להלן גזר דין בסוגיית החזקת סמים שלא לשימוש עצמי: גזר דין הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי- עבירה לפי סעיף 7 (א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973. מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 25.04.04 החזיק הנאשם סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 3.8821 גרם וזאת שלא לצריכתו העצמית בלבד וללא היתר כדין. הנאשם טען כי השתמש בסמים במשך 4 שנים ומזה שנתיים אינו עושה שימוש בסמים. נוכח טענותיו שוכנעתי כי יש מקום לקבל בעניינו תסקיר לעניין העונש. מהתסקיר שהונח בפני בתאריך 26.12.06 עולה כי הנאשם בן 51, גרוש ואב לשישה ילדים. גדל במשפחה רב בעייתית, באווירה של הזנחה וקשיים כלכליים ובשכונת מצוקה. לאורך השנים התגלו אצלו קשיי הסתגלות למסגרות ותפקודו אופיין באי יציבות במישור התעסוקתי והמשפחתי וקושי לקחת אחריות ולפעול לשינוי מצבו. בשנת 1999 נדון הנאשם לשלוש שנות מאסר בפועל בגין עבירות בתחום סמים ושוחרר בשליש. לדבריו, מאז שחרורו עובד כמוביל ציוד למעבר קרני. הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי מזה שנתיים אינו עושה שימוש בסמים ואין לו כל בעיה בתחום הסמים. הבדיקות שערך במסגרת שירות המבחן העידו על אי שימוש בסמים. באשר לעבירה נשוא התיק דנן, הנאשם הודה בביצועה וטען כי הסמים שנתפשו ברשותו נועדו לשימוש העצמי. שירות המבחן התרשם כי התמונה שמציג הנאשם ביחס לשימוש בסמים ועיסוק בתחום זה, הינה מפחיתה ומטושטשת ולא ברור מהי מידת מעורבותו של הנאשם בחברה שולית ובעיסוק בתחום הסמים. הנאשם מצידו, הכחיש כל בעייתיות בתחום הסמים ולא הביע נזקקות טיפולית. לאור זאת נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. יחד עם זאת, להערכת שירות המבחן, יש להימנע משליחת הנאשם למאסר בפועל או למאסר בעבודות שירות ויש להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 450 שעות ומאסר מותנה מרתיע. בדיון שהתקיים בפני בתאריך 01.02.07 הועלתה טענה כי לחובת הנאשם תלוי ועומד מאסר מותנה בן 18 חודשים. בית המשפט נעתר לבקשת הסנגור ודחה את הדיון על מנת שיתקבל תסקיר משלים אשר יבחן את שאלת הארכת המאסר המותנה. מהתסקיר המשלים שהונח בפני מתאריך 11.04.07 חזר שירות המבחן על הערכתו כי בשל העובדה שהנאשם הינו אב לשישה ילדים וסב לעשרה נכדים, בהם תומך כלכלית וכן לאור החשיבות שיש בחיזוק שייכותו של הנאשם למסגרת נורמטיבית כגון עבודה, יש להטיל על הנאשם צו של"צ ולהאריך את המאסר על תנאי העומד כנגדו. בנוסף, להטיל על הנאשם צו מבחן מעקבי לתקופת ביצוע השל"צ, שבמהלכו יידרש לבצע בדיקות שתן לגילוי שרידי סם. במסגרת הטיעונים לעונש הודיעה ב"כ המאשימה כי מבדיקה שערכה עולה כי, המאסר המותנה אינו חל. ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופסילת רישיון נהיגה. לטענת ב"כ המאשימה, שירות המבחן לא שקל את האינטרס הציבורי אלא רק את אינטרס הנאשם ומי שמחזיק כמות סמים גדולה, דין האינטרס האישי שלו להידחות. מנגד עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם צו של"צ. לטענת ב"כ הנאשם אין זה סביר כי המאשימה תבקש לשלוח את הנאשם למאסר בפועל לאחר שלוש שנים מיום ביצוע העבירה, כאשר מלכתחילה, לא התבקש אף מעצר עד תום ההליכים בגין העבירה דנן. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שבאות לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן וכן בהודאתו, שחסכה זמן שיפוטי יקר. הנאשם יליד 1955. לחובתו 10 הרשעות קודמות. מהן בתחום הרכוש, אלימות וסמים. כאמור, אין לחובתו של הנאשם מאסר מותנה. שיקום העבריין הינו שיקול שעל בית המשפט לקחת בחשבון, בין יתר שיקולי הענישה. לעניין זה ראה ע"פ 1399/01 ליבוביץ נ' מדינת ישראל פ"ד מז(1) : "... בנוסף לכל השיקולים האמורים, קיים ועומד השיקול החשוב והמהותי של תיקונו של הנאשם ושיקומו ובהתקיים במקרה מסוים נסיבות מיוחדות ונכונות, ייתכן ששיקול אחרון זה יגבר על השיקולים האמורים האחרים ויקבע באותו מקרה מסוים את מידת העונש וצורתו. ענישתנו היא ענישה אינדיווידואלית של כל עבריין באשר הוא שם. זאת תורת הגישה האינדיווידואלית בתורת הענישה המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של ענישה ומטרותיה ואין אנו רשאים להקל על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים, הראוי לכך, תשמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים בכך". ובמקרה דנן: מדברי הנאשם וכן מתסקירי שירות המבחן, עולה כי הנאשם איננו עושה שימוש בסמים מזה תקופה ארוכה. שירות המבחן הדגיש את החשיבות שיש בחיזוק שייכות הנאשם למסגרת נורמטיבית ולעבודה והמליץ שלא לשלוח את הנאשם למאסר בפועל. בנוסף, צוין כי הנאשם הינו אב לשישה ילדים וסב לעשרה נכדים, אשר תומך בהם כלכלית. הטלת עונש מאסר בעבודות שירות תמנע מנאשם להמשיך ולסייע לבנו משפחתו. שיקולי הענישה כגון גמול, הרתעה וסיכויי שיקום העבריין, הם גורמים דינאמיים, המקבלים מימד ומשקל שונה ממקרה למקרה, על פי נסיבותיו. היחס ביניהם אינו יחס קבוע ושקלולם משתנה על פי מכלול הנתונים המיוחדים של העניין, בהתחשב בטיב העבירה ואופייה ובהינתן היחס בין השיקולים הנעוצים באינטרס הציבורי לבין שיקולי טובת הפרט. בנסיבות דנן מקבל היבט שיקום העבריין, משקל מיוחד, החורג מן המקובל ועשוי לגבור אף על תכליות הענישה האחרות. קבלת המלצת שירות המבחן, משמעותה מתן משקל להליך השיקומי שבנסיבות מקרה זה הינו חשוב ומצאתי שיש להעדיפו על פני האינטרס הציבורי ויש לתת לנאשם סיכוי לחזור ולהשתלב בחברה כאזרח נורמטיבי. אשר על כן הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: א. הנני מטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 450 שעות במסגרת בית אבות בבאר שבע. ב. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים, לרבות החזקה לצריכה עצמית. ג. הנני מטיל על הנאשם צו מבחן מעקבי לתקופת ביצוע השל"צ שבמהלכו יידרש לבצע בדיקות שתן ולשתף פעולה עם שירות המבחן ככל שידרש. זכות ערעור תוך 45 יום. החזקת סמיםסמים