תאונת עבודה גננת

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת עבודה גננת: 1. זוהי תביעה להכיר בפגיעה ממנה סובלת התובע בכתפה כ"פגיעה בעבודה" על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"). 2. הצדדים הסכימו על העובדות הבאות הרלוונטיות לתביעה: א. התובעת עבדה כגננת משלימה כ-3 שנים. בתאריך 28.3.11 עבדה בגן - יעל. בשעה 11:00 לערך בזמן ששמרה על הילדים בחצר, אחת הילדות העיפה משחק אשר נחת על הגגון בחצר. ב. על מנת להוריד את המשחק מהגגון בחצר, נעזרה התובעת בשולחן עגול מברזל אשר היה בחצר, טיפסה עליו ומאחר ועדין הגגון היה גבוה נעזרה במטאטא על מנת להוריד את המשחק אשר עף לגגון. ג. בעת הניסיוניות להוריד את המשחק בעזרת המטאטא, השולחן נטה הצידה ונפל, התובעת איבדה את שיווי משקלה ונפלה על השולחן ועל הרצפה, קיבלה מכה חזקה בצד שמאל בכתף וביד. ד. הסייעת אשר הייתה אתה בחצר עזרה לה לקום, התובעת הרגישה כאבים חזקים בכתף שמאל וביד שמאל, לא ייחסה לזה חשיבות ובסיום יום העבודה הלכה הביתה. ה. התובעת פנתה לטיפול רפואי רק ביום 12.5.11 כחודש וחצי לאחר הנפילה. 3. בהחלטה מיום 14.3.13 מונתה ד"ר סוזנה הורוביץ כמומחית יועצת רפואית (להלן - המומחית). במסגרת אותה החלטה הופנו למומחית השאלות הבאות: "א. מהן הפגימות הרפואיות מהן סובלת התובעת בכתף שמאל וביד שמאל? ב. האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתה של התובעת המפורטים בסעיף 3 לעיל? ג. האם פניה כה מאוחרת לטיפול רפואי בגין האירוע הנטען, סבירה נוכח הפגימה שנמצאה והאם יש בכך לנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען לפגימה בכתף, אם קיימת? 4. ביום 18.4.13 השיבה המומחית לשאלות בית הדין בזו הלשון: "א. למעט תלונות על כאב, לא מצאתי בתיק הרפואי עדות לפגימה גופנית ממשית בכתף שמאל, להוציא צילומי רנטגן, שהעלו חשד להסתיידות סובאקרומיאלית בכתף. עקב התמשכות הכאבים בוצעה גם בדיקת US של הכתף, אשר לפי רישום רפואי מיום 20.1.12 , הייתה ככל הנראה תקינה. עקב סימנים קליניים ל - impingemenet (צביטה של השרוול המסובב), ולמרות תוצאות בדיקת ה- US הנ"ל, הופנתה התובעת לבדיקת MRI של הכתף. לא מצאתי בתיק הרפואי את תוצאות בדיקה זו, וגם לא התייחסות אליה באיזה מסמך רפואי אחר, וספק אם בוצעה. ב. הסתיידות בכתף מודגמת היטב בבדיקUS , אך היא אינה תוצאת חבלה כלשהי, אלא מדובר במחלה, הגורמת לכאבים, אשר מופיעה ונעלמת ללא הסבר ידוע. לאור האמור, אינני מוצאת קשר סיבתי בין ההסתיידות בכתף, לבין תנאי עבודתה של התובעת אשר פורטו בהחלטת בית הדין. ג. פניה בגין חבלה בכתף כמתואר, כשהיא נעשית רק כחודש וחצי לאחר האירוע החבלתי, מבלי שניתן לכך כל הסבר, לכשעצמה מעמידה בספק ניכר את הקשר הסיבתי. צירוף האמור בתשובה ב' לעיל מביא למסקנה, כי אין קשר סיבתי בין האירוע הנטען לבין הפגימה בכתף". 5. בסיכומיה חוזרת התובעת על העובדות שפורטו לעיל כאשר לטענתה חוות דעת המומחית אינה מנומקת שכן התובעת לא זומנה לבדיקה והמומחית לא שמעה את נסיבות האירוע ולפיכך יש לקבל את התביעה. הנתבע טוען מנגד כי יש לדחות את התביעה על בסיס קביעותיה של המומחית בחוות דעתה. 6. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, מצאנו לאמץ את מסקנת המומחית כמפורט בחוות דעתו לפיה לא קיים קשר סיבתי בין הפגימה הרפואית בכתפה של התובעת לבין האירוע הנטען. 7. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליהן ולא יסטה מקביעותיהן, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן, (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.6.05; עבל 167/07 עמרם אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.5.08). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין, (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.11.99; עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). 8. במקרה שבפנינו, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחית אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליה, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה . חוות הדעת הינה ברורה, מנומקת ומבוססת. המומחית מפרטת כי לא מצאה בחומר הרפואי עדות לפגימה ממשית בכתף לבד מהסתיידות , וכי תוצאות בדיקת ה- US אשר עמדה בפניה הייתה תקינה. המומחית מסבירה כי ההסתיידות אינה תוצאה של חבלה כלשהי אלא מדובר במחלה טבעית ולפיכך אינה מוצאת קשר סיבתי בין ההסתיידות בכתף לבין האירוע הנטען. מעבר לכך מוסיפה המומחית כי עצם הפנייה המאוחרת לטיפול רפואי (כחודש וחצי לאחר האירוע הנטען) מחזקת מסקנתה להעדר קשר סיבתי. 9. טענות התובעת כפי שמצאו ביטויה בסיכומיה, מתעלמות לחלוטין מעצם קיומן של הנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים. בניגוד לטענת התובעת, לא נפל כל פגם בעובדה כי המומחית לא בדקה פיזית את התובעת, שכן ברגיל, ניתנת חוות דעת המומחה על יסוד החומר המצוי בתיק ואין המומחה אמור להזמין את המבוטח לבדיקה אצלו או מטעמו. 10. נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית. אין צו להוצאות. תאונת עבודהגננות (גן ילדים)