שאלות הבהרה למומחה דוגמא

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא שאלות הבהרה למומחה דוגמא: 1. בפנינו בקשת התובעת להצגת שאלות הבהרה למומחה, כדלקמן ולחלופין לחקירת המומחה: התובעת מבקשת להציג למומחה את השאלות שביקשה ב- 15.1.13 תוך שינוי הנוסח, כדלקמן: "1. בתשובתך לשאלה ג' קבעת כי יתכן וקיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של המנוח לבין מחלתו, אך אין ראיה ברורה לכך. בנסיבות אלו, תשומת ליבך מופנית למחקר העדכני של ארגון ה- IARC שפורסם בשנת 2012, לאחר שנכתבה חוות דעת של ד"ר שחם. מצ"ב מחקר ארגון ה-IARC העדכני בנושא הבנזן, מסומנת כנספח 4. מצ"ב מחקר ארגון ה- IARC העדכני בנושא האתילן אוקסיד, מסומנת כנספח 5. א. האם במחקר של העדכני ארגון (צ"ל "העדכני של הארגון") ה- IARC (ראה עמוד 285) נקבע כי קיים קשר חיובי בין חשיפה לבנזן לבין מיאלומה נפוצה תחת הכותרת sufficient evidence, ולא תחת הכותרת limited evidence, כפי שהיה במחקר עליה הסתמכה ד"ר שחם. ב. האם נכון שבעת קביעה האם חומר הינו מסרטן או לא ולאלו אתרי מטרה הוא קשור, מבוצעים מחקרים בבעלי חיים ומחקרים לבחינת מכניזם מסרטן וזאת מלבד הניסויים בבני אדם? לאור זאת האם לדעתך, הסבר ארגון IARC והסברה של ד"ר שחם בנושא המכניזם הגיוני והאם נתונים אלו מחזקים את הסבירות לקשר בין מחלתו לבין תנאי עבודתו של המנוח? ג. האם נכון שתשובותיך כרופא מומחה נסמכות על בסיס מחקרים שבוחנים את הקשר ברמת מובהקות הנדרשת ה(ב)רפואה (90% ומעלה)?. במידה ותשובתך חיובית, האם ניתן לומר על יסוד הקביעות העדכניות, המחקרים הרפואיים וניסיונך, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודתו של המנוח לבין פטירתו? ד. כמו כן, האם במקרה דנן חשיפתו התעסוקתית של המנוח עשויה היתה: א. לתרום להופעת מחלתו? ב. להחמיר מחלתו? ג. להחיש את הופעת המחלה, כך שלולא החשיפה מחלתו הייתה מופיעה בגיל מבוגר יותר, אם בכלל? (יובהר לך כי מבחינה משפטית השפעה בשיעור 20% מהווה השפעה משמעותית). 2. בחוות דעתך ציינת כי ישנם מספר חוקרים התומכים בקשר בין כימיקלים שונים למיאלומה וכי מספר סוגי כימיקלים נחשבים כגורמי סיכון פוטנציאלים למחלה. בנסיבות אלו, וכעולה מחוות דעת של ד"ר שחם, המחקר העדכני של ארגון ה- IARC, האם ניתן לומר כי קיימת אסכולה רפואית, התומכת בקשר בין מחלתו של המנוח לבין תנאי עבודתו? האם ניתן לומר שעמדתה של ד"ר שחם משוללת יסוד או שיש אסכולה, אף אם לא השלטת, התומכת בעמדה זו?" טוענת התובעת כי לאחר שהגישה סיכומיה עיין בא כוחה בשנית בפרסומים הרפואיים, כולל בפרסומים עדכניים של הסוכנות הבינ"ל לחקר הסרטן מטעם ארגון הבריאות העולמי ("הארגון") ולפיו השתנה הקשר בין חשיפה לבנזן למיאלומה נפוצה ל"קשר חיובי". לגבי האתילן אוקסיד הותיר הארגון "קשר מוגבל", אך יש לציין שלאור המכניזם המסרטן והניסויים בבע"ח קבע הארגון כי זהו חומר מסרטן ודאי לאדם. קביעות הארגון מאוחרות לחוו"ד ד"ר שחם, כשהמומחה לא התייחס למסקנות העדכניות של הארגון. כך, חזרה על טיעונה בבקשה הקודמת והוסיפה והפנתה לעב"ל 7293-06-13 המל"ל נ' סיטרוק ומשקבע המומחה כי יתכן וקיים קשר סיבתי - קייימת סבירות גבוהה שעמדה התובעת בדרישות הלכת סיטרוק. מחווה"ד ומהמחקרים עולה כי הסבירות לקשר סיבתי עולה על הסבירות להעדר קשר סיבתי. כך קבע הארגון ולכן יש להפנות למומחה שאלות בנושא. גם בספר היסוד שציטט המומחה נמצא קשר בין מספר חומרים למיאלומה, אך הקשר טרם הוגדר כהלכה. התובעת הפנתה לקביעת ד"ר שחם ולכך כי המומחה בחוו"ד קצרה ולא מקיפה לא שלל קשר סיבתי אלא קבע כי יתכן וקיים קשר. בחווה"ד "ככל הנראה אין את כל התשובות להכרעה צודקת בתיק רגיש זה" - מבחינת הדין, החקר המשפטי והצדק. משכך, יש להפנותו לאסכולה רפואית מיטיבה, לעומת מחמירה. לחלופין, עתרה לחקירת המומחה, ע"מ להוביל לחקר האמת, כמקובל בבתי המשפט, ודאי כשהשאלה מורכבת ביותר. הנטל להוכיח אסכולה מוטל עליה וכיצד תוכיח אסכולה כשביה"ד מתעלם מחוו"ד של תובעים ומתיר במשורה שאלות הבהרה. יתכן שחקירתו תוביל להגשמת זכויותיה הסוציאליות. התובעת מפנה לבר"ע 12409-11-12 ניב נ' המל"ל. 2. הנתבע בתגובתו התנגד לבקשה, לשאלות כולן והבהיר כי ביה"ד דחה בהחלטה חלוטה את הבקשה להציג שאלות אלה ודומותיהן בעבר, כשזכותה של התובעת לשאלות הבהרה המתייחסות לתשובתו העדכנית של המומחה - מה שאין בשאלות שבבקשה. שאלה 1 א' - אינה שאלת הבהרה אלא ציטוט ממחקר כלשהו. שאלה 1 ב' - הרישא כללית ואינה מתייחסת למחלוקת. הסיפא אינה רלוונטית, משעל התובעת להוכיח קשר סיבתי ולא להסתפק ב"התכנות" או "סבירות". שאלה 1 ג' - המומחה לא עסק באחוזים או במידת הסבירות. שאלה 1 ד' - על התובעת להוכיח קשר סיבתי והשאלה אם החשיפה היתה "עשויה" לגרום למחלה אינה רלוונטית. לשאלה 2 - אסכולה ניתן להוכיח בתנאי הפסיקה. כאן מבוקש כי המומחה יתייחס לא למקרה הנדון ונסיבותיו. לא הוכחה אסכולה והתובעת אף לא ניסתה להוכיח כזו. אין מקום לחקירת המומחה משטענה סתמית בדבר אסכולה אינה מהווה בסיס לח.נ.. ההלכה קבעה כיצד תוכח אסכולה ולא דרך ח.נ.. 3. ולהכרעתנו - א. ברי כי אין עסקינן בשאלות הבהרה אלא בניסיון "לפתוח" מחדש עניין שהוכרע, ע"י הצגת שאלות שלא הותרו קודם לכן. בפועל, אף התובעת מציינת כך בבקשתה תוך הדגשה (סעיף 6) כי מדובר בשינוי נוסח. כמדומה, די בכך כי עסקינן במהות באותן שאלות כדי לדחות הבקשה בלא התייחסות עניינית. כאן המקום להוסיף כי הבקשה תמוהה משפטית, שהרי משמעה כי בכל עת שיחפוץ תובע יוכל להגיש בקשתו מחדש, תוך התעלמות מעניין שנדון ושהוכרע, ובהסתמך על מאמר או מחקר חדש - והרי מנוגד הדבר לכל הגיון משפטי. עוד יש להזכיר - העובדה כי הארגון ציין כך או אחרת בינואר 2012 (טרם חוו"ד המומחה, מחד ובדיעבד לחוו"ד מטעם התובעת) - אין בה לשנות, שהרי עסקינן בתובע שחלה במחלה עוד בשנת 2006 ונפטר בשנת 2010 (כמפורט בחווה"ד). בהתאם, ניתנה חווה"ד של המומחה (וגם חווה"ד מטעם התובעת) על בסיס הנתונים שהיו רלוונטיים לעת הנדונה - ושינוי מחקרי כזה או אחר, כנטען, ע"י הארגון - אין בו כדי לשנות. בהתאם - משבקשה להצגת שאלות הבהרה אינה מכוונת לנסות לערער על החלטה קודמת - ומשהבקשה במהותה הוכרעה בעבר - אין לנו אלא לדחות הבקשה. אין צו להוצאות. מומחהשאלות הבהרה למומחה