קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת דרכים בכיכר בעכו: עסקינן בתביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה ביום 29/6/10. רקע עובדתי: התובעת, הינה הבעלים של רכב מסוג דייהו מ.ר. 16-271-19, שנת ייצור 1995; אשר היה נהוג בעת התאונה על ידי גב' X. הנתבעת, הינה הבעלים והנהגת ברכב מ.ר. 60-716-02, מסוג מיצובישי. על פי הנטען בכתב התביעה, רכב התובעת נכנס לכיכר תנועה הסמוך לאודיטוריום בעכו, כאשר לפתע סטה רכב המיצובישי הנהוג בידי הנתבעת, מנתיבו, פגע ברכבה של התובעת וגרם לה לעלות על אי תנועה. כתוצאה מכך, רכבה ניזוק, שמאי שהעריך את נזק הרכב מצא כי עלות התיקון עולה על ערך הרכב אשר שוויו לאותה עת היה 4,500 ₪. מכאן, הוכרז הרכב כאובדן גמור ועל כן, מבקשת לפצותה בסך של 4,175 ₪, בגין שווי הרכב לאחר ניכוי שרידים וכן שכ"ט שמאי בסך 870 ₪ וכן הפרשי ריבית והצמדה ליום הגשת התובענה ובסה"כ 5,045 ₪. הנתבעת, בכתב ההגנה, טענה כי היתה בכיכר שליד האודיטוריום בעכו, נהגת התובעת, למרות שהבחינה ברכבה, נכנסה לתוך הכיכר, מבלי לציית לעצור או לחובתה לעצור, הן בשל קיומו של מעבר חצייה והן בשל התמרור המוצב בפניה, והמשיכה בדרכה וכתוצאה מכך, פגעה ברכב הנתבעת. הנתבעת מציינת כי נגרמו לרכבה נזקים, כעולה מדוח שמאי, אך תביעה כזו לא הוגשה על ידה. עדויות הצדדים: שתי הנהגות שהיו מעורבות בתאונה העידו בפני. הנתבעת אף הביאה עד נוסף מטעמה. בטרם אנתח את עדויות הצדדים, אתייחס בקצרה לעדותו של העד מטעם הנתבעת, מר ח'טיב עלאא. עד זה, הגיע על מנת להעיד בפני שמדובר בעד ראייה ישיר לתאונה. העד הכחיש כל קשר לנתבעת. מדובר בעדות כבושה, עדות שאין בדעתי לתת בה כל אמון ומשקלה הוא אפס וזאת מהנימוקים הבאים. ראשית, עד זה הוא קרוב משפחה של הנתבעת, למרות שהכחיש זאת, לפחות בדוח הפעולה שהוגש על ידי רס"מ פאדי, הוזכר מפורשות שמו של העד בתור קרוב משפחה, אשר הזיז את רכב הנתבעת מהמקום לאחר התאונה ועל כן, עד זה, למרות שטען שאינו קרוב משפחה, בדוח הפעולה שהוגש על ידי הנתבעת עצמה, נכתב שמדובר בקרוב משפחה, מידע שהשוטר לא היה רושם, אלמלא העד והנתבעת אישרו זאת בפניו. שנית, גרסתו של העד לא הוזכרה בדוח הפעולה, לעניין התרחשות התאונה. לו היה עד ישיר לתאונה, מן הסתם היה מוסר את גרסתו לשוטר שנכח במקום וזה היה מוצא לנכון לתארה במסגרת הדוח. גם בהודעה על התאונה, שרשמה הנתבעת עצמה וצירפה לכתב ההגנה, אם כי לא נשלח לחברת הביטוח מטעמה, מסיבות לא ברורות, אין אזכור בהודעה על התאונה לגבי העד, שמו או פרטיו, כלל ועיקר. שלישית, העד טען כי נסע מאחורי רכב הנתבעת ועצר לאחר התאונה. מהתמונות ת/4-ת/7, שהן תמונות שתיעדו את הרכבים והנוכחים לאחר התאונה, אין העד מופיע בתמונות אלה כלל ועיקר, וכשנשאל לא זיהה את עצמו ו/או את רכבו. מסיבות אלו, אין משקל לעדות זו ואיני יכול לקבל אותה כלל ועיקר. מקום התאונה על פי גרסאות הצדדים: אין מחלוקת בין הצדדים, כי התאונה התרחשה בתוך הכיכר שליד האודיטוריום בעכו. על פי עדויות הנהגות המעורבות בתאונה, רכב התובעת הגיע לכיכר וביקש להשתלב ולהיכנס למעגל התנועה בכיכר. אם כך, אין חולק כי נהגת התובעת הגיעה לכיכר וביקשה להשתלב לתוך הכיכר. רכב הנתבעת, על פי כל העדויות שבתיק, היה בתוך כיכר התנועה, מיקומו המדויק שנוי במחלוקת. שמעתי את הנהגות והתרשמתי מהן בצורה בלתי אמצעית. הכיכר המדוברת היא כיכר די רחבה, עם שני נתיבים בתוך הכיכר ושני נתיבים המשתלבים אליה, הן מהכניסה של רכב התובעת ומיד אחרי הכניסה של רכב התובעת, קיימת יציאה. מתמונות ת/4-ת/8 ניתן לקבוע בוודאות, כי התאונה התרחשה בין הכניסה מכיוון התובעת לבין היציאה הראשונה הקיימת בכיכר. מדובר במרחק קצר. מכיוון נסיעתה של התובעת קיימים שני נתיבים לכניסה לכיכר, הכיכר עצמה היא די רחבה ויש בה שני נתיבים. לאחר התאונה וממקום התאונה, רכבה של התובעת גלש עוד מספר מטרים עד שפגע באי התנועה ונגרמו לו נזקים בחלק הקדמי, מעגל התנועה שהוא מיד לאחר היציאה הראשונה. נהגת רכב התובעת אישרה זאת באומרה: "ניסיתי לברוח, עליתי על אי תנועה ושם נעצרתי". גם לפי מיקום התאונה, שהצביעה עליו נהגת התובעת (ש' 3-4 עמ' 2), בתמונות ת/1- ת/3, רואים שהתאונה התרחשה לפני היציאה הראשונה ומשם גלש רכבה של התובעת עד לאי התנועה ושם נעצר רכבה. אם כך, אין זה נכון שרכב התובעת היה ממש לקראת היציאה מהכיכר, נהפוך הוא, התאונה התרחשה ממש בסמוך לכניסה של רכב התובעת לתוך הכיכר. גם מיקום הנזק ברכבה של התובעת, בחלק הקדמי ברכבה, דהיינו בצד שמאל בדלת הנהג ולא בחלקים האחוריים של רכב התובעת, שכן הנתבעת, כך לפי עדותה, ביקשה לצאת מהכיכר כבר ביציאה הראשונה. עדת התביעה, יש לה השערות לגבי מיקום נסיעתה של הנתבעת, אך היא לא ראתה אותה, לא זיהתה אותה ואין לה מושג מנין היא הגיעה, כך היא השיבה בשורות 21-22, עמ' 2. מתמונות נ/1-נ/5, במיוחד אלה שצולמו מכיוון נסיעת רכב התובעת, ובפרט נ/3, ניתן לראות בבירור כי ממקום עמידתה של התובעת, ניתן לזהות כמעט כל רכב בתוך הכיכר. לא יעלה על הדעת כי נהגת רכב התובעת לא הבחינה ברכב הנתבעת בתוך הכיכר. כל מי שנכנס למעגל תנועה, מחובתו לתת זכות קדימה לתנועה החוצה את דרכו במעגל התנועה וחובתו לעבור מהמסלול הימני. זאת ועוד, בדוח הפעולה שצורף ושני הצדדים התייחסו אליו, צוין מפורשות כי בכיוון כניסת רכב התובעת, קיים תמרור ב36 מכל הכיוונים. אכן, בתמונות שצולמו לאחרונה, גם רואים את התמרור בכיוון נסיעתה של התובעת, תמרור ברור ובולט. זאת ועוד, הנתבעת, כאשר נוסעת בכיכר שיש בה שני נתיבים ומבקשת לצאת מהיציאה הראשונה המותרת, עליה להיות בנתיב הימני ביותר ולא השמאלי. הנתבעת, כעולה מעדותה וממיקומה לאחר התאונה, על פי ת/5 ות/8, ביקשה לצאת מהכיכר לרח' גיבורי סיני, כאשר היא עדיין מתוך הנתיב הפנימי ובכך גם היא כשלה. לסיכום, התאונה התרחשה מיד בסמוך לכניסת התובעת לכיכר, לא כדבריה, כשביקשה כבר לקראת היציאה מהכיכר. התאונה לא התרחשה כפי שמסרה לחברת הביטוח, כי רכבה סטה, שכן מוקד הנזק ברכב הנתבעת אינו מתיישב עם גרסה זו ועם תנאי המקום. מוקדי הנזק תומכים במסקנה שהגעתי אליה ולפיה התאונה התרחשה לפני היציאה הראשונה לרח' גיבורי סיני, בסמוך מאוד, מספר מטרים לאחר כניסת רכב התובעת (לראיה, הנזק בדלת הנהג הקדמית ולא האחורית). על כן, התובעת הפרה את הוראות התמרור, נכנסה למעגל התנועה כשמעגל התנועה לא היה ריק ומבלי לתת זכות קדימה ואני סבור גם, כי הנתבעת כשלה בכך, כשביקשה להיכנס לרח' גיבורי סיני, לא מהנתיב הימני אלא מהנתיב השמאלי. על כן, דין התביעה להידחות. בנסיבות העניין לא מצאתי להטיל הוצאות. ניתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. כיכר (מעגל תנועה)משפט תעבורהרכבתאונת דרכיםנזקי רכושסטיה מנתיבנזק לרכב