להלן פסק דין בתביעת פיצויים בגין טריקת דלת על אצבעות: פסק דין בפני תביעת התובע נגד הנתבעת בגין פגיעה שנפגע התובע בידו עת ביקש להכנס לשירותים הנמצאים בסניף הנתבעת ברח' שמאי בירושלים. בכתב התביעה נטען כי התובע רכש ארוחה בסניף. בזמן ההמתנה לקבלתה יצא התובע לשירותים, דחף את דלת הכניסה והרגיש שהיא נדחפת בחוזקה מצדה השני וכתוצאה מכך אצבעות ידיו של התובע נחבלו בחיבור בין הדלת למשקוף. התובע הבחין כי מהשירותים, שהיו שירותי גברים, יצאה עובדת של הנתבעת, שסירבה להזדהות, והיא אשר גרמה לטריקת הדלת על אצבעותיו. התביעה הוגשה כאמור בגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מטריקת הדלת על אצבעותיו. התובע טוען כי יש להחיל את הכלל של הדבר מדבר בעדו ולהעביר את נטל הראיה על הנתבעת שלא היתה רשלנות, לחילופין טוען התובע כי מדובר בדבר מסוכן ולכן הנטל על הנתבעת להוכיח שלא התרשלה ולחילופי חילופין טוען התובע כי הארוע ארע ברשלנותה של הנתבעת כמפורט בסעיף 16 לכתב התביעה. התובע לא טען לנכות צמיתה. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי הארוע לא ארע כלל, ומכל מקום הוא לא ארע ברשלנותה, ואין כל מקום להעביר עליה את הנטל . העידו בפני התובע עצמו והמפקח על הסניף מטעם הנתבעת. התובע חזר בתצהירו על נסיבות ארוע התאונה כפי שתוארו בכתב התביעה. בחקירתו הנגדית אישר התובע שהדלת היתה תקינה וכן הידית שלה. לדבריו הוא סובב את ידית הפתיחה ולאחר מכן, כיון שהיא היתה רטובה, דחף בידו את הדלת וכתוצאה מדחיפה מצד השני הדלת נטרקה על ידו. נציג הנתבעת העיד כי הארוע אכן ארע ואולם לא נמצא פגם כלשהו בדלת או בהתנהגות הנתבעת. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי למסקנה כי מחד, ניתן היה למנוע את התאונה, ולפחות למזער את נזקיה, אילו היתה מותקנת בדלת זרוע המאיטה את מהירות טריקת הדלת. נראה כי במקום ציבורי בו רבים המשתמשים בשירותים נכון וראוי להתקין זרוע כזו על מנת למנוע מקרים כגון אילו נשוא תיק זה. באי התקנת זרוע כאמור יש רשלנות של הנתבעת. הרשלנות לא נובעת מכך שעובדת של הנתבעת היא זו שטרקה את הדלת, שכן, הדבר היה יכול להיעשות על ידי כל אדם אחר ואין אחריות של הנתבעת על דחיפה כזו של הדלת שנעשתה על ידי עובדה אלמלא הענין של אי התקנת הזרוע. מאידך, ישנה רשלנות תורמת של התובע בכך שבחר לפתוח את הדלת לא באמצעות הידית בלבד אלא על ידי הנחת ידו על המפתן הצדדי של הדלת דבר שאיפשר את האירוע. שכן, אילו היה התובע משתמש בידית הדלת בלבד הדלת לא היתה נטרקת על אצבעותיו. בנסיבות אלה נראה לי לחלק את האחריות באופן ש- 70% יוטלו על הנתבעת ו- 30% על התובע. כאמור, התובע אינו טוען לנכות צמיתה. לפי האמור בתצהירו הוא לא תפקד עם ידו במשך 26 ימים וסבל ועדיין סובל מכאבים . כמו"כ ידו של התובע קובעה בגבס. בנסיבות אלה בהם אין נכות צמיתה אך התובע הושבת למשך 26 ימים וידו קובעה בגבס מגיע לתובע פיצוי כדלקמן: כאב וסבל 8,000 ₪ הפסד השתכרות בעבר 4,000 ₪ סה"כ 12,000 ₪ כאמור לתובע תרומת רשלנות בשיעור 30% לפיכך אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 8,400 ₪ שישולמו תוך 30 יום מקבלת פסה"ד כמו"כ תשלם הנתבעת לתובע הוצאות וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,400 ₪ + מע"מ. טריקת דלתאצבעות