קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תוכנית פרצלציה: א. מהות הבקשה זו בקשה למתן צו הריסה להריסת גדרות אשר נבנו במגרש 124א' הידוע כגוש 4733 חלקה 37 (להלן: "המגרש"). ב. עובדות רלבנטיות הצדדים גרים בשכנות במושב מצליח (להלן: "המושב"). המבקשים הינם החוכרים של מגרש 124א' הידוע כגוש 4733 חלקה 37. המשיבים הינם חוכרים של המגרש הסמוך למגרש המבקשים הידוע כמגרש 125. השכונה בה מצויים בתי הצדדים נבנתה כשכונת בתים ל"בעלי מקצוע" במסגרת המושב, דהיינו בתוכניות הבנייה הוקצו בין 10% ל- 15% מסך כל נחלות המושב כבתים לבעלי מקצוע שאינם מתיישבים חקלאיים. בטרם נרשמו היחידות ע"ש המתיישבים הרוכשים בוצעה פרצלציה ביוזמת המושב והסוכנות היהודית במסגרתה נוצרו בשכונה 20 מגרשים ונקבעו להם גבולות. בהתאם לגבולות הפרצלציה התקשרו המבקשים בהסכם עם המושב ומאוחר יותר עם מנהל מקרקעי ישראל ורכשו את הזכויות במגרשם הגובל למגרש המשיבים. בהתאם לגבולות אלו קיבלו היתר לבניית ביתם. הפרצלציה של המגרשים נרשמה עפ"י תוכנית מפורטת גז/3/16. (להלן: "התוכנית הראשונה"). אין מחלוקת בין הצדדים כי עפ"י התוכנית הראשונה גבולות מגרש המשיבים הינם בתוך שטחם של המבקשים (סעיף 13 לסיכומי המשיבים). בשנת 1984 נרשמה תצ"ר (תכנית לצרכי רישום) אשר תכליתה תוכנית לרישום הנחלות במושב. תוכנית זו כללה גם את השכונה שביחס אליה הוכנה בשעתה תוכנית פרצלציה גז/3/16. (להלן: "התוכנית השניה"). המחלוקת: לטענת המבקשים המשיבים בנו גדר מבטון בחזית המגרש אשר מונעת מהם כניסה לחצר ביתם, וכן מונעת ביצוע איחוד וחלוקה מחדש של המגרש. הם ניסו מספר פעמים לפנות למשיבים בדרכי נועם ברם נענו בשלילה ואף הותקפו פיזית על ידם. (ת/2). טרם הגשת המרצה זו, הסכימו הצדדים למנות מודד אשר לפי קביעתו יתוקנו הגבולות. לטענת המבקשים חזרו בהם המשיבים ולא הסכימו לקביעות המודד. שמאי מטעם המבקשים קבע בחוות דעתו, כי המשיבים תפסו רצועת קרקע אשר שטחה כ - 161 מ"ר, (ת/1), לכן יש לתקן את הגבולות שבין המגרשים ולהרוס את הגדרות. גודל השטח התפוס מעיד, לגרסת המבקשים, על מידת הפגיעה בזכותם הקניינית. המשיבים טוענים כי על פי גבולות התוכנית הראשונה ובהתאם לקבלת היתרי הבניה רכשו את הזכויות במגרשם ובנו את בית מגוריהם. לימים הוצאה התוכנית השניה. עיון בה מגלה כי אין חפיפה בין הגבולות שנקבעו בה ובין הגבולות שנקבעו בתוכנית הראשונה, וגבולות ההחזקה בפועל. מכאן, שאין התאמה בין הגבולות שהיו בעת חתימת המשיבים על הסכם הרכישה לבין הגבולות הקיימים היום אשר שונו בעקבות שיטת המדידה החדשה והמיפוי החדש. לאור זאת טוענים המשיבים כי האחריות למצב שנוצר הנה בידי המושב. לטענתם, נכון ליום הגשת סיכומיהם מטפלים כל המוסדות בשינוי התוכנית השניה באופן שהגבולות בין המגרשים כפי שקיימים בפועל יהיו גם הגבולות הרשומים אצל כל הרשויות. מכאן שעד שלא יקבעו הגבולות הסופיים אין טעם לדון בבקשה דנן. המשיבים טוענים כי בנו את ביתם עפ"י היתר בנייה מאושר. מכאן הבקשה. ג. הפלוגתאות בין הצדדים -האם המשיבים פלשו לשטח המבקשים? - האם יש להורות על הריסת הגדר? ד. האם המשיבים פלשו לשטח המבקשים? על מנת ליתן מענה לשאלה זו יש לבחון מהם גבולות המגרשים. המבקשים סומכים את טיעוניהם בחוות דעתו של מר דורון בן גל (ת/1). מר דורון בן גל כתב את חוות דעתו בהסתמך על הנתונים הבאים: ביקור בשטח; תשריט מודד; נסח רישום מקרקעין, כמו כן מציין מר בן גל בחוות הדעת כי לא נבדק הרקע התכנוני של החלקה. המשיבים טוענים כי רכשו את מגרשם בהתאם לתוכנית הראשונה ועל פיה גבולות מגרשם הינם כביכול בתוך שטחם של המבקשים. גם המבקשים רכשו את מגרשם עפ"י אותה תוכנית כפי שמצויין בחוזה הפיתוח שנחתם עמם (נספח ב' לבקשה). מר גל נשאל על סיטואציה זו והשיב כך: "ש: אתה מודע לקיומה של תב"ע שנקראת גז/3/16 ? ת: כן. אתה ראית את המפה שצירף המינהל להסכם הפיתוח? ת: לא. ש: האם אתה מודע לזה שעל פי הסכם הפיתוח הבית של המשיבים נמצא, לכאורה, בתוך המגרש של המבקשים? ת: לא התייחסתי לזה. אני התבססתי על תשריט מדידה של מודד משנת 2004, שם מסומן גבול החלקה ושם מסומנת הגדר שבנויה בפועל. . . . ש: לפי המפה הזאת הבית של המשיבים נמצא בתוך המגרש של המבקשים? ת: נכון בתוך החלקה. ש: יש לך הסבר מדוע נמצא הבית של המשיבים בתוך החלקה של המבקשים? ת: לא נתבקשתי להשיב על זה. יש לי תשריט בפועל ועליו הסתמכתי. לצורך העניין לא התייחסתי לזה." (עמ' 5-6). מדברים אלו ניתן להסיק שתי מסקנות: האחת, מר גל בחן את הדברים בצורה פרקטית, הוא בדק מה גודל הבעלות של המבקשים במגרשם עפ"י נסח הטאבו, והאם בפועל עפ"י התשריט הם אכן מחזיקים בשטח שבבעלותם. שניה, שיש חוסר סדר משווע בכל הנוגע לתוכניות החלות על המגרשים נשוא ענייננו. במצב זה קיימת סתירה בין הגבולות על פיהם רכשו הצדדים את מגרשם לבין הרישום בטאבו. לא זו אף זו בשנת 1984 נרשמה תוכנית לצרכי רישום אשר תכליתה הנו רישום הנחלות במושב. שיטת המדידה של הגבולות במסגרת תוכנית זו שונה מזו שנהגה קודם לכן, מה שיצר מצב בו הגבולות של התוכנית החדשה אינם תואמים לגבולות הפרצלציה ולגבולות החזקה בפועל. פועל יוצא מכל האמור הנו כי הגבולות שבין המגרשים אינם ברורים, וזו למעשה התשובה לשאלתנו המרכזית. הסתירה למעשה הנה בין שלושה רישומים, הרישום בטאבו, התוכנית הראשונה והתוכנית השניה. אם כך לא ניתן בנסיבות העניין ליתן הכרעה המתבססת בצורה פשוטה על סימון גבולות וחריגה מהם. נבחן את יתר טענות הצדדים: המשיבים טוענים כי קיבלו את כל האישורים וההיתרים לקראת בניית ביתם לפי המידות המדויקות של תוכנית הפרצלציה, אישור לכך הנו קבלת טופס 4, מה שמעיד לגרסתם על חוקיות החזקתם בקרקע. בעניין אחר התייחסתי למשמעות שיש לטופס 4 לעניין הכשרת בניה: "ראוי לציין כי טופס 4 אינו מהווה תעודת גמר כי אם בקשה לקבלת תעודה שכזו. טופס 4 פירושו טופס איכלוס. טופס 5 הוא הטופס המאשר את גמר הבניה ומקבלת את הבקשה כפי שהוצגה בטופס 4. קיומה של תעודת גמר מעידה כי הבניה הושלמה ונעשתה עפ"י היתר. ולכן גם טענה זו אינה משכנעת, שכן טופס 4 אינו מכשיר את הבניה". (ת.א.(ת"א) 1362/01 אמיתי נ' בן משה). דברים אלו יפים גם לענייננו. המבקשים אינם מתייחסים למצב התכנוני ואינם נותנים הסבר כלשהו שיכול להתיישב עם התוכניות הסותרות. הניסיון להוכיח את חוקיות ההחזקה בקרקע לא עלה בידי הצדדים שכל אחד מהם בחר להתייחס ולהסתמך על רישומים אחרים, ולהתעלם מטענות הצד השני. דרך נוספת בה ניסו המבקשים לחזק את עתירתם הנה, כי מגרשם רשום בלשכת רישום המקרקעין ואילו המשיבים לא דאגו לרישום מגרשם. לגרסתם קיימת להם זכות קניינית בעוד שלמשיבים זכויות חוזיות בלבד, ומשום כך זכותם הקניינית גוברת על הזכות החוזית של המשיבים. בהמשך טוענים המבקשים כי זכות קניינית היא זכות חוקתית וככזו על הפוגע בה להראות טעמים כבדי משקל. יש "לעשות" סדר בטענות המבקשים. באשר לטענה בדבר זכותם הגוברת, טענו המשיבים בצדק כי אילו היה מדובר על מגרש בודד שהוחכר לשני הצדדים היה הדיון עם המבקשים. אך בענייננו מדובר על שני מגרשים, שכל אחד מהם מהוחכר לצד אחד ואין לעניין זה חשיבות לעובדה שלמבקשים זכות קניינית. כמו כן המשיב העיד כי לא ניתן לרשום את מגרשו כיוון שמדובר במשק עזר (עמ' 12 שורה 21). באשר לזכות הקניינית כזכות חוקתית, המבקשים בסיכומי התשובה (סעיף 8) השיבו כי: "חלק מביתם והגדרות בנויים בשטח מגרשם של המבקשים ובשל כך קיימת פגיעה בזכויותיהם הקנייניות". מכאן שהם הבינו כי הטענה הרלבנטית בעניינם הנה באשר לפגיעה בזכויותיהם הקנייניות, ואין רלבנטיות ל"תחרות" שבין הזכויות. בבואנו לבדוק האם אכן ישנה פגיעה בזכויות הקנייניות, שוב אנו נתקלים בבעיית הגבולות הלא מוסדרים. המחלוקת היא היכן עובר קו הגבול בין שני המגרשים, מחלוקת שלשם מתן פיתרון לה יש צורך בבחינת התוכניות הקיימות, כאמור במצב דברים זה אין אפשרות להכריע בה. ולכן לאור הנסיבות שוב לא ניתן להגיע לפתרון הולם. טענות הצדדים בדבר הודאת בעל דין אינן בעלות נפקות כיוון שגם אם המשיבים היו מודים כי פלשו לשטח המבקשים ברי שדברים כגון דא צריכים להיסמך על רישומים מסודרים של מוסדות התכנון. עיננו הרואות שטענות הצדדים המנסים להוכיח את זכותם בקרקע אינן מועילות ואינן רלבנטיות כל עוד לא יוסדר עניין הגבולות. לכן אני סבורה שיש לדחות את העתירה מהטעמים הבאים: - המשיבים טענו בסיכומיהם כי המבקשים "הסתדרו עם המצב הקיים במשך כ - 15 שנה". המבקשים לא טענו אחרת. נראה, שאם המבקשים חיכו כל כך הרבה זמן, הדבר היחיד הסביר בסיטואציה מעין זו שהם ימתינו זמן נוסף עד להסדרת עניין הגבולות שנמצא בטיפול; - גם אם ישנה הפרעה כלשהי למעבר בעקבות בניית הגדר, הרי שהיא לא מחייבת בשלב זה את הריסתה. תיאמר האמת, שהתחבטתי עד הגיעי למסקנה מעין זו. ברי וברי כי משמעותה היא שלאור הרישומים השונים, התובענה לא הוכחה מצד אחד, ומצד שני, משמעותה היא השארת הסכסוך בעינו. יחד עם זאת, הריסת הגדר לא תפתור את בעיית הגבולות שכן אז יתווכחו הצדדים למי שייך השטח עליו עמדה הגדר. - הבעיה שהוצגה בעתירה זו הנה בעיה מוכרת אשר נמצאת בטיפול כפי שעולה ממכתב שכתב יו"ר הועד המקומי שכותרתו "הנדון: תיקוני גבולות מקרקעין אזור בתי מקצוע". (נספח ב' לנ/5). מהמכתב עולה כי מדובר במצב בו נתקלו מספר רב של תושבים ולכן הפתרון צריך להיות כולל: "הועדה המקומית "לודים" נמנעת מביצוע תיקונים בודדים בין שכנים ורואה בכל הנושא כמקשה אחת שיש לטפל בה". (שם). במילים אחרות, הדרך בה נוקטות הרשויות הינה הדרך הנכונה. יש לפתור את המחלוקת שנוצרה באופן מעמיק ולא ליתן פתרון זמני ושטחי שעשוי אולי לפגוע בזכויות אחרים במקום. לכן יש להמתין עד להסדרת העניין ברשויות התכנוניות. ו. סוף דבר דין העתירה להידחות. בנסיבות, כל צד ישא בהוצאותיו. קרקעותאיחוד וחלוקה מחדשפרצלציה