קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת דרכים בנסיעה לאחור ביציאה מחניה בחניון - נזק לרכב: בתאונה מעורבים 2 רכבים: רכב התובעת - רכב פרטי מתוצרת מזדה (להלן: "המזדה"). רכב הנתבעים - רכב מסחרי מתוצרת סיטרואן (להלן: "הסיטרואן"). מקום התרחשות התאונה: חניון באזור תעשיה בבאר יעקב. שעת התרחשות התאונה: 21:00. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעים שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעים. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. אין מחלוקת לגבי מקום התאונה ועל כך שהתאונה התרחשה בעת נסיעה אחורנית של שני הרכבים, כאשר שניהם יצאו ממקום חניה. המחלוקת בענייננו היא בשאלה, איזה מהרכבים גרם לתאונה עקב יציאה לא זהירה מחניה, בנסיעה לאחור, בעוד הדרך בחניון אינה פנויה. גרסת התובעים באשר לנסיבות התרחשות התאונה נהג המזדה חזר לרכבו שחנה בחניון, אחרון בשורת החניות, כאשר מימין אליו חנו רכבים נוספים. נהג המזדה ראה את הסיטרואן עומדת במקום חניה בחניון, מרחק של כ- 10 מטרים ממנו. לאחר שהביט לאחור ולצדדים וראה שהדרך פנויה, החל נהג המזדה בנסיעה אחורנית לשם יציאה ממקום חניה, עצר כשהבחין בסיטרואן שהחלה בנסיעה לאחור ולפתע שמע "בום". גרסת הנתבעים באשר לנסיבות התרחשות התאונה נהג הסיטרואן נסע לאחור כדי לצאת מחניה. המזדה, שחנתה מאחור ומימין לסיטרואן, בשורת רכבים, נסעה לאחור, פגעה בסיטרואן וגרמה לשבירת המראה הימנית כיפוף בחיבור בין דלת ימין קדמית וכנף ימנית קדמית. הראיות שהציגו הצדדים כתבי הטענות, על נספחיהם. טופסי הודעה על תאונה מטעם שני הצדדים (מוצג ת/1, מוצג נ/1). שרטוט שערך נהג רכב התובעים בדיון (מוצג ת/3). תמונות נזקי רכב התובעים (מוצג ת/2). תמונות נזקי רכב הנתבעים (מוצג נ/2). עדויות שני הנהגים המעורבים בדיון בפניי וכן עדות גיסתו של נהג הסיטרואן, שהייתה נוסעת בסיטרואן בזמן התאונה. הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה, באופן חלקי. מצאתי שיש לחלק את האחריות לתאונה בין שני הנהגים המעורבים, כך שנהג הסיטרואן אחראי בשיעור %30 לתאונה ואילו נהג המזדה אחראי בשיעור %70 לתאונה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: ממיקומי הנזקים עולה כי נהג הסיטרואן החל בנסיעה לאחור, לפני שנהג המזדה החל בנסיעה לאחור ונהג המזדה אף הסכים כנראה בעדותו עם מסקנה זו. מתמונות הנזק עולה כי למזדה נגרם נזק בפינה האחורית שמאלית ולסיטרואן נגרם נזק בכנף הימנית קדמית, מעל גלגל ימין קדמי ומצידו השמאלי של הגלגל. נראה כי בזמן פגיעת הרכבים, הסיטרואן, שנסעה בצורה ישרה, אחורנית, כבר כמעט סיימה לחלוף על פני המזדה ואז המזדה, שככל הנראה נסעה אחורנית באופן זוויתי לכיוון צד ימין, פגעה עם הפינה האחורית שמאלית שלה בדופן ימין קדמי של הסיטרואן. נהג המזדה אמר בעדותו כי כשראה את הסיטרואן, הסיטרואן כבר הייתה מאחורי המזדה. פירוש הדבר הוא כי נהג המזדה לא הביט במראות כראוי, לפני שהחל לצאת ממקום החניה, האם יש הפרעה או סיכון מאחוריו או מצדדיו. כמו כן נראה כי גם נהג הסיטרואן נסע מהר, לא טרח להפנות את מבטו לאחור כמקובל בנסיעות ממושכות לאחור (בנוסף להסתכלותו במראות) כפי שראוי היה שיעשה ולא נזהר מספיק בעת הנסיעה לאחור, כאשר סביר שהוא יכול היה להבחין לכל הפחות באותה עת באורות דולקים במזדה, המעידים על כך שהמזדה לא נמצא במצב חניה ושאולי מתכוון לנסוע. נראה כי שני הנהגים לא נזהרו מספיק ולא נהגו כפי שמורה תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, שזוהי לשונה: "נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע - (1) סיכון או פגיעה; (2) הטרדה או הפרעה". שוכנעתי כי מחדלו ולכן אחריותו של נהג המזדה גדולים יותר מאלו של נהג הסיטרואן, מאחר שנהג המזדה היה, בנוסף על נסיעתו לאחור, גם במגמה של יציאה מחנייה מאונכת לכיוון התנועה, ולכן חלה עליו בנסיבות חובת זהירות מוגברת במיוחד, ולא שוכנעתי כי הוא קיימה. שוכנעתי כי למעשה נהג המזדה נסע לאחור מבלי לוודא תחילה שהדבר אפשרי ובטוח. מנגד, נהג הסיטרואן התרשל גם הוא, בשעה שנסע מרחק רב יחסית לאחור, מבלי להפנות את מבטו לכיוון הנסיעה (וללא מכוון) ומבלי להיות ער וזהיר מספיק לנעשה בצידו ומאחריו. נהג המזדה אמר בעדותו כי זכר פגיעה שונה מזו שנגרמה בפועל לסיטרואן אך לא הסביר כיצד לדעתו הנזק לסיטרואן נגרם בדופן ימין מקדימה ולא, כפי שחשב, בפינה הימנית אחורית. לא סביר גם כי נהג המזדה בלם בשלב שבו הסיטרואן עדיין לא הגיעה עם קו הפגוש האחורי שלה לקו של דופן שמאל של המזדה, כפי שאמר נהג המזדה בעדותו שכן הנזק כלל לא נגרם לסיטרואן מאחור או בפינה הימנית אחורית אלא בחלק קדמי ברכב. יצוין כי תמוהה בעיני העובדה שנהג הסיטרואן לא הגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו לסיטרואן, בייחוד כשמדובר בנזק ניכר לכאורה, שחלק ממנו שתוקן, שולם ע"י נהג הסיטרואן בעצמו. בנוסף, אני מוצא לציין כי ראוי היה שיוצגו תמונות של מקום האירוע, שבעזרתן ניתן היה לראות ולאמוד את המרחקים בין הרכבים המעורבים והמרחקים שעברו עד לקרות התאונה. מדובר במחדל ראייתי שפועל לחובת התובעים. סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי. על הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סך של 2,964 ₪, שהינו 30% מסכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 27/08/12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 27/08/12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 1,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד (עפ"י השיעור המינימאלי המקובל בתביעות נזקי רכב בבימ"ש זה), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. ב"כ התובעים ידאג להעביר לכל אחד משני התובעים המגיע לו מהסכומים שישולמו, בשים לב לרכיבי התביעה הנפרדים שתבע כל אחד מהשניים. משפט תעבורהרכבתאונת דרכיםנסיעה לאחורתאונה ביציאה מחניהחניוןחניהנזק לרכב