תלונה בגין פלישה לשטח בית משותף

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תלונה בגין פלישה לשטח בית משותף: תביעה זו הינה תביעה לפינוי וסילוק יד ממקרקעין שהגישו התובעים נגד הנתבע. התובעים טוענים כי הנתבע ביצע בניה בלתי חוקית ללא קבלת היתר בניה תוך שהוא פולש לתוך חלקת הקרקע שבבעלותם. התובעים טוענים כי הנתבע חוסם אותם ומונע מהם לעשות שימוש סביר כמנהג בעלים בשטח אליו פלש ללא כל זכות. על פי האמור בכתב התביעה התובעים הינם בעלי הזכויות והחזקה בחלקה 28 בגוש 30013 ומתגוררים בבית משלהם הממוקם על החלקה האמורה. הנתבע הינו שכן שחלקת הקרקע שלו נמצאת בגוש 30013 חלקה 26 והוא ביצע את הבניה האמורה תוך פלישה לשטח הנתבעים. הנתבע טוען כי המבנה הרשום בגין גוש 30013 היא בית משותף שלתובעים זכויות רק בחלקות משנה 3 ו- 4 כך שחלקם ברכוש המשותף בחלקה הנ"ל הוא רק כ- 25%. בשל האמור אין לתובעים זכויות להחליט מה ייעשה ברכוש המשותף והם לא רשאים לקבוע דבר בנוגע לניהולו. הנתבע טוען עוד כי התובעים לא ציינו כי בין חלקה 28, בה הם מתגוררים, לבין חלקה 26 , בה יש לנתבע זכויות, מצויה חלקה נוספת שמספרה 79 והיא בבעלות עירית ירושלים. זכויות הנתבע הם בחלקת משנה 2 של גוש 30013 חלקה 26 והכניסה אליה מזה למעלה מ- 50 שנה היא מחלקה 79 הנ"ל כאשר קיימת זכות מעבר ציבורי בלתי מוגבלת בזמן דרך הקצה הדרומי של חלקה 28 כדי לאפשר לעוברים ושבים מעבר לחלקה 79 ומשם לחלקה 26 כדי שניתן יהיה להיכנס ולצאת מדרך בית לחם. עקב השימוש האמור נוצרה זיקת הנאה בלתי מוגבלת בזמן. השימוש כאמור נעשה על ידי הבעלים הקודמים של גוש 30013 חלקה 26/2 שמכרו לנתבע את זכויותיהם כולל הזכות לזיקת ההנאה כאמור. הנתבע טוען עוד כי הוא לא ביצע בניה בלתי חוקית כלשהי. מדובר בגדר שדרכה יש כניסה לחלקה 26. גדר זו קיימת כבר למעלה מ- 50 שנה. בגדר זו נעשה שיפוץ בלבד. השיפוץ לא הביא לפלישה כלשהי לתוך חלקה 28 כפי שטוענים התובעים. השיפוצים בגדר נעשו בשנת 1997, על ידי הדיירים הקודמים בחלקה 26, ובשנת 2005 על ידי הנתבע. בזמן השיפוץ או לאחריו, עד הגשת תביעה, זו לא עשו התובעים דבר, לא התנגדו לשיפוץ ולא פנו לערכאות כדי למנוע את השיפוץ. שתיקה זו משמעותה הסכמה לשיפוץ הגדר והתובעים מנועים עתה מלטעון כנגדה. הנתבע מכחיש כי שיפוץ הגדר נעשה שלא כדין או ללא היתר לדבריו פקחי העיריה היו בשטח ולא פתחו בהליך כלשהו נגד הנתבע בשל שיפוץ הגדר. השיפוץ אינו בלתי חוקי כפי שטוענים התובעים. הנתבע טוען כי התובעים מבקשים להפעיל ברכוש המשותף של חלקה 28 חנויות, בנוסף לחנות שהם כבר מפעילים בה. חנויות אילו פועלים שלא כדין וכל מטרת הגשת תביעה זו היא ליצור אמצעי לחץ על הנתבע כדי שיחדול מהתנגדותו לכך שהחנויות שמפעילים התובעים יפזרו את מרכולתם באופן שחוסם את הכניסה לחלקות 79 ו- 26. התובעים צרפו דו"ח של המודד יעקב סומך לצורך אימות טענותיהם בדבר הפלישה ואילו הנתבע צרף אישור ותצהיר של המודד אברהם ארנסטר להוכחת טענותיו שאין פלישה וכן המציא חוו"ד של המומחה המהנדס יוסי כהן. מתוך הדו"ח של המודד סומך עלה כי טענת התובעים לפיה הנתבע פלש, בבניית הגדר, לתוך חלקה 28 אינה נכונה. הדבר עולה גם במפורש מתוך חווה"ד והתצהיר של המומחים מטעם הנתבע. בשל כך ביקש ב"כ הנתבע לדחות את התביעה על הסף, שכן, ממסמכי התובעים עצמם עולה שלא היתה פלישה לתוך חלקה 28. התובעים טענו שאמנם אין פלישה לתוך החלקה אך כיוון שאין דרך גישה לחלקה 26 (החלקה של התובע) אלא אם כן נכנסים אליה דרך חלקה 28 (החלקה שבה יש להם זכויות) אין מקום לדחות את התביעה. בשאלה זו הוריתי לצדדים להגיש סיכומים קצרים (התובעים האריכו בסיכומיהם מעבר להקצבת הדפים). לאחר עיון בטענות הצדדים בעניין זה באתי למסקנה כי את התביעה כפי שהוגשה יש לדחות. התביעה נסמכת על טענה לפיה באמצעות בניית הגדר פלש הנתבע לתוך חלקת התובעים שהיא חלקה 28. מחוות הדעת שהוגשו בתיק (אף מחווה"ד מטעם התובעים) עולה בפירוש שלא הייתה פלישה כלשהי לתוך חלקה 28. אמנם עולה מהמסמכים כי הגדר נבנתה גם בתוך חלקה 79 ואולם בחלקה זו אין לתובעים זכויות. כאמור, תביעת התובעים התבססה על כך שהנתבע פלש בבניה בלתי חוקית (בניית הגדר) לתוך החלקה בה יש להם זכויות (חלקה 28) טענה זו התבררה כלא נכונה, לפי חוות הדעת של המומחים מטעם התובעים עצמם. התובעים לא ביקשו לתקן את תביעתם, או לשנותה לתביעה למתן צו מניעה שיאסור על הנתבע עשיית שימוש בחלקה 28 כדי להיכנס למקרקעין שבבעלותו. תביעה זו שונה במהותה מהתביעה שהגישו התובעים ואשר התברר כי אין לה על מה להסתמך, שכן, כאמור, ברור עתה לכל שאין כל פלישה של הבניה שתוארה בתביעה כבניה בלתי חוקית לתוך חלקה 28. בשל האמור אני דוחה את התביעה כפי שהוגשה אין בדחיה זו כדי למנוע מהתובעים הגשת תביעה אחרת (שאינה התביעה שבפני) בקשר לטענתם החדשה לפיה נפגעים זכויותיהם לא מן הפלישה לחלקתם שגרמה הבניה הבלתי חוקית אלא מהצורך לעבור דרך חלקתם לצורך כניסה לחלקה 26 כמובן שאין מדובר במקרה כזה בתביעה לסילוק יד ולפינוי בניה פולשת אלא סעד אחר שלא נתבע בתביעה זו (אין באמור כדי לחוות דעת על סיכויה של תביעה כזו). בהתחשב באמור וכן באופן ניהול ההליך על ידי התובעים כולל אי עמידה בלוחות זמנים שהוצבו במהלך ניהול התיק וחריגה מהיקף הסיכומים, אני מחייב את התובעים בהוצאות הנתבע, ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪. בתים משותפיםפלישה למקרקעין