גזר דין הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעובדות כתב האישום, בעבירות של ניסיון לאספקת סם, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר, הפרת הוראה חוקית - עבירות מיום 9.9.02, בכך שניסתה לספק סם מסוג הרואין לעצור איציק וקנין, אך משהבחינו השוטרים במעשיה, ניסתה לבלוע את הסם. במעשיה אלה הפריעה הנאשמת לשוטרים למלא את תפקידם וכן החזיקה בסם שלא לצריכתה העצמית, תוך הפרת הוראה חוקית. בנוסף, הורשעה הנאשמת על פי הודאתה בשלושה כתבי אישום במסגרת צירוף בעבירות של הפרת הוראה חוקית מיום 5.11.06, גניבה מיום 22.3.04 (4 בקבוקי בושם, 10 זוגות משקפי שמש), גניבה מיום 25.8.06 (דברי מזון בסך 130 ש"ח), הפרת הוראה חוקית מיום 1.1.07. הנאשמת ילידת 1975, לחובתה 2 רישומים פליליים ללא הרשעה משנת 2002 בגין גניבה. בנוסף לנאשמת הרשעה בת"פ 1786/01, מיום 22.12.04, בגין גניבה - במסגרתה נידונה הנאשמת ל - 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא תעבור עבירות רכוש. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש, עתר להשית על הנאשמת מאסר בפועל ארוך, להפעיל את המאסר המותנה. בנוסף, להשית על הנאשמת מאסר על תנאי וקנס כספי, וזאת בהתחשב בחומרת העבירות שהורשעה בהן הנאשמת, וכן בהתחשב בכמותן. ב"כ הנאשמת מנגד, עתר שלא למצות את הדין עם הנאשמת, לרבות ביקש להאריך את המאסר המותנה, וזאת בהתחשב בנסיבות האישיות והמשפחתיות הקשות של הנאשמת - אם חד הורית, אימא לשלושה ילדים קטינים המגדלת אותם לבדה, כמתואר בתסקירים הרבים שהוגשו בעניינה. עוד בהתחשב בהליך השיקומי שעברה הנאשמת בהצלחה, לרבות הצלחתה להיגמל מסמים. עוד ביקש ב"כ הנאשמת, להתחשב בהודאת הנאשמת שחסכה זמן שיפוטי בכלל התיקים שהיו תלויים ועומדים כנגדה, חלוף הזמן מיום ביצוע העבירות - בתיק העיקרי למעלה מ - 6 שנים, וביתר התיקים קרוב ל - 4 שנים. לאור כל האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשמת לבכר את שיקולי השיקום על פני השיקול ההרתעתי, הואיל ושיקום העבריין הינו בבחינת אינטרס ציבורי חשוב, ולעניין זה הפנה לע"פ 3076/99, שם דובר בנאשמת שהחזיקה כ - 840 גרם קוקאין ו - 3,700 טבליות סם, והיא נשלחה למאסר בן 18 חודשים. אולם, בית המשפט העליון בחר להעדיף את השיקול השיקומי וביטל את עונש המאסר והסתפק בהשתת עונש צופה פני עתיד, וזאת על רקע ההליך השיקומי המוצלח שעברה המערערת. בעניינה של הנאשמת הוגשו מספר תסקירים שתמציתם: הנאשמת כיום בת 32, גרושה ואם ל - 3 ילדים, מתקיימת מהבטחת הכנסה. השירות התרשם מאישה צעירה, בעלת קווי אישיות תלותיים, עסוקה כיום בעיקר בגידול ילדיה, מתקשה לזהות רגשותיה וצרכיה ונוטה לצפות את הסביבה החיצונית לה כאחראית על מילוי צרכיה הרגשיים והחומריים (תסקיר מיום 4.12.06). השירות סבר אז, כי על רקע העובדה, שהנאשמת מטפלת כיום ב - 3 ילדים, ענישה מחמירה של מאסר בפועל, תהייה הרסנית עבורה ותוביל להמשך והעמקת מעורבות פלילית וסיכון למעבר לשימוש בסמים. השירות סבור, כי הנאשמת זקוקה להכוונה והדרכה וסיוע, כדי לסייע לה לבחון את האלמנטים המכשילים באישיותה, אשר מובילים למעורבותה בפלילים. בתסקיר האחרון מיום 22.9.08, מציין השירות, כי הנאשמת נמצאת במסגרת מרכז יום לנשים מזה שנה וחודשיים, שיתפה פעולה ללא היעדרויות וללא בעיות משמעת, גילתה מוטיבציה גבוהה לטיפול ויכולת לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות. בדיקות השתן שנערכו לנאשמת העידו על אי שימוש בסמים. יחד עם זאת, מציין השירות, כי הנאשמת מיצתה את האופציה הטיפולית. עוד להערכת השירות, בשלב זה היא חסרת כוחות להשתלב במסגרת ארוכת טווח של קהילה טיפולית. השירות מתרשם, כי למרות שתקופות מסוימות היא הצליחה להימנע משימוש בסמים, היא לא מצליחה ליישם את המיומנויות שיסייעו לה להימנע משימוש בסמים. במצב זה, ולאחר תקופת הניסיון הממושכת, מציין השירות, כי אין לו כל יכולת לסייע לה, ועל כן נמנעים מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינה. יחד עם זאת, מציין השירות, כי נוכח העדר מערכות תמיכה והצורך במציאת פתרון לקטינים התלויים בה, רואים חשיבות כי בטרם ייגזר דינה תינתן ארכה נוספת בת חודשיים, בה יפנה השירות לגורמי הרווחה המתאימים, ויביאו את עניין זה בפניהם. לעניין זה יש לציין, כי הנאשמת חשה שמיצתה את הטיפול והיא מעוניינת להתחיל לעבוד בעבודות משק בית. עוד ציינה הנאשמת בפני השירות, כי איננה מעוניינת להשתלב במסגרת טיפולית נוספת "אילנות" - המיועדת לאימהות מכורות, כאשר בתחילה הילדים לא משולבים והם מצטרפים בשלבים מתקדמים יותר, וזאת הואיל והיא לא רואה את עצמה ללא ילדיה, וכן נוכח העובדה, כי אין לה מי שיטפל בהם בהעדרה. הנאשמת מסרה לעיוני מכתב, בו היא מגוללת את נסיבות חייה הקשות, וכן מדגישה, כי ההליך הטיפולי בו השתתפה בשנתיים האחרונות, תרם לה המון ובכוונתה להמשיך ולשמור על ניקיונה מסמים, וכן לנהל אורח חיים נורמטיבי, לגדל את ילדיה ולעבוד לפרנסתם בכבוד. לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, ועיינתי בכלל התסקירים שגובשו בעניינה של הנאשמת, שוכנעתי, שיש לתת לנאשמת הזדמנות נוספת, בהתחשב במצבה האישי והמשפחתי הקשה, כמתואר בתסקירים שגובשו, וכן בדברים שמצאה לנכון לציינם במכתב שהוגש לעיוני. עוד בהתחשב בהליך השיקומי שנמשך קרוב לשנתיים, במהלכו גילתה הנאשמת שיתוף פעולה, וכן רצון מוחשי לשינוי בדפוסי אורחות חייה, לרבות הימנעות משימוש בסמים, כפי שהעידו תוצאות בדיקות השתן שמסרה במרכז "חוסן", בתקווה שתתמיד הנאשמת על המשך ניקיונה מנגע הסמים, וכן תעשה ככל שבידה לגדל את ילדיה הקטינים בדרך הראויה הן לטובתה והן לטובת בני משפחתה. עוד מצאתי לנכון, להתחשב בחלוף 6 שנים מיום ביצוע העבירות נשוא כתב האישום העיקרי בת"פ 24/02, וכן קרוב ל - 3 שנים מיום ביצוע העבירות נשוא כתבי האישום המצורפים. עוד מצאתי לנכון, להתחשב בהודאת הנאשמת, שחסכה זמן שיפוטי בכלל התיקים שהיו עומדים ותלויים לחובתה. מכל הטעמים האמורים לעיל, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי על פי סעיף 56(א), לאחר ששוכנעתי, כי לא יהא זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי העומד לחובת הנאשמת. אשר על כן, הנני דן את הנאשמת לעונשים הבאים: א. הנני מורה על הארכת המאסר המותנה בן 3 חודשים, מת"פ 1786/01 בית משפט השלום באר-שבע, לתקופה של שנתיים מהיום, שלא תעבור עבירה בה הורשעה. ב. הנני מחייב את הנאשמת לחתום על התחייבות כספית על סך 3,000 ₪, שלא תעבור עבירה דומה משך שנתיים מהיום. ג. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, שלא תעבור עבירה מסוג פשע. זכות ערעור תוך 45 יום. אספקהסמיםסחר בסמים