החלטה 1. ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט מ' גינות) מתאריך 29.5.06 בתיק ב"ש 1935/06. 2. לבית המשפט קמא הוגש כתב אישום נגד המשיב וחברו (שעניינו מתברר בפני בתיק ב"ש 2255/06). בכתב האישום מואשמים המשיב וחברו בהחזקת סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל 20.62 גרם נטו, שלא לצריכה עצמית. המשיב מואשם אף בהחזקת סכין שלא למטרה כשרה. 3. סיפור המעשה, כעולה מחומר הראיות שנאסף בחקירה, הוא, שבתאריך 24.4.06, בשעה 00:45 בלילה, נהג המשיב במכוניתו הפרטית ליד תחנת הדלק שבמחלף זכרון יעקב. שוטרים שהיו במקום עצרו את המכונית לבדיקה ומצאו בדלת השמאלית הקדמית סכין (וליתר דיוק - פגיון) שהמשיב החזיק בו. בעת שמכונית המשיב נעצרה על ידי השוטרים, אחד מהשוטרים התרשם כי חברו של העורר מנסה להסתיר דבר מה מתחת למושבו, ומתנהג בצורה מחשידה (וראה דו"ח הפעולה שערך השוטר ולנטין גליוך). השוטרים החליטו לעכב את המשיב ואת חברו, ובשעה שחברו של המשיב הוסע לתחנת המשטרה בניידת המשטרה, אחד מהשוטרים נסע עם המשיב במכוניתו של המשיב. לאחר שהחבורה הגיעה למשטרת זכרון יעקב בוצע חיפוש במכוניתו של המשיב, ומתחת למושב הנוסע שליד הנהג נמצאה שקית ובה חומר חשוד. בדיעבד התברר כי מדובר בסם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל הנזכר. 4. להשלמת התמונה אציין, כי מחומר הראיות מתברר, שהמשיב וחברו נסעו מתל אביב לבית הוריו של המשיב בגליל, על מנת לבקר את הורי המשיב. ואולם, חברו של המשיב לא פגש בהורי המשיב אלא נותר להמתין למשיב מחוץ לבית עד שהמשיב שב למכוניתו. המשיב מכחיש כל קשר לסם המסוכן שנמצא במכוניתו, ובהודעותיו בחקירה טען כי אינו יודע כיצד הגיע הסם למכונית. עם זאת, המשיב ידע כי חברו הוא נרקומן, המכור לסמים מסוכנים. חברו של המשיב, מכחיש אף הוא כל קשר לסמים שנמצאו במכונית, וסנגורו אף תוהה, שמא קיימת אפשרות שהסמים הושתלו במכונית על ידי השוטרים. 5. לצד כתב האישום הוגשה לבית המשפט קמא בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו. בית המשפט קמא, בהחלטתו מתאריך 4.5.06, קבע כי נגד המשיב וחברו קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום, וכן מצא בית המשפט קמא, כי קיימת עילה למעצרם. עם זאת, ומכיוון שלמשיב אין עבר פלילי, והוא אינו נרקומן כמו חברו, החליט בית המשפט קמא להורות כי יערך תסקיר מעצר בעניינו, על מנת לבחון את המסוכנות הנשקפת ממנו ואת האפשרות לאיינה באמצעות חלופת מעצר. 6. בתאריך 18.5.06 הונח על שולחנו של בית המשפט קמא תסקיר המעצר שהתבקש, ובדיון שהתקיים באותו מועד הורה בית המשפט לשירות המבחן, בעקבות בקשת ב"כ המשיב, לבחון את האפשרות שאחיו של המשיב ימונה לפקח עליו וכן לבחון אפשרות לפיקוח אלקטרוני עליו. בתאריך 29.5.06, לאחר שהוגש תסקיר מעצר משלים, החליט בית המשפט קמא לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, תוך שקבע תנאים שונים לשחרורו. בעיקרו של דבר, העורר רותק לבית הוריו ונקבע כי אביו ואחיו יפקחו שלא יצא את הבית. על החלטת בית המשפט קמא הוגש הערר שלפני. 7. ב"כ העוררת טען, כי כל אחת מהעבירות המיוחסות למשיב היא עבירה חמורה כשלעצמה, המצדיקה את מעצרו עד לתום ההליכים. לדעת ב"כ העוררת, אין מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, שכן זו אינה מאיינת את מסוכנותו. לעומת זאת טען ב"כ המשיב, כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. לטענת ב"כ המשיב העדר עבר פלילי למשיב, כמו גם תסקיר המעצר שהמליץ לשחררו לחלופת מעצר, מצדיקים את החלטת בית המשפט קמא לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. להשקפת ב"כ המשיב, חלופת המעצר שהוצגה, והתנאים שנקבעו להבטחתה, מאיינים כל מסוכנות, אם יש במשיב מסוכנות כלשהי. 8. לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני מחליט לקבל את הערר. מאז חקיקת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996, חייב בית המשפט לבחון, האם ניתן לשחרר חשוד לחלופת מעצר,שתבטיח את מטרת המעצר באופן שיפגע בצורה פחותה בחירותו של החשוד. ואולם, כאשר מדובר במי שנמצא מחזיק בסם מסוכן שלא לצריכה עצמית, רק במקרים נדירים ישוחרר החשוד לחלופת מעצר. הטעם לכך הוא, כי מי שמשמש כחוליה בשרשרת העוסקת בהפצת הסמים המסוכנים, יכול להמשיך ולמלא את חלקו בשרשרת ההפצה גם בעת היותו נתון בחלופת המעצר. בבש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' רחאל ג'מאל (פורסם ב"דינים ועוד ..."), נקבע (מפי כב' השופט י' זמיר): "בנסיבות מיוחדות אין להוציא מכלל חשבון את האפשרות שנאשם בסחר סמים, ואפילו מדובר בסם קשה ובכמות גדולה, ישוחרר מן המעצר בתנאים מגבילים. אך זה יהיה מקרה נדיר ביותר. גודל הסכנה הנשקף מן המסחר בסם מצמצם מאד את האפשרות, בלשונו של סעיף 21א(ב)(1) לחוק, כי "ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה". החשש שסוחר סמים ימשיך בעיסוקו גם בתנאים הקרויים מעצר בית קיים ועומד. המשטרה אינה מסוגלת, בשל עומס המטלות ומגבלות המשאבים, לפקח על קיום תנאי השחרור, בכל מקרה של שחרור, באופן צמוד וממושך. ואפילו היא מסוגלת לפקח על קיום התנאים, עדיין קיימת אפשרות לסוחר סמים להמשיך בעיסוקו באמצעות שליחים ותקשורת כשאין הוא יוצא מפתח ביתו. חלופת מעצר בנויה גם על אמון. אכן, לא פעם אין לבית המשפט יסוד לומר כי נאשם מסוים אינו ראוי לאמון. אך במקרה הרגיל, כיוון שנאשם בעבירת סמים חשוד בסטיה חמורה מן הנורמות המקובלות, וכיוון שנשקפת ממנו סכנה גדולה, קשה להניח שהוא ראוי לאמון במידה שתצדיק את השחרור מן המעצר." ובבש"פ 1203/04 סאמר עלאק נ' מדינת ישראל (פורסם ב"דינים ועוד ...") נקבע (מפי כב' השופט ס' ג'ובראן): "ההלכה היא כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, ניתן יהיה לשלול חזקת מסוכנות זאת ולהצדיק חלופת מעצר, ככל שמדובר בסחר בסמים (ראה " 5635/03 ) אברג'יל נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(2), 6)." ככל שהדברים אמורים במקרה שלפני, הנני סבור כי לא קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות שחרור המשיב לחלופת מעצר. לכאורה, בחזקתו של המשיב נמצא סם מסוכן מסוג קוקאין, בכמות נכבדה ביותר, וזאת בעת שעשה את דרכו במכוניתו מבית הוריו שבגליל לאזור תל אביב. העובדה שבית הוריו של המשיב היה נקודת היציאה למסע, במהלכו נעצר המשיב כשברשותו הסם המסוכן, מעוררת שאלה האם בית ההורים הוא המקום המתאים לשמש כחלופת מעצר למשיב. מכל מקום, מי שמחזיק ברשותו כמות כה גדולה של קוקאין מעיד על עצמו כי הוא מסוכן עד מאוד לציבור, ואין ליתן בו האמון הדרוש על מנת שניתן יהיה לשחררו לחלופת מעצר. לא נעלם מעיני שלמשיב אין עבר פלילי ואינו משתמש בסמים מסוכנים, וכן לא נעלמו מעיני תסקיר המעצר שנערך בעניינו והתסקיר המשלים, אך לא מצאתי כי אלה מצדיקים שחרור המשיב לחלופת מעצר. לדעתי, בנסיבות המקרה, לא ניתן יהיה לאיין את מסוכנותו של המשיב בחלופת המעצר, ויש אפוא להחזיקו במעצר במתקן כליאה. 9. אשר על כל האמור לעיל, הנני מקבל את הערר, והנני מורה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו בתיק פ' 1664/06 של בית משפט השלום בחדרה. מעצרחזקת המסוכנותסמים