קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת דרכים ליד מחלף קק''ל - נזקים לרכב: הרכבים המעורבים בתאונה בתאונה מעורבים רכבים: רכב התובעים - רכב פרטי מתוצרת יונדאי (להלן - "הפרטית"). רכב הנתבעים - מונית מתוצרת מרצדס (להלן - "המונית"). מקום התרחשות התאונה: כביש "נתיבי איילון" מדרום לצפון, לאחר מחלף קק"ל. שעת התרחשות התאונה: שעת צהריים (אור יום מלא עם ראות טובה). המחלוקת אין חולק כי עובר לתאונה נסעו שני הרכבים באותו כביש ובאותו כיוון נסיעה (מדרום לצפון). אין גם חולק כי המונית התנגשה בפרטית מאחור, וליתר דיוק ועפ"י תמונות הנזק הברורות: הפינה הקדמית-ימנית של המונית נכנסה בחלק האחורי-שמאלי של הפרטית (מוקד הנזק האחורי בפרטית הינו בין לוחית הרישוי הממוקמת במרכז החלק האחורי לבין הפנס האחורי-שמאלי). המחלוקת היא בשאלת הנסיבות שגרמו למונית לפגוע בפרטית כך מאחור, כאשר גרסת התובעת היא שהפרטית נסעה עובר לתאונה בנתיב הימני ביותר וגם המונית נסעה אז באותו נתיב, ללא כל מעבר של המונית מנתיב לנתיב (לפי עדות נהגת הפרטית היא ראתה את המונית נוסעת מאחוריה בנתיבה, עובר לתאונה), מאחורי הפרטית; ואילו גרסת הנתבעים היא שרכב נוסף, שפרטיו ופרטי נהגו בלתי ידועים שנסע מעבר לשול הימני מימין למונית, סטה לעבר המונית, שנסעה באותה שעה בנתיב הימני ביותר, וסטייה זו גרמה לנהג המונית לסטות גם הוא שמאלה, לעבר הנתיב השני מימין שבו נסעה הפרטית, וכך ובנסיבות אלו התנגשה המונית בפרטית (נהג המונית מעיד כי המונית הייתה בזווית שמאלה ביחס לכיוון הנסיעה ולפרטית, שהייתה בנסיעה ישר). המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. דבריי בפסקה זו הינם בכפוף לכך שהצדדים הסכימו, כאמור, על הפחתת סכום התביעה, מ- 39,471 ₪ ל- 33,325 ₪. הראיות שהציגו הצדדים כתבי הטענות, על נספחיהם. הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים. תיק משטרה, הכולל עד עדותה של נהגת הפרטית בלבד (לא הוגש כתב אישום והתיק נסגר, מחוסר עניין לציבור) וכן מסמך סיכום אשפוז של נהגת הפרטית בבי"ח בעקבות התאונה. תמונות נזקי שני הרכבים. עדויות מטעם שני הצדדים: מטעם התובעת - נהגת הפרטית וכן עד ראייה נטרלי; ומטעם הנתבעים - נהג המונית (הנתבע 1). מס' פס"ד שהגיש ב"כ הנתבעים בסיכומיו, בנוגע לסוגיית "גורם זר מתערב". הכרעה אני מוצא לקבל את התביעה. כללי - על אופני ההכרעה האפשריים בהתקיים מחלוקת עובדתית על-פי ההלכה הפסוקה, על ביהמ"ש לשאוף ככל האפשר להכריע במחלוקת עובדתית המונחת לפתחו ולקבוע איזו מבין הגרסות המנוגדות המוצגות לפניו היא הגרסה הנכונה, בבחינת "האמת המשפטית". ההנחיה והשאיפה הינן אפוא לקבוע ממצאים עובדתיים פוזיטיביים. יחד עם זאת, אותה הלכה פסוקה מכירה באפשרות שלפיה, לאחר בחינה מעמיקה של התשתית הראייתית שהוצגה ובהיעדר אפשרות להעדיף גרסה עובדתית אחת על פני גרסה נגדית, ביהמ"ש מגיע למסקנה כי לא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני גרסה נגדית (מצב של "ספק שקול") וכי, לכן, על ביהמ"ש להכריע את הדין עפ"י נטלי ההוכחה הרלוונטיים, מבלי לקבוע ממצאים עובדתיים פוזיטיביים ובאופן שבו בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו יפסיד בהליך משלא עלה בידיו להרים את נטל ההוכחה [ע"א 595/88 אדרי נ' חסקל, פ"ד מז (5) 333 (1993); בר"ע (מחוזי י-ם) 2271/96 דהן נ' רייכמן ( 15.6.97); בר"ע (מחוזי ב"ש) 642/01 טטרואשוילי נ' זפסלקי ( 5.6.02); בר"ע (מחוזי י-ם) 4114/02 ניסים נ' בן אלי ( 16.7.02); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז - מפעל תחבורה בע"מ ( 5.5.13)]. על-פי ההלכה הפסוקה, במשפט אזרחי יש לקבוע שבעל דין הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כאשר, בסופו של משפט ועל יסוד מכלול הראיות שהוגשו ע"י כל בעלי הדין, יש להסיק שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוונו של בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו, כלומר שממכלול הראיות מוסק שגרסתו העובדתית של אותו בעל דין הינה מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסתו הנגדית של בעל הדין שכנגד [ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (לא פורסם, 5.10.06); ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ ( 9.5.11); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז - מפעל תחבורה בע"מ ( 5.5.13)]. מן הכלל אל הפרט לאחר שבחנתי את טענות ואת ראיות הצדדים ובהתבסס על הדין החל הנ"ל, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים, כאשר הגרסה המועדפת הנ"ל מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעים לקרות התאונה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: מדובר במקרה מובהק למדי של "גרסה מול גרסה", כך שההכרעה הינה במידה רבה עפ"י מבחני מהימנות העדים. מצאתי שעדויות נהגת הפרטית והעד הנטרלי מהימנות ומשכנעות יותר (הרבה יותר) מאשר עדות נהג המונית. אציין כי בעדותה של נהגת הפרטית מצאתי שהתגלו אותות האמת, מה שאיני יכול לומר על עדות נהג המונית. לא שוכנעתי ממכלול הראיות, שגרסת הנתבעים אפשרית ונכונה. די בכך שאציין כי תמוה כיצד נטען שרכב אלמוני נסע על השול הימני במהירות העולה על מהירות נסיעת הרכבים בכביש מהיר, כאשר נהג המונית לא הבחין באותו רכב אלמוני פרוע נטען עד הרגע בו פתאום סטה לעברו. מעבר לכך, נהג המונית טוען שאינו זוכר כל פרט מזהה של אותו רכב אלמוני (פרט לצבעו הלבן), והדבר משונה ביחס לכך שמדובר ברכב נטען שגרם לבהלה גדולה ולכן סביר שייחרטו בזכרון פרטים נוספים לגביו, ולמצער סוג או גודל הרכב. מיקומי וזווית הפגיעה ברכבים לא מתיישבים עם גרסת הנתבעים, מאחר שלו התאונה הייתה נגרמת בעת סטיית המונית מנתיב ימני לנתיב שמשמאלה, ניתן היה לצפות לנזקים אחרים (בחלק הקדמי-שמאלי של המונית ובחלק האחורי-ימני של הפרטית), ולמצער, הפגיעות הקיימות מתיישבות יותר עם האפשרות שהמונית אכן נסעה עובר לתאונה מאחורי הפרטית ובדיוק באותו נתיב שלב, ואז, כנראה עקב אי-שמירת מרחק מספיק רצון למנוע ברגע האחרון פגיעה ודאית בפרטית, הסיט נהג המונית את ההגה שמאלה, אך עקב כך שהיה קרוב מדי לפרטית, לא נמנעה התאונה. העד הנטרלי מסר עדות, שלא התיישב בתכניה, לא עם עדותו של נהג המונית אך מנגד גם לא עם עדותה של נהגת הפרטית. הדבר מביך, מאחר שעד זה ידע למסור פרטי עדות רבים (רבים הרבה יותר מאשר שני הנהגים המעורבים עצמם מסרו), אך פרטי העדות שמסר לא מתיישבים כאמור עם שאר העדויות. בנסיבות, ובאופן חריג (בדרך כלל עדותו של עד נטרלי נחשבת איכותית ומרכזית יותר), אני לא מוצא לאמץ את תוכן עדותו של העד הנטרלי, למצער לא בכל הנוגע לנתיבים בהם נסעו שני הרכבים המעורבים. כדי לסבר את האוזן אציין, כי העד הנטרלי העיד שהמונית נסעה עובר לתאונה בנתיב הרביעי מימין (השמאלי ביותר), כי הפרטית נסעה בנתיב השלישי מימין וכי הוא, העד הנטרלי, נסע בג'יפ בנתיב הימני ביותר, כאשר הנתיב השני מימין היה פנוי לדבריו. זאת, כאשר נהגת הפרטית העידה (ומצאתי כאמור את עדותה מהימנה במיוחד) כי הפרטית נהגה בנתיב הימני ביותר. יחד עם זאת יצוין, כי גם העד הנטרלי מעיד שהמונית פגעה בפרטית מאחור וגם העד הנטרלי לא מדווח על מעורבות של רכב נוסף מהסוג עליו העיד נהג המונית, ולכן במובן זה תומכת עדות העד הנטרלי בגרסת התובעת. סיכום התביעה מתקבלת במלואה. על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 33,325 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 26.8.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 493 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 26.8.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 900 ₪, בגין שכר שני העדים בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 8,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. בשיעור הגבוה יחסית של שכה"ט הבאתי בחשבון, הן את העובדה שנדרשו שתי ישיבות של שמיעת ראיות והן את ההעדפה הברורה של גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים. מחלףרכבתאונת דרכיםקרן קיימת לישראלנזק לרכב