קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת דרכים ברחוב אחד העם - תביעת נזקי רכוש לרכב: בתאונה מעורבים 2 רכבים: רכב התובעת - רכב פרטי מתוצרת טויוטה (להלן: "הפרטית"). רכב הנתבעים - משאית מערבל בטון מתוצרת מאן (להלן: "המשאית"). רכבים נוספים: רכב חונה מתוצרת מרצדס (שאינו צד בהליך זה). מקום התרחשות התאונה: צומת/פינת הרחובות יבנה ואחד העם בתל אביב. שעת התרחשות התאונה: 15:30-16:00. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. גרסת התובעת באשר לנסיבות התרחשות התאונה הפרטית נסעה ברחוב יבנה והתכוונה לפנות ימינה לרחוב אחד העם. למופע אור אדום ברמזור, עצרה הפרטית בנתיב המיועד לפניה ימינה או נסיעה ישר, כאשר הפרטית הייתה הראשונה שעמדה בנתיב. כאשר התחלף אור הרמזור לירוק, החלה הפרטית לפנות ימינה לתוך רחוב אחד העם ולפתע הרגישה נהגת הפרטית פגיעה חזקה בצד האחורי שמאלי של הפרטית, שנגרמה ע"י משאית שנכנסה לצומת לא פנוי ובניגוד לאור אדום ברמזור בכיוון המשאית. כתוצאה מהפגיעה, נגררה הפרטית מספר מטרים ופגעה אגב כך עם צידה האחורי ימני ברכב שחנה בצידו הימני של הכביש. גרסת הנתבעים באשר לנסיבות התרחשות התאונה המשאית נסעה על רחוב אחד העם וחצתה את הצומת (בנסיעה ישר) עם רחוב יבנה למופע אור ירוק ברמזור בכיוונה. ברגע שעברה המשאית את הצומת, שמע נהג המשאית פגיעה, עצר את המשאית והבחין כי צידה השמאלי של הפרטית צמוד לצידה הימני של המשאית, כשצידה השמאלי של הפרטית משופשף ופגוע. הראיות שהציגו הצדדים כתבי הטענות, על נספחיהם. טופס הודעה על תאונה (ידני) מטעם התובעת (מוצג ת/1). טופס הודעה על תאונה (מודפס) מטעם התובעת (מוצג ת/2). טופס הודעה על תאונה מטעם הנתבעים + מסמך המפרט את תיאור המקרה + שרטוט התאונה (מוצג נ/1). תמונות צבע של מקום התאונה (מוצג ת/3). תמונות נזקי רכב התובעת (מוצג ת/4). תמונות שחור לבן של הרכב החונה (מוצג נ/2). מסמך מדו"ח השמאי, המפרט את נזקי הרכב החונה (מוצג נ/3). תמונות שחור לבן של מקום התאונה (מוצג נ/4). שרטוט שערך נהג המשאית בדיון (מוצג נ/5). עדויות שני הנהגים המעורבים בדיון בפניי. הכרעה אני מוצא לדחות את התביעה. מצאתי להעדיף את גרסת הנתבעים על פני גרסת התובעת, ולכן מצאתי שנהגת הפרטית אחראית בלעדית לקרות התאונה ולכל נזקיה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: יש להודות, כי מלאכת ההכרעה לא הייתה קלה, בשל כך ששני העדים (הנהגים) הציגו גרסות מנוגדות לאופן התרחשות התאונה ובשל כך ששני הצדדים (ובעיקר התובעת, שנטל ההוכחה והבאת הראיות מוטל עליה) לא הציגו ראיות אפשריות נוספות: בעל הרכב החונה, שלפי טופס הודעת נהג המשאית הגיע לזירת התאונה לאחר התאונה, לא הובא לעדות; לא הוצגה תכנית הרמזורים בצומת (יש טענה לנסיעת המשאית באור אדום ברמזור), שיכולה ללמד על תקינות הרמזורים ועל סדר הופעתם; לא הוצג דו"ח של בוחן תאונות, שכולל ניתוח של הממצאים הקיימים (כולל שחזור תאונה) ושמציע השערות מושכלות לגבי אפשרויות התאונה, בשים לב לתנאי הדרך ולסוג הרכבים המעורבים ולמיקומי וסוג פגיעתם. מצאתי את עדות נהג המשאית עדיפה על פני עדותה של נהגת הפרטית, משהראשונה התיישבה באופן כולל ומשכנע יותר עם מכלול הראיות. התובעת לא הוכיחה את טענתה כי המשאית נסעה באור אדום בצומת, וטענתה נותרה בתום הדיון בלתי משכנעת ובלתי מבוססת. על שאלה מרכזית שעלתה בעדותה של נהגת הפרטית - השאלה כיצד מסבירה הנהגת שלא הבחינה בהתקרבותה של המשאית בשים לב לגודלה של המשאית ולתנאיי הצומת והדרך - השיבה הנהגת: "יכול להיות שהייתי עסוקה ומרוכזת בדבר אחר" (שורה 42 בעמ' 3 לפרוטוקול), ותשובתה מדברת בעד עצמה ומספרת אולי את סיפור התאונה כולו! קיימת מחלוקת לגבי השאלה האם נהג המשאית הציע לנהגת הפרטית סכום כסף בגין הנזק שנגרם לפרטית, כאשר נהגת הפרטית טוענת שנהג המשאית הציע לשלם סכום כסף בגין הנזק שנגרם לפרטית, בעוד נהג המשאית מכחיש בתוקף שהייתה הצעה כזו. בשאלה זו מצאתי להעדיף את גרסת נהג המשאית על פני גרסת נהגת הפרטית. נהגת הפרטית סיפרה בעדותה כי נהג המשאית הציע לשלם לה סכום כסף מסוים עקב הנזק שנגרם לפרטית אך לא ידעה לספר פרטים אודות הצעה זו, כגון מה בדיוק אמר נהג המשאית, באיזה טון דיבור השתמש, סכום הכסף שהציע ומה הייתה תגובתה להצעה. נהג המשאית הכחיש בתוקף שהציע לנהגת הפרטית לשלם סכום כסף עבור הנזק ושכל שהציע לנהגת הפרטית היה לשתות. נהגת הפרטית התבקשה לחזור לאולם בשנית (לאחר עדות נהג המשאית) ולהעיד שוב לגבי השאלה האם נהג המשאית הציע, לאחר התאונה, לשלם לה עבור הנזק שנגרם לפרטית. גם אז ענתה נהגת הפרטית שהייתה הצעה לכסף מצד נהג המשאית, אך הסתייגה ואמרה שייתכן כי ההצעה נעשתה בהיסח הדעת ושההצעה לא חזרה על עצמה בשנית. ייתכן כי דבריה של נהגת התובעת נאמרו ממקום אמפאתי אך נותרה תחושה של הססנות והסתייגות מצידה לגבי ההצעה הנ"ל, אשר מקשה על קבלת גרסתה. לפיכך, מסקנתי היא שלא הוצעה ע"י נהג המשאית הצעה כספית כזו ושלא עלה בידי התובעת להוכיחה. שני נתונים פיסיים מחזקים גם הם את גרסת הנתבעים: הראשון - למשאית ובנסיבות היה שטח מת מימינה ובצמוד לה, ולכן אפשר בהחלט שהגעתה של הפרטית מימין ובצמוד למשאית לא נראתה ע"י נהג המשאית, בהיות הפרטית שם ב"שטח מת"; השני - מאחר שהפרטית הייתה קרובה לזירת התאונה הרבה יותר מאשר המשאית, הרי שסביר שהפרטית יצאה לדרך (החלה בנסיעה ימינה בצומת) לאחר שהמשאית כבר הייתה בנסיעה (ישר בצומת), משמע נהגת הפרטית יכולה הייתה ואף צריכה הייתה להבחין במשאית בנסיעתה, עת החלה הנהגת לנסוע אף היא. מצאתי טעם בדברי נהג המשאית, כי אפשר וסביר שלנהגת הפרטית היה תמריץ לנסות להידחק לפני המשאית ולעוקפה, כדי לא להיקלע לנסיעה איטית ומשתכרת אחרי משאית ברחובותיה של עיר. סיכום התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בשיעור של 3,000 ₪. רכבמערבל בטוןתאונת דרכיםציוד מכני הנדסי (צמ"ה)נזקי רכוש