עיקול על ידי אישה נגד בעלה

להלן החלטה בבקשת עיקול על ידי אישה נגד בעלה: החלטה בפני בקשה להטלת עיקול במעמד המבקשת בלבד, אשר הוגשה על ידי אשה, המבקשת, כנגד בעלה, המשיב, במסגרת ערעור על החלטת כב' הרשמת מיום 16.12.98, אשר דחתה את בקשת המבקשת להטלת עיקול במעמד המבקשת (להלן - "הערעור"). בבקשה מבוקש לעקל נכסים ו/או זכויות ו/או כספים של המשיב הנמצאים בבנק בחשבון המתנהל ע"ש אמו של המשיב, (להלן - "חשבון הבנק" ו"אם המשיב" בהתאמה) ; וכן זכויות המשיב במכונית מסוג מאזדה לנטיס הרשומות ע"ש אחיו של המשיב (להלן - "המכונית" ו"האח" בהתאמה). לטענת המבקשת, הכספים המופקדים בחשבון הינם של המשיב. כמו כן, לטענתה, המכונית הינה בעצם של המשיב, רישומה ע"ש אחיו נעשה לצרכי מיטוי והעלמה בלבד, והא ראיה, בין היתר, שהיא בשימושו הבלעדי של המשיב. לטענת המערערת (בס' 13 לבקשה) תקנה 360(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות") מקנה לביהמ"ש סמכות לעקל נכס של המשיב המוחזק בידי צד ג' ללא שצד ג' יצורף כצד לבקשה. צודקת המערערת בטענתה, שהתקנות מקנות לביהמ"ש סמכות ליתן צו עיקול גם על נכס הרשום ע"ש צד ג' ללא שתוגש על ידה כנגדו תביעה לפס"ד הצהרתי (ראה רע"א 2158/92 קליאט נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מו(3) 804 קליאט (להלן - "פרשת קליאט"). כאמור בפרשת, כאשר המדובר בנכס של הנתבע הנמצא בידי צד ג', כמו הכספים המופקדים, לטענת המבקשת, בחשבון הבנק שעל שם אם המשיב, יש, אמנם, בדרך כלל, צורך בהכרעה שיפוטית הקושרת את המחזיק בממצא (אם כך הדבר) שלנתבע זכויות ב"נכס" הניתנות לעיקול אולם, לצורך זה די בצירוף צד ג' כמחזיק. אמנם האח ואם המשיב לא צויינו בכותרת הבקשה כמחזיקים אך, פגם זה ניתן לתיקון הן מכח סעיף 8(א) לחוק ביהמ"ש לענ4ני משפחה, תתשנ"ה - 1995 והן מכח תקנה 258ג(א) לתקנות. בתמיכה לבקשתה צירפה המבקשת תצהיר מטעמה בלבד. אמנם, נפסק, כי רשאי ביהמ"ש לראות בתצהיר המבקש כראיה מספקת (ראה ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 584). אולם, בשורה של פסקי דין נפסק, כי: "... בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק-הדין לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקנין שלו לא תיפגע. באיזון זה מוענק לאינטרס של הנתבע מעמד עדיף. עדיפות זאת נובעת משתיים: (1) התובע נושא בנטל ההוכחה. (2) זכות הקנין הינה זכות חוקתית. היא מעוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע: אין פוגעים בקניינו של אדם". (ראה בש"א 4459/94 ילומונוב נ' משה שרבני, פ"ד מט(3) 479 (להלן - "פרשת סלומונוב") וכן ראה בש"פ 537/95 גנימאת נ' מד"י, פ"ד מט(3) 355). לפיכך, נפסק שיש לאזן בין זכות התובע לקבלת סעד של עיקול זמני לזכות הקנין של הנתבע, אשר באה לידי ביטוי, בין השאר, בדרישה שעל התובע להציג תשתית ראייתית לכאורה (ראה פרשת ילומונוב, שם). 7. דברים אלו נאמרו שעה שהיה מדובר בפגיעה אפשרית בזכויות הקנין של הנתבע ונראה, כי יפים הם בדרך של קו"ח שעה שמדובר בעיקול נכסים, אשר הזכויות בהם רשומות בשם צד ג' והתובע טוען, כי הרישום הוא למראית עין בלבד ואין בו כדי לשקף את מצבם האמיתי דהיינו, היותם שייכים לנתבע. 8. כפי שציינה המבקשת בבקשתה ובצדק, לענין עיקול המכונית, יש להחיל ההלכה לפיה, כאשר המכונית נמצאת בהחזקתו ושימושו של הנתבע, הרי אפילו רשומות הזכויות בה בשם צד ג', מן הדין לעקלה מבלי לפגוע בזכות צד ג' לעתרר כמובן ולהוכיח את בעלותו במכונית (ראה בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, עמ' 295 וכן ד"ר י. זוסמן, שם, בעמ' 595, 596). מאידך, לענין הכספים המופקדים בחשבון הבנק המתנהל ע"ש אם המשיב, היה על המערערת, לדעתי, לצרף ולו ראיה קלושה לביסוס טענותיה ובין היתר, לצרף תדפיס מרשם החברות המאשר, כי אכן, כטענתה, המשיב הינו שותף בחברת "רב מיכון" (ס' 12 לכתב התביעה). לענין זה יפים דברי כב' המשנה לנשיא ש. לוין ברע"א 5242/95 יינגל שירותי אלקטרוניקה (1975) בע"מ נ' דנבאר בע"מ, דינים עליון מג 456 : "... עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקנין כזכות חוקתית, שומה על בית המשפט לייחס משקל רב מבעבר לאיכות הראיות שיש בהן כדי לתמוך בבקשת העיקול ולכמותן; השווה: בש"א 4459/94 4475 (טרם פורסם)". לא למותר להעיר, שלא ברור מדוע לא ביקשה המבקשת לעקל למשל את זכויות המשיב בחברת "רב מיכון", למרות טענותיה בדבר עסקיה הנרחבים של חברה זו, אולם, בענין זה, למבקשת הפתרונים. אשר על כן, הננני קובעת כדלעמן: ניתן צו עיקול זמני ברישום בלבד על זכויותיו של המשיב במכונית מסוג מאזדה לנטיס. המבקשת תמציא התחייבות של צד ג' (שהוא תושב ואזרח ישראל לפיצוי כל נזק שיגרם על-ידי העיקול אם התביעה תידחה או אם צו זה יפקע עפ"י תקנה 373 לתסד"א או מכל סיבה אחרת. התחייבותו של צד ג' תהיה מוגבלת לסך של 150,000 ש"ח. תוקף הערובות הוא עד להכרעה שיפוטית, במידה ותוגש בקשה או תובענה למימושן. 3. תחילת תוקפו של הצו הוא מהיום תוקפו של הצו יפוג באמ לא תומצא הערובה תוך 15 ימים מהיום. 4. ב"כ המבקשת ימציא למשיב העתק מן הצו ומכל המסמכים שהוגשו לבית המשפט לפי תקנה 361 לתסד"א, תוך 7 ימים מיום שהערובות יוגשו לבית המשפט. 5. הבקשה לעיקול זמני של כספי המשיב המפורטים בחשבון הבנק המתנהל ע"ש אם המשיב, נדחית. עיקול