הפקדתה של תכנית מתאר מקומית (כוללנית) מס' תא/5000 תל אביב-יפו, עשויה לשנות באופן מהותי הן את שווי נכסי התמח"ת והן את צפי הכנסות התחנה לאורך זמן. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תכנית מתאר מקומית כוללנית: מונחות לפניי ארבע הבקשות הבאות: בקשת הנאמנים להארכת תוקפו של צו הקפאת ההליכים של החברות בשלושה חודשים נוספים, עד ליום 31.3.2014 (הוגשה במסגרת תגובת הנאמנים לבקשות מספר 99 ו- 100); בקשת אגד כי יותר לה להגיש בקשת פירוק כנגד חברת התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב בע"מ (בקשה מספר 99); בקשת אגד כי בית המשפט יורה לנאמנים להכריע באופן פורמאלי ובדרך הקבועה בחוק בתביעת החוב שהוגשה להם על ידי הנושה המובטחת של החברות - חברת נכסים ייזום ופיתוח (נ.י.פ) בע"מ (להלן: "ניפ") (בקשה מספר 100); בקשת חברות מקבוצת נצבא לקצוב להן 45 ימים להגשת התנגדותן לחוות הדעת שהוגשו לבית המשפט ביום 15.12.13 על ידי הנאמנים עו"ד יוסף בנקל ורו"ח עליזה שרון (בקשה מספר 108). לאחר שעיינתי בכתבי טענותיהם של הצדדים, לרבות הבקשות, התגובות והתשובות, כמו גם בעמדתו של הכנ"ר, בחוות הדעת של הנאמנים (אודותיהן יפורט להלן) ובפרוטוקול הדיון מיום 15.9.2013, הגעתי לכלל החלטה כי דין בקשת אגד להגשת בקשת פירוק לתיק בית המשפט - להידחות, דין בקשת אגד להורות לנאמנים להכריע בתביעת החוב של ניפ - להתקבל, ודין בקשת הנאמנים להאריך את תוקפו של צו הקפאת ההליכים - להתקבל גם כן, וכל זאת - מן הטעמים שיפורטו להלן. בקשת הנאמנים להארכת צו הקפאת ההליכים בשלושה חודשים; ובקשת אגד להתיר לה להגיש בקשה לפירוק החברות א (1) העובדות הצריכות לעניין ביום 15.9.2013 התקיים בפניי דיון בבקשות למתן הוראות (מספר 59 ו- 81) שהגישו הנאמנים (דאז), רואי החשבון חיים קמיל ועליזה שרון, לבית המשפט לשם אישור הצעת חברת מפעלי תחנות בע"מ (חברת בת של חברת נצבא אחזקות 1995 בע"מ) (להלן: "מפעלי תחנות" ו- "נצבא" בהתאמה) לרכישת נכסיהן ופעילותן של החברות, ולחלופין - לרכישת מניותיהן של החברות, וכל זאת - בתמורה לתשלום שעיקרו קיזוז חוב בסך של 200 מיליון ₪ של התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב בע"מ (להלן: "התמחת") לחברת ניפ (שהינה אף היא חברת בת של חברת נצבא), אשר הומחה מחברת ניפ לחברת מפעלי תחנות. בקשת הנאמנים לאישור עסקת המכר שהוצעה על ידי חברת מפעלי תחנות נתמכה על ידי הכנ"ר. במהלך הדיון הציג בית המשפט לנאמנים מספר שאלות מהותיות אשר לדעת בית המשפט הצריכו מענה טרם קבלת החלטה בדבר אישור עסקת המכר. מפאת חשיבות הדברים אצטט מקצת מדברי בית המשפט בעניין זה: "ההלוואה הראשונה של בנק דיסקונט על סך 193 מיליון ₪ נרכשה על ידי ניפ בסכום של 137 מיליון ₪, באופן שהותיר לניפ רווח של 56 מיליון ₪. נאמר בחוו"ד רו"ח שרון כי ההלוואה אושרה על ידי וועדת הביקורת של התמחת. השאלה לנאמנים: האם בדקתם את הדברים הבאים - טענות של מר חיים אביגיל שלפני רכישת ההלוואה מבנק דיסקונט סוכמו כמעט כל התנאים לפריסת החוב לתקופה נוספת של 5 שנים. האם ההזדמנות העסקית הזו הובאה לשולחנו של דירקטוריון התמחת? האם בעלת השליטה, כאשר על פי הנאמר בחווה"ד שרון בסעיף 1.1.8 מנכ"ל נצבא ומנכ"ל ניפ כיהן כיו"ר התמחת ערב הקפאת ההליכים, פעלה בתום לב? האם נבדקה אפשרות שהתמחת היה פונה לגורם מממן אחר ומבקש להעמיד לו אשראי של 137 מיליון לשם פירעון חוב לבנק דיסקונט על סך 193 מיליון ₪? האם בנסיבות אלה צריך לחול האמור בסעיף 6.ג לחוק החברות, אם לאו?". (ע' 40, ש' 13-1 לפרוטוקול הדיון) "ביהמ"ש: מה עמדת הכנ"ר לגבי הנושא הרישומי? נציגת הכנ"ר: זו הבעיה העיקרית כאן. זהו סכום שככל הנראה לא בהכרח ריאלי ומישהו יצטרך לחשוב מה עושים עם זה". (ע' 46, ש' 31 - ע' 47, ש' 3) לנוכח השאלות המהותיות הנ"ל, להן לא ניתן מענה מספק על ידי הנאמנים, נמנע בית המשפט מלאשר את עסקת המכר. בסיומו של הדיון הביעו הנאמנים וכלל הנושים (למעט אגד שהתנגדה ודן שהשאירה את הסוגיה לשיקול דעתו של בית המשפט) את תמיכתם בהמשך הקפאת ההליכים של החברות (ראו: ע' 51, ש' 1 - ע' 52, ש' 17). בהקשר זה נקבע, בין היתר, כדלקמן: "עקב הקשיים הרבים באישור הצעת המכר במתכונתה הקיימת וכפי שפורטו לעיל בישיבת ביהמ"ש מהיום, לנוכח בקשת הנאמנים, תמיכת נציג הכנ"ר וכל הנושים, למעט ב"כ 'אגד', אני סבור כי אכן קיים צורך לאפשר לנאמנים לפעול לפירוט טוב ומדויק יותר של הממכר, של הזכויות הנוספות וכן בנושא עדכון שווי נכסי התחנה בהתחשב בבעיות הקנייניות, המשפטיות (כולל הרישומיות), תכנית תא 5000 והשפעתה על השווי וכד'. מסיבה זו מוצא אני לנכון להאריך תוקפה של הקפאת ההליכים ב- 3 חודשים, דהיינו עד ליום 31.12.13. יחד עם זאת אני סבור כי לנוכח ריבוי הסוגיות והבעיות המשפטיות שהתגלו ... מן הראוי כי לנאמנים יתווסף בזאת נאמן נוסף, עו"ד במקצועו, בעל ניסיון בנושאי חברות ונדל"ן. לפיכך הנני ממנה בזאת את עו"ד יוסף בנקל כנאמן נוסף יחד עם הנאמנים הקיימים אשר פעלו בצורה טובה בכל הנוגע לתפעולה השוטף של התחנה אך נדרשו לסיוע משפטי מעת לעת בסוגיות שמרביתן נותרו על המדוכה" (ע' 52, ש' 22 - ע' 53, ש' 1). לפני ימים אחדים, ביום 15.12.13, הגישו שניים מבין שלושת הנאמנים של החברות (עו"ד יוסף בנקל ורו"ח עליזה שרון) שתי חוות דעת לבית המשפט (להלן: "חוות הדעת"): חוות דעת ניפ - חוות דעת העוסקת בנושא נשייתה של התמחת לחברת ניפ. מסקנותיה העיקריות של חוות דעת ניפ הינן, בתמצית, כדלקמן: יש להשעות ולהדחות את זכותה של חברת ניפ לפירעון החובות אשר התמחת חייבת לה, בהתאם להוראת סעיף 6(ג) בחוק החברות; כפועל יוצא מכך: אין לאשר את עסקת מכירת נכסי התמחת לחברת מפעלי תחנות בע"מ, אשר כ- 99.7% ממניותיה מוחזקות על ידי נצבא, כאמור בהצעת הרכש שבית המשפט התבקש לאשרה במסגרת הבקשות למתן הוראות בתיק זה (שמספרן 59 ו- 81). ראו לעניין זה את האמור בסעיף 5 בהודעת הנאמנים עו"ד יוסף בנקל ורו"ח עליזה שרון בדבר הגשת חוות דעת מיום 15.12.13 (להלן: "הודעת הנאמנים"). חוות דעת נדל"ן - חוות דעת בנושא הנדל"ן של החברות אשר הוגשה על ידי הנאמנים לנוכח הצורך אותו הגדיר בית המשפט בישיבה מיום 15.9.13 ב- "פירוט טוב ומדויק יותר של הממכר, של הזכויות הנוספות וכן בנושא עדכון שווי נכסי התחנה בהתחשב בבעיות הקנייניות, המשפטיות (כולל הרישומיות), תכנית תא 5000 והשפעתה על השווי וכד'" (ע' 52, ש' 26-24). בתמצית, מסקנותיה העיקריות של חוות דעת נדל"ן הינן אלה: "אין מקום לאשר מתווה הסדר בו לא יהיה זה ברור אחריותו של מי להוציא מן הכוח אל הפועל את נושא רישום הזכויות בפרויקט, עד השלמתו, לרבות לעניין הנשיאה במלוא ההוצאות הנדרשות לשם כך, ויש להסדיר נושא זה בין הרוכשת למוכרת במסגרת עסקת המכירה, ככל שתעמוד על הפרק". "הפקדתה של תכנית מתאר מקומית (כוללנית) מס' תא/5000 תל אביב-יפו, עשויה לשנות באופן מהותי הן את שווי נכסי התמח"ת והן את צפי הכנסות התחנה לאורך זמן". ראו לעניין זה את האמור בסעיף 7 בהודעת הנאמנים. א (2) דיון והכרעה כאמור, חוות הדעת אינן בגדר "סוף פסוק": ראשית, חוות הדעת הוגשו על ידי שניים בלבד מבין שלושת הנאמנים. הנאמן השלישי, רו"ח חיים קמיל, טרם מסר תגובתו לחוות דעת אלה על אף שהן הועברו לעיונו עוד ביום 12.12.13 (סעיף 9 בהודעת הנאמנים). שנית, הנאמנים מציינים כי "חוות דעת נדל"ן עודנה טעונה השלמות בהתאם לחוות-דעת שמאיות משלימות שאמורות היו להתקבל במשרדי הנאמנים, זה מכבר, אך מסיבות שאינן ברורות, הכנתן מתעכבת וטרם הושלמה" (סעיף 6 בהודעת הנאמנים). שלישית, מן הראוי לקבל תגובותיהם של הצדדים השונים בתיק זה לנאמר בגדרן של חוות דעת אלה. בהמשך לשאלות שהוצגו על ידי בית המשפט במהלך ישיבת יום 15.9.13 ערכו הנאמנים עו"ד יוסף בנקל ורו"ח עליזה שרון בירור המוצא ביטויו בחוות דעת ניפ ובחוות נדלן, אותן הגישו לבית המשפט ביום 15.12.13. מחוות דעת אלה ניתן ללמוד על אפשרות קיומו של מתווה אחר מזה שהוצע עד כה על ידי הנאמנים רואי חשבון חיים קמיל ועליזה שרון בנושא הבראתן של החברות או האפשרות לפרקן. ההסדר אותו הציעו שני נאמנים אלה עד כה התמקד במכירת החברות או נכסיהן לקבוצת נצבא בתמורה שעיקרה קיזוז חובותיהן של החברות לקבוצת נצבא המסתכמים בסך של כ- 200 מיליון ₪. בגדרו של הסדר מוצע זה לא התחייבה קבוצת נצבא להסדיר את נושא רישום הזכויות בתחנה המרכזית על שם הרוכשים. לשם ביסוסו של ההסדר המוצע נקבע על ידי הנאמנים, בהסתמך על חוות דעת שהוכנה עבורם על ידי עו"ד אורי גאון, כי ניפ (מקבוצת נצבא) הינה בגדר נושה מובטח ולפיכך יש לה עדיפות בנשייה ביחס לפירעון חובותיה של התמחת כלפיה. מנגד, לנוכח האמור בחוות דעת ניפ וחוות דעת נדלן, עולה לכאורה כי חובן של החברות לקבוצת נצבא הוא חוב נדחה, אשר יש להשעות ולהדחות את פירעונו עד לאחר פירעון כל יתר חובותיהן של החברות כלפי כל נושיהן בהסתמך על הוראת סעיף 6(ג) בחוק החברות, וכי הסדרת רישום הזכויות בפרויקט הוא תנאי נדרש הכרחי בכל הסדר עתידי. מקובלת עליי טענתה של אגד כי הקפאת ההליכים בתיק זה, אשר החלה כבר ביום 12.1.12, אכן ממושכת מהרגיל. עם זאת, בנסיבות המיוחדות של תיק זה, הנובעות, בין היתר, גם מהצורך להמשיך בניהולה של התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב כמרכז תחבורתי מטרופוליטני אגב פתרון בעיות תפעוליות מהותיות שהצטברו במהלך שנים רבות (למשל בנושאים כמו תוספות בניה שנבנו ללא קבלת היתרי בניה, רישוי, קיום דרישות של גופים שונים כמו רשות כיבוי אש, משטרת ישראל ועיריית תל-אביב, ביצוע תיקונים דחופים, תחזוקת התחנה, בירור זכויות רוכשים, טיפול בנושאים משפטיים דחופים כגון בצווי הריסה שהוצאו, הסדרת רישוי עדכני, טיפול מול תאגיד המים העירוני "מי-אביבים", ביטוחים ופירעון חובות כמו גם התמודדות עם פסקי דין שניתנו בעבר כנגד החברות), וכמובן גם יתר הנושאים השונים הטעונים טיפול כמבואר בחוות הדעת שהוגשו על ידי הנאמנים עו"ד יוסף בנקל ורו"ח עליזה שרון, כאשר לכל אלה מתווסף השינוי המהותי שחל בעמדת הנאמנים (כאמור, הנאמן השלישי, רו"ח חיים קמיל, טרם הביע עמדתו בעניין) - ניתן לומר כי כל אלה מצדיקים המשכו של הליך הקפאת ההליכים, אשר בימים אלה אף נראה רחוק מסיומו, וכן את הארכת תוקפו של צו הקפאת ההליכים בשלושה חודשים קלנדריים נוספים, דהיינו - עד ליום 31.3.14. טענה נוספת שהעלתה אגד במסגרת הבקשה היא ש"קיים חשש כבד כי המדובר בהליכים אשר אין בהם כדי להביא להבראה אמיתית של החברה ולהשבתה לפעילות תקינה, אלא בהליכי כינוס או פירוק דה-לוקס במהלכם, ככל שתאושר ההצעה מטעם בעלת השליטה, מקבוצת נצבא, עתידים נכסי החברה העיקריים להימכר לקבוצת בעל השליטה, תוך חיסול פעילות החברה" (סעיף 3 בבקשת אגד). נוכח המפנה המהותי בעמדתם של הנאמנים, כמפורט לעיל, אני סבור כי טענה זו אין בה ממש לעת הזו. אני קובע בזאת כי יש לאפשר לצוות החדש של הנאמנים, הכולל את עו"ד יוסף בנקל, להשלים את המהלך בו החל, ורק לאחר שיסיים מלאכתו זו ובכלל זה תינתן החלטה בסוגיית מעמד הנשייה של ניפ - ניתן יהיה להחליט האם קיימת אפשרות להביא להבראה אמיתית של החברות, אם לאו. לא למותר לציין כי פעולת הנאמנים נועדה אף להשיא את התמורה האמורה להתקבל ממימוש נכסי החברות, הכנסת משקיע נוסף וכדומה, כל זאת - כפי שאף פורט על ידי בית המשפט עוד במהלך ישיבת יום 15.9.13. באשר לבקשת אגד להתיר לה "להגיש בקשת פירוק וזאת ליצירת אפשרות חלופית נוספת למקרה שהקפאת ההליכים אכן תסתיים בהעדר הצדקה להמשך קיומה, ולמניעת ואקום משפטי במקרה זה" (סעיף 9 בבקשת אגד) - נוכח החלטתי דלעיל להאריך את תוקפו של צו הקפאת ההליכים של החברות בשלושה חודשים נוספים, אין אני מוצא טעם המצדיק הגשת בקשת פירוק אשר תעמוד בתיק בית המשפט "לעת הצורך". ככל שיוחלט על סיום הליך הקפאת ההליכים כנגד החברות, תוכל אגד, ממילא, להגיש בקשתה לפירוק החברות. אציין כי מלבד אגד, לא הובעה התנגדות נוספת של מי מבין הצדדים בתיק זה לבקשתם של הנאמנים להמשך הקפאת ההליכים. לאור כל האמור לעיל, הנני קובע בזאת כדלקמן: צו הקפאת ההליכים של החברות מוארך בזאת עד ליום 31.3.2014. דין בקשת אגד להתיר לה להגיש כבר עתה בקשה לפירוק החברות אשר תהא תלויה ועומדת בבית המשפט מבלי שתידון בינתיים - להידחות. בקשת אגד כי בית המשפט יורה לנאמנים להכריע באופן רשמי בתביעת החוב שהוגשה להם על ידי ניפ; ובקשת חברות מקבוצת נצבא לקצוב להן 45 ימים להגשת התנגדותן לחוות הדעת שהגישו הנאמנים לבית המשפט ביום 15.12.13 ב (1) תמצית העובדות הרלבנטיות ביום 8.9.13, במסגרת בקשה מספר 93 אותה הגישו ה"ה ישראל גודוביץ וחיים אביגיל, נתבקש בית המשפט ליתן הכרעתו "בדבר תוקף השעבוד (של חברת ניפ - ב' א') כפי שמשתקף מחוות דעתו של עו"ד אורי גאון, ובסוגיית ההדחייה, כפי שמשתקפת בחוות הדעת של פרופ' לרנר" (הרישא בבקשה) (ההדגשות אינן במקור - ב' א'). ביום 11.9.13 הגיבו הנאמנים לבקשה. במסגרת תגובתם ערכו הנאמנים הבחנה בין שאלת תוקף השעבוד לבין סוגיית ההדחייה: באשר לשאלת תוקף השעבוד הפנו הנאמנים לחוות דעתו המשפטית של עו"ד אורי גאון, אשר הוגשה לבית המשפט ביום 30.12.12, בה נקבע כי השעבודים שנרשמו לטובת ניפ תקפים. בעניין זה טענו הנאמנים כי אימצו זה מכבר את חוות דעתו של עו"ד אורי גאון כהכרעה מחייבת ולפיכך הפכה להכרעה חלוטה: "6. קביעה זו של הנאמנים באה לידי ביטוי בכתבי בי-דין שונים שהוגשו לבית המשפט, לרבות בבקשה לאישור ההסכם עם ניפ (בקשה מס' 81) שהוגשה ביום 4.6.2013 ובה צוין במפורש כי בהתאם לבדיקות הנאמנים, לטובת הנושים המובטחים רשומים שעבודים תקפים, קבועים ושוטפים ראשונים בדרגה על נכסי התמח"ת ולפיכך בהתאם לדיני הקדימה, פירעון החוב כלפיהם קודם לפירעון החוב כלפי יתר נושי החברות. 7. הינה כי כן, הנאמנים הכריעו בסוגיית השעבודים ומעמדה של ניפ כנושה מובטחת של החברות והכרעה זו הפכה חלוטה. ככל שהיו למבקשים הסתייגויות כלשהן מן הקביעות בחוות הדעת המשפטיות, היה עליהם להביאן בפני בית המשפט או למצער בפני הנאמנים, בסמוך לאחר הגשת חוות הדעת לבית המשפט הנכבד. ... 9. במקרה דנן, לא הוגש ערעור ולא התקבלה כל הסתייגות שהיא לחוות הדעת המשפטית ולפיכך, הכרעת הנאמנים בהסתמך על חוות דעת זו, הפכה חלוטה ולא ניתן לערער עליה בשלב זה" (ההדגשות אינן במקור - ב.א.). לעומת זאת, במענה לטענות שהועלו בחוות דעתו של פרופ' לרנר ולפיהן יש מקום להדחות את חובה של ניפ - לא טענו הנאמנים כי סוגיה זו הוכרעה על ידם והפכה לחלוטה, אלא הפנו לחוות דעת נוספת של עו"ד אורי גאון (אשר צורפה על ידי הנאמנים באותו יום לתגובתם לבקשה מס' 80) ובה התייחס עו"ד גאון בפירוט רב לטענה זו וטען, בין היתר, כי "שלל טענותיו של פרופ' לרנר ביחס לנושא הדחיית החוב נטענות באופן כללי ואין בצידן כל פירוט או ראיה כלשהי". בדיון שהתקיים ביום 15.9.13 טען ב"כ אגד כי הנאמנים טרם הכריעו בתביעת החוב של ניפ, ואילו ב"כ הנאמנים טענו כי הכרעה כזו כבר נערכה, ועל כך השיב ב"כ אגד כי אינו מכיר הכרעה כזו (פרוטוקול הדיון, ע' 45, ש' 24-10). כפי שכבר צוין לעיל, ביום 15.12.13 הגישו שניים מבין שלושת הנאמנים (עו"ד יוסף בנקל ורו"ח עליזה שרון) את חוות דעת ניפ, בגדרה נקבע כי הם סבורים שיש להשעות ולהדחות את זכותה של חברת ניפ לפירעון החובות אשר החברות חייבות לה, וכל זאת - בהתאם להוראת סעיף 6(ג) בחוק החברות. ב (2) דיון והכרעה הלכה היא כי תפקידו של המפרק לדון בתביעות חוב המובאות בפניו הוא תפקיד בעל סמכות מעין שיפוטית, ולפיכך עליו לדון בתביעת החוב המובאת בפניו כדרך שבית משפט היה דן בה: "תפקיד המפרק הוא תפקיד שיפוטי ועליו לדון בהוכחת חוב כדרך שבית המשפט היה דן בתביעה. כבר פסקנו בע"א 136/50, פד"י, כרך ח', ע' 958, 967, כי הוכחת חוב שהובאה בפני המפרק מפקיעה את עילת התביעה, ממש כמו שעילת תביעה מתמזגת בפסק דין של בית המשפט שנתן פסק דין לגביה. זכותו של נושה אשר נפגע על ידי סירוב המפרק להכיר בתביעתו מובטחת על ידי זכות ערעור לבית המשפט שניתנה בידו" [ע"א 505/62 שותפות אחים מאחי', חיפה נ' מפרק חברת אשראי לעם בע"מ (בפירוק) יז, 833, 839 (1963) (ההדגשה אינה במקור - ב' א')]. "מן ההיבט המעין שיפוטי של תפקיד המפרק ושל הליך החקירה המופעל על ידיו, נגזרות סמכויותיו הרחבות ונגזר אופי ההליך שכמוהו כהליך שיפוטי בבית משפט, בשינויים המחויבים" [ע"א 1211/96 עו"ד כהן נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ, פ"ד נב (1) 481, 498-497 (1998) (ההדגשה אינה במקור - ב' א')]. הלכה זו, אשר נקבעה כאמור ביחס למפרק, תקפה גם בנוגע לבעלי תפקידים נוספים מטעם בתי משפט המכריעים בתביעות חוב של נושים, ובהם - נאמן של חברה בהקפאת הליכים, אשר הסמכות להכריע בתביעות חוב של הנושים מוקנית לו, על פי שיקול דעתו של בית המשפט הדן בחדלות הפירעון של החברה. ניתן לתמצת עיקר הדברים הרלבנטיים לסוגיה זו באופן הבא: "עיקרון יסודי הוא, בכל הנוגע להכרעת הנאמן בתביעות חוב, כי אין מדובר בשלב טכני במהותו, שלב של קבלה או בדיקה ראשונית של התביעה, שעה שהדיון האמיתי נערך לכאורה בבית המשפט. נהפוך הוא. מהותו העיקרית של הדיון בתביעות החוב היא כי לנאמן, כמו גם לבעלי תפקיד מקבילים בהליכי חדלות פירעון, מוקנית סמכות מעין שיפוטית בכל האמור לבדיקתן של תביעות החוב. מבחינה מהותית, הדרך היחידה לזכות בדיבידנד מהקופה היא על ידי אישור תביעת החוב בידי הנאמן, ואין בעובדה שבידי הנושה חוב שנקבע בפסק דין כדי לשנות מסקנה זו ... נובעת מכאן שורה ארוכה של דרישות עקרוניות, לרבות הדרישות בדבר הנמקה ושמיעת ראיות כאשר יש בכך צורך. יש ליתן הזדמנות הוגנת לצדדים להציג את עמדתם וליתן להם יומם לפני הנאמן ... נוסף לאמור לעיל, חלה על הנאמן חובה לדון (בגבולות הסביר), בכל הטענות הרלוונטיות שמעלים הצדדים להתדיינות" [ו' אלשייך וג' אורבך הקפאת הליכים - הלכה למעשה (מהדורה שניה, התשע"א - 2010), עמודים 720-719]. כן ראו: פש"ר 2673/99 יצחקי נ' ברדיצ'ב ( 23.2.2004), סעיף 2 בהחלטה; פש"ר (ת"א) 2347/99 אברגיל נ' מעודד ( 21.11.2001), סעיף 21(ד) בהחלטה. מאחר שהנאמנים הינם בעלי סמכות מעין שיפוטית ביחס לתביעות החוב המוגשות אליהם על ידי הנושים, מוטל עליהם לדון ולפרסם באופן רשמי, מחייב ופורמאלי את הכרעתם בנוגע לתביעות החוב המוגשות אליהם. זאת הנאמנים טרם עשו בנוגע לתביעת החוב של חברת ניפ. אציין כי לא ניתן לראות אמירות אגב אורחא של הנאמנים בנוגע לאימוץ חוות דעתו של עו"ד אורי גאון כהכרעה שלהם בנוגע לתביעות החוב של חברת ניפ: ראשית, החלטה מעין שיפוטית צריכה להינתן באופן פורמאלי ומחייב, ובתאריך מוגדר, ולא אגב אורחא, וזאת - בין היתר על מנת לאפשר הגשת ערעור לבית המשפט על החלטת הנאמנים על ידי צד המעוניין בהגשתו של ערעור כזה; שנית, עו"ד אורי גאון הוסמך על ידי הנאמנים ליתן חוות דעת בנושאים ספציפיים ומוגדרים ולא ליתן הכרעה כוללת בתביעת החוב של ניפ, ולכן אימוץ חוות הדעת שלו על ידי הנאמנים אינו יכול להוות תחליף למתן הכרעה כוללת של הנאמנים בתביעת החוב של ניפ. לא זו אף זו: נראה כי בעמדתם של הנאמנים בנוגע לנשייתה של ניפ חל שינוי: בתחילה הביעו הנאמנים דאז (רואי החשבון חיים קמיל ועליזה שרון) את העמדה כי ניפ הינה נושה מובטחת, תוך שהם סומכים ידיהם על שתי חוות הדעת אשר נערכו על ידי עו"ד אורי גאון. אולם לאחרונה הגישו שניים מבין שלושת הנאמנים דהיום (עו"ד יוסף בנקל ורו"ח עליזה שרון) חוות דעת חדשה בגדרה הביעו עמדה שונה ולפיה יש להדחות את חובה המובטח של ניפ, וזאת - בניגוד לאמור בחוות דעתו השניה של עו"ד אורי גאון, אשר שלל את עמדתו של פרופ' לרנר בדבר הדחיית חובה של ניפ. השינוי שחל בעמדתם של הנאמנים, הבא לידי ביטוי בחוות הדעת השונות מטעמם (חוות דעת של עו"ד אורי גאון מחד, וחוות דעת של הנאמנים דהיום, עו"ד יוסף בנקל ורו"ח עליזה שרון מאידך) אף מחדד את הצורך במתן הכרעה פורמאלית ומחייבת בתביעת החוב של ניפ. מכל מקום, הן אז והן היום, לא פרסמו הנאמנים הכרעה פורמאלית ומחייבת בתביעת החוב של קבוצת נצבא בכלל, ושל חברת ניפ בפרט. בהעדר פרסום הכרעה פורמאלית מצד הנאמנים בשאלה זו - לא קם המועד לערעור אפשרי על החלטת הנאמנים באשר לתביעת החוב של ניפ. לאור כל האמור, הנני קובע בזאת כדלקמן: הנאמנים ימציאו את חוות דעת ניפ וחוות דעת נדל"ן (הסופיות) לכנ"ר, לניפ, לדן, לאגד, לבת"מ וכן לכל נושה מהותי של החברות, על פי דרישתו, וייקצבו מועדים לקבלת תגובותיהם; במסגרת המועדים אותם יקצבו הנאמנים לנושים השונים לצורך קבלת תגובותיהם לחוות דעת ניפ וחוות דעת נדל"ן - יקצבו הנאמנים מועד גם לחברות מקבוצת נצבא (המבקשות בבקשה מספר 108) לקבלת תגובתן, אשר צריכה להיות מוגשת בשלב זה (בטרם הכריעו הנאמנים בתביעת החוב של ניפ) לנאמנים ולא לבית המשפט. באשר לפרק הזמן אותו יקצבו הנאמנים לחברות מקבוצת נצבא להמצאת תגובתן, מותיר בית המשפט את ההחלטה בעניין לשיקול דעתם של הנאמנים. עם זאת, על הנאמנים להביא בחשבון, בין היתר, את סד הזמנים הקצר באופן יחסי המתייחס להארכת תוקפה של תקופת הקפאת ההליכים (האמורה להסתיים ביום 31.3.14), וכן את העובדה שטיוטת חוות דעת ניפ הועברה לנציגי ניפ על ידי עו"ד יוסף בנקל עוד ביום 9.12.13 (כמפורט בסעיף 8 בהודעת הנאמנים); לאחר חלוף המועד לקבלת תגובותיהם של הכנ"ר והנושים השונים בנוגע לחוות הדעת, ולאחר בחינת תגובות אלה לגופן, יכריעו הנאמנים באופן פורמאלי בתביעת החוב של קבוצת נצבא בכלל, ובתביעת החוב של חברת ניפ בפרט; הנאמנים יעדכנו את בית המשפט עד ליום 2.3.14 בדבר השלמת ההכרעה בתביעות החוב של קבוצת נצבא בכלל, וחברת ניפ בפרט. בנסיבות העניין, ובהתחשב גם בתוצאות החלטתי זו - לא מצאתי לעשות צו להוצאות. תוכנית בניהבניהתכנית מתאר