קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תביעה של קרנית נגד הנהג: רקע וטענות הצדדים בפני תביעת שיבוב של "קרנית" על סך של 76,724 ש"ח התובעת היא תאגיד, אשר הוקם עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - "החוק"). על פי הנטען בכתב התביעה הנתבעת הייתה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה, הנהגת ובעלת הרכב מסוג מאזדה , מספר רישוי 42-180-23 (להלן - "הרכב"). ביום 31.10.08, נהגה הנתבעת, על פי הנטען, ברכב מבלי שהייתה בעלת רישיון נהיגה כדין, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח שיכסה את שימושה ברכב. הנתבעת נסעה ברכב ופגעה בגב' X רוזה, הולכת רגל (להלן - "התאונה"). כתוצאה מהתאונה הגברת X (להלן: "הנפגעת") הובהלה לבית חולים וולפסון, באמצעות אמבולנס, ושם אובחנה כסובלת מהגבלה ניכרת בתנועות כף היד השמאלית. עקב הנסיבות המתוארות לעיל, נאלצה התובעת לפצות את הנפגעת על פי החוק, ולשאת בהוצאות אחרות, בסך כולל של 76,724 ₪ לפי הפירוט שבכתב התביעה ובתצהיר עדות ראשית. התובעת טוענת שעל פי החוק, היא זכאית להשבת כל הסכומים שהוציאה בגין אירוע התאונה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית עד למועד התשלום בפועל. הנתבעת הודתה כי אכן במועד הרלוונטי לתביעה לא היה בידה רישיון נהיגה וזאת עקב "שגגה", וכי אין לה שמץ ידיעה באשר לתעודת הביטוח שכן מצבה הרפואי בזמנים הרלוונטיים לא אפשר לה להיות מעורה בפרטים כלכליים וטכניים שהתנהלו בביתה. הנתבעת טענה כי היא חנתה את רכבה סמוך למדרכה, עשתה רברס והנפגעת רצה מאחוריה. הנתבעת גם הכחישה את הסכומים שהוצאו על ידי התובעת בגין התאונה, לרבות, אופיים, דרך חישובם, אופן שיערוכם ועובדת תשלום סכומים אלה לנפגעת או לצדדים שלישיים. הנתבעת טענה כי היא גרושה ואמא לשלוש ילדים, היא נמצאת במצב כלכלי קשה, רישיונה נשלל ממנה למעלה משנתיים, רכבה נלקח ממנה והוחזר מפורק לחלוטין, ועם חזרתו נמכר לחלקי חילוף. בנוסף לבעיות הכלכליות, סבלה הנתבעת מבעיות נפשיות. דיון והכרעה ביום 31.10.10 הורשעה הנתבעת בבית משפט לתעבורה בתל אביב בנהיגה ללא רישיון נהיגה, ובית המשפט קבע כי היא פסולה מלקבל רישיון למשך 118 יום והוטלו עליה 5 חודשי פסילה על תנאי. עו"ד סהאם אבו קעוד, פקידת תביעות ראשית של התובעת, מסרה תצהיר מטעמה, בה הוכיחה את החובה לפי החוק על בסיסה נטלה על עצמה התובעת האחריות לפיצוי הנפגעת. הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה ובסיכומיה את גובה התשלומים שבוצעו ע"י התובעת, אך היא וויתרה על חקירת עו"ד אבו קאעוד, אשר בתצהירה פורטו הסכומים ששולמו והוצאו על ידי התובעת. סבורני שמשבחרה הנתבעת שלא לחקור את עדת התביעה (וגם לא להגיש תצהירי עדות מטעמה ) מנועה היא לטעון טענות בקשר לגובה התשלומים ששולמו על ידי התובעת. ההלכה פסוקה היא שוויתור על חקירה נגדית יש בה כדי לאשר את דבריו של העד. לעניין זה ראה דבריו של י. קדמי בספרו "על הראיות - הדין בראי הפסיקה", חלק שלישי (דיונון, 2003(עמ' 1703).): "כאשר היריב ... מוותר על חקירה נגדית - הדעת נותנת שיש לראותו כמי שאינו חולק על גרסת העד; ואכן - זהו הכלל" לאור העובדה כי התובעת היא תאגיד שהוקם על פי חוק, העוסקת בכספי ציבור, חזקה שאיננה מתנדבת לשלם לנפגעים בלא בדיקה יסודית ומעמיקה של נסיבות התאונה ושל חומרת הפגיעה. לדידי די בכך שהתשלום נעשה על פי מערכת שיקולים סבירה שהניעה את קרנית לשלם על פי החוק בכדי לקבל את סכומי התביעה, מה גם שטענת התובעת כי פעלה בנמרצות על מנת להקטין את נזקיה, לא נסתרו ע"י הנתבעת. על פי תצהירה של גב' אבו קעוד הוציאה התובעת את ההוצאות שלהלן בגין התאונה: מעודכן בש"ח מהות ההוצאה סכום בש"ח מועד התשלום 2,105.22 חקירה 1,991 20.4.09 407.14 חקירה 398 20.8.09 117.87 חקירה 115 10.5.10 321.11 איסוף תיעוד רפואי 316 10.6.10 321.11 איסוף תיעוד רפואי 316 10.6.10 321.11 איסוף תיעוד רפואי 316 10.6.10 58.94 איסוף תיעוד רפואי 58 10.6.10 1,722.39 שירותי בריאות כללית 1,695 10.6.10 763.28 איסוף תיעוד רפואי 754 20.6.10 102.24 איסוף תיעוד רפואי 101 20.6.10 107.30 איסוף תיעוד רפואי 106 20.6.10 107.30 איסוף תיעוד רפואי 106 20.6.10 3,755.67 איסוף תיעוד רפואי 3,710 20.6.10 259.21 איסוף תיעוד רפואי 258 1.9.10 992 חקירה 992 20.9.10 65,000 פיצוי לנפגע 65,000 19.9.10 147 איסוף תיעוד רפואי 147 10.10.10 76,608.89 ₪ סה"כ כל ההוצאות הוכחו כדבעי על ידי צירוף אסמכתא מסודרת. סוף דבר אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה התרחשה וכי הנפגעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 31.10.08 על ידי הרכב שהיה נהוג באותה עת על ידי הנתבעת ובבעלותה כשלנתבעת לא היה רישיון תקף בעת התאונה וללא ביטוח לפי פקודת הביטוח. לאור העובדה שהתובעת הוציאה סך של 76,724 ₪ נכון ליום הגשת התביעה, על הנתבעת מוטלת החובה לשפות את התובעת בסך הנ"ל. מצבה הסוציאקונומי של הנתבעת לא נעלם מעיני ואכן נגע לליבי, וזו הסיבה שהצעתי ביום 21/3/013 הצעת פשרה הוגנת המתחשבת במצב הנ"ל בכדי לסיים הסכסוך. עם זאת, משלא נחתם הסדר על ידי הצדדים מה שנותר לי הוא לפסוק על פי הדין. לא אוכל ליתן "סעד מן הצדק" בהליך כספי מסוג זה וגם אין לי סמכות לכך. לדידי, מצב בו שופט לא יפסוק על פי הדין אך ורק מהסיבה שהוא מרחם על צד להליך משפטי הוא מצב מסוכן בו השרירותיות תחליף את שלטון החוק. זהו מדרון חלקלק שאני מסרב להיכנס אליו על אף תחנוני הנתבעת וכפי שציינתי בפתיח פסק דין זה ממנו עולה שעוול במשפט נגרם גם כשמעדיפים את הדל והחלש. גזירת הכתוב היא ש"לא תישא פני דל" (ויקרא יט, טו), וכדברי חז"ל ש"אין מרחמין בדין" (משנה כתובות ט, ב) וכפסיקת הרמב"ם: "כשיתבע המלווה הלוואתו -אף על פי שהוא עשיר, והלווה דחוק וטרוד במזונות - אין מרחמין בדין, אלא גובין לו חובו עד פרוטה אחרונה מכל המיטלטלין שימצאו לו" (משפטים, מלווה ולווה, ה, ד). (וראה לעניין זה פסק דינו של כב' השופט שוחט בה"פ (ת"א) 39917-06-11 אניק בירן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ). הנתבעת תוכל כמובן לפנות לרשם ההוצאה לפועל בכדי לבקש לעבור חקירת יכולת וקביעת צו חיוב בתשלומים שיעלה בקנה אחד עם מצבה הכלכלי. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה צמוד למדד ונושא ריבית חוקית מיום הגשת התביעה ועד לתשלומו המלא בפועל. בנוסף לכך תשלם הנתבעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 20%. גם סכומים אלה יהיו צמודים למדד מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל. משפט תעבורהרכבביטוח חובהנהיגה ללא ביטוחקרנית