קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תכנית מתאר עתידית: עתירת העותר היא להוצאת צו על תנאי נגד מועצת התכנון העליונה שתנמק מדוע לא תימנע מהריסת ביתו של העותר. אין מחלוקת שהצו להריסת המבנה הוצא כדין. אף אין מחלוקת שהעותר בנה את המבנה, לגביו ניתן הצו, ללא היתר בניה כדין. מסתבר, שלפי התכנית קיימת תכנית מתאר אזורים לירושלים, הידועה כתכנית RJ5 החלה כיום על האזור, המבנה נבנה על חלקה באזור חקלאי, ולאור התכנית הקיימת החלה על החלקה אין כל סכוי שהעותר יקבל היתר-בניה. בא-כוח העותר בקש שתעוכב הריסת המבנה, לאור תכנון המתגבש על ידי רשויות התכנון המוסמכות, שאז אולי תותר הבניה במקום בו הוקם המבנה. ואולם התברר שלפי התכנון המיועד לכפר סוואחרה, שבו נמצא המבנה, המבנה הנידון נמצא מחוץ לתחום הבינוי של הכפר. משמע, שגם אם ולאחר שתאושר התכנית, לא ניתן יהיה לקבל היתר בניה ביחס למבנה הנידון. עמדת המשיבה היא, שנגד בניה שאינה כדין לפי התכנון התקף, ושאף לא ניתן יהיה להתירה בעתיד, בהיותה מחוץ לתחום הישוב שנקבע במסגרת תכנית מתאר עתידית, יש לנקוט בהליכים הקבועים בדין ויש לפעול לאכיפת החוק. בדרך זו פעלה בעניננו. בנסבות אלה, אין מקום להוצאת צו על תנאי כמבוקש, ואנו דוחים את העתירה. תוכנית בניהבניהתכנית מתאר