הוצאה לפועל בין בני זוג לשעבר

החלטה מבוא 1. המשיב הגיש לביצוע בהוצל"פ שטרות נגד המבקשת. הצדדים הינם בני זוג לשעבר. 2. המבקשת הגישה התנגדות שהועברה ע"י ראש ההוצאה לפועל, לבית משפט השלום בתל-אביב (בש"א 114282/99). 3. כב' הרשמת עפרון החליטה ביום 27.2.00 לקבל את בקשתה של המבקשת (החייבת) והעבירה את ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה הואיל והצדדים הם בני זוג לשעבר. 4. מן הראוי היה שכב' הרשמת תתן את הדעת לשאלה, האם מדובר בסכסוך שעילתו בתוך המשפחה, במיוחד כאשר ב"כ המבקשת העלה נושא זה. אני סבור כי הואיל ובהתנגדות, המבקשת מתייחסת להסכם שבגינו ניתנו השקים - הסכם הקושר את השקים במתן גט, לפיכך יש לראות בבקשה לביצוע השקים כבקשה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. 5. דע עקא שבבית המשפט לענייני המשפחה אין הליך של סדר דין מקוצר עפ"י תקנה 258 ה' (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: התסד"א) - לפיכך ביקשתי לקבל את עמדת הצדדים בשאלה - האם "עצם העברת ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה משמעה מתן רשות להתגונן". 6. המבקשת (החייבת) הודיעה כי יש לברר את התביעה בסדר דין רגיל ואילו ב"כ המשיב (הזוכה) טוען שהרשמת עפרון החליטה להעביר את ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה, כך שיש לדון בהתנגדות וכל החלטה נוגדת משמעה ערעור על החלטת כב' הרשמת. 7. ב"כ המשיב טען כי סעיף 1 (2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הקובע כי "תובענה אזרחית בין אדם... לבין בן משפחתו - שעילתה סכסוך בתוך המשפחה יהא נושאה או שוויה אשר יהא" מוגדרת כענייני משפחה (ואני מוסיף - כי לפי סעיף 3 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון ב"ענייני משפחה") - לפיכך טוען ב"כ המשיב כי לפי החלטת הרשמת עפרון, סעיף 1 (2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה גובר על תקנה 258 ה' (ב) לתסד"א ולכן לדבריו יש לדון בהתנגדות. המצב המשפטי עפ"י החוקים והתקנות 8. סעיף 81א (ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן: חוק ההוצל"פ) קובע כי את ההתנגדות לביצוע שטר "רואים כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשנ"ג- 1963". 9. לפי הסעיף 81א (ג) הנ"ל, משהוגשה ההתנגדות, על ראש ההוצל"פ לעכב את ההליכים ולהעביר את הענין לבית המשפט. עפ"י תקנה 108 (א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979 (להלן: תקנות ההוצל"פ) על ראש ההוצל"פ להעביר את כתב ההתנגדות לבית המשפט המוסמך. איזה הוא בית המשפט המוסמך? כיוון שמדובר בבני משפחה כהגדרתו של מונח זה בחוק בית המשפט לענייני משפחה ובתביעה שעילתה בסכסוך בתוך המשפחה - בית המשפט המוסמך לדון בענין הוא בית המשפט לענייני משפחה וכך קבעה גם כב' הרשמת א. עפרון בהחלטתה. 10. עפ"י תקנה 108 (ב) לתקנות ההוצל"פ משהועבר כתב ההתנגדות לבית המשפט, כאמור בתקנת משנה (א), יהא דינה של בקשת ביצוע השטר "ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר". 11. אולם כאמור, עפ"י תקנה 258 ה (ב) לתסד"א, אין בבית משפט לענייני משפחה הליך של סדר דין מקוצר, לפיכך יהא דינה של בקשת ביצוע השטר כדינו של כתב תביעה רגיל, כאמור בתקנה 258 ה (א) לתסד"א. סדרי הדין בסכסוכים בין בני משפחה 12. ביטול פרק טז לתסד"א (הדן בתביעות בסדר דין מקוצר), עפ"י תקנה 258 ה (ב) לתסד"א, בדיונים הנערכים בבית המשפט לענייני משפחה, מבטלת גם את ההליך של בקשת רשות להתגונן. הטעם בביטול ההליך של סדר דין מקוצר הוא, שבן משפחה לא יצטרך לקבל רשות להתגונן בתביעה של בן משפחתו שהוגשה נגדו, בעוד שכאשר מדובר בתביעות שבין זרים היו יכולות להיות נדונות בסדר-דין מקוצר, כגון תביעה לסכום כסף קצוב או בתביעה לפי חוזה או התחייבות, או בתביעה לסילוק יד ממקרקעין ובכל אותם עניינים שתקנה 202 לתסד"א, קובעת כי ניתן להגישם בדרך של סדר דין מקוצר. לפיכך כל תביעה שהצדדים לה הם בני משפחה ועילתה סכסוך בתוך המשפחה והמוגשת (בטעות) לבית משפט שאינו בית המשפט לענייני משפחה ומועברת לבית המשפט לענייני משפחה - לא תידון בסדר דין מקוצר והנתבע לא יצטרך להגיש בקשת רשות להגן, אלא יגיש כתב הגנה והוא הדין לגבי התנגדות שטר. העקרון המונח בבסיס תקנה 258 ה (ב) לתסד"א הוא שבית המשפט לענייני משפחה יוכל לברר את הסכסוך לגופו מבלי שיוצבו בפני בני המשפחה מכשולים דיוניים עליהם הם יצטרכו להתגבר ע"מ שיוכלו להגיע לדיון לגופו של ענין. בדו"ח ועדת שינבויים נאמר: "אין לטפל בסכסוך בבעיה פלונית בענייני משפחה כאילו היה תביעה כספית או קניינית רגילה, אלא כחלק ממכלול רחב שמטרתו הכרעה בסכסוך המשפחתי הכולל". במבוא להצעת החוק לתיקון דיני משפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה - 1994, נאמר כי אחת המטרות להקמת בית המשפט לענייני משפחה הוא קיצור ההתדיינויות וזאת תוך ציטוט מדו"ח ועדת שינבויים (ר' ה"ח 2330 תשנ"ה 30.11.94, עמ' 151 בעמ' 152). 13. תקנה 258 ב (ג) לתסד"א קובעת כי בית המשפט לענייני משפחה "רשאי לסטות מהוראות שבפרקים אחרים שבתקנות לה... ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק", כך שגם אם היה ניתן לדון בהתנגדות הרי לשם עשיית צדק היה מקום שלא לעשות זאת. תקנה 258 ב (א) לתסד"א קובעת כי "הוראות פרק זה יחולו על תובענות שנדונות בבית המשפט לענייני משפחה...". תקנה 258 ב (ב) לתסד"א קובע כי "הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה (דהיינו בתסד"א - י.ג.) יחולו על תובענות בענייני משפחה ככל שאינן סותרות חלק זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין". דהיינו, כאשר תובענה מועברת לבית המשפט לענייני משפחה, חלות עליה הוראות פרק כ' 1 לתסד"א וכל ההוראות האחרות שבתסד"א הסותרות את הוראות פרק כ' 1 אינן חלות עליה. 14. בסעיף 26 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הסמיך המחוקק את מחוקק המשנה "להסדיר בתקנות את סדרי הדין והנוהג לפני בית המשפט לענייני משפחה...". שר המשפטים שהתקין את כל תקנות סדר הדין האזרחי, התקין גם את חלק ג' 1 לתסד"א ובתוכו את פרק כ' 1 ואת תקנה 258 ה' (ב). 15. חקיקת המשנה שנחקקה עפ"י חוק בית המשפט לענייני משפחה, באה להגשים את המטרה הזאת של המחוקק (שבאה לידי ביטוי גם בהוראות סעיפים 1, 2 (ג), 4 (א), 4 (ד'), 5, 6, 7, 8 (א), 8 (ב), 9 לחוק בית המשפט לענייני משפחה) וגם ברוח החוק ומטרתו, כמפורט להלן: סעיף 1 (בהעדר הגבלה על נשוא התובענה ועל סכום התובענה, למרות שמדובר בבית משפט שלום); סעיף 2 (ג) (הקובע תנאי כשירות להתמנות כשופט בבית המשפט לענייני משפחה); סעיף 4 (א) (המעניק לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות הנתונות לבית משפט לנוער); סעיף 4 (ד) (הענקת סמכות לדון בערעורים על החלטות רשם וראש ההוצאה לפועל); סעיף 5 (הקמת יחידת סיוע ליד בית המשפט לענייני משפחה); סעיף 6 (איחוד התובענות בענייני משפחה אחת בפני שופט אחד של בית המשפט לענייני משפחה); סעיף 7 (הליכי ביצוע של תובענות לאיזון משאבים, פירוק שיתוף בין בני זוג, בעניינו של קטין בבית המשפט לענייני משפחה); סעיף 8 (א) (האפשרות לנהוג בדיני ראיות וסדרי דין בדרך הנראית לבית המשפט לענייני משפחה כדרך הטובה ביותר לעשיית משפט צדק); סעיף 8 (ב) (האפשרות לשמוע עדויות קטין ללא נוכחות איש מהצדדים); סעיף 9 (לבית המשפט הדן בערעור על פסק דין או החלטה של בית המשפט לענייני משפחה, נתונה הסמכות הנתונה לבית המשפט לענייני משפחה, לרבות שמיעת עדויות והבאת ראיות נוספות). האם תקנה 258 ה' (ב) לתסד"א מהווה אולטרה וירס לסעיף 81 א' (ג) לחוק ההוצל"פ 16. א. ברק כותב בספרו "פרשנות במשפט" לגבי חקיקת משנה: "...יש להעמיד את המחוקק בחזקת מי שמסמיך את מחוקק המשנה לקבוע הסדרים המבצעים את העקרונות ואמות המידה הקבועים בחקיקה הראשית ("הסדרים משניים") בלבד". (ר' א. ברק, פרשנות במשפט, כרך ב', עמ' 528). בפרק הדן בהרמוניה חקיקתית כותב א. ברק: "תפישה של הרמוניה חקיקתית מובילה למסקנה כי יש לשאוף לפירוש שימנע סתירה בין חקיקה משנה לבין חקיקה ראשית. סתירה זו פוגעת בהרמוניה החקיקתית ויש להימנע ממנה על כן מבין שני פירושים אפשריים של חקיקת משנה יש לבחור באותו פירוש המיישב בין חקיקה ראשית לבין חקיקת המשנה והמונע סתירה ביניהם. ההנחה צריכה להיות שמחוקק המשנה העמיד לנגד עיניו תכלית שאינה סותרת את החקיקה הראשית". (ר' א. ברק, שם, בעמ' 337, 338). בבג"צ 333/85 אביאל נ' שר העבודה והרווחה קובע השופט א. ברק (כתוארו אז): "על הפרשן להמנע מפירוש המביא לבטלות התקנה. אכן, אם על פי כללי הפרשנות המקובלים ניתן לפרש תקנה בשני אופנים. האחד המביא לידי כך שאין חריגה של מתקין התקנה מסמכותו, והאחר המביא לידי כך שיש חריגה של מתקין התקנות מסמכותו, יש להעדיף את הפירוש המקיים את התקנה על פני הפירוש המביא לבטלותה. גישה פרשנית זו מעוגנת בתפיסה, כי חזקה היא כי תכליתה של חקיקת המשנה היתה לפעול במסגרת ההסכמה המצויה בחקיקה הראשית, ולא לחרוג ממנה... גישה זו יונקת חיותה מתפיסה של אחדות המשפט. על פי תפיסה זו, מבין שני פירושים אפשריים יש להעדיף אותו פירוש השומר על הרמוניה בין חלקי המשפט, והמונע בדרך פרשנית קיומן של סתירות שסופן בטלותן של הוראות". (ר' בג"צ 335/85 אביאל נ' שר העבודה והרווחה, פד"י מה (4) 581, דינים עליון עמ' 12, 13). 17. מכאן שבבואי לקבוע האם יש או אין סתירה בין סעיף 81 א (ג) לחוק ההוצל"פ לבין תקנה 258 ה (ב) לתסד"א, או בינה לבין התקנות שבפרק טז לתסד"א, הדנות בסדר דין מקוצר, אני מעדיף לבחור בפירוש המונע את הסתירה והמיישב בין ההוראות הסותרות לכאורה והשומר על ההרמוניה החקיקתית ביניהן. הפירוש שיש להעדיף אותו הוא, כי סעיף 81 א (ג) לחוק ההוצל"פ, שנחקק זמן רב בטרם נחקק חוק בית המשפט לענייני משפחה, לא התייחס ולא יכול היה להתייחס לסיטואציה עתידית שבה המחוקק מקים ערכאה נפרדת הדנה בסכסוכים בין בני משפחה וקובע לה הסדרים מיוחדים הנובעים מהחשיבות שהוא מייחס לפתרון סכסוכים בין בני משפחה, הבאים להקל על הדרכים לבירור התובענות. 18. ע"מ להשיג הרמוניה חקיקתית, יש להעדיף את הפירוש, לפיו הוראת סעיף 81א (ג) סיפא לחוק ההוצל"פ, אינה חלה על תובענות הנדונות בבית המשפט לענייני משפחה, על הפירוש שתקנה 258ה (ב) אינה חלה על התנגדויות לביצוע שטר שהועברו, עפ"י סעיף 81 א (ג) הנ"ל, לבית המשפט לענייני משפחה. הפירוש המועדף הנ"ל, יוצר הרמוניה דיונית בהליכים הנדונים בין בני משפחה בבית המשפט לענייני משפחה. ולפיכך הוראת סעיף 81 א (ג) לחוק ההוצל"פ המפנה להליכים של סדר דין מקוצר, חלה בכל המקרים בהם מועברת ההתנגדות לבית משפט אזרחי רגיל, שלום או מחוזי, ואילו, כאשר ההתנגדות מועברת לבית המשפט לענייני משפחה, העניין ידון בהתאם לסדר הדין החל עליו, דהיינו סדר דין שבו לא מתקיים הליך של סדר דין מקוצר ובקשת רשות להתגונן. לכן תקנה 258 ה (ב) לתסד"א אינה בבחינת אולטרה וירס לסעיף 81 א' (ג) לחוק ההוצאה לפועל ומכאן שיש להחיל את הוראת תקנה 258 ה (ב) לתסד"א גם על תביעות לביצוע שטר, כפי שהיא חלה על תביעות לסכום כסף קצוב, ותביעות סילוק יד ובתביעות לפי חוזה, כאשר מדובר בסכסוך בין בני משפחה. סכסוכים בין בני משפחה צריכים להתברר לגופם וללא משוכות 19. בית המשפט לענייני משפחה הוקם על מנת לנסות ולהביא לפתרון של סכסוכים בין בני משפחה ואף בני משפחה לשעבר, בדרך שונה מהתדיינות הצמודה באופן דווקני לראיות ולסדרי דין. המחוקק קבע בסעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין..." לנהוג "בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק"; אין ספק בעיני כי הדרך לעשות משפט צדק היא בין השאר, ע"י הסרת משוכות ומכשולים שאינם מאפשרים לנתבע לברר את הגנתו, כגון הצורך ברשות בית המשפט להגיש כתב הגנה. כך שגם אם כל האמור לעיל בטעות יסודו, הייתי מבטל את הצורך בברור ההתנגדות, מכח סעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. 20. באיזון שבין מתן אפשרות לזוכה למנוע דיון לגופם של דברים ע"י הצבת המכשול של בקשת רשות להתגונן לבין בירור התביעה לגופה בדרך של הגשת כתבי טענות כאשר מדובר בבני משפחה או בני משפחה לשעבר - צריך השיקול האחרון לגבור. יש גם לתת את הדעת לכך, שהגשת השטר לביצוע בהוצל"פ אינה הדרך היחידה להביא לכך שהחייב יחוייב בפרעון השטר. ניתן לעשות זאת ע"י הגשת תובענה לתשלום השטר (ר' סעיף 81 ב' לחוק ההוצאה לפועל). 21. מכל הטעמים הנ"ל אני קובע שיש לראות את בקשת הביצוע כתובענה ולאפשר למבקשת להגיש כתב הגנה וכי התביעה תתברר, כפי שמתבררת כל תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, מבלי שהמבקשת תצטרך לעבור את השלב של בקשת רשות להתגונן. התוצאה 22. המשיב יגיש תובענה בתיק תמ"ש שיפתח, בגין בקשת הביצוע והמבקשת תגיש כתב הגנה, תוך 30 יום מיום שימסר לה כתב התביעה שנפתח כאמור. 23. תשומת לב הצדדים מופנית לתקנות המיוחדות החלות בבית המשפט לענייני משפחה כגון תקנה 258 ח (א) ו- 258 ט' לתסד"א. 24. קדם משפט יקבע לאחר שיוגש כתב ההגנה. 25. תזכורת פנימית ביום 14.12.00. 26. אין צו להוצאות. בשולי ההחלטה במקרה שלפנינו העביר ראש ההוצל"פ את הענין לבית משפט השלום בתל-אביב והרשמת של בית משפט השלום העבירה אותו לבית המשפט לענייני משפחה. כידוע סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, אינו חל על ראשי ההוצאה לפועל, לפיכך רשם בית משפט השלום לא היה מנוע מלהעביר את הענין לבית המשפט לענייני משפחה. לפיכך על ראשי ההוצאה לפועל לתת את הדעת להוראות סעיפים 1 ו- 3 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, כך שכאשר הם עושים שימוש בסמכותם לפי סעיף 81א (ג) לחוק ההוצאה לפועל, עליהם לבדוק אם לא מדובר בסכסוך בין בני משפחה ובמידה והתשובה חיובית, עליהם להעביר את הענין ישירות לבית המשפט לענייני משפחה. הוצאה לפועלבני זוג