקה 18) הועברה לאגודה ולא להוריו של ליבוביץ, ומסקנתו היא כי הסכמת האגודה להעביר החלקה למבקשים מהווה מעשה שלא כדין שהרי האגודה ידעה כי היא חייבת להקצות להוריו קרקע חלופית. 4) בתצהיר המשלים (מש/2), ובתגובה לס' 6 לתצהיר של נציג האגודה, להלן: "הנציג", טען ליבוביץ כי הטענה שהאגודה מסרה לידי משפחתו קרקע חלופית (חלק מחלקות 26-28 בגוש 10235) תמורת החלקה, אינה נכונה; לטענתו, הקרקע הנ"ל לא נמסרה למשפחה כנגד החלקה, אלא כחלק מחלקות הנמסרות מעת לעת ע"י האגודה לעיבוד חקלאי. ליבוביץ צירף לתצהירו המשלים, שהוגש לבית המשפט ביום 11.9.02, מספר אישורים חתומים ע"י האגודה ובהם פירוט החלקות שברשות המשפחה שאינם כוללים קרקע תמורת החלקה - נספחים ב1 ו-ב3 למש/2. ממשיך ליבוביץ וטוען כי החלקות אליהן מתייחס הנציג הן חלקות חקלאיות אשר טרם עברו פרצלציה, ולא ניתן לרשמה בספרי רישום המקרקעין כיום. עוד טוען ליבוביץ כי הקרקע המוצעת הנה קרקע חקלאית המיועדת לעיבוד חקלאי בלבד בעוד שבחלקה ניתן לבנות כיום מבנים חקלאיים ומחסנים. 6) החלקות המוצעות מיועדות להפקעה לצורך העברת כביש עוקף קריות, וזאת כמפורט בהודעת ההפקדה של הכביש - נספח ג לתצהיר מש/2. לסיכום טען ליבוביץ כי הוא זכאי לקרקע חלופית בערך ובמעמד שווים לקרקע עליה ויתרו הוריו. כתנאי לויתור על החלקה, הוא זכאי לקבל קרקע חלופית שתענה על התנאים הבאים: א.ניתן יהיה לרשמה בספרי רשום מקרקעין על שמו; ב.ניתן יהיה לבנות עליה כפי שניתן לבנות כיום על החלקה; ג.שטחה יהיה זהה לשטח החלקה. מכאן, שבכפוף להתחייבות בדבר מילוי תנאים אלו, לא תהיה לליבוביץ כל התנגדות להעברת הרישום בחלקה ע"ש המבקשים. 10.בתצהירו מ/1, טוען הנציג כי לפי ההסכם בין המנוחה לאמו של ליבוביץ, קנתה האם סה"כ כ-17 דונם, כדלקמן: גוש 11560 חלקות 46 ו-41: סה"כ כ-4 דונם (חלקה "א" למגורים). גוש 11537 חלקה 6: סה"כ כ-4 דונם. גוש 11537 חלקה 1: סה"כ כ-9 דונם - היא החלקה - ר.ג'. עוד טען הנציג כי המנוחה, ואחריה משפ' ליבוביץ, ויתרו על החלקה בתמורה לויתור זה קיבלה משפ' ליבוביץ שטח של כ-9 דונם בחלקות 26-28 בגוש 10235 ועל פי הרישום בספרי האגודה, נחלה מס' 15 השייכת למשפ' ליבוביץ, כוללת היום בסה"כ כ-36 דונם, כמו לכל יתר החברים באגודה, ובתוכם חלקה בשטח של 9 דונם שהיא חלק מחלקה 28 בגוש 10235. בנספח "א" לתצהיר מ/1 - צירף הנציג אישור מהאגודה המפרט את החלקות שבחזקת ליבוביץ, ממנו עולה כי לליבוביץ נמסרה למשפחה חלקה בשטח של 9 דונם, היא חלק מחלקות 28 - 26 - 15/2 בגוש 10235 בשטח של כ-9 דונם. ממסמך זה עולה כי בסך הכל גודל הנחלה של משפחת ליבוביץ הוא כ-36 דונם, ככל חברי האגודה. לתמיכה בטענתו של הנציג כי למשיבים ניתנו קרקע חלופית בתמורה לויתור על החלקה, צירף הנציג לתצהירו הוראה בלתי חוזרת משנת 2002, נספח ד לתצהיר, אשר מהווה, לטענתו, הצהרה והתחייבות לשלם דמי חכירה, מסים וחיובים של חשבונות מים ואחרים בגין החלקות המוחזקות ע"י המשיבים, לרבות חלקת 9 הדונמים שניתנה בתמורה לויתור. 11.לטענת המינהל, המקרה נשוא תובענה זו הוא המקרה בו לחבר האגודה זכויות חכירה רשומות בחלקה אותה הוא אינו מחזיק ומעבד בכלל: לפי נסח הרישום, זכויות החכירה בחלקה רשומות ע"ש המנוחה, אולם למעשה בושביץ אוחזים ומעבדים את החלקה. עוד טען המינהל כי חילופי חלקות מקטגוריה "ב" שנעשו בכפר ביאליק, ע"י האגודה, דהיינו, מתן זכויות חזקה ועיבוד למבקשים ולמשיבים בחלקות המשבצת נעשו שלא בידיעת המינהל, לא באישורו, ולא בשיתופו. ב"כ המינהל ציין כי המינהל אומנם לא מתנגד לפעולות אלו, אך אין בהן כדי לחייב אותו לרשום זכויות חכירה כנגד מדיניותו שבאה לידי ביטוי בהחלטות המועצה, וכנגד מה שהוא סבור כמשרת באופן הטוב ביותר את האינטרס הציבורי. לגבי הקניית זכויות חכירה חדשות בחלקה, כבקשת העותרים, לטענת המינהל, יסכים לבקשה רק אם ולאחר שימולאו כל התנאים הקבועים בהחלטה מס' 823, ובעיקרם: החלטת האגודה באשר לחכירה ישירה מזו מתוך שטח משבצת האגודה, רישום החלקה כיחידה נפרדת בשלמות, ואישור כי שטח הנחלה שיוחכר למבקשים לא יעלה בגודלו על מכסת הקרקע לנחלה בכפר ביאליק, אך נכון להיום, לאגודה יש עדיין חוזה חכירה תלת שנתי לגבי החלקות שבמשבצת, אולם האגודה לא נקטה שום פעולה מצידה המאפשרת הסדרת הרישום לגבי כלל הנחלות וכי כיום, משזכויות החכירה בחלקה רשומה בפנקסי המקרקעין ע"ש המנוחה, הרי שכתנאי מקדים לכל רישום חדש יש למחוק את רישום החכירה הקיים. עוד טען ב"כ המינהל כי מאחר שאין מחלוקת שבעל הזכויות הרשום וכן הבא מכוחו, משפ' ליבוביץ, אינם מחזיקים בחלקה ואינם מעבדים אותה, ומשנסתיימה תקופת החכירה ע"פ חוזה החכירה בין המנוחה ובין המינהל, הרי שהמינהל תומך אף הוא במחיקת רישום החכירה בחלקה ע"ש המנוחה. אולם רישום חדש יבוצע בתנאים שנקבע בהחלטה מס' 823, ממשיך ב"כ המינהל וטוען כי בבקשה, בש"א 12472/01, שהגיש המינהל למחיקת העתירה נגדו על הסף צורף תצהירה של הגב' סגל, שהוצג בהסכמה וסומן מש-מ/3. לאמור בתצהיר זה התיחסתי בס' 8 לפסק הדין. מסקנתו של המינהל כי על פי החלטות המועצה אין למבקשים כל זכות שבדין לקבל זכויות חכירה בחלקה, ואין לאכוף על המינהל להחכיר להם את החלקה. 12.מחומר הראיות המונח בפני ומסיכומי ב"כ הצדדים אני מסיק את המסקנות הבאות: 1) בשנת 1956 הוסכם בין האגודה לבין גב' אורזולה בושביץ, כי האחרונה תעביר את חלקה 18 בגוש 11558, בשטח של כ-9 דונם, ואשר הייתה חלק מנחלתה, לטובת הרחבת הכפר ובתמורה תקבל את החלקה 1 בגוש 11537. הסכמה זו אכן יצאה לפועל: בושביץ החזירו לאגודה את החזקה בחלקה 18 בגוש 11558, ובתמורה קיבלו את החלקה ומאז עברה החזקה למשפחת בושביץ שבמשך כ-50 שנה נהגו בחלקה מנהג בעלים. ליבוביץ סירבו לחתום על ביטול החכירה, בחלקה, למרות שהחכירה הרשומה לזכות המנוחה, ממנה רכשו ליבוביץ את הזכויות בחלקה ובכפוף לויתור על החלקה לטובת האגודה, פקעה מזמן. 2) האגודה העבירה את החלקה 18 בגוש 11558 עליה ויתרה ליבוביץ למשפחות רגב ואיזנברג שהקימו עליה את בתיהם. המבקשים מחזיקים בחלקה מזה כ-50 שנה. ליבוביץ אינו מבקש לקבל דווקא את החלקה אלא, לטענתו, הוא אינו מוכן לוותר על זכויותיו בחלקה אלא לאחר שהאגודה תמלא אחרי המוסכם - דהיינו, להעמיד לרשותו ולרשום על שמו זכות חכירה של חלקה באותו גודל ובאותו טיב. לטענתו, האגודה לא מסרה לו או להוריו חלקה בגודל החלקה שנלקחה מהם. 3) ליבוביץ מעולם לא החזיקה בחלקה, בעוד שבושביץ החזיקו בחלקה מאז 1956. 4) השאלה היא אם ליבוביץ קיבלו חלקה בשטח ובטיב דומה לחלקה, בהתאם לאישור, בתמורה לויתורם על החלקה. כעולה מתצהיר הנציג מ/1 והאישור נספח א' לתצהיר, אכן חלקה בשטח של 9 דונם נמסרה לליבוביץ בהתאם לאישור, ובלשונו של נספח א' לתצהיר: "הריני לאשר כי במשק ליבוביץ נחלה מס' 15 בכפר ביאליק נכללות החלקות הבאות... חלק מחלקה 28 בשטח של 9 דונם". ליבוביץ טוען כי החלקה אינה מתאימה וכי צריך לקבל חלקה הרשומה בטאבו כחלקה נפרדת עם זכויות חכירה וכי כל עוד לא מתמלא תנאי זה, אינו יכול לוותר על החלקה. לא רק זאת, אלא חלק מהחלקה עומד להפקעה לצורך כביש עוקף. אינני מקבל את הטענה. כפי שעולה מחומר הראיות כמפורט בפסק הדין, הויתור כבר נעשה, תוקף החכירה פג ולדעתי אין להתנות את ביטול החכירה בקבלת חלקה אחרת. מצד שני, אין ולא צריכה להיות מחלוקת כי לליבוביץ מגיעה חלקה בהתאם לאישור כמפורט לעיל. האגודה חייבת להעמיד לרשות ליבוביץ חלקה כזו. אינני סבור שבמסגרת עתירה זו יש מקום לדון בשאלה אם ליבוביץ קיבל את החלקה החלופית כטענת האגודה, או שמא שהחלקה שקיבל אינה עונה על התנאים בהתאם לאישור. עניין זה לא הובהר במידה מספקת ולא הונחה תשתית ראיתית שתאפשר לי להכריע במחלוקת זו. סבורני שיש להעביר את המחלוקת בעניין זה למוסד הבוררות בהתאם לס' 52 לפקודת האגודות השיתופיות, אם אכן בתקנון האגודה קיים סעיף בוררות כזה. פורום זה הוא הפורום הנאות להכריע במחלוקות כגון אלה. 5) ליבוביץ צירף לתצהירו מכתב החתום ע"י מרכז האגודה - נספח ב2 לתצהיר מש/2 - מיום 26.3.96 שכותרתו "רישום נחלה" , ובו נכתב כי: "אגודת כפר ביאליק איננה מתנגדת שתפעל לרישום המשק הנ"ל על שם ליבוביץ סופיה בעלת המשק." אין במכתב זה ולא כלום. כדי לבצע רישום של נחלה צריך למלא אחרי שלושת התנאים שפורטו לעיל, על פי החלטות המועצה. כל עוד לא קוימו תנאים אלה, אין אפשרות לחייב את המינהל לבצע את הרישום. ס' 7 להחלטה 823 קובע כי: "האגודה החקלאית, בתיאום עם המינהל, תכין תוכנית חלוקה לצרכי רישום בלשכת רישום המקרקעין. העברת זכויות החכירה מהאגודה החקלאית לבעל נחלה תוכל להיעשות גם לאחר חתימת חוזה החכירה לדורות עם האגודה ועם בעלי אותן נחלות." מתצהיר המינהל עולה כי פעולות אלה אכן מבוצעות, אך לא ניתן לקבוע מועד לסיומן. מאותם הנימוקים, אינני יכול לקבל גם את בקשת ב"כ בושביץ לרשום את החלקה על שמם. אכן נכון הוא כי החלקה מהווה יחידה נפרדת אך לדעתי, לא די בכך. על פי החלטות המועצה, צריך לקבוע את כל שטח הנחלה, אם ניתן לעשות זאת, ולעשות פרצלציה, כדי שהנחלה תהווה יחידה נפרדת ואז כל הנחלה תרשם על שם חבר האגודה. סבורני כי לא ניתן לפצל את הרישום ע"ש בושביץ בכך שחלקה אחת מתוך כל שטח הנחלה יירשם ואילו יתרת השטח יידחה למועד אחר. 13.סוף דבר - המסקנות העולות מכל המקובץ היא: 1) אני דוחה את טענת ליבוביץ שתנאי לביטול רישום החכירה הוא קבלת חלקה בשטח של 9 דונם על שמו. ליבוביץ יהיה זכאי, עם קיום שלושת התנאים כמפורט, והחלטות המועצה, לקבל חלקה דומה נשוא הדיון, עם זכות חכירה רשומה בלשכת רשם המקרקעין. 2) אני מורה על ביטול רישום החכירה הרשומה על חלקה מס' 1 בגוש 11537 על שם אלזה ברג. יחד עם זאת, אינני מקבל את בקשת ב"כ בושביץ לרשום את החלקה על שמם בניגוד להחלטות המועצה. עם השלמת הליכי הפרצלציה תירשם חלקה זו ע"ש ליבוביץ בהתאם לנוהלים שיקבע המינהל והאגודה בכפוף להחלטות המועצה. 3) לאור התוצאה אליה הגעתי, לא אתייחס לטענות ב"כ בושביץ בסיכומיה בעניין יכולתה של המנוחה להעביר את החלקה לליבוביץ בשנת 1960 לאחר שהמנוחה כבר ויתרה על החלקה. הסוגיה שהתבררה בפני מחייבת פתרון. לא מתקבל על הדעת שבמשך עשרות שנים, לפחות מאז 1960, לא נמצא פתרון לבעיותיהן של שתי משפחות בהתישבות חקלאית - זה מחזיק ואין לו זכויות רשומות כדין, וזה מחזיק אך טוען כי החלקה בה הוא מחזיק אינה החלקה המגיעה לו בהתאם לאישור. סבורני כי הגיע הזמן שמחלוקת זו תמצא את פתרונה, ללא כל דחייה נוספת. מעדותו של הנציג עולה כי האגודה החלה בהליכים כדי לבצע את הפרצלציה ואת הרישום לפני כ-5 שנים, אך עד כה טרם הושלמו ההליכים, ע' 13 לפרוטוקול. כפי שעלה מחומר הראיות בדיון שבפני, דור הלך לעולמו ודור בא במקומו, והדור שהלך לעולמו לא זכה לראות את זכויותיו מוסדרות, זהו מחדל מצער ואני צופה שבעקבות הערות אלה תדאג האגודה, יחד עם המינהל, לנקוט בצעדים יותר רצינים וממשיים לפתור סוגיית רישום חכירה בקרקע חקלאית על שם אלה המגיעים להם זכויות אלה, ולא ידחו את השלמת המלאכה לדור השלישי! בנסיבות כמפורט לעיל, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו. קרקעותחקלאותקרקע חקלאיתאיחוד וחלוקה מחדשפרצלציה