על פי תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תיקון 113 לחוק העונשין: מבוא הנאשם שבפניי הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); רישיון נהיגה לא תקף, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970; ונהיגה תחת השפעת אלכוהול, עבירה לפי סעיף 26(2) לפקודת התעבורה. נטען על פי כתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם, כי הוא נתפס נוהג ביום 14.07.11 בכביש 90 לכיוון ירושלים, זאת למרות, שרישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף ופקע בשנת 1988. לא זו אף זו, על הנאשם הושתה פסילה בנוכחותו בשלושה תיקים שונים: ביום 15.10.01 נפסל לתקופה של 3 שנים על ידי בית המשפט שלום בבאר שבע (פ. 6352/01); ביום 29.04.93 נפסל לצמיתות על ידי בית המשפט לתעבורה בבאר שבע (1695/93); בתאריך 30.01.08 נפסל לתקופה של שנתיים על ידי בית המשפט שלום בבאר שבע (פ. 1983/07). אולם, הנאשם לא הפקיד את רישיונו באף אחד מהתיקים הנ"ל. בנוסף, באותן הנסיבות נהג הנאשם ברכב בכך שהיה נתון תחת השפעת משקאות משכרים. יצוין, כי ביום 25.07.12, נתפס הנאשם שוב נוהג ואף לא ציית להוראות השוטר. בגין כך הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע אשר הרשיע אותו על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וגזר עליו, בין היתר, 60 ימי מאסר בפועל, מאסר על תנאי בן 12 חודשים, פסילת רישיון נהיגה למשך שלוש שנים פסילה על תנאי והתחייבות (פל"א 5970-07-12). המדינה ערערה על קולת העונש ובית משפט המחוזי בבאר שבע שלח את הנאשם לקבלת תסקיר בעניינו. מהתסקיר עלה תמונה של אדם אשר היה מעורב בחיי הפשע והתמכרות לסמים, ועתה החל בשיקום דרכיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם משקיע לראשונה בחייו מאמצים ניכרים לעריכת שינוי ממשי, וראוי לאפשר לו להמשיך בתהליך. שירות המבחן המליץ לא להתערב בעונש שהושת על הנאשם למעט הוספת צו מבחן לשנה. בית המשפט המחוזי אימץ את המלצת שירות המבחן (ע"פ 48931-09-12). יצוין, כי תסקיר זה הוגש בהסכמה על ידי הסניגור בתיק שלפנינו, וביהמ"ש התבקש להתייחס אליו. טענות הצדדים המאשימה הדגישה את עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם והעובדה שריצה עונשי מאסר. המאשימה ציינה, כי על אף שהנאשם נמצא בהליך שיקום ומאחר שמדובר בעבירה חמורה ומסוכנת, היא מבקשת להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל למשך מספר חודשים, מאסר על תנאי, פסילה וקנס. מנגד, הסניגור טוען, כי על אף התסקיר החיובי בעניינו של הנאשם, המאשימה מבקשת להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל אשר יהיה בו בכדי להחמיר את מצבו ולהחזירו למעגל הפשע. לטענת הסניגור, בהתאם לעיקרון הענישה האינדיווידואלי יש לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם ובין היתר את מצבו הנפשי, מצבו הכלכלי, נסיבות המקרה דנן, זמן ביצוע העבירה ומצבו הנוכחי של הנאשם. הסניגור הדגיש כי הנאשם חזר לדרך הישר ותיקן את דרכיו. הוא נשוי, אב לשלוש בנות וסב לשלושה נכדים. עוד ציין הסניגור, כי הנאשם החל להתפלל ומשתדל להגיע לכל התפילות ולהתרחק מהתנהגותו העבריינית. הסניגור ביקש כי בית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן וישית על הנאשם מאסר על תנאי, צו מבחן למשך שנה והשתתפות בקורס טיפולי של שירות המבחן. חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם? העבירות אותן ביצע הנאשם הינם עבירות חמורות ומסוכנות. בית המשפט העליון התייחס לא פעם לחומרה המיוחדת אותה יש לייחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ולענישה המחמירה המתחייבת בעטיה. כך, למשל, באו הדברים לידי ביטוי ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י ( 26.05.05): "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט". וגם ברע"פ 2221/11 הראל נ' מ"י ( 24.03.11) ציין בית המשפט, כי: "נהיגה בזמן פסילה אינה סטירת לחי לחוק בלבד, אלא סיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב, שהרי אם מצא בית המשפט כי פלוני אסור שיחזיק הגה בידו וינהג ברכב, מעיד הדבר על מסוכנותו בכביש". יש בעבירה של נהיגה בזמן פסילה לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל ( 24.01.11)). "מי שנוהג בזמן פסילה ראוי לעונש חמור שבין מרכיביו פסילה לאורך זמן ומאסר לתקופה הולמת"(רע"פ 1812/94 פרץ נ' מ"י ( 06.06.94). כך גם מי שמבצע את העבירה בפעם הראשונה. במקרה דנן, הגדיל הנאשם לעשות ואף נהג כשהוא תחת השפעת אלכוהול. מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר בפועל למשך מספר חודשים לצד פסילה ארוכה וממושכת של שנים. במקרה דנן נודעת חומרה יתירה כאשר התלוותה גם עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. העונש הראוי במקרה שלפנינו על פי תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא לחוק העונשין, ואולם בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו- 40ה לחוק העונשין. סעיף 40ד לחוק העונשין קובע, כדלקמן: "(א) קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. (ב) היו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם בעלי חומרה יתרה, לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם, כאמור בסעיף קטן (א), אף אם הנאשם השתקם או אם יש סיכוי של ממש שישתקם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, לאחר שבית המשפט שוכנע שהן גוברות על הצורך לקבוע את העונש במתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה, ופירט זאת בגזר הדין". שירות המבחן סקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם התמכרותו לסמים והעובדה כי ריצה מספר רב של מאסרים בגין עבירות בתחומים של אלימות, רכוש, תעבורה וסמים. שירות המבחן בחן את נכונותו והשתלבותו של הנאשם בטיפול העוסק בתחום ההתמכרויות זאת לאחר גמילה מתחליף הסם. בתסקיר המשלים שערך שירות המבחן אודות הנאשם מיום 13.06.13 ציין, כי הנאשם נקי מסמים תקופה ארוכה, ולמעט מעידה אחת, כל בדיקות השתן שלו היו נקיות משרידי סם. שירות המבחן ציין כי "כיום אכן משקיע לראשונה בחייו מאמצים ניכרים לעריכת שינוי ממשי באורחות חייו ונמצא בקשר עם שרותנו ועם גורמי הטיפול במרכז מטרה זאת בכפוף לצו מבחן שנגזר עליו בתאריך 29.04.13, לאחר ערעור בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בגין ביצוע עבירות דומות מתחום התעבורה". שירות המבחן המליץ על הטלת מאסר על תנאי זאת לצד העמדתו בצו מבחן למשך שנה. בצד החומרה הרבה במעשי הנאשם לא ניתן להתעלם מהעובדה ששירות המבחן התרשם כי הנאשם עושה מהמאמצים ניכרים על מנת לערוך שינוי ממשי באורחות חייו, וקיים סיכוי של ממש לשיקומו של הנאשם. התרשמתי כי השמתו של הנאשם מאחורי סורג ובריח תחסום את דרך שיקומו. ובכך לא תושג מטרת הענישה. גזר הדין על כן אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: לפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים. הפסילה תחל מהיום ללא צורך בהפקדה. לפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 7 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 (א) ו/או 67 ו/או 62(3) לפקודת התעבורה ו/או 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, שעניינם, בהתאמה, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ו/או נהיגה בזמן פסילת רישיון ו/או נהיגה בשכרות ו/או תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים. ניתן בזאת צו מבחן לפיו הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן במשך 12 חודשים מהיום. הנאשם ישולב בכל קבוצה טיפולית לפי שיקול דעת שירות המבחן ויבצע בדיקות לגילוי צריכת סמים ו/או אלכוהול ככל שיידרש על ידי שירות המבחן. מובהר לנאשם כי אם לא ימלא כנדרש את המוטל עליו או אם יורשע בעבירה פלילית או בעבירת תעבורה כלשהי בהיותו חסר רישיון נהיגה או נוהג בשכרות ישוב ביהמ"ש וידון בעונש שיוטל עליו. במקרה דנן לא מצאתי להטיל קנס כספי. אולם בנסיבות העניין הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 5,000 ₪ להימנע במהלך שנתיים מאחת העבירות בהן הורשע. אם לא יחתום על התחייבות עד ליום 15.07.13 ייאסר למשך 30 יום. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום. משפט פליליחוק העונשין