קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תוספת 9 אחוז לשכר: 1. בתיק זה התקיים הדיון המוקדם הראשון ביום 26/01/12, ובמהלכו הוגדרו המוסכמות והפלוגתאות, תוך שיוער שחלק הארי של התביעה נוגע לתוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות ובימי שבת וחג. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי לתובע שולמה תוספת גלובלית לשכר המינימום בשיעור של 9% בהתאם לצו ההרחבה בענף השמירה (להלן: "התוספת הגלובלית"). ברישת פרוטוקול אותה ישיבה נרשם מפי ב"כ התובע - "ב"כ התובע: לשאלת בית הדין כיצד אנו מתייחסים לטענת הנתבעת לגבי ההסכמה לתוספת גלובלית של 9%, אני משיב שהתובע מעולם לא הסכים לקבלת תוספת גלובלית, הוא אינו חתום על טופס שכזה, והחתימה שמתנוססת על טופס זה אינה החתימה שלו". בהמשך נרשמו המוסכמות, ובגדרן מוסכמה (ד) כהאי לישנא - "לתובע לא שולמה תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות אלא תוספת גלובלית בשיעור 9% לכל שעת עבודה". בנוסף, הפלוגתא הראשונה שנרשמה הייתה - "האם הייתה הסכמה מצד התובע לתשלום תוספת כוללת בעד עבודה בשעות נוספות בימי חול?". בהמשך, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, והתיק נקבע להוכחות הצדדים. במעמד ישיבת ההוכחות, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה דיונית לפיה ימונה גרפולוג מטעם בית הדין, אשר יכריע בשאלה האם החתימה המתנוססת על טופס להסכמה לתשלום התוספת הגלובלית ונחזית להיות חתימתו של התובע - היא אכן חתימתו, כאשר התובע מכחיש את הסכמתו וטוען שאותה חתימה - לא שלו היא. בהתאם להסכמת הצדדים אכן מונתה גרפולוגית מטעם בית הדין, והיא קבעה כי החתימה האמורה - אכן איננה חתימת התובע. 2. במקביל, וביום 20/01/13, הגיש התובע בקשה לתיקון פרוטוקול ישיבת יום 26/01/12, ובמסגרתה ביקש למחוק את המוסכמה לפיה שולמה לתובע התוספת הגלובלית. לטענת התובע, הוא ובא כוחו מעולם לא הסכימו כי התוספת הגלובלית אכן שולמה לו בפועל, ועל כן המוסכמה שנרשמה בפרוטוקול אינה משקפת את עמדת התובע. לעניין זה הפנה התובע בעיקר להנמקה לפיה הסכמה שכזו אינה מתיישבת עם תוכן התביעה ופרטיה. עוד נטען בבקשה, כי הטעות בפרוטוקול הובאה לידיעת התובע ובא כוחו רק במעמד ישיבת יום 21/10/12 (שבה היה התיק קבוע להוכחות). 3. הנתבעת, מצידה, הודיעה על התנגדות נחרצת לבקשה. לטענתה, יש בתיקון המבוקש כדי להוות, למעשה, תיקון של התביעה. ב"כ הנתבעת הפנתה לעובדה שהטענה בדבר תשלום התוספת הגלובלית הודעה לב"כ התובע עוד טרם הגשת כתב התביעה, ואף הודגשה בכתב ההגנה, ומכאן שהיה מודע לה לכל היאוחר עם קבלת כתב ההגנה. עוד הפנתה לכך שבמעמד הדיון המוקדם הודיע ב"כ התובע מפורשות כי אינו מאשר שהסכים לקבלת התוספת, וזאת להבדיל מכך שלא שלל את עצם תשלומה. בהתאם נוסחו הפלוגתאות והמסוכמות שהרלבנטיות שצוטטו לעיל. הוסיפה ב"כ הנתבעת וטענה כי על בסיס מוסכמות ופלוגתאות אלה הגישה תצהיריה, וכן הפנתה לכך שבמעמד ישיבת יום 21/10/12 לא אמר ב"כ התובע מאומה ולא הועלתה טענה כלשהי לגבי האמור בפרוטוקול הקודם, ובהתאם לכך גם הוסכם על מינוי הגרפולוגית. נוכח האמור לעיל, מבקשת ב"כ הנתבעת לקבוע כי התיקון המבוקש בפרוטוקול מבטל, למעשה, את כל מה שנעשה בתיק עד הלום. משכך, טוענת הנתבעת כי ככל שיותר התיקון המבוקש, יתייתרו שני הדיונים שהתקיימו והיא תיאלץ לתקן את תצהיריה ותדרוש תשלום הוצאות בהתאם, לרבות בגין חוות הדעת הגרפולוגית. 4. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים במהלכו נעשו ניסיונות להגיע להסכמות שתייתרנה את הבקשה, אולם לבסוף הודיע ב"כ התובע כי הוא עומד על הבקשה לתיקון הפרוטוקול. 5. האם יש לתקן את פרוטוקול הדיון ? סעיף 68 א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד -1984, קובע כדלקמן - "א) דיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" - לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין. ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול. ג) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול. ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול. ה) ... ו)...". בענייננו, מעבר לכך שהבקשה הוגשה בחלוף שנה ממועד הדיון, לאחר שבין לבין התקיים דיון נוסף, הוגשו תצהירים ונוהלו הליכים, הרי שאין מדובר בטענה לפיה הפרוטוקול אינו משקף את הדברים שנאמרו, כך שאין מקום לטעון שיש "להעמיד דברים על דיוקם". טענתו של המבקש-התובע הינה כי למעשה לא הביע נכונה את כוונתו ועל כן לא הובן כראוי. הפרוטוקול, אם כן, משקף את הדברים שהוחלפו בדיון, אלא שאלה, כך טוען התובע, אינם משקפים נכוחה את כוונותיו וטענותיו. בנסיבות אלה, מכל מקום, אין הצדקה לתקן את הפרוטוקול. 5. הלכה למעשה, בקשתו של המבקש-התובע לכאורה היא לחזור בו מהודאה שנרשמה מפיו, כאשר לטענתו לא הובן כראוי או טעה בהודעותיו ובמצגיו שנעשו בין על הדרך החיוב ובין על דרך המחדל. ככל שאכן זה מבוקשו - עליו להודיע זאת מפורשות. מכל מקום, ב"כ התובע הודיע כי ככל שתידחה בקשתו לתיקון הפרוטוקול - ישקול מחיקת התביעה. ניתנת, אם כן, לתובע, ארכה להודיע מה מבוקשו בכל הנוגע לדיון בתביעתו, וזאת עד ליום 01/07/13. תוספות שכר