האם יש לשלם למומחה מטעם בית המשפט עבור תשובות לשאלות הבהרה ? החלטה 1. לפני בקשה מטעם המומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית המשפט, ד"ר דרנל, לקצוב את שכ"ט בגין הדרישה מטעם התובע ליתן תשובות לשאלות הבהרה. 2. ויוזכר, עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר אירעו לתובע לטענתו ביום 29.10.04 כתוצאה מתאונת דרכים. לתובע מונה, בין היתר, מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 5%, כאשר מחצית ממנה בגין מצב קודם. 3. ביום 6.5.07, שלח התובע למומחה הרפואי כ-20 שאלות הבהרה. ביום 15.5.07, השיב המומחה הרפואי על שאלות ההבהרה. ביום 3.7.07, נשלחו למומחה הרפואי ע"י התובע כ-16 שאלות הבהרה נוספות. 4. לטענת המומחה הרפואי, "...עשיתי את עבודתי נאמנה ובהתאם למקובל, כולל חוו"ד ותשובות מקיפות על שאלות ההבהרה הראשונות, אך סביר שיהיה גבול כלשהו לגבי היקף העבודה שעלי לעשות עבור שכר הטירחה אותו קיבלתי". 5. התובע מתנגד לבקשה. לשיטתו, "שאלות ההבהרה אשר נשלחו למומחה רק הגבירו את התהיות, והצריכו שאלות הבהרה נוספות. מטרת שאלות ההבהרה הנן, בשלב זה, למנוע את חקירת המומחה בבית המשפט, ומשכך סבור הח"מ כי יש להורות למומחה להשיב על שאלות ככל אשר ידרש". דיון 6. שאלות הבהרה נועדו לבאר את שאינו ברור בחוות הדעת, או להבהיר על מה נשענות הקביעות שבחוות הדעת שניתנה. אין מטרתן של שאלות ההבהרה לערער או לפגום במיומנותו או במהימנותו של כותב חוות הדעת. זאת ועוד, האפשרות לשגר שאלות הבהרה למומחה נועדה לייתר, במקרים המתאימים, את הצורך בחקירה נגדית (ראה א' ריבלין תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית) בעמ' 595 וכן ע"א 107/88 רז נ' לאף, פ"ד מד(1) 857, 861) הנני קובעת כי . 7. אשר להיקפן הראוי של שאלות ההבהרה-נחלקו הדעות: בת.א(שלום-עפולה) 1186/91 כתילי באסם נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, צלטנר 717 (כז), הביע בית המשפט את ההשקפה כי מפני ששאלות ההבהרה נועדו לייתר את הצורך בהזמנת המומחה לחקירה נגדית, רצוי שלא להגביל את מסגרתן. לעומת זאת, בעניין אחר, ת.א(שלום-ב"שד) 2070/86, סבר בית המשפט כי קיימת סמכות בידיו לפסול שאלות הבהרה שחורגות מן ההיקף הראוי. 8. מעיון בשאלות ההבהרה כפי שנשלחו למומחה ע"י ב"כ התובע עולה כי ב"כ התובע טרח וניסח 36 שאלות, על כל השאלות ותתי השאלות. מעיון בתוכן השאלות ובתשובות להן, ניתן להיווכח כי למספר מן השאלות ניתן למצוא תשובה במסגרת חוות הדעת המפורטת אשר הגיש המומחה לבית המשפט. כן מאמין אני כי כל שאלותיו של ב"כ התובע נבעו מתוך רצון לחדד ולהבהיר על מה נשענות הקביעות שבחוות הדעת שניתנה. בנוסף, ניתן למצוא שאלות הבהרה אשר מתייחסות הן לתשובות עליהן ענה המומחה במסגרת שאלות ההבהרה אשר נשלחו אליו "בסיבוב ראשון". כן ניתן למצוא שאלות הבהרה אשר מתייחסות הן לחומר רפואי חדש ונוסף אשר הומצא לעיונו של המומחה הרפואי. ובכל מקרה, דעתי היא שאין מקום להגביל את היקפן של שאלות ההבהרה, ככל שאלו אינן מטרתן לערער או לפגום במיומנותו או במהימנותו של כותב חוות הדעת או כי בשאלות יש משום בחינת מומחיותו של המומחה, וכי השאלות בעלות אופי קנטרני, טורדני או שמטרתן "שיג-ושיח" וניגוח חוות הדעת המומחה. וראה לעניין זה, ת"א (ירושלים) 939/94 עודה נ' מגדל חברה לביטוח, תק-מח 96(1) 1108, 1110). 9. סבורני כי על המומחה הרפואי, אשר נוטל על עצמו את מינויו כמומחה רפואי, לשקול, שעה שנוטל על עצמו את מינויו, את הצורך שיידרש בעתיד להקדיש בכדי לענות על שאלות הבהרה מטעם הצדדים אשר מופנות אליו וכן לשמש כעד מומחה ולהיחקר על חוות דעתו, וזאת בכפוף להוצאות שכר בטלת העד. 10. בנסיבות אלו, לאור האמור לעיל, ההלכה הפסוקה והנוהגת כאמור ולאחר שקילת טענות המומחה וב"כ התובע אינני מוצא כי יש מקום לחייב את התובע כי ישא בשכ"ט המומחה הרפואי בעבור מתן תשובותיו לשאלות ההבהרה . יחד עם זאת אם בא כוח התובע , לאחר שני סיבובי שאלות הבהרה, כאשר בסיבוב השני מציג חומר רפואי נוסף , יזמן את המומחה לחקירה נגדית יהיה מקום לקחת בחשבון את שכרו של המומחה בגין השאלות בשעה שאפסוק את שכרו עבור הופעתו בבית המשפט . 11. בשלב זה ישיב המומחה על השאלות בלי תוספת שכר. שאלות הבהרה למומחהמומחהשכר טרחה