תקנות מרחבים מוגנים

תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990 (להלן:"תקנות מרחבים מוגנים") בתוקף סמכותי לפי סעיפים 11ב, 14(ג)(2) ו-27 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א - 1951 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות מרחבים מוגנים אלה: פרק א': כללי סימן א' - פרשנות 1. הגדרות בתקנות מרחבים מוגנים אלה - "אטימות" - אטימות המונעת חדירת גזים, לרבות גזים רעילים; "בית כסא כימי" - מכל ובו חומר מאכל שפכים; "בטון מזוין" - בטון מזוין מסוג ב-30 לפי דרישות ת"י 118, זולת אם נקבע אחרת בתקנות אלה; "בנין" - בית או מפעל; "בנין מגורים" - בנין המשמש למגורים; "בניה קשיחה" - סוג בניה מיוחד לפיו קירות המבנה ותקרתו, תקרות הביניים והרצפות עשויים בטון מזוין; "בניה רכה" - בניה שאינה קשיחה; "בור איסוף" - בור המשמש לאגירת מי שפכים ומי ביוב במקלט, ואשר פינוי מים כאמור ממנו נעשה באמצעות משאבה; "גובה עיקר המקלט" - הגובה בין חיפוי הרצפה עד תחתית תקרת הבטון של עיקר המקלט; "דלת גז" - דלת אטימה בפני גזים; "דלת הדף" - דלת גז עמידה בפני הדף חיצוני; "דלת הדף דירתית" - דלת הדף עבור המרחב המוגן הדירתי; "דלת הדף מוסדית" - דלת הדף עבור המרחב המוגן הקומתי במבני ציבור; "דלת הדף קומתית" - דלת הדף עבור המרחב המוגן הקומתי; "דלת מבודדת רעש" - דלת המבודדת את עיקר המקלט מפני חדירת רעש של מפוחי אויר; "דלת חסינת אש" - דלת שמתקיימות בה דרישות ת"י 1212 והעומדת בפני אש במשך שעה וחצי לפחות; "דרך גישה" - דרך שתחילתה בכניסה למקלט במפלס פני הקרקע הסמוכים וסיומה בכניסה המוגנת; דרך הגישה מהווה חלק בלתי נפרד מהמקלט וצורתה: מהלך מדרגות, פרוזדור או מנהרה; "דרך גישה למרחב מוגן קומתי" - דרך שתחילתה בכניסה למרחב המוגן הקומתי וסיומה בחדר המדרגות; "דרך פנימית" - דרך בצורת מהלך מדרגות, פרוזדור או מנהרה, הנמצאת בתוך שטח מוגן. "המפרט" - מפרט כללי למקלטים (מס' 58) ומפרט כללי למרחבים מוגנים (מס' 59), כפי שהם בתוקף מזמן לזמן, ואשר פורסמו באתר האינטרנט של משרד הביטחון ושל פיקוד העורף; "חדר מדרגות בטחוני" - חדר מדרגות המוביל למקלט והמהווה חלק מגרעין של בנין, בנוי בטון מזוין יצוק באתר, ואשר כל מרכיביו בנויים רכיבים עמידי אש והמופרד מכל חלק אחר של הבנין על ידי דלתות אש; "חדר מדרגות מחוזק" - חדר מדרגות המוליך למקלט בבנין, ואשר בנוי בטון מזוין יצוק באתר; "חומר איטום" - חומר נוזלי או מוצק המונע חדירת מים או נוזלים אחרים; "חזית מבנה" - צד המבנה החשוף לפגיעה ישירה של פגז ארטילריה; "עורף מבנה" - צד המבנה שאינו חשוף לפגיעה ישירה של פגז ארטילריה; "חלון הדף" - חלון אטים בפני גזים ועמיד בפני הדף חיצוני; "חלון הדף דירתי" - חלון אטום בפני גזים ועמיד בפני הדף חיצוני הממוקם בקיר חיצוני או בקיר פנימי של מרחב מוגן דירתי; "חלון הדף מוסדי" - חלון אטום בפני גזים ועמיד בפני הדף חיצוני הממוקם בקיר חיצוני או בקיר פנימי של מרחב מוגן מוסדי; "חלון הדף ורסיסים" - חלון הדף העמיד גם בפני רסיסים; "חדר איוורור וסינון מרכזי" - חדר המיועד להתקנת מערכת איוורור וסינון מרכזי; "יציאת חירום" - יציאה המיועדת לחוסים בעיקר המקלט אל מחוץ למקלט באופן ישיר או באמצעות חדר מדרגות נוסף, ארובה או מנהרה, המהווים חלק בלתי נפרד מהמקלט, כאשר דרכי הגישה חסומות; "ישוב עורפי" - ישוב שאיננו ישוב קדמי; "ישוב קדמי" - כל ישוב שקבע ראש הג"א מזמן לזמן כישוב קדמי א' או כישוב קדמי ב' או כישוב קדמי ג', ברשימה המופקדת במפקדת ראש הג"א; "לחץ יתר" - יתר לחץ אויר בתוך המקלט שמעל ללחץ האטמוספרי; "כניסה לנתיב גישה מוגן" - פתח או דלת שמיקומם בתחילת נתיב הגישה המוגן; "כניסה למקלט" - פתח או דלת שמיקומם בתחילת דרך הגישה; "כניסה מוגנת" - דלת הדף שמיקומה בסוף דרך הגישה; "כניסה פנימית" - כניסה או דלת שמיקומם בסוף הדרך הפנימית ואשר דרכה ניתן להיכנס לעיקר המקלט; "כניסה פנימית מוגנת" - דלת הדף שמיקומה בסוף הדרך הפנימית ואשר דרכה ניתן להיכנס לעיקר המקלט; "מבנה ציבור" - מבנה שאינו משמש למגורים, למעט מבנה הנועד לשמש כבית חולים או מוסד חינוך; "מכון התקנים" - מכון התקנים הישראלי שהוקם על-פי חוק התקנים, התשי"ג-1953; "מכסה לפתח חילוץ קומתי" - מכסה לפתח חילוץ, במרחב מוגן קומתי, אטום בפני גזים; "מזקף ראש" - גובה החלל הפנימי המפריד בין פני חיפוי המדרך של המקלט לבין תחתית התקרה שמעליו, מדוד בקו אנכי לחיפוי המדרך; "מעבדה מאושרת" - כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים, התשי"ג-1953; "מערך טיהור וטיפול" - מערך המורכב מתא מפריד, תא טיהור ותא טיפולים הניתן לסגירה אטימה והוא חלק בלתי נפרד מהמקלט בהתאם לגודלו ויעודו; "מערכת אוורור וסינון" - מערכת להספקת אוויר מסונן ואוויר לא מסונן למקלט או למרחב מוגן, כמפורט בת"י 4570 על כל חלקיו; "מערכת אוורור וסינון דירתית" - מערכת להספקת אוויר מסונן ואוויר לא מסונן למרחב מוגן דירתי כמפורט בת"י 4570 על כל חלקיו; "מערכת מודולרית לאיטום מעברי צנרת וכבלים" - מערכת מודולרית המיועדת לאיטום מעברים של צינורות וכבלים למניעת חדירת גזים ומים למרחבים מוגנים ומקלטים כפי שנקבע במפרטים שפרסם מי ששר הביטחון הסמיכו לכך ובתקן הישראלי הישים; "מערכת סינון דירתית" - מערכת להספקת אוויר מסונן למרחב מוגן דירתי כמפורט בת"י 4570 על כל חלקיו; "מקלט" - כהגדרתו בסעיף 11 בחוק; "מקלט דו-תכליתי" - מקלט המשמש גם למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, בהתאם לרשיון לפי סעיף 15 לחוק; "מקלט על-קרקעי" - מקלט אשר המפלס התחתון של תקרת עיקר המקלט אינו נמוך ממפלס הקרקע הסמוכה לו; "מקלט תת-קרקעי" - אחד מאלה: בישוב עורפי - מקלט אשר המפלס העליון של תקרת עיקר המקלט וכל המרכיבים אשר במפלס התת-קרקעי, אינם בולטים בשום מקום מעל פני הקרקע הסמוכה לו; בישוב קדמי - מקלט אשר המפלס העליון של שכבת הבלימה מעל תקרת עיקר המקלט וכל שאר המרכיבים אשר במפלס התת-קרקעי, אינם בולטים בשום מקום מעל פני הקרקע הסמוכה לו; "מקלט דו-מפלסי" - מקלט המחולק לשני מפלסים שבו עיקר המקלט נמצא במפלס התחתון; "מקלט מסוג א - 1" - מקלט שנפחו מ-10 מ"ק עד 20 מ"ק ואם הוא משמש בית המהווה יחידת דיור אחת - שלא יפחת מ-8 מ"ק, ושטחו מ-4 מ"ר עד 8 מ"ר; "מקלט מסוג א - 2" - מקלט שנפחו מעל 20 מ"ק עד 62.5 מ"ק ושטחו מעל 8 מ"ר עד 25 מ"ר; "מקלט מסוג ב - 1" - מקלט שנפחו מעל 62.5 מ"ק עד 125 מ"ק ושטחו מעל 25 מ"ר עד 50 מ"ר; "מקלט מסוג ב - 2" - מקלט שנפחו מעל 125 מ"ק עד 250 מ"ק ושטחו מעל 50 מ"ר עד 100 מ"ר; "מקלט מסוג ג - 1" - מקלט שנפחו מעל 250 מ"ק עד 375 מ"ק ושטחו מעל 100 מ"ר עד 150 מ"ר; "מקלט מסוג ג - 2" - מקלט שנפחו מעל 375 מ"ק עד 500 מ"ק ושטחו מעל 150 מ"ר עד 200 מ"ר; "מקלט חיצוני" - מקלט שאיננו מקלט פנימי; "מקלט פנימי" - אחד מאלה: - (1) מקלט, הנמצא כולו פנימה מהקו החיצוני של קומת הבנין אשר מעליו ולפחות כניסה אחת אליו היא מתוך הבנין; (2) מקלט על-קרקעי הצמוד לבנין חד-קומתי, ובלבד שהיקפו של המקלט הפונה חוצה מקו הבנין, ללא המקלט, לא יעלה על מחצית מכלל היקפו של המקלט, והכניסה אליו תהיה מתוך הבנין; "מקלט ק1" - מקלט בישוב קדמי, בו שכבות המגן מורכבות משכב"ל ושכפ"ץ, הכל בהתאם לסווג הישוב ויעוד המבנה, כמפורט בחלק א' לתוספת הראשונה; "מקלט ק2" - מקלט בישוב קדמי, בו שכבת המגן מורכבת משכב"ל עם אפשרות להשלמת השכפ"ץ, הכל בהתאם לסווג הישוב, ויעוד המבנה, כמפורט בחלק א' לתוספת הראשונה; "מקלט ק3" - מקלט בישוב קדמי, אשר את קירותיו מקיפה שכבת מגן מאדמה, שעוביה לא יפחת מ-3 מטרים; "מקלט נגד הפגזה" או "מקלט קדמי" - מקלט בישוב קדמי שנועד לתת מחסה בפני פגיעה ישירה של פגזים ובפני פגיעה בלתי ישירה של הפצצות מהאויר; "מקלט נגד הפצצה" או "מקלט עורפי" - מקלט בישוב עורפי שנועד לתת מחסה בפני פגיעה בלתי ישירה של הפצצות מהאויר; "מרחב מוגן" - מקלט במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן על פי הוראות חלק ג; "מרחב מוגן דירתי" - מרחב מוגן הממוקם בתחום הדירה והמיועד לשרת את דיירי הדירה בלבד; "מרחב מוגן מוסדי" - מרחב מוגן במבנה ציבור; "מרחב מוגן קדמי" - מרחב מוגן קומתי או דירתי הממוקם במבנה הממוקם בישוב קדמי; "מרחב מוגן קומתי" - מרחב מוגן המיועד לשרת מספר יחידות דיור ואשר הכניסה אליו הינה משטח משותף בקומה; "מרכיבי איוורור וסינון" - כל המיתקנים המשמשים לאיוורור וסינון לרבות תא איוורור וסינון וחדר איוורור וסינון מרכזי ולמעט מערכת הסינון ורכיביה המשלימים; "מתכונת המקלט" - חלוקת המקלטים לפי: על-קרקעי, דו-מפלסי, תת-קרקעי או כל צורת חלוקה אחרת שאישרה רשות מוסמכת; "נפח עיקר המקלט" - מכפלת שטח עיקר המקלט בגובה עיקר המקלט; "נתיב גישה" - דרך המוליכה ללא מכשולים מפתח בנין או מכל מקום אחר אשר לו מיועד המקלט ועד לכניסה למקלט; "נתיב גישה למרחב מוגן קומתי" - נתיב גישה, לרבות חלק מנתיב גישה, בצורת חדר מדרגות, פרוזדור, מנהרה או כל חלל אחר העשוי מקשה אחת, הנמצא בתוך מעטפת הבנין; "נתיב גישה מוגן" - נתיב גישה, לרבות חלק מנתיב גישה, בצורת חדר מדרגות, פרוזדור, מנהרה או כל חלל אחר העשוי מקשה אחת, בעל מעטפת בטון מזוין; "סלע" - שכבה רצופה של סלע בעל חוזק בלחץ של 25 מגפ"ס לפחות, הנבדק על קוביה ספוגת מים בעלת צלע של 5 ס"מ; "עומס רגיל" - צירוף העומסים הנדרשים בבנין לפי ת"י 412 ות"י 414 ולפי דרישות הביסוס וסוגי הקרקע; "עומס נוסף" - עומס העלול לפעול על המקלט בנוסף לעומס הרגיל; "עמידות בפני אש" - תכונות של חמרים או של צירופיהם המונעים או המעכבים מעבר של להבות ושל חום הגורם להתלקחות; "עיקר המקלט" - שטח המקלט המיועד לשהייה של החוסים במקלט; "עוקת איסוף מים" - בור המשמש לאגירת מי הניקוז בעיקר המקלט; "פתח אור" - מידות פתח של חלון או דלת הנמדדות בצד פנימי של המשקוף; "פתח חילוץ קומתי" - פתח מעבר בין המרחבים המוגנים הקומתיים; "פתח יציאת חירום" - פתח בצורת חלון או דלת ליציאת החרום; "פתח יציאת חירום חיצוני" - פתח בצורת חלון או דלת המותקנים בסוף יציאת החירום; "קו חיצוני של בנין" - קו הקיר החיצוני של הקומה שמעל המקלט, או-בבית חד-קומתי - קו הקיר החיצוני של הבנין ללא המקלט; "קיר עורפי חיצוני" - קיר חיצוני של מרחב מוגן שאינו חשוף לפגיעה ישירה של פגז ארטילריה; "קיר קדמי פנימי" - קיר המבדיל לקו החיצוני של חזית המבנה והמרוחק 3.5 מטרים לפחות ממנו או קיר המקביל לקו החיצוני של עורף המבנה והמרוחק 3 מטרים לפחות ממנו; "קיר קדמי" - קיר של המרחב המוגן החשוף לפגיעה ישירה של פגז ארטילריה; "קיר חיצוני" - קיר שאיננו קיר פנימי; "קיר פנימי" - קיר המרוחק 3 מטרים לפחות במקביל, מן הקו החיצוני של הבנין, או הפונה לחצר פנימית סגורה מכל עבריה ושרוחבה המדוד - בניצב לקו החיצוני של הקומה - אינו עולה על 5 מטרים, או קיר הניצב לקו חיצוני של הקומה; "קיר תוחם" - קיר המקיף את השטח המוגן של המקלט; "קיר תוחם פנימי" - חלק מקיר תוחם אשר לפניו קיר מבטון מזוין; "קיר מפריד" - קיר מבטון מזוין המפריד את עיקר המקלט למדורים, המפריד בין המרכיבים השונים של המקלט ובין עיקר המקלט או המפריד בין התאים של מערך הטיהור; "רום המדרגה" - הפרש הגובה בין מפלס המדרגה לבין מפלס המישור שממנו היא מתרוממת; "רשות מוסמכת" - ראש הג"א, מפקד הג"א מחוזי או כל אדם שראש הג"א הסמיכו בכתב להיות רשות מוסמכת לענין הפרק השלישי לחוק, כולו או מקצתו, או לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן; "שטח מוגן" - שטח המקלט הנמצא פנימה מהכניסה המוגנת ופתחי יציאות החירום; "שטח המקלט" - סך כל השטח הכולל את אלה: (1) דרך גישה; (2) דרך פנימית; (3) תא מפריד עצמאי או מערך טיהור; (4) תאי שירותים; (5) עיקר המקלט; (6) תאי איוורור וסינון או חדר איוורור וסינון מרכזי; (7) יציאות חרום; (8) תא גנרטור; "שכב"ל" - שכבת בלימה העשויה מחמרים גרנולריים העוטפת את המקלט; "שכפ"ץ" - שכבת פיצוץ העשויה מחומר קשה, כגון אבנים, ומונחת על גבי השכב"ל; "שלח" - רוחב המדרגה מקצה המדרך ועד לדיקור עם רום המדרגה; "תא מפריד עצמאי" - תא הניתן לסגירה אטימה ומכיל בתוכו את המיתקנים הדרושים לטיהור וטיפול; "תא איוורור וסינון" - תא המיועד להתקנת מערכות איוורור וסינון; "תקן ישראלי " או "ת"י" - תקן שקבע מכון התקנים; "תקנות התכנון" - תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970; "תקרת מגן" - תקרת בטון שעובייה 10 סנטימטרים לפחות והבנויה מעל תקרת המרחב המוגן העליון במבנה במרחק של 1.5 מטרים לפחות ממנה. 2. משמעות מונחים כל מונח בתקנות אלה תהיה לו המשמעות שיש לו בחוק, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. סימן ב' - שונות 3. תרשימי דוגמאות (א) תרשים דוגמאות לנתיב גישה, דרך גישה, דרך פנימית, כניסות למקלט, כניסות מוגנות וכניסות פנימיות מפורט בחלק ב' לתוספת הראשונה. (ב) מתכונת המקלט ומרכיביו, לרבות מרכיבי טיהור וטיפול, מערכת איוורור וסינון, מתקני תברואה ומתקני חשמל וקשר, יהיו ככל האפשר בהתאם לדוגמאות המפורטות בחלקים א' ו-ב' לתוספת השניה, בשינויים המחוייבים לפי העניין. (ג) מתכונת המרחב המוגן הקומתי והמרחב המוגן הדירתי, תהיה לפי הטבלאות והדוגמאות שבתוספת הרביעית. (ד) מתכונת המרחב המוגן המוסדי במבנה ציבור תהיה לפי הטבלאות והדוגמאות שבתוספת החמישית. 4. המפרטים (א) המפרט יהווה חלק בלתי נפרד מתקנות אלה ויחול על כל סוגי המקלטים. (ב) מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לקבוע כי מפרטים נוספים, כפי שהם בתוקף מזמן לזמן (להלן - המפרטים הנוספים), יהוו אף הם חלק בלתי נפרד מתקנות אלה ויחולו על כל סוגי המקלטים או חלקם; (ג) בכל מקרה של סתירה בין המפרט או המפרטים הנוספים ובין הוראות תקנות אלה, עדיפות הוראות תקנות אלה. 5. סימן השגחה של מכון התקנים לא יותקנו במקלט פריטים המנויים להלן, אלא אם כן הם מסומנים בסימן השגחה, כמשמעותו בסעיף 12ב' לחוק התקנים, התשי"ג-1953; (1) דלת הדף, דלת גז, דלת מבודדת רעש; (2) חלון הדף, חלון הדף ורסיסים; (3) צינורות פלדה בקוטר "4 ויותר, לרבות כל הפריטים המחוברים אליהם; (4) דלת הדף קומתית; (5) דלת הדף דירתית; (6) מכסה לפתח חילוץ קומתי; (7) חלון הדף דירתי; (8) דלת הדף מוסדית; (9) חלון הדף מוסדי. 5א. בדיקת אטימות של מקלטים ומרחבים מוגנים אטימותם של המקלט ושל המרחב המוגן תעמוד בדרישות ת"י 4577. חלק ב' - מקלט צמוד קרקע ומקלט תת-קרקעי (תיקון: תשנ"ב) פרק א' - תכנון (תיקון: תשנ"ב) סימן א' - נתונים כלליים 6. סוג המקלט (א) סוג המקלט ושטחו ייקבעו בהתאם ליעוד הבנין וסיווג הישוב, הכל כמפורט בחלק א' לתוספת הראשונה. (ב) מידות המקלט לא יפחתו מהאמור להלן: (1) שטח עיקר המקלט - מ-4 מ"ר; (2) רוחב עיקר המקלט - מ-1.60 מטר; (3) גובה עיקר המקלט - מ- 2.50 מטר, אלא אם כן צוין אחרת בתקנות אלה; (4) גובה דרך הגישה ודרך הגישה הפנימית מ-2.10 מטרים; (5) גובה המפלס העליון של מקלט דו-מפלסי, למעט דרך הגישה - מ-2.20 מטרים; 7. שטח מקלט דו-תכליתי על אף האמור בתקנה 6, אם ניתן רשיון לפי סעיף 15(א) לחוק, לשימוש במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בעת התקפה, מותר להגדיל את שטח עיקר המקלט בשטח הנדרש לציוד או ריהוט קבוע הנשמר במקלט, ובלבד שהשטח הנוסף האמור לא יעלה על 20% משטח עיקר המקלט הנדרש על פי יעוד הבנין; הגדלת שטח כאמור אינה מחייבת ביצוע שינויים או תוספות, למעט לענין איוורור וסינון, תאורה, סימון ושילוט, שיותקנו בהתאם לדרישות תקנות אלה. 8. מתכונת המקלטים לפי סיווג הישובים (א) בישוב עורפי ייבנו מקלטים לפי אחת מהמתכונות שיפורטו להלן: (1) מקלט תת-קרקעי; (2) מקלט דו מפלסי; (3) מקלט על קרקעי ששטח עיקר המקלט בו לא יעלה על 120 מ"ר. (4) לענין מקלט בבנין מגורים יחולו הוראות חלק ג'. (5) לענין מקלט בבנין משרדים יחולו הוראות חלק ד'. (ב) בישוב קדמי ייבנו מקלטים לפי אחת מהמתכונות שיפורטו להלן: (1) מקלט עורפי - תת-קרקעי; (2) מקלט תת-קרקעי עם שכבות מגן (שכב"ל; שכפ"ץ); (3) מקלט דו-מפלסי עם שכבות מגן (שכב"ל; שכפ"ץ); (4) מקלט על-קרקעי עם שכבות מגן - לפי אישור רשות מוסמכת. (5) מרחב מוגן קומתי קדמי; (6) מרחב מוגן דירתי קדמי. 9. מיגון מקלטים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד, תשנ"ח)4,6 (א) מיגון מקלט בישוב עורפי יהיה כמפורט להלן: (1) במקלט תת-קרקעי או במפלס התחתון של מקלט דו-מפלסי תקיף את קירות המקלט שכבת מגן מאדמה שעוביה לא יפחת מ-3 מטרים. העובי יימדד בניצב לקיר המקלט לכל גובהו; (2) מקלט על-קרקעי יבנה מבטון מזוין ובהתאם למפורט בפרק ג'. (3) מרחב מוגן בבנין מגורים ייבנה על פי הוראות חלק ג'. (4) מרחב מוגן במבנה ציבור ייבנה על פי הוראות חלק ג'1. (ב) מיגון מקלט בישוב קדמי יהיה כמפורט להלן: (1) במקלט ק1 יהיו שכבות מגן מורכבות משכב"ל ושכפ"ץ, הכל כמפורט בסימן ב' לפרק ג'; (2) במקלט ק2 - תהיה שכבת מגן מורכבת משכב"ל, עם אפשרות להשלמת השכפ"ץ בעת שמי ששר הבטחון הסמיכו לכך ידרוש זאת; (3) במקלט ק3 - תקיף את קירותיו שכבת מגן מאדמה, שעוביה לא יפחת מ-3 מטרים; העובי ימדד בניצב לקיר המקלט לכל גובהו. (ג) מרחב מוגן קומתי קדמי ומרחב מוגן דירתי קדמי ייבנו על פי הוראות חלק ג' פרק ה' והתוספת השישית. 10. מרכיבי המקלט לפי מתכונת המקלט (א) במקלט תת-קרקעי יהיו: (1) במפלס פני הקרקע - (א) כניסה למקלט ודרך גישה; (ב) תא גנרטור - במקרים בהם נדרש; (2) במפלס התת-קרקעי - (א) תא מפריד עצמאי או מערך טיהור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה; (ב) תאי שירותים; (ג) עיקר המקלט; (ד) תאי איוורור וסינון - אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה; (ה) יציאות חירום. (ב) במקלט דו-מפלסי יהיו: (1) במפלס העליון - (א) כניסה למקלט ודרך גישה; (ב) דרך פנימית; (ג) תא מפריד עצמאי או מערך טיהור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה; (ד) תאי שירותים; (ה) תא גנרטור במקרים בהם נדרש. (2) במפלס התחתון - (א) עיקר המקלט; (ב) תאי איוורור וסינון, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה; (ג) יציאות חירום. (ג) במקלט על-קרקעי יהיו כל מרכיבי המקלט במפלס פני הקרקע. 11. מקלט פנימי או חיצוני מקלט יהיה מקלט פנימי, אולם רשאית רשות מוסמכת, אם שוכנעה שהתנאים במקום אינם מאפשרים להתקין מקלט פנימי, לאשר תכניות להתקנת מקלט חיצוני, ובלבד שיובטח שבניית המקלט החיצוני תיעשה במקביל להתקנת הבנין ובנייתו תושלם בטרם תסתיים בניית הבנין ולפני איכלוסו. 12. מרחק בין מקלטים6 (א) היו בבנין אחד 2 מקלטים או יותר, לא יפחת המרחק בין המקלטים הסמוכים מ-8 מטרים, שיימדדו בין הקירות החיצוניים של המקלטים הסמוכים. (ב) מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר מרחק קטן מהאמור בתקנת משנה (א). 13. מתכונת מקלט מסוג א1- לבית חד-משפחתי ודו-משפחתי6 מקלט מסוג א1- לבית חד-משפחתי או דו-משפחתי יהיה פנימי, הכניסה אליו תהיה ישירה מתוך הבית ומתכונתו כדלקמן: (1) בישוב קדמי - אין חובה להניח שכבות מגן נוספות, ובלבד שהמקלט תת-קרקעי מתחת לבנין, תקרתו בעובי שלא יפחת מ-60 ס"מ ועובי קירותיו כנדרש במקלט עורפי תת-קרקעי. (2) (א) מקלט תת-קרקעי בישוב עורפי יותקן כמפורט בתקנות אלה. (ב) מקלט על-קרקעי בישוב עורפי יותקן כמפורט להלן: (1) אורך דרך הגישה לא יפחת מהדרוש להגן על דלת ההדף המותקנת בכניסה המוגנת מרסיסים; (2) אין חובה שהכניסה למקלט תהיה ניצבת לציר דרך הגישה; (3) הקירות הפנימיים של המקלט הגובלים בחלקים הפנימיים של הבנין יהיו בעובי שלא יפחת מ-30 ס"מ; (4) עובי הקירות החיצוניים במקלט פנימי וחיצוני לא יפחת מ-40 ס"מ. (5) בפתח יציאת החירום יותקן חלון הדף ורסיסים כמפורט בחלק א' לתוספת השלישית; (6) עובי תקרת המקלט במקלט פנימי או חיצוני בבית חד קומתי לא יפחת מ-40 ס"מ. (7) במקלט פנימי, בבית שבו מתוכננת תקרה נוספת מעל המקלט, היא תהיה עשויה מבטון מזויין בעובי שלא יפחת מ-10 ס"מ או מחומר אחר או בעובי אחר, הכל כפי שאישר מי ששר הבטחון הסמיכו לכך, עובי תקרת המקלט לא יפחת מ-30 ס"מ ובכל חלק מהמקלט הפנימי שאינו מקורה כאמור, עובי תקרת המקלט לא יפחת מ-40 ס"מ. (8) במקלט פנימי, קירות דרך הגישה הפונים לתוך הבנין יהיו מבטון מזוין ובעובי שלא יפחת מ-20 ס"מ. קירות דרך הגישה הפונים כלפי חוץ לבנין יהיו מבטון מזוין ובעובי שלא יפחת מ-30 ס"מ. (9) במקלט פנימי של בית חד קומתי, עובי תקרת דרך הגישה לא יפחת מ-30 ס"מ. (10) במקלט פנימי בבנין שבו מתוכננת תקרה נוספת מעל דרך הגישה בעובי שווה ערך ל-10 ס"מ בטון מזוין, עובי תקרת דרך הגישה לא יפחת מ-20 ס"מ. (11) עובי קירות ותקרה של מקלט בבית חד-משפחתי ובבית דו-משפחתי יהיה כמפורט בתרשים בחלק ב' לתוספת הראשונה. (ג) במקלט הנמצא בקומה מפולשת יהיה עובי הקירות כנדרש למקלט חיצוני, עובי התקרה יהיה כמפורט בפסקאות משנה (6) או (7) של פסקה (ב), לפי הענין, ועובי תקרת דרך הגישה יהיה כמפורט בפסקאות משנה (9) או (10) של פסקה (ב), לפי הענין. 14. חיפוי הרצפה6 רצפת המקלט תחופה באחד מאלה: (1) אריחי ריצוף; (2) אריחים או יריעות של פי.וי.סי; (3) חמרים אחרים שאישר לענין זה מי ששר הבטחון הסמיכו לכך. 15. תקרה אקוסטית תקרה אקוסטית תותקן במקלט רק בהתאם לאישור הרשות המוסמכת; סוגי התקרות המותרים ואישור שיטת התקנתן יהיו כמפורט בתקנה 143. 16. סילוק שפכים (א) סילוק שפכים בכל סוגי המקלטים יהיו בגרביטציה. (ב) שוכנעה רשות מוסמכת שלא ניתן לפעול כאמור בתקנת משנה (א), רשאית היא לאפשר את סילוק השפכים בשאיבה, כמפורט בפרק ה'. 17. מרחק בניה מבור מקלט יהיה מרוחק מבור סופג, בור מים וכדומה מרחק השווה לעומק הבור, ובשום מקרה לא יפחת המרחק מ-5 מטרים. 18. מעקה בטיחות לגג משטחים אופקיים או משופעים בגג המקלט שגובהם 1.50 מטרים ויותר מפני הקרקע הסמוכים, ויש אליהם גישה מפני הקרקע או ממקום אחר, יגודרו במעקה בטיחות. 19. הפעלת מיכשור במקלט כל המיכשור הנמצא במקלט, ואשר יש כוונה להפעילו בשעת רגיעה או בשעת התקפה, לרבות מכשירי בישול, תאורה, איוורור, חימום וכיוצא באלה, יופעל באמצעות חשמל בלבד. סימן ב' - נתיב גישה למקלט 20. נתיב גישה6 (א) אורך נתיב הגישה לא יעלה על 50 מטרים. (ב) ניתן להאריך את נתיב הגישה בישוב עורפי, באישור רשות מוסמכת, ובלבד שאורכו לא יעלה על 100 מטרים. (ג) מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר הגדלת אורך נתיב הגישה בישוב עורפי עד 150 מטרים, ובישוב קדמי - עד 70 מטרים. 21. נתיב גישה מוגן (א) למקלט חיצוני בישוב קדמי, המיועד למוסדות חינוך, לרבות פעוטונים וגני ילדים, יותקן נתיב גישה מוגן קצר ככל האפשר. (ב) במקלט פנימי בישוב עורפי המשולב בחלל תת-קרקעי, תהיה מתכונת נתיב הגישה כנתיב גישה מוגן, תחילתו במפלס הכניסה לבנין וסיומו בכניסה למקלט. (ג) לכל פתח אשר יידרש בנתיב הגישה המוגן לצורך איוורור, תאורה, חיבור בין נתיבי גישה מוגנים וכדומה, ייעשו סידורי מיגון. 22. מידות נתיב גישה מוגן (תיקון: תשס"ח)6, 7 (א) הרצפה, קירות ותקרת נתיב הגישה המוגן יהיו מבטון מזוין ובעובי שלא יפחת מ- 20 ס"מ. (ב) (1) מזקף ראש בנתיב הגישה המוגן לא יפחת מ-2.10 מטרים ובכל מקרה לא יעלה על 2.80 מטרים. (2) ניתן להגדיל את מזקף הראש באישור רשות מוסמכת, ובלבד שלא יעלה על 3.50 מטרים. (3) מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר חריגה מהאמור בפסקה (2), בתנאים שהוא יקבע. (ג) (1) רוחב נתיב הגישה המוגן לא יפחת מרוחב דרך הגישה שאליה הוא מתחבר, ובכל מקרה לא יפחת מ-1 מטר. (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית רשות מוסמכת לאשר מתכונת של נתיב גישה מוגן המבוסס על קירות מבטון מזוין המהווים חלק מחלל המקיף את שטח המקלט במרחק שלא יעלה על 8 מטרים; מרחק זה יימדד בניצב לקירות המקלט; מתכונת הקירות, הרצפה והתקרה בכל שטח נתיב הגישה המוגן במקרה זה תהיה כמפורט בתקנות משנה (א) ו-(ב). (3) על אף האמור בפסקה (1) רשאית רשות מוסמכת לאשר נתיב גישה ברוחב שלא יפחת מ-80 ס"מ אם מצאה שהדבר נחוץ לשם התקנת מעלית לנשיאת בני אדם באותו בנין. סימן ג': דרך גישה למקלט 23. מספר דרכי גישה (א) לכל מקלט תהיה דרך גישה אחת לפחות, והיא תהיה בצורת מהלך מדרגות או בצורת פרוזדור או מנהרה ששיפועם לא יעלה על 11%. (ב) למקלט מסוג ג1- ולמקלט מסוג ג2- יהיו שתי דרכי גישה לפחות, כאשר במקלט מסוג ג2- אחת מהן הראשית; דרך הגישה הראשית תהיה זו שממנה עשויים להגיע למקלט רוב החוסים בו. (ג) דרכי הגישה למקלט יהיו בחזיתות שונות, אולם אפשר להתקין את דרכי הגישה בחזית אחת ובלבד שהמרחק שבין הכניסות המוגנות, כשהוא מדוד בין המשקופים התואמים של הכניסות, לא יפחת מ-8 מטרים. (ד) רשות מוסמכת רשאית לאשר דרך גישה משותפת לשתי כניסות מוגנות של אותו מקלט; בכל מקרה לא תשמש דרך הגישה למקלט יותר משתי כניסות מוגנות. 24. מיקום דרך גישה6 (א) דרך הגישה הינה חלק בלתי נפרד מהמקלט ותכליתה להוות מיגון לכניסה המוגנת וכן לשמש שטח המתנה בדרך לעיקר המקלט. (ב) במקלט שהכניסה אליו נמצאת במפלס הנמוך בשיעור של קומה אחת לפחות מתחת למפלס פני הקרקע הסמוכים או במקלט המשולב בחלל תת-קרקעי, אפשר להתקין נתיב גישה מוגן אשר תחילתו במפלס פני הקרקע הסמוכים וסופו בכניסה למקלט, כמפורט בתקנה 21. (ג) היתה דרך הגישה למקלט - למעט מקלט מסוג א1- בבית חד-משפחתי או דו-משפחתי - בצורת מהלך מדרגות, פרוזדור או מנהרה, יהיה רוחב אחיד לדרך הגישה ולא תהיה לה צורה לולינית; מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר חריגה מהאמור לעיל, בתנאים שהוא יקבע. 25. רוחב דרך הגישה ודרך פנימית (תיקון: תשס"ח) 7 (א) רוחב דרך הגישה למקלט מסוג א1- לא יפחת מ-80 ס"מ. (ב) רוחב דרך הגישה ודרך פנימית למקלט מסוג א2- לא יפחת מ-1 מטר. (ג) רוחב דרך הגישה ודרך פנימית למקלט פנימי וחיצוני, בין אם הוא מקלט מסוג ב-1, מסוג ב-2, מסוג ג1- או מסוג ג2-, לא יפחת מ-1.20 מטרים. (ג1) רשות מוסמכת רשאית לאשר סטיה מהאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) אם מצאה שהדבר נחוץ לשם התקנת מעלית לנשיאת בני אדם באותו בניין, ואולם, בכל מקרה, רוחב המדרגות לא יקטן מ-80 ס"מ. (ד) רוחב דרך הגישה למקלט מסוג ג1- ומסוג ג2-, המשמשת שתי כניסות מוגנות, לא יפחת מ-2.20 מטרים. (ה) בכל מקרה יובטח שרוחב דרך הגישה או דרך פנימית באזור הסמוך לכניסה המוגנת או כניסה פנימית מוגנת יאפשר פתיחת דלת ההדף; המידות המזעריות להתקנת דלתות וחלונות מפורטות בחלק ב' לתוספת הראשונה. 26. משענת יד בדרך הגישה ובדרך פנימית (א) היתה דרך הגישה או דרך פנימית במקלט מסוג א1- או מסוג א2- בצורת מהלך מדרגות, פרוזדור או מנהרה, תותקן משענת יד בצידה האחד לפחות של דרך הגישה או הדרך הפנימית, אשר לא תבלוט יותר מ-7 ס"מ פנימה. (ב) הייתה דרך הגישה או דרך פנימית במקלט מסוג ב-1, מסוג ב-2, מסוג ג1- או מסוג ג2- בצורת מהלך מדרגות, פרוזדור או מנהרה, יותקנו משענות יד בשני צדי דרך הגישה או הדרך הפנימית, והן לא תבלוטנה יותר מ-7 ס"מ פנימה, בכל צד. (ג) היה רוחב דרך הגישה או דרך פנימית 2.20 מטרים או יותר, תותקן משענת יד נוספת, בצורת מעקה, באמצע דרך הגישה או הדרך הפנימית. 27. מזקף ראש של דרך הגישה ודרך פנימית6 (א) מזקף הראש של דרך הגישה ודרך פנימית שהיא בצורת פרוזדור או מנהרה, למקלט מסוג א1-, לא יפחת מ-2 מטרים, ולמקלטים מסוג א2-, מסוג ב-1, מסוג ב-2, מסוג ג1- ומסוג ג2- - לא יפחת מ-2.20 מטרים. (ב) מזקף ראש של דרך גישה ודרך פנימית בצורת מהלך מדרגות, לא יפחת מ- 2.10 מטרים, למעט במקלט מסוג א1- - בו לא יפחת מ-2 מטרים. (ג) בכל מקרה לא יעלה מזקף הראש האמור על 2.80 מטרים, אלא אם כן מי ששר הבטחון הסמיכו לכך אישר חריגה מקביעה זו, ובהתאם לתנאים שקבע לענין זה. 28. עובי רצפה, קירות ותקרת דרך הגישה (א) הקירות והתקרה של דרך גישה למקלט יהיו מבטון מזוין ועוביים במפלס העל-קרקעי לא יפחת - במקלט עורפי - מ-30 ס"מ; במקלט קדמי - מ-40 ס"מ. (ב) הקירות והתקרה של דרך הגישה הבאים במגע עם הקרקע יהיו מבטון מזוין; עוביים לא יפחת מ-30 ס"מ. (ג) רצפת דרך הגישה תהיה מבטון מזוין ובעובי שלא יפחת מ-20 ס"מ. (ד) הקיר בין שני מהלכי מדרגות, פרוזדור או מנהרה סמוכים של דרך הגישה למקלט יהיה עשוי בטון מזוין, לכל גובהו של חדר המדרגות; עובי הקיר במקלט עורפי לא יפחת מ-20 ס"מ, ובמקלט קדמי - מ-30 ס"מ. סימן ד' - כניסות למקלט 29. הגדרת הכניסות (א) הכניסה למקלט תהיה ניצבת לציר דרך הגישה ותותקן בה דלת הנפתחת כלפי חוץ המאפשרת איוורור וסידורי נעילה, למעט במקלט מסוג א1- המיועד לבית חד-משפחתי או דו-משפחתי; רשות מוסמכת רשאית לפטור מהחובה להתקין את הדלת האמורה. (ב) בכניסה המוגנת תותקן דלת הדף במידות כנדרש בהתאם לסוג המקלט. (ג) (1) החובה להתקין כניסה פנימית מוגנת תחול על מקלטים כמפורט להלן: א) כל מקלט דו-מפלסי-קדמי; ב) כל מקלט דו-מפלסי-עורפי - שבו שטח עיקר המקלט במפלס התחתון עולה על 120 מ"ר. (2) בכניסה פנימית מוגנת תותקן דלת הדף במידות כנדרש בהתאם לסוג המקלט. (ד) (1) כניסה פנימית תהיה במפלס התת-קרקעי של מקלט דו-מפלסי עורפי שבו שטח עיקר המקלט במפלס התת קרקעי אינו עולה על 120 מ"ר; (2) המידות המזעריות של הכניסה הפנימית יהיו כאלה שיאפשרו התקנת דלת הדף בעתיד במידות כנדרש בהתאם לסוג המקלט ובהתאם להוראת הרשות המוסמכת. 30. מספר הכניסות למקלט (א) במקלט מסוג א1-, מסוג א2-, מסוג ב-1 ומסוג ב-2 תהיה כניסה אחת לפחות. (ב) במקלט מסוג ג1- ומסוג ג2- תהיה כניסה אחת לפחות בכל 100 מ"ר משטח עיקר המקלט, ולכל חלק מהם עד 200 מ"ר. 31. מספר הכניסות המוגנות דלת הדף בכניסה המוגנת תותקן בהתאם לפירוט דלקמן: (1) במקלט מסוג א1-, מסוג א2-, מסוג ב-1 ומסוג ב-2, תהיה כניסה מוגנת אחת לפחות; (2) במקלט מסוג ג1- ומסוג ג2- ששטח עיקר המקלט בו עד 200 מ"ר, תהיה כניסה מוגנת אחת לפחות מכל 100 מ"ר משטח עיקר המקלט, או לכל חלק מהם. 32. מספר כניסות פנימיות (א) במקלט דו-מפלסי עורפי שבו שטח עיקר המקלט של המפלס התת-קרקעי אינו עולה על 120 מ"ר, יהיה מספר הכניסות הפנימיות לפחות כמספר הכניסות המוגנות באותו מקלט. (ב) בכל מקרה לא תפחת כמות הכניסות הפנימיות מכמות הכניסות המוגנות המתחייבות על פי סוג המקלט. 33. מספר כניסות פנימיות מוגנות (א) במקלט דו-מפלסי קדמי מכל סוג ובמקלט דו-מפלסי עורפי שבו שטח עיקר המקלט במפלס התחתון עולה על 120 מ"ר, יהיה מספר הכניסות הפנימיות המוגנות לפחות כמספר הכניסות המוגנות באותו מקלט. (ב) בכל מקרה לא תפחת כמות הכניסות הפנימיות המוגנות מכמות הכניסות המוגנות המתחייבות על פי סוג המקלט. 34. דלת הדף (א) מידות דלתות יהיו כמפורט להלן: מידות הדלת סוג המקלט פתח אור מידות כנף הדלת ס"מ א1- 60/185 72/197 70/185 82/197 א2- 91/200 107/216 ב-1 106/200 122/216 ב-2 106/200 122/216 ג1- 106/200 122/216 ג2- 106/200 122/216 (ב) רשות מוסמכת רשאית לאשר מידות אחרות מהאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמידות לא יפחתו מהנדרש לאותו סוג מקלט. (ג) דלת הדף תותקן כך שכיוון הפתיחה יהיה אל דרך הגישה או אל הדרך הפנימית. (ד) מפלס סף דלת ההדף לא יפחת מ-7 ס"מ מפני החיפוי הסופי של הרצפה בצד של כוון פתיחת הדלת. (ה) פרטי המסגרות של דלת ההדף מפורטים בחלק א' לתוספת השלישית. סימן ה' - מהלכי מדרגות 35. כללי (תיקון: תשס"ח) 7 (א) פרטי מהלכי המדרגות המפורטים בסימן זה יותקנו בכל אחד מאלה: (1) דרך גישה; (2) דרך פנימית; (3) יציאות חירום בצורת מדרגות; (4) מהלכי מדרגות אחרים בשטח המוגן. (ב) פרטי מהלכי מדרגות המשולבים בנתיב גישה מוגן יהיו כמפורט בסימן א' לפרק ט. 36. מהלך מדרגות (א) חלקי המבנה של מהלך המדרגות במקלט יהיו רתומים זה לזה, עשויים מקשה אחת ויצוקים באתר. (ב) עובי משטחי הביניים ועובי מהלך המדרגות המשופע בחלקו הצר ביותר בישוב עורפי לא יפחת מ-20 ס"מ, ובישוב קדמי - מ-30 ס"מ. (ג) משטחי הביניים ומהלך המדרגות יהיו רתומים לקירות בשני הצדדים. 37. מספר המדרגות וצורתן (א) מספר המדרגות שיותקן ברצף אחד לא יעלה על 16 ולא יפחת מ-3. (ב) (1) בישוב עורפי לא יותקנו יותר מ-2 רצפים של מדרגות עם משטח ביניים בציר אחד. (2) בישוב קדמי לא יותקנו יותר מרצף אחד של מדרגות ומשטח ביניים על אותו ציר; במידה ויהיה צורך ברצף מדרגות נוסף הוא יותקן בזוית שלא תפחת מo-90 ביחס לציר רצף המדרגות הקודם. 38. מידות המדרגות6 (תיקון: תשס"ח) (א) מדרגות המקלט יהיו בעלות רום של 15 עד 18 ס"מ ובעלות שלח של 26 עד 31 ס"מ, לרבות חיפוי סופי של המדרגות, הכל לפי בחירת המתכנן, ובלבד שהצירוף הכולל של 2 רומים ושלח אחד לא יפחת מ-61 ס"מ ולא יעלה על 63 ס"מ, ושהצירוף שנבחר יהיה אחיד בכל אותו מהלך מדרגות. (ב) (1) רוחב של שלח המדרגה יהיה אחיד לכל רוחב מהלך המדרגות. (2) מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר רוחב שלח מדרגה לא אחיד, בתנאי שהמידה המזערית של רוחב שלח המדרגה לא תפחת מהנדרש לרוחב שלח המדרגה על פי תקנת משנה (א). (ג) (1) אורך המדרגות לא יפחת מרוחב דרך הגישה בהתאם לנדרש לפי סוג המקלט. (2) על אף האמור בפסקה (1), אורך המדרגות המותקנות במהלך מדרגות כיציאת חירום לא יפחת מ-1 מטר. (3) רשות מוסמכת רשאית לאשר סטיה מהאמור בפסקה (2) אם מצאה שהדבר נחוץ לשם התקנת מעלית לנשיאת בני אדם באותו בניין, ואולם, בכל מקרה, אורך המדרגות המותקנות במהלך מדרגות כיציאת חירום לא יפחת מ-80 ס"מ. 39. מידות משטחי ביניים אורך או רוחב משטח ביניים לא יפחת מרוחב מהלך המדרגות המגיע אליו. 40. גובה החלל הפנימי בחדר המדרגות גובה החלל הפנימי המפריד בין חיפוי רצפת חדר המדרגות לבין תחתית התקרה שמעליו לא יפחת מ-2.10 מטרים ולא יעלה על 2.80 מטרים; במקלט מסוג א1- לא יפחת הגובה מ-2 מטרים. 41. חיפוי מדרגות ומשטחי ביניים6 (א) (1) חיפוי המדרגות יבוצע על ידי יציקת מוזאיקה במקום או על ידי חיפוי ביריעות פי.וי.סי. שאישרה הרשות המוסמכת. (2) לא יצופו מדרגות בחומר שאינו יצוק במקום ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, למעט יריעות פי.וי.סי. שאושרו כאמור. (3) מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לסטות מהאמור בפסקאות (1) ו-(2) ולאשר חמרים אחרים. (ב) חפוי הרצפה במשטחי ביניים יכול שיהיה עשוי מרצפות מוזאיקה ללא שיפולים (פנלים) או מחומר כגון פי.ו.סי. (ג) השיפולים (פנלים) הן במדרגות והן במשטחי הביניים יכול שיהיו מחומר כגון פי.וי.סי; אין להשתמש בחמרים כגון מרצפות ריצוף, חרסינה, שיש, טיח וכיוצא באלה. סימן ו' - גובה המקלט 42. גובה ונפח עיקר המקלט6 (א) גובה עיקר המקלט לכל שטחו ולכל סוגי המקלטים לא יפחת מ- 2.50 מטרים, ולא יעלה על - 2.80 מטרים; ואולם יכול שגובה עיקר המקלט יהיה כמפורט להלן: (1) מקלט מסוג א1- - לא יפחת מ-2 מטרים; (2) מקלט מסוג א2- - לא יפחת מ-2.20 מטרים. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית הרשות המוסמכת לאשר מקלט שגובה עיקר המקלט בו עולה על 2.80 מטרים אך לא עולה על 3.50 מטרים, ובלבד ששטח עיקר המקלט (במ"ר) יישמר כמחושב לפי גובה של 2.50 מטרים ובכפוף לביצוע ההנחיות המיוחדות של הרשות המוסמכת בקשר לכך; ואולם רשאי מי ששר הבטחון הסמיכו לכך, לאשר מקלט שגובה עיקר המקלט בו עולה על 3.50 מטרים, בכפוף לביצוע ההנחיות המיוחדות שלו. (ג) (1) נפח עיקר המקלט לכל סוגי המקלטים יחושב על פי גובה של 2.50 מטרים; תוכנן מקלט על פי תקנות אלה בגובה פחות מ-2.50 מטרים, יוגדל שטח המקלט (במ"ר) באופן יחסי להקטנת גובהו, ובלבד שנפח המקלט יישמר כמחושב לפי גובה של 2.50 מטרים; תוכנן מקלט על פי תקנות אלו בגובה העולה על 2.50 מטרים יישמר שטח עיקר המקלט (במ"ר) כמחושב לפי גובה של 2.50 מטרים; (2) מקלט המשמש בית המהווה יחידת דיור אחת יכול שנפחו יהיה קטן מ-10 מ"ק, אך לא פחות מ-8 מ"ק. 43. גובה מפלס עליון במקלט דו-מפלסי (א) גובה המפלס העליון של מקלט דו-מפלסי יימדד מפני חיפוי הרצפה ועד לתחתית תקרת הבטון שמעליו ולא יפחת מ-2.20 מטרים, למעט דרך גישה ודרך פנימית בצורת מהלך מדרגות, בה הגובה המזערי המותר הוא 2.10 מטרים. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), במקרים בהם מרכיבי הטיהור והטיפול ייבנו בו-זמנית עם הקמת המקלט, לא יפחת גובה המפלס העליון מ-2.50 מטרים, למעט דרך גישה בה הגובה המזערי המותר הוא 2.20 מטרים או 2.10 מטרים, לפי מתכונת דרך הגישה. סימן ז' - חלוקת עיקר המקלט למדורים 44. שטח מדור6 (א) שטח עיקר המקלט במקלטים מסוג ב-2, מסוג ג1- ומסוג ג2- יחולק למדורים; שטח כל מדור בישוב קדמי לא יעלה על 32 מ"ר, ובישוב עורפי - על 50 מ"ר. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות מוסמכת לאשר במקלט מסוג ב-2, מסוג ג1- ומסוג ג2- מדור ששטחו בישוב קדמי לא יעלה על - 50 מ"ר, ובישוב עורפי - על 100 מ"ר. (ג) מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר חלוקה למדורים בשטח גדול מהאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), בכפוף לביצוע הנחיותיו המיוחדות בקשר לכך. 45. קירות מפרידים (א) חלוקת עיקר המקלט למדורים תעשה על ידי קירות מפרידים קבועים שייבנו מבטון מזוין ובעובי 20 ס"מ. (ב) לצורך מעבר ממדור למדור יותקנו בכל קיר מפריד שני פתחים ברוחב 1 מטר ובגובה 2 מטרים כל אחד. (ג) רשות מוסמכת רשאית לאשר שינוי במידות הפתחים וכמותם, ובלבד שהסך הכולל של שטחי הפתחים לא יעלה על 50 אחוזים משטח הקיר המפריד; מידות הפתח לא יפחתו בשום מקרה מ-180/80 ס"מ. סימן ח' - מרכיבי טיהור וטפול 46. כללי לצורך הבטחת האטימות של השטח המוגן ומתן אפשרות לטיהור וטיפול בעת הצורך יותקנו בצמוד לכניסות המוגנות של מקלט תא מפריד עצמאי או מערך טיהור וטיפול, הכל כמפורט להלן. 47. התקנת מרכיבי טיהור וטיפול לפי סוגי המקלטים (א) מרכיבי טיהור וטיפול יותקנו במקלטים מכל סוג, למעט מקלט מסוג א1-, מסוג א2-, ומסוג ב-1. (ב) במקלט מסוג ב-2 ומסוג ג1- יבנה תא מפריד עצמאי לכל כניסה מוגנת. (ג) במקלט מסוג ג2-, יותקן מערך טיהור וטיפול בכניסה המוגנת מדרך הגישה הראשית, וכמו כן יותקן תא מפריד עצמאי בכניסה המוגנת מדרך הכניסה המשנית. 48. שטח תא מפריד עצמאי ותכולתו (א) שטחו של תא מפריד עצמאי (בתקנה זו - תא) לא יפחת מ-7.50 מ"ר ובלבד שרוחבו לא יפחת מ-1.80 מטרים. (ב) דלת גז במידות 200/106 ס"מ תותקן בין התא לבין עיקר המקלט או הדרך הפנימית. (ג) בתא יותקנו 2 תאי מקלחת, שבכל אחד מהם יותקן ראש מקלחת עם מים זורמים, אשר יהיה מסוגל להעביר ספיקה של 500 ליטרים לשעה, ושקוטר פיזור המים בגובה 1.5 מטרים לא יפחת מ-50 ס"מ; אורך צלע כל תא מקלחת לא יפחת מ-70 ס"מ; תאי המקלחות יופרדו משאר מרכיבי התא באמצעות מחיצה קלה או וילון; התקנת שני ראשי מקלחת בסמיכות מחייבת התקנת מחיצה קלה או וילון ביניהם. (ד) בתא יותקן לפחות כיור אחד, הכולל ברז ובו מים זורמים. הכיור והברז יותקנו בהתאם למפורט בתקנה 116. (ה) בתא יהיה מקום המיועד לארון המחולק לשני תאים פנימיים, אחד לבגדים נקיים והשני לבגדים המיועדים להחלפה בנקיים. (ו) בתא יהיה מקום המיועד למיטה או אלונקה, לצורך טיפולים ברוחב שלא יפחת מ-60 ס"מ ובאורך שלא יפחת מ-1.80 מטר. 49. שטח מערך טיהור וטיפול ותכולתו שטח מערך טיהור וטיפול ותכולתו יהיו כמפורט להלן: (1) תא מפריד - (א) שטחו של תא מפריד לא יפחת מ-7.50 מ"ר ובלבד שרוחבו לא יפחת מ-1.80 מטרים. (ב) בין התא המפריד לבין עיקר המקלט או לבין הדרך הפנימית תותקן דלת גז במידות 200/106 ס"מ, ובין התא המפריד לבין תא הטיהור תותקן דלת גז במידות 200/91 ס"מ. (2) תא טיהור - (א) שטחו של תא טיהור לא יפחת מ-4 מ"ר ובלבד שרוחבו לא יפחת מ-1.70 מטרים. (ב) בין תא טיהור לבין תא מפריד תותקן דלת גז במידות 200/91 ס"מ. (ג) בין תא טיהור לבין תא טיפולים יהיה פתח במידות שלא יפחתו מ-200/90 ס"מ, ללא דלת. (ד) בתא טיהור יותקנו 2 תאי מקלחת שבכל אחד מהם יותקן ראש מקלחת עם מים זורמים. מידות תאי המקלחות ודרך התקנתם יהיו כאמור בתקנה 48(ג). (ה) בתא טיהור יהיה מקום המיועד לשני ארונות, אחד לבגדים נקיים והשני לבגדים המיועדים להחלפה בנקיים. (ו) בתא טיהור יותקן תא בית כסא עם אסלת ישיבה הנשטפת על ידי מים זורמים, אשר יהיה מוקף קירות בטון מזוין ויכלול דלת פח, הכל כמפורט בתקנה 105; שטח התא הוא בנוסף לאמור בפסקת משנה (א). (3) תא טיפולים - (א) שטחו של תא טיפולים לא יפחת מ- 7.50 מ"ר ובלבד שרוחבו לא יפחת מ- 1.90 מטרים. (ב) בין תא טיפולים לבין תא טיהור יהיה פתח ללא דלת במידות שלא יפחתו מ - 200/90 ס"מ. (ג) בין תא טיפולים לבין עיקר המקלט או לבין הדרך הפנימית תותקן דלת גז במידות 200/91 ס"מ. (ד) בתא טיפולים יותקן כיור הכולל ברז וכן יהיה מקום המיועד למיטה או אלונקה, הכל כמפורט בתקנה 48. 50. דלת גז (א) דלת גז תותקן - (1) בין תא מפריד עצמאי לבין עיקר המקלט; (2) במערך טיהור - (א) בין תא מפריד לבין עיקר המקלט; (ב) בין תא מפריד לבין תא טיהור; (ג) בין תא טיפולים לבין עיקר המקלט. (3) במקלט דו-מפלסי - קדמי או עורפי - תותקן דלת הגז בתא מפריד עצמאי או במערך הטיהור והטיפול, בכיוון לדרך הפנימית. (ב) דלת הגז תיפתח לתוך התא המפריד העצמאי או לתוך התא המפריד ותא הטיפולים של מערך הטיהור והטיפול. (ג) מתחת לדלת הגז יהיה סף בגובה 7 ס"מ לפחות מעל חיפוי הרצפה בצד של כוון פתיחת הדלת. (ד) פרטי המסגרות של דלת הגז מפורטים בחלק א' לתוספת השלישית. (ה) מידות דלת גז יהיו כמפורט בטבלה להלן: תא מפריד עצמאי מערך טיהור למקלט מסוג ג2- סוג המקלט פתח אור מידות כנף הדלת המרכיב פתח אור מידות כנף הדלת ס"מ ס"מ א1- - - תא מפריד 106/200 122/216 א2- - - ב-1 106/200 122/216 תא טיהור 91/200 107/216 ב-2 106/200 122/216 ג1- 106/200 122/216 תא 106/200 122/216 טיפולים 91/200 107/216 51. צינורות איוורור במערך טיהור וטיפול ובתא מפריד עצמאי יותקנו צינורות איוורור, הכל בהתאם לאמור בתקנה 96. 52. עובי קירות (א) עובי הקירות של תא מפריד עצמאי או מערך טיהור הפונים לפנים המקלט או מפרידים בין התאים השונים של מערך הטיהור, לא יפחת מ-20 ס"מ. (ב) עובי קירות תא בית הכסא הפונים לתא הטיהור של מערך הטיהור לא יפחת מ-10 ס"מ. 53. (בוטל) (תיקון: תש"ע) 9 סימן ט' - יציאת חירום 54. כללי (א) יציאת החירום תיבנה מבטון מזוין כמקשה אחת. (ב) (1) יציאת החירום, בכל מתכונת שתיבחר תבטיח את מיגון פתח יציאת החירום. (2) מיגון פתח יציאת החירום של מקלט על-קרקעי ייעשה באמצעות התקנת חלון הדף ורסיסים כמפורט בתוספת השלישית. (3) כל מתכונת אחרת למיגון פתח יציאת החירום מחייבת את אישור הרשות המוסמכת. 55. מספר יציאות חירום בצורת חלונות (א) במקלט מסוג א1- ומסוג א2- תותקן יציאת חירום אחת לפחות. (ב) במקלט מסוג ב-1, מסוג ב-2, מסוג ג1- או מסוג ג2- תותקן יציאת חירום אחת לכל 25 מ"ר של שטח עיקר המקלט או לכל חלק מהם העולה על 10 מ"ר. 56. מיקום יציאות חירום (א) מיקום פתח יציאת חירום חיצונית יהיה בקו החיצוני ביותר של הבנין או מחוצה לו בקטע שמעל פתח יציאת החירום החיצונית. (ב) יציאות החירום לא תהיינה בחזית אחת עם פתחי הכניסה למקלט, והן תהיינה מרוחקות זו מזו ומפוזרות בחזיתות השונות, ככל שניתן. (ג) במקלט בו יותקנו לפחות 2 יציאות חירום בצורת-חלונות, ניתן באישור הרשות המוסמכת לאחד אותן לארובה או מנהרה משותפת; בכל מקרה לא יצורפו לאותה ארובה או מנהרה יותר משתי יציאות חירום בצורת חלון. 57. פתחי יציאות החירום (א) במקרים בהם ההגנה על פתח יציאת החירום תהיה באמצעות קירות מבטון מזוין, עובי קירות המגן של פתח בצורת מהלך מדרגות, ארובה או מנהרה, לא יפחת מהמידות המפורטות להלן: (1) בישוב עורפי - 30 ס"מ; (2) בישוב קדמי - בנוסף לשכבות מגן המתחייבות לפי תקנות אלה, 40 ס"מ בחלק העל-קרקעי של המקלט ו-30 ס"מ בחלקי המקלט הבאים במגע עם הקרקע או שכב"ל או שכפ"ץ; דוגמת מתכונת של יציאות חירום מפורטת בחלק ב' לתוספת הראשונה. (ב) במקלטים עורפיים בהם לא קיימת הגנה על פתח יציאת החירום כאמור בתקנת משנה (א), יותקן חלון הדף ורסיסים. (ג) במקלטים בהם יבוצע פתח יציאת החירום במתכונת של דלת, תותקן דלת הדף וכל המיגון הנדרש כמפורט בכניסה מוגנת. (ד) בפתח יציאת החירום החיצוני יותקן חלון רפפות מפח או דלת פח המאפשר את האיוורור של חדר המדרגות או הארובה או מנהרת יציאת החירום; ההתקנה תהיה עם סידורי נעילה מתאימים בצד הפנימי; המפלס התחתון של החלון או הדלת האמורים יהיה לא פחות מ-20 ס"מ מעל פני הקרקע הסמוכים. 58. מידות פתחי יציאות החירום6 (א) (1) פתח יציאת חרום בצורת חלון יהיה במידות 80/60 ס"מ. (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית רשות מוסמכת, באם שוכנעה כי תנאי המקלט מחייבים זאת, לאשר יציאת חירום בצורת חלון במידות 60/80 ס"מ. (ב) מידות פתח יציאת החירום החיצוני יהיו בשטח שלא יפחת מ-0.48 מ"ר כאשר האורך המזערי של צלעו יהיה 60 ס"מ. (ג) (1) ניתן להתקין יציאת חירום במתכונת של דלת במקום חלון לפי החישוב שלהלן: מידות פתח אור של דלת ההדף שווה ערך לכמות של חלונות כיציאת חרום מתכונת יציאת החירום ס"מ יחידות 185 x 60 185 x 70 200 x 91 200 x 106 2 2 3 4 ארובה/מנהרה/ חדר מדרגות - " - חדר מדרגות/ מנהרה - " - (2) יציאת חירום במתכונת של דלת, שאינה מפורטת בתקנות אלה, מחייבת קבלת אישור מאת מי ששר הבטחון הסמיכו לכך. (ד) מידות פתח יציאת חירום חיצוני במתכונת של דלת, לא יפחתו ממידות דלת יציאת החירום שהותקנה באותו חדר מדרגות או באותה מנהרה כיציאת חירום. (ה) יכול שהתקנת חלונות או דלתות תשולב בפתח יציאת חירום ובפתח יציאת החירום החיצונית, הכל כאמור לעיל ובאישור הרשות המוסמכת. (ו) המרחק בין פתחי יציאת חירום סמוכים או בין פתחי יציאת חירום חיצוניים סמוכים, כשהוא מדוד בין המשקופים הסמוכים, לא יפחת מ-40 ס"מ במתכונת חלונות ומ-1 מטר במתכונת דלתות. 59. מפלס פתחי יציאות החירום בצורת חלונות (א) מפלס פתח יציאת חירום בצורת חלון המשולב בארובה או במנהרה כיציאת חירום יהיה באחד משני המצבים המפורטים להלן: (1) הסף התחתון יהיה בגובה שלא יפחת מ-50 ס"מ מפני בטון ריצפת עיקר המקלט; (2) הסף העליון יהיה נמוך ב-40 ס"מ מתחתית תקרת עיקר המקלט במקלט עורפי וב-20 ס"מ במקלט קדמי. (ב) מפלס פתח יציאת חירום בצורת חלון המותקן בקיר חיצוני והפונה ישירות כלפי חוץ המקלט יהיה כדלקמן: - (1) המפלס העליון יהיה נמוך ב-20 ס"מ מתחתית תקרת עיקר המקלט, ובמקלט בו אישרה הרשות המוסמכת גובה חריג מעל 2.50 מטרים של עיקר המקלט - לא יפחת מ-20 ס"מ מתחתית תקרת עיקר המקלט. (2) המפלס התחתון במקלט בו אישרה הרשות המוסמכת גובה חריג מעל 2.50 מטרים של עיקר המקלט, יהיה גבוה ב-1.60 מטר לפחות מחיפוי רצפת עיקר המקלט. 60. סולמות ביציאת חירום (א) לשם טיפוס אל אדן החלון של פתח יציאת החירום או פתח יציאת חירום חיצוני, יותקן על גבי הקיר הפנימי וכן על הקיר החיצוני של עיקר המקלט או של ארובת יציאת החירום, מתחת לפתח, סולם ברזל ברוחב 40 ס"מ עם שלבים שהמרחק האחיד בין אחד למשנהו לא יעלה על 30 ס"מ ומרחקו מהקיר לא יפחת מ-15 ס"מ; קיבוע הסולם אל הקיר יעשה כחלק מיציקת הבטון או על ידי חיבור באמצעות ברגים מתפצלים. (ב) סולם המיועד להתקנה בחלק הפנימי של עיקר המקלט בלבד, יכול שיתוכנן ויותקן עם אפשרות לפירוקו, ובלבד שהסולם יאוחסן בקרבת החלון לו הוא מיועד בשטח עיקר המקלט. (ג) בצד החלון אליו מגיעים באמצעות סולם תותקן ידית אחיזה מברזל בסמוך לסגר החלון ובמרחק שלא יפחת מ-10 ס"מ ממשקוף החלון; אורך ידית האחיזה לא יפחת מ-40 ס"מ. 61. ארובה כיציאת חירום (א) ארובת יציאת חירום תותקן בכל מקרה בו מפלס פתח יציאת החירום נמוך יחסית לפני הקרקע הסמוכים אליו. (ב) ארובת יציאת החירום תיבנה מבטון מזוין כמיקשה אחת ותהווה חלק בלתי נפרד של המקלט; עובי דפנות הארובה ותקרתה לא יפחת בישוב עורפי מ-30 ס"מ ובישוב קדמי - מ-40 ס"מ בחלק הבולט מעל פני הקרקע הסמוכים; עובי דפנות הארובה בחלק שמתחת לפני הקרקע הסמוכים לא יפחת מ-30 ס"מ; עובי רצפת הארובה לא יפחת מ-20 ס"מ. (ג) מידות ארובת יציאת חירום יהיו כמפורט להלן: (1) מידות הפנים של ארובת יציאת חירום עבור פתח יציאת חירום בודד לא יפחתו מ-1/1 מטרים. (2) מידות הפנים של ארובת יציאת חירום משותפת המיועדת לשני פתחי יציאת חירום בצורת חלון לא יפחתו מ-2.20 / 1 מטרים; (3) מידות הפנים המזעריות של ארובת יציאת החירום יותאמו למידות וסוג של פתח יציאת החירום הנבחר. (ד) מפלס רצפת ארובת יציאת החירום יהיה במפלס רצפת עיקר המקלט; התקנת רצפת התחתית של ארובת יציאת החירום במפלס אחר מחייבת אישור הרשות המוסמכת. (ה) הארובה ומשטחי ביניים יהיו כמפורט להלן: (1) במידה שהפרש הגובה בין המפלס התחתון של פתחי יציאת החירום ויציאת החירום החיצונית הוא עד 4 מטרים יותקן משטח ביניים; לכל הפרש גובה נוסף של 2 מטרים יותקן משטח ביניים נוסף; (2) משטח ביניים יותקן כך שבכל מצב יובטח מזקף ראש מזערי של 1.90 מטרים; (3) שטחו של משטח הביניים לא יפחת מ-0.60 מ"ר ואורך צלעו המזערי לא יפחת מ - 60 ס"מ. (4) משטח ביניים יהיה עשוי מתכת או בטון מזוין הרתום לקירות, בעובי שלא יפחת מ-10 ס"מ. (5) בכל מקרה אין להתקין סולמות במהלך אחד רצוף שגובהו יותר מ-4 מטרים. (6) באם הפרש הגובה בין הפתחים כאמור לעיל עולה על 8 מטרים, תותקן יציאת החירום במתכונת של חדר מדרגות; (7) במקרה של שילוב משטח ביניים בארובת יציאת החירום לפתח יציאת חירום בודד, לא יפחתו מידות הפנים של ארובת יציאת החירום מ- 1.60/1 מטרים. 62. מנהרות ומנהרות מונמכות כיציאת חירום - כללי (א) אם יציאת חירום ישירות אל מחוץ לבנין או לארובות יציאת חירום הצמודה לעיקר המקלט אינה אפשרית, תותקן יציאת חירום בצורת מנהרה או מנהרה מונמכת באחת משתי מתכונות אלה: (1) תפנה ישירות כלפי חוץ הבנין וסיומה בגובה פני הקרקע הסמוכים לפחות; (2) תפנה אל ארובת יציאת חירום או אל חדר מדרגות כיציאת חירום. (ב) (1) מנהרת יציאת חירום או מנהרה מונמכת תיבנה מבטון מזוין כמקשה אחת ותהווה חלק בלתי נפרד של המקלט; מפלס רצפת המנהרה או המנהרה המונמכת יהיה במפלס רצפת עיקר המקלט; (2) שיפוע רצפת המנהרה או המנהרה המונמכת לא יעלה על 11%; (3) עובי הקירות והתקרה לא יפחת מ-30 ס"מ ועובי הרצפה לא יפחת מ-20 ס"מ. (ג) מנהרת יציאת חירום או מנהרת יציאת חירום מונמכת הפונה ישירות אל מחוץ לבנין או לחדר מדרגות, או משולבת בארובת יציאת חירום, תבטיח את הגנת פתח יציאת החירום בכל מתכונת שתותקן. 63. מנהרה כיציאת חירום6 (א) מנהרה תשמש כמנהרת יציאת חירום לאורך מוגבל שלא יעלה על 10 מטרים. תחילתה בפתח יציאת החירום וסיומה ישירות מחוץ לבנין או בחדר מדרגות או משולבת עם ארובת יציאת חירום; בכל מקרה תובטח ההגנה על פתח יציאת החירום. (ב) (1) בפתח יציאת חירום הפונה למנהרה תותקן דלת הדף אשר מידותיה יותאמו לכמות פתחי יציאת חירום בצורת חלונות אותם היא מחליפה; בכל מקרה לא יוחלפו על ידי דלת אחת יותר מ-3 חלונות יציאת חירום. (2) דלת הדף תותקן גם במקרה שבו נדרש רק חלון הדף אחד ביציאת החירום. (ג) פתח יציאת החירום החיצוני במנהרה הפונה ישירות כלפי חוץ הבנין, יהיה ניצב לציר המנהרה ותותקן בו דלת פח הנפתחת כלפי חוץ במידות שלא יפחתו מ-1/1.80 מטרים, לרבות סידורי נעילה, והמאפשרת איוורור המנהרה. (ד) מנהרה המשולבת בארובת יציאת חירום לא תאחד יותר מ-2 פתחי יציאות חירום בצורת חלונות; במקרה כאמור יהיו פתחי יציאות החירום החיצוניות המשולבות בארובת יציאת החירום בהתאם לנדרש לגבי ארובת יציאת חירום בודדת או משותפת. (ה) מנהרת יציאת חירום המשלבת 3 פתחי יציאות חירום בצורת חלונות תפנה ישירות אל מחוץ לבנין או תשולב בחדר מדרגות כיציאת חירום בלבד. (ו) מידות פנים של מנהרת יציאת חירום יהיו כמפורט להלן: (1) עבור פתח יציאת חירום בצורת דלת במידות 60/185 ס"מ, הרוחב לא יפחת מ-1 מטר והגובה - מ-2 מטרים; לדלת במידות 70/185 ס"מ הרוחב לא יפחת מ-1.10 מטרים והגובה - מ-2 מטרים. (2) עבור פתח יציאת חירום בצורת דלת הפונה בניצב למנהרה במידות 91/200 ס"מ או - 106/200 ס"מ, הרוחב לא יפחת מ-1.20 מטרים והגובה - מ-2.20 מטרים. (ז) בכל מקרה, יהיו מידות הפנים המזעריות באיזור פתיחת דלת ההדף כנדרש לפתיחה תקינה של הדלת, הכל כמפורט בחלק ב' לתוספת הראשונה. (ח) לאורך המנהרה תותקן תאורת התמצאות ותובטח הפעלת התאורה בכניסה למנהרה וביציאה ממנה. (ט) מי ששר הבטחון הסמיכו לכך, רשאי לאשר שילוב מתכונת שונה מהאמור לעיל, בין מדובר בפתח יציאת חירום ובין בפתח יציאת חירום חיצוני. 64. מנהרה מונמכת כיציאת חירום (א) מנהרה מונמכת תשמש כמנהרת יציאת חירום לאורך מוגבל שלא יעלה על 5 מטרים ותחילתה בפתח יציאת החירום. (ב) מידות פנים של מנהרה מונמכת יהיו - (1) הגובה עבור פתח יציאת חירום בודד, בו מותקן חלון הדף לא יפחת מ-1.50 מטרים, והרוחב לא יפחת - (א) בחלון שמידותיו 80 / 60 ס"מ - מ- 1 מטר; (ב) בחלון שמידותיו 60 / 80 ס"מ- מ- 1.20 מטרים. (2) הופנו שני פתחי יציאת חירום בצורת חלונות הדף למנהרה מונמכת משותפת; לא יפחת גובהה מ-1.50 מטרים ורוחבה יהיה מ-2 עד 2.20 מטרים. (3) מותר להפנות שני פתחי יציאות חירום בצורת חלונות הדף למנהרה מונמכת משותפת. במקרה כזה יהיה רוחב המנהרה המונמכת מ-2 מטרים עד - 2.20 מטרים, בהתאם למידות חלון ההדף, והגובה לא יפחת מ- 1.50 מטרים. (ג) לא יאוחדו יותר משני פתחי יציאות חירום למנהרה מונמכת משותפת. (ד) מנהרה מונמכת של יציאת חירום הפונה ישירות כלפי חוץ המבנה תסתיים בפתח יציאת חירום חיצוני אשר יהיה ניצב לציר המנהרה המונמכת ותותקן בו דלת פח הנפתחת כלפי חוץ במידות שלא יפחתו מ- 1/1.50 מטרים, לרבות סידורי נעילה, והמאפשרת איוורור המנהרה. 65. חדר מדרגות כיציאת חירום6 (א) כדי להתגבר על הפרשי גובה בין המפלס התחתון של פתח יציאת החירום לפני הקרקע הסמוכים, יכול שחדר מדרגות ישמש כיציאת חירום. (ב) חדר המדרגות כאמור בתקנת משנה (א) יותקן בצמידות לפתח יציאת החירום, או במשולב עם מנהרת יציאת החירום. (ג) פתח יציאת החירום הפונה לחדר המדרגות יהיה בכל מקרה בצורת דלת הדף שמידותיה יותאמו לכמות פתחי יציאות החירום בצורת חלונות שאותם היא מחליפה, ובכל מקרה לא תחליף יותר מ-3 חלונות כיציאת חרום. (ד) מבנה חדר המדרגות כיציאת חירום יהיה כמפורט לגבי דרך גישה ומהלך מדרגות, הכל כמפורט בסימנים ג' ו-ה' של פרק ב', למעט רוחב חדר המדרגות שלא יפחת - (1) עבור פתח יציאת חירום בצורת דלת במידות 60/185 ס"מ ו- 70/185 ס"מ מ-1 מטר; (2) עבור פתח יציאת חירום בצורת דלת במידות 91/200 ס"מ ו- 106/200 ס"מ מ-1.20 מטרים. (ה) מזקף ראש של חדר מדרגות ביציאת חירום לא יפחת מ-2.10 מטרים. (ו) בכל מקרה יהיו המידות המזעריות באיזור פתיחת דלת ההדף כנדרש לפתיחה תקינה של הדלת, הכל כמפורט בחלק ב' לתוספת הראשונה. (ז) מבנה חדר המדרגות יבטיח הגנה על פתח יציאת החירום. (ח) פתח יציאת החירום החיצוני יותקן בסוף חדר המדרגות הפונה ישירות כלפי חוץ הבנין, יהיה ניצב לציר חדר המדרגות ותותקן בו דלת פח הנפתחת כלפי חוץ במידות שלא יפחתו מ-1/2 מטרים, לרבות סידורי נעילה, המאפשרת איוורור חדר המדרגות. (ט) לפני פתח יציאת החירום החיצונית, בסוף חדר המדרגות, יותקן משטח ביניים במידות מזעריות של אורך ורוחב כרוחב הנדרש לאותו חדר מדרגות. (י) בחדר מדרגות כיציאת חירום תותקן תאורת התמצאות, דוגמת התאורה לפי הדרישות החלות על דרך גישה בצורת חדר מדרגות. (יא) מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר מתכונת שונה מהאמור לעיל, בין מדובר בפתח יציאת חירום ובין בפתח יציאת חירום חיצוני. פרק ב' - מבנה (תיקון: תשנ"ב) סימן א' - שלד המקלט 66. עקרונות התכן (תיקון: תשס"ט8) (א) בתכנון מקלט יתקיימו עקרונות יסוד אלה: (1) המקלט ייבנה בטון מזוין כמבנה דמוי תיבה, עשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ללא קורות ועמודים; (2) רצפת המקלט, קירותיו ותקרתו יהיו מישוריים; (3) המקלט יהיה רבוע ככל האפשר; (4) רצפת המקלט תהיה מונחת על קרקע; (5) המקלט יבוסס על ידי יסוד דוברה או יסודות עוברים מתחת לקירות; (6) המקלט יהיה אטום. (ב) רשות מוסמכת רשאית לאשר סטיה מהעקרונות שפורטו בתקנת משנה (א), כולם או חלקם. (ג) במקלטים עורפיים וקדמיים יהיו העוביים המזעריים של חלקי המקלט והעומסים הנוספים הפועלים עליהם כאמור בתקנה 72. (ד) תכנון שלד המקלט ייעשה בהתאם לת"י 466 ולתקנים המוזכרים בו. (ה) בכל מקרה של סתירה בין דרישות תקנות אלה לבין דרישות תקנים ישראליים תקבענה הדרישות המחמירות יותר. 67. עומסים (א) העומסים אשר יובאו בחשבון בעת תכנון שלד המקלט יהיו כמפורט להלן: (1) העומסים הקבועים הפועלים על מקלטים קדמיים יכללו עומסי שכב"ל ושכפ"ץ גם אם לפי תקנות אלה השכב"ל והשכפ"צ יותקנו רק במועד מאוחר יותר. (2) העומסים הקבועים המשתנים (לרבות העומסים השימושיים) והעומסים האקראיים יקבעו בהתאם לת"י 109, ת"י 412, ת"י 413 ו-ת"י 940. (3) העומס האופייני השימושי הפועל על רצפות ותקרות הביניים של המקלט לא יפחת מ-4 קילו-ניוטון למ"ר. (4) בדיקת שילוב עומסים בתכנון שלד המקלט תבוצע כמפורט להלן: (א) שילוב עומסים בסיסי הכולל את העומסים הקבועים והעומסים המשתנים; עומסים אלה יוכפלו במקדמי הבטיחות החלקיים המתאימים כמפורט בת"י 416; (ב) שילוב עומסים אקראי הכולל עומסים קבועים, עומסים משתנים ועומסים נוספים כמפורט בתקנה 72; בשילוב זה יהיה הערך המרבי של מקדמי הבטיחות החלקיים (השפעה מחמירה) לכל סוגי העומסים שווה ל-1. (ג) את כל עומסי התכן בשילובים האקראיים יש להכפיל במקדם התנהגות למקלטים n3 כמפורט בחלק ג' לתוספת הראשונה. (5) בתכנון שלד המקלט יובא בחשבון עומס המים הפועל על המקלט כתוצאה מבדיקת איטום המקלט כאמור בתקנה 134. (ב) אישרה רשות מוסמכת שילוב קורות או עמודים בשלד המקלט, ייקבעו העומסים הפועלים על רכיבים אלה בנוסף לעומסים המועברים אליהם מחלקי מבנה אחרים שמחוץ למקלט, כמפורט להלן: (1) תכנון הקורות יהיה למצבי עמיסה מסוכנים; העומס המרבי על הקורה יחושב על ידי הכפלת הריאקציה המרבית מהתקרה במקדם התנהגות שערכו 1.5; העומס המזערי על הקורה יהיה הריאקציה המזערית מהתקרה; (2) העומס המרבי על עמודים התומכים קורות יהיה הריאקציה המרבית מהקורה; (3) במקרה של תקרה ללא קורות, הנתמכת על ידי עמודים, יחושבו העומסים על העמודים לפי הריאקציה המרבית מהתקרה, מוכפלת במקדם התנהגות שערכו 2. 68. הבטון (א) הבטון בכל חלקי המקלט יהיה מסוג ב-30 לפי דרישות ת"י 118. (ב) מצע הבטון מתחת לרצפת המקלט יהיה מסוג ב-15 ועוביו לא יפחת מ-5 ס"מ. (ג) החוזק האופייני וחוזקי התכן של הבטון בהטרחות השונות ייקבעו לפי ת"י 466. (ד) בעת היציקה יינטלו דגימות בטון לצורך בדיקת חוזקו; החובה ליטול דגימות מוטלת על האחראי לבניית המקלט; בדיקת הדגימות תעשה במעבדה מאושרת ותוצאותיה יועברו לועדה המקומית לתכנון ולבניה וכן לרשות המוסמכת. 69. פלדת זיון (תיקון: תש"ע) 10 (א) פלדת הזיון במקלט תהיה מאחד הסוגים הבאים: (1) פלדה מעורגלת חלקה במוטות בודדים לפי ת"י 893 או ברשתות עיגון לפי ת"י 580; (2) מוטות פלדה בעלי כושר הדבקות משופר וחוזק רגיל במוטות בודדים לפי ת"י 739 או ברשתות עיגון לפי ת"י 580; (3) מוטות פלדה בעלי כושר הדבקות משופר וחוזק גבוה ברשתות עיגון בלבד, לפי ת"י 739 ו-ת"י 580. (ב) החוזק האופייני וחוזקי התכן של הפלדה בהטרחות השונות ייקבעו לפי ת"י 466. 70. דרישות תכן (א) המנה המזערית של פלדת הזיון לא תפחת מדרישות ת"י 466. (ב) שטחי הזיון המזעריים באזורים הלחוצים באלמנטים המוטרחים בכפיפה יהיו כדלקמן: (1) 50% משטחי הזיון המתוח באותו אזור, אם החישוב הוא חישוב סטטי. (2) שטח הזיון הנדרש לפי חישוב דינמי, אך לא פחות מ-25% משטח הזיון למתיחה באותו אזור; החישוב הדינמי מחייב את אישור הרשות המוסמכת. (ג) (1) הקוטר המזערי של מוטות הזיון מהסוגים המפורטים בתקנה 69(א)(1) ו-(2) יהיה 8 מ"מ. (2) הקוטר המזערי של מוטות פלדה ברשתות עיגון מהסוגים המפורטים בתקנה 69 (א)(3) ו-(4) יהיה 6.5 מ"מ. (ד) הזיון בכל הרכיבים העיקריים של שלד המקלט המפורטים בחלק ג' לתוספת הראשונה, למעט קירות מפרידים ותקרת ביניים, ייעשה בשתי רשתות כדלקמן: (1) רשת פנימית (הרשת בצד האלמנט הפונה לחלל המוגן) - בה המרחק המרבי בין צירי מוטות הזיון, בכל כיוון, הוא 10 ס"מ. (2) רשת חיצונית - בה המרחק המרבי בין צירי מוטות הזיון, בכל כיוון, הוא 20 ס"מ. (ה) בתקרות ביניים במקלט דו-מפלסי המרחק המרבי בין צירי המוטות ברשת התחתונה יהיה 10 ס"מ בכל כיוון; המרחק המרבי בין צירי המוטות ברשת העליונה יהיה 20 ס"מ בכל כיוון. (ו) בקירות מפרידים המרחק המרבי בין צירי המוטות בשתי הרשתות יהיה 20 ס"מ בכל כיוון. (ז) ברכיבי המשנה של שלד המקלט המפורטים בחלק ג' לתוספת הראשונה, יהיה המרחק המרבי בין צירי מוטות הזיון 20 ס"מ, בכל כיוון, ברשתות הפנימית והחיצונית, למעט ברכיבים בעובי 10 ס"מ, בהם תהיה רק רשת זיון אחת, אשר בה המרחק המרבי בין צירי המוטות יהיה 15 ס"מ בכל כיוון. (ח) אורכי העיגון והחפייה של כל מוטות הזיון ייקבעו על פי הנחיות ת"י 466 עבור עיגון או חפייה במתיחה. (ט) בכל חלקי שלד המקלט המפורטים בחלק ג' לתוספת הראשונה, יהיה עובי כיסוי הבטון של מוטות הזיון ברשתות הפנימיות 2 ס"מ; ברשתות החיצוניות ייקבע עובי כיסוי הבטון בהתאם לת"י 466. (י) בכל האלמנטים הכוללים שתי רשתות זיון יחוברו צומתי הרשתות, במרווחים שאינם עולים על 40 ס"מ בכל כיוון, על ידי חישוק פלדה בקוטר 6 מ"מ, הכוללים שני ווים תקניים החובקים את מוטות הזיון של הרשתות. (יא) בצידי פתחים, שמידותיהם בכיוון כלשהו עולות על 60 ס"מ, הנמצאים ברכיבים שעוביים אינו פחות מ-20 ס"מ, יש להניח מוטות זיון כמפורט להלן: (1) כל מוטות הזיון האופקי והאנכי, שאמורים היו להיות באזור הפתח, ירוכזו בצידי הפתח בחלוקה שווה; (2) הזיון הנוסף ינתן באופן שווה משני עברי חתך הבטון בצידי הפתח. 71. תרשים דוגמאות לפרטי ריתום תרשים דוגמאות לפרטי ריתום בין קירות, בין רצפה לקיר ובין קיר לתקרה, ריתומים מיוחדים כגון עמוד לקורה, עמוד לתקרה וזיון נוסף סביב לפתחים מפורט בחלק ג' לתוספת הראשונה. 72. מידות מזעריות ועומסים נוספים מידות מזעריות ועומסים נוספים עבור הרכיבים העיקריים של שלד המקלט מפורטים בחלק ג' לתוספת הראשונה. 73. עובי מזערי לרכיבים משניים עובי מזערי לרכיבים משניים בשלד המקלט מפורט בחלק ג' לתוספת הראשונה. 74. דרישות ביצוע (תיקון: תשנ"ב) (א) כל עבודות שלד המקלט, לרבות בקרת איכות החמרים, יבוצעו בהתאם לדרישות המפרט. (ב) לשיפור צפיפות הבטון ועבידותו יכול שישתמשו במוסף-על, ובלבד שאושר בידי מעבדה מאושרת ובידי הרשות המוסמכת. (ג) לצורך יציקת הבטון יש להשתמש בטפסות חלקות לפי המפרט; הקשר בין הטפסות יהיה באמצעות שומרי מרחק מיוחדים הכוללים חרוטים פלסטיים נשלפים בקצוותיהם; בשום מקרה אין להשתמש בחוטי קשירה. (ד) כל האלמנטים של המסגרות ומיתקני התברואה והחשמל במקלט, המעוגנים בבטון, יותקנו ויוצבו במקומם לפני יציקת הבטון; בשום מקרה לא תעבור צנרת תברואה או צנרת ניקוז בתוך אלמנטים של שלד המקלט במישור האלמנטים, אלא בניצב להם. (ה) במקלט תת-קרקעי ובמפלס התחתון של מקלט דו-מפלסי תבוצע יציקת הרצפה וקירות החוץ ברצף ללא הפסקת יציקה; רשות מוסמכת רשאית להתיר הפסקת יציקה בין רצפה לקירות-חוץ, כאמור בחלק ג' לתוספת הראשונה. 75. תרשים דוגמאות להפסקות יציקה תרשים דוגמאות להפסקות יציקה בין רצפה לקיר, בין קיר לתקרה, למתכונות שונות של מקלטים, מפורט בחלק ג' לתוספת הראשונה. סימן ב' - שכבות מגן 76. שכב"ל (א) שכב"ל מהווה שכבה חוצצת ומגינה בין מעטפת המקלט לבין שכפ"ץ. (ב) שכב"ל תהיה מאחד החמרים כדלקמן: (1) טוף - בעובי שלא יפחת מ-75 ס"מ; (2) כורכר - בעובי שלא יפחת מ-90 ס"מ; (3) חומר ואדי נקי ומנופה, המאושר בידי רשות מוסמכת בעובי שלא יפחת מ-1 מטר; (4) חומר אחר אשר יקבל את אישור הרשות המוסמכת לשימוש בו כשכב"ל, בעובי שהיא תקבע. (ג) שכב"ל תותקן על פי פרק 58 למפרטים. 77. שכפ"ץ (תיקון: תשנ"ב) (א) (1) שכפ"ץ מהווה שכבה חיצונית, המונחת מעל או בצידי השכב"ל או מעל לאדמה המקיפה את המקלט; (2) שכפ"ץ תתוכנן בהתאם לדרישות תקנה 80. (3) שכפ"ץ תותקן מאבנים, כמפורט בפרק 62 למפרט. (ב) רשות מוסמכת רשאית לאשר שימוש בחמרים אחרים לשכפ"ץ לפי הנחיות שתקבע. 78. דרישות תכן לשכב"ל במקלט ק1 (א) במקלט ק1 תת-קרקעי תותקן שכב"ל בעובי הנדרש בהתאם לחומר הנבחר כמפורט להלן: (1) מעל תקרת המפלס התת-קרקעי; (2) סביב קירות מעטפת המקלט, ממפלס תחתית רצפת עיקר המקלט ועד לפני השכב"ל שמעל תקרת המקלט. (ב) במקלט ק1 דו-מפלסי תותקן שכב"ל בעובי הנדרש בהתאם לחומר הנבחר כמפורט להלן: (1) מעל תקרת המפלס התת-קרקעי וסביב קירותיו; (2) סביב קירות המפלס התת-קרקעי, ממפלס תחתית רצפת עיקר המקלט ועד לפני השכב"ל שמעל תקרת המפלס התת-קרקעי; (3) בין רצפת הקומה העל-קרקעית ותקרת המפלס התת-קרקעי של המקלט; (4) אין חובה להתקין שכב"ל מעל התקרה וסביב הקירות של המפלס העל-קרקעי. (ג) (1) תקרת המקלט וקירותיו ייעטפו על ידי שכבות המורכבות מחמרי איטום לפי מפרטי איטום שאישרה רשות מוסמכת, בטרם תונח השכב"ל מעל תקרת המקלט או סביב קירותיו; (2) בין שכב"ל לבין קירות המקלט ותקרתו תפריד שכבה רצופה של לוחות העשויים מפוליסטירן מוקצף קשיח בעובי 5 ס"מ או חומר אחר בעל תכונות דומות, המודבקים או מונחים על שכבות האיטום להגנה על שלמותן. 79. דרישות תכן לשכב"ל במקלט ק2 (א) במקלט ק2 תת-קרקעי תותקן שכב"ל בעובי הנדרש בהתאם לחומר הנבחר כמפורט להלן: (1) מעל תקרת המפלס התת קרקעי של המקלט; (2) על פני השכב"ל, לכל שטחה, יוצק משטח בטון מזוין בעובי שלא יפחת מ-20 ס"מ, שיכלול שתי רשתות זיון בעלות מוטות בקוטר מזערי של 8 מ"מ, או בשתי רשתות עיגון בקוטר שלא יפחת מ-6.5 מ"מ; המרווחים בין צירי מוטות הזיון לא יעלו על 15 ס"מ, בכל כיוון. (3) שכב"ל ומשטח הבטון המזויין שמעליה יבלטו ב-1 מטר מעבר לקירות החיצוניים של המקלט, מכל הצדדים. (ב) במקלט ק2 דו-מפלסי תותקן שכב"ל בעובי הנדרש בהתאם לחומר הנבחר כמפורט להלן: (1) במקלט תקרת המפלס התת-קרקעי של המקלט, לרבות האזור שמעליו קיים מפלס על-קרקעי; (2) על פני שכב"ל לכל שטחה יוצק משטח בטון מזויין כמפורט בתקנת משנה (א)(2). (ג) (1) תקרת המקלט וקירותיו ייעטפו על ידי שכבות המורכבות מחומרי איטום לפי מפרטי איטום שאישרה רשות מוסמכת, בטרם תונח השכב"ל מעל תקרת המקלט או סביב קירותיו. (2) בין השכב"ל לבין קירות המקלט ותקרתו תפריד שכבה רצופה של לוחות העשוים פוליסטירן מוקצף קשיח בעובי 5 ס"מ או מחומר אחר בעלות תכונות דומות, המודבקים או מונחים על שכבות האיטום להגנה על שלמותן. (ד) על פני משטח הבטון הנמצא מעל השכב"ל ניתן לפזר שכבת אדמה חקלאית בעובי לפי הצורך, ובלבד שתובטח אי חדירת מים לתוך השכב"ל ויובטח ניקוז השטח. 80. דרישות תכן לשכפ"ץ (א) שכפ"ץ באזור התקרה תתוכנן לפי הדרישות כדלקמן: (1) עובי השכבה יהיה 1.50 מטרים כאשר פני השכבה אופקיים או נטויים בזווית קטנה מo-15 ביחס לאופק או בזוית שווה או גדולה מ- o60 ביחס לאופק; (2) עובי השכפ"ץ, יהיה 1.80 מטרים כאשר פניה נטויים בזוית שווה או גדולה מ - o15 ביחס לאופק עד ל- o60 ביחס לאופק; (3) במקלט פנימי הנמצא מתחת לבניה קשיחה המונעת פגיעה ישירה בשכפ"ץ, ניתן להפחית מעובי השכפ"ץ כמפורט להלן: (א) בכל מקרה שרצפת המבנה יצוקה על גבי שכפ"ץ המקלט ניתן להפחית מעובי השכפ"ץ, באזור הרצפה בלבד, 1.5 פעמים עובי רצפת המבנה; (ב) בכל מקרה שבו אזור הרצפה האמורה מוקף קירות חוץ מבניה קשיחה, ניתן להפחית מעובי השכפ"ץ באזור הרצפה כעובי הקיר המקשיח האמור; (ג) ההפחתה הכוללת בעובי השכפ"ץ לא תעלה בכל מקרה על 50 ס"מ (עובי השכפ"ץ המזערי יהיה 1 מטר). (4) שכפ"ץ במקלט קדמי מתחת לבניה רכה תיבנה ללא כל הפחתה מעוביה הנדרש. (5) שכפ"ץ במקלט דו-מפלסי קדמי תתוכנן לפי דרישות אלה: (א) במקרה שהמפלס העל קרקעי נמצא בשלמותו או בחלקו מעל עיקר המקלט, יותקנו בין רצפת המפלס העל-קרקעי ותקרת המפלס התת-קרקעי שכב"ל ושכפ"ץ כמפורט בתקנה 79 ובתקנה זו; ניתן להמיר ביצוע שכפ"ץ במקרה האמור בהגדלת עוביי קירות החוץ והתקרה של המפלס העל-קרקעי לעובי מזערי של 80 ס"מ בתקרה, ו-60 ס"מ בקירות החוץ; דרישות תכן למקרה זה מפורטות בחלק ג' לתוספת הראשונה. (ב) במקרה שמפלסו העל-קרקעי של מקלט דו-מפלסי לא נמצא מעל עיקר המקלט, רשאית רשות מוסמכת לאשר אי התקנת שכפ"ץ בין רצפת המפלס העל-קרקעי ותקרת המפלס התת-קרקעי. (ג) התקנת שכפ"ץ אינה נדרשת מעל תקרת או קירות הקומה העל-קרקעית של מקלט דו מפלסי, אלא אם כן רשות מוסמכת קבעה אחרת. (ב) שכפ"ץ אופקית בהיקף המקלט תתוכנן לפי דרישות אלה: (1) כאשר השכפ"ץ מונחת מעל פני הקרקע הטבעית, יהיה אורך הבליטה האופקית של השכפ"ץ מעבר לקו המקלט, (להלן - שובל השכפ"ץ) - 6.10 מטרים; (2) כאשר פני השכפ"ץ מתלכדים עם מפלס פני הקרקע יהיה אורך שובל השכפ"ץ 5.30 מטרים; (3) קבעה רשות מוסמכת שאחת מחזיתות המקלט אינה נמצאת בכיוון האוייב, רשאית היא לקבוע אורך שובל שכפ"ץ מוקטן בחזית האמורה ל-3.80 מטרים עבור שכפ"ץ מונחת על פני הקרקע הטבעית ו-2.95 מטרים עבור שכפ"ץ המתלכדת עם מפלס פני הקרקע. (4) ניתן לקטום פינות שובל השכפ"ץ, ובלבד שבשום מקום לא יפחת אורך שובל השכפ"ץ מהמידות המצויינות בפסקה (3). (ג) שכפ"ץ אנכית בהיקף המקלט תתוכנן לפי דרישות אלה: (1) השכפ"ץ האנכית תותקן בצמוד לשכב"ל האנכית, ועד לפני השכפ"ץ האופקית; (2) עובי השכפ"ץ יהיה 1.50 מטרים ממפלס פני השכפ"ץ האופקית ועד למפלס תחתית תקרת עיקר המקלט ו-1 מטר במפלס תחתית הרצפה של עיקר המקלט, כאשר החיבור בין 2 המידות בקו רצוף וישר; (3) ניתן לקטום שכפ"ץ במקצועות האנכיים, ובלבד שעובי השכפ"ץ לאחר הקיטום לא יפחת - (א) בחתך אנכי - מ-1.50 מטרים; (ב) בחתך אופקי - מ-1.50 מטרים ומ-1 מטר, בהתאמה למקום הקיטום. (ד) ניתן להמיר מתכונת של שכפ"ץ אופקית בהיקף המקלט במתכונת של שכפ"ץ אנכית בהיקף המקלט על פי דרישות תקנת משנה (ג). 81. תרשים דוגמאות לשכבות מגן תרשים דוגמאות לשכבות מגן עבור מקלטים ק1 ו-ק2 מפורט בחלק ד' בתוספת הראשונה. פרק ג' - איוורור וסינון (תיקון: תשנ"ב) 82. האיוורור בהתאם למצבי שהייה (תיקון: תש"ע) 9 (א) האיוורור במקלט יהיה באחד משני מצבים אלה: (1) בשעת רגיעה; (2) בשעת התקפה. (ב) משטר האיוורור יהיה באמצעות - (1) איוורור טבעי; (2) מפוח לאספקת אוויר מסונן. 83. איוורור טבעי האיוורור הטבעי יתאפשר באמצעות כל הפתחים הקיימים במקלט כגון: (א) צינורות איוורור בקוטר "8 או "14; (ב) יציאות חירום במתכונת חלונות או דלתות; (ג) דלתות. 84. התקנת רכיבי מערכת אוורור וסינון (תיקון: תש"ע) 9 הרכיבים של מערכת אוורור וסינון יותקנו באמצעות חיבורים קבועים ובלתי נתיקים ויוחזקו במקומם דרך קבע. 85. כמות פתחי איוורור בצורת חלונות (א) סה"כ שטח פתחי האיוורור בצורת חלונות המשמשים לאיוורור טבעי יהיה 2% משטח עיקר המקלט; רשות מוסמכת רשאית לאשר הגדלת כמות פתחי האיוורור בצורת חלונות עד 4% מהשטח האמור. (ב) כל פתחי האיוורור יהיו מוגנים בפני חדירת רסיסים והדף אויר, כנדרש בתקנות אלה. 86. צינורות כפתחי איוורור (תיקון: תש"ע) 9 (א) צינורות האיוורור המיועדים לאוורור וסינון ימוקמו כך שתובטח זרימת אויר אחידה בכל שטח המקלט. (ב) (1) צינורות איוורור יותקנו במקלט לפי חישוב של 2 צינורות לכל 25 מ"ר, של עיקר המקלט או כל חלק מהם; צינור אחד מיועד להכנסת אויר וצינור שני מיועד להוצאת האויר. (2) מיקום הצינורות יהיה, ככל הניתן, בכיוונים מנוגדים, במטרה להבטיח זרימה תקינה של האויר; (3) הצינור המיועד להכנסת אויר יהיה בקוטר "8 ויותקן בגובה צירי שלא יעלה על - 2.20 מטרים מחיפוי רצפת המקלט; בכל מקרה לא יפחת המרחק מההיקף החיצוני של אוגן הצינור עד תחתית תקרת המקלט מ- 25 ס"מ. (4) במקלט מסוג א1- יהיה קוטר הצינורות המיועדים להכנסת אויר והוצאת האויר "8. (5) הצינור המיועד להוצאת האויר יהיה בקוטר "8 ויותקן בגובה צירי שלא יעלה על - 2.20 מטרים מחיפוי רצפת המקלט; בכל מקרה לא יפחת המרחק מההיקף החיצוני של אוגן הצינור עד תחתית תקרת המקלט מ-25 ס"מ; (6) המרחק המזערי בין שני צירי צינורות איוורור סמוכים יהיה בין 40 ל- 60 ס"מ, הכל בהתאם לקוטר הצינור, ובלבד שהמרחק בין האוגנים הסמוכים של הצינורות לא יפחת מ-10 ס"מ; (7) על צינור האיוורור יורכב, בצד הפונה למקלט, אוגן הבולט 10 ס"מ פנימה לתוך עיקר המקלט; ההתקנה תהיה על פי המפורט בחלק א' בתוספת השלישית. (8) על צינור האיוורור תותקן, בצד הנגדי שבו אין אוגן, רשת מגן ממתכת בלתי מחלידה בעלת מירווחים של 10 מ"מ לכל היותר; (9) תובטח רציפות של זרימת אויר טבעי בין המקלט לבין האויר החיצוני תוך מניעת חדירת מים; (10) חלקי הצינורות הבולטים מחוץ לקירות החיצוניים של המקלט הבאים במגע עם הקרקע יוגנו על ידי עטיפת בטון מזוין בעובי שלא יפחת מ- 10 ס"מ. (ג) צינורות אוורור המיועדים להכנסת אוויר צח בשנת רגיעה יותקנו לפי חישוב של צינור אחד בקוטר "8 לכל 25 מ"ר של עיקר המקלט או לכל חלק מהם. 87. האיוורור באמצעות מפוחים6 (תיקון: תש"ע) 9 (א) (בוטלה) (תיקון: תש"ע) (ב) הציוד יתוכנן בהתחשב בצפיפות אוכלוסין של 0.40 מ"ר לאדם בשטח עיקר המקלט; רשות מוסמכת רשאית להורות על שינוי במפתח חישוב השטח הנדרש לאדם. (ג) באיזורים אקלימיים חמים יותקנו מפוחי סיחרור בעלי כושר החלפת אויר גבוה יותר; תדירות החלפת האויר תקבע בהתאם לתנאי המקום ובאישור הרשות המוסמכת. 88. (בוטלה) (תיקון: תש"ע) 9 89. מפוח סיחרור צנטריפוגלי (א) מפוח סיחרור צנטריפוגלי יהיה מסוגל לספק 16 מ.מ.ק/שעה לאדם לפי צפיפות אוכלוסין כמפורט בתקנה 87 (ב), אך לא פחות מ-16 החלפות אויר בשעה בעיקר המקלט. (ב) מערכת פיזור אויר (תעלות, מפזרים, תא אקוסטי) תהיה בצמוד לקירות ההיקפיים לפיזור יעיל ושקט של האויר בחלל עיקר המקלט; גובה תחתית התעלה לא יפחת מ-2.10 מטרים ממפלס חיפוי הרצפה; מערכת פיזור האויר תתוכנן כך שהמרחק לזריקת האויר לא יעלה על-6 מטרים. (ג) לוח חשמל יותקן לקליטה והזנה של חשמל גם מגנרטור חירום, בנוסף לחשמל מהרשת החיצונית, ויבוצע לפי שלבי ההפעלה של האיוורור: שלב א' - הפעלה מיידית של מפוחי סיחרור אויר צנטריפוגליים; שלב ב' - הכנות להפעלת מפוחים לאספקת אויר מסונן. 90. מפוח לאספקת אויר מסונן (א) מפוח לאספקת אויר מסונן יספק אויר מסונן למקלט בכמות שתספיק לקיום החוסים בו; הוא יהיה בספיקה מתאימה לאספקת 6 מ.מ.ק/שעה של אויר מסונן לאדם. לפי צפיפות אוכלוסין מרבית של 0.40 מ"ר לאדם משטח עיקר המקלט, ויהיה מסוגל לספק 16 החלפות אויר בשעה בחלל עיקר המקלט ולא פחות מאשר 16 מ.מ.ק/שעה לאדם של אויר לא מסונן. (ב) מפוח לאספקת אויר מסונן יופעל במנוע חשמלי הניזון מרשת החשמל, מגנרטור או מספק כוח אחר; ניתן יהיה להפעיל מפוח כאמור גם ידנית בעזרת ידית שיש להניעה עד 35 פעמים בדקה; במקלט שבו משולב מפוח לאספקת אויר מסונן בחדר איוורור וסינון מרכזי, תהיה הפעלת המפוח חשמלית בלבד עם גיבוי מגנרטור חירום. 91. מיקום ומתכונת תא איוורור וסינון (א) תא איוורור וסינון יותקן לכל 25 מ"ר של עיקר המקלט או לכל חלק מהם העולה על 7 מ"ר, ויהיה בצמוד לצינור המיועד להכנסת האויר בקוטר "14 - "8 או במשולב עם יציאת החירום. (ב) (1) מיקום תא איוורור וסינון אשר ייבנה בד בבד עם הקמת המקלט יהיה בסמוך לעיקר המקלט כשטח נוסף לעיקר המקלט. (2) תא איוורור וסינון אשר יותקן בפועל בעתיד יתוכנן ויסומן לבניה על חשבון שטח עיקר המקלט ובתוכו. (ג) (1) תא איוורור וסינון ניתן להתקנה - (א) כתא בודד - עבור יחידה אחת של מפוח ומסנן לאספקת אויר מסונן; (ב) כתא כפול - עבור 2 יחידות של מפוחים ומסננים לאספקת אויר מסונן; (ג) כחדר איוורור וסינון מרכזי - עבור יותר משתי יחידות של מפוחים ומסננים לאספקת אויר מסונן. (2) תא האיוורור והסינון יותקן במקביל לקירות המקלט במערך טורי או בניצב להם במערך זויתי. (3) לא ישולבו בתא איוורור וסינון מרכיבים שאינם מהווים חלק בלתי נפרד ממערכת האיוורור והסינון, אלא אם כן אושרו בידי הרשות המוסמכת. 92. מידות תא איוורור וסינון2 מידות פנים של תא איוורור וסינון לא יפחתו מן המפורט להלן: (1) תא בודד: רוחב - 1.20 מטרים; אורך - 2.60 מטרים; גובה - 2.20 מטרים. (2) תא כפול: רוחב - 2.40 מטרים; אורך - 2.60 מטרים; גובה - 2.20 מטרים. (3) ניתן לחבר 2 תאים בודדים, בצלע הצרה, ללא מחיצה ביניהם ובלבד שרוחב התא הכפול לא יפחת מ-1.20 מטרים ואורכו לא יפחת מ-5.20 מטרים בתא עצמאי, או מ-4 מטרים בתא איוורור וסינון משולב ביציאת חירום. 93. עובי קירות של תא איוורור וסינון2 (א) תא איוורור וסינון יהיה בנוי בטון מזוין. (ב) עובי הקירות החיצוניים במקלט תת-קרקעי במפלס התחתון של מקלט דו-מפלסי לא יפחת מ-35 ס"מ ועובי תקרת תא איוורור וסינון לא יפחת מעובי תקרת עיקר המקלט. (ג) עובי הקיר המפריד בין התא ובין עיקר המקלט וכן עובי הרצפה לא יפחת מ-20 ס"מ. (ד) במקלט על-קרקעי לא יפחת עובי הקירות החיצוניים של התא מ-40 ס"מ. 94. תא איוורור וסינון משולב ביציאת חירום (א) מתחת לחלון המשמש יציאת חירום יכול שיותקן מסנן מיכני, ובלבד שגובה החלל הפנימי במקום זה לא יפחת מ-1.60 מטר. במקרה זה אפשר להקטין את אורך תא איוורור וסינון עד 2.00 מטרים ובלבד שגובה התא לא יפחת מ-2.50 מטרים. (ב) הועד המקום מתחת לחלון יציאת החירום להתקנת מסנן מיכני, יותקן צינור פלדה בקוטר "8 ובמרחק של 20 ס"מ בין ציר הצינור ובין הדופן הפנימי של הקיר החיצוני בתא. 95. התקנות בתא איוורור וסינון (א) בתוך תא איוורור וסינון יבוצעו התקנות אלה: (1) בדופן תא הסינון הקרוב לצינור האויר המיועד להכנסת אויר או בדופן יציאת חירום לבין תא סינון המשולבים יחד, יותקן צינור פלדה בקוטר "8 אשר צירו יהיה במרחק 50 ס"מ מהדופן הקדמי ובמרחק של 25 ס"מ מתחת לתקרת תא הסינון. (2) פי הצינור בקצהו הפנימי יבלוט ב-10 ס"מ לתוך התא ויהיה מצוייד באוגן עגול מתאים וניתן לסגירה הרמטית המאפשר את חיבורו לשסתום נגד הדף ולמפוח המסננים לשם שאיבת אויר מבחוץ; פי הצינור בקצהו החיצוני יתחבר באוגן לצינור האויר המיועד להכנסת האויר או יפנה ליציאת החירום או לחלל חיצוני ויהיה מצוייד ברשת בלתי מחלידה למניעת חדירה של בעלי חיים, על פי חלק א' בתוספת השלישית. (ב) בקיר המפריד בין תא איוורור וסינון לבין עיקר המקלט תותקן דלת מבודדת רעש בעלת פתח אור במידות של 1/1.90 מטרים; דלת זו תשמש לכניסת מפעילי מפוחי הסינון ותיפתח אל עיקר המקלט; בתחתית הפתח יותקן סף בגובה 10 ס"מ. (ג) (1) ליד הדלת האמורה בתקנת משנה (ב) או מעליה, במרחק של 5 ס"מ מתקרת המקלט או תקרה אקוסטית, יותקן בקיר המפריד בין עיקר המקלט לבין תא הסינון פתח באורך 50 ס"מ וברוחב 20 ס"מ, אשר ישמש לכניסת האויר המסונן אל עיקר המקלט; (2) לפתח האמור יותקן משקוף מפח בעובי של 3 מ"מ שיבלוט ב-10 ס"מ כלפי פנים תא הסינון וב-2 ס"מ כלפי עיקר המקלט; במרכז המשקוף, העובר דרך הקיר המפריד, ירותך לכל אורך היקפו של המשקוף אוגן פח שטוח בעובי 50/3 מ"מ. (3) המשקוף יורכב לפני יציקת קיר הבטון ויהווה חלק בלתי נפרד ממנו. (ד) בקיר המפריד בין עיקר המקלט לבין תא הסינון יותקן צינור מתכת בקוטר "4, אשר ישמש לשחרור מנת אויר המאווררת את תא הסינון בשעת פעולת מפוחי הסינון; הצינור יבלוט לכוון תא הסינון ב-5 ס"מ ויתאים להתקנת משתיק רעש. (ה) בתא כפול המיועד ל-2 מפוחים לאספקת אויר מסונן תבוצע התקנת כל הפריטים שפורטו בתקנות משנה (א) עד (ד) במספר כפול, למעט דלת מבודדת רעש אחת בלבד, אשר תותקן במרכז הצד הפונה אל עיקר המקלט. 96. חדר איוורור וסינון מרכזי 6 (א) במקלט המשולב במערכת מיזוג אויר של הבנין (קירור או חימום) - יהיה גודלו אשר יהיה - ובמקלט מסוג ג2- אף אם אינו משולב במערכת מיזוג אויר של הבנין, ייבנה חדר איוורור וסינון מרכזי במקום אשר יקבע המתכנן ובמסגרת המקלט; הגישה אל החדר תהיה מעיקר המקלט. (ב) שטח חדר האיוורור והסינון המרכזי יהיה כשטח הכולל של תאי איוורור וסינון כמפורט בתקנות אלה, אולם רשאית רשות מוסמכת לאשר תכניות של חדר איורוור וסינון מרכזי בעל שטח קטן יותר, אם שוכנעה כי לא יהיה בכך כדי לפגוע באיוורור וסינון יעיל של המקלט. (ג) בחדר איוורור וסינון מרכזי ירוכזו מפוחים ומסננים לאספקת אויר מסונן, תא בלימה ותא התפשטות, והוא יותקן בהתאם לדוגמאות המפורטות בחלק ב' לתוספת השניה; חדר האיוורור והסינון המרכזי יהיה אטים כלפי חוץ. (ד) (1) אורכו המזערי של תא בלימה יהיה 1.20 מטרים ורוחבו המזערי יהיה 1.10 מטרים, והוא יכלול פתח בשטח מזערי של 0.90 מ"ר המיועד לכניסת אויר צח; על הפתח יותקן תריס רפפה מפח בעובי שלא יפחת מ-1 מ"מ ויאפשר כניסת אויר צח; בתא יותקן מסנן מוקדם. (2) אורכו המזערי של תא התפשטות יהיה 1.60 מטרים, ורוחבו המזערי לא יפחת מ-1.10 מטרים, ויותקנו בו צינורות לשאיבת האויר מבחוץ הכוללים אוגנים בקוטר "10 לכל 40 מ"ר או חלקם משטח עיקר המקלט; בעת ששר הבטחון יורה על כך יורכבו על גבי צינורות כאמור שסתומים בולמי הדף המסוגלים להעביר 1200 מ.מ.ק/שעה אויר תוך מפל לחץ מרבי של 7 מ"מ. (3) מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי להתיר התקנת צינורות שלא לפי הקוטר האמור, ובלבד שתישמר האפשרות לשאיבת אויר בהתאם לתקנות אלה. (4) בקיר המפריד בין תא ההתפשטות והחדר בו מרוכזים מפוחי האיוורור והסינון יותקנו צינורות במספר ובקוטר שלא יפחת מ-"14, מותאמים למערכת הסינון ובאישור רשות מוסמכת. (5) בקירות החיצוניים של המקלט ובשירותים יותקנו צינורות לשחרור אויר; צינור הכולל אוגן בקוטר "8 יותקן לכל 25 מ"ר של עיקר המקלט; בעת ששר הבטחון יורה על כך יורכבו על גבי צינורות כאמור שסתומי על-לחץ חד-כיווניים להעברת 300 מ.מ.ק/שעה כל אחד תוך מפל לחץ מרבי של 12 מ"מ. (6) בקירות שבין חדרי מערך הטיהור וטיפול, תא מפריד עצמאי וכיוצא באלה, בעלי על-לחץ שונה, יותקנו צינורות מאוגנים בקוטר "8; בעת ששר הבטחון יורה על כך, יורכבו על גבי צינורות אלה שסתומים לויסות לחץ אויר בין התאים השונים של המקלט להעברת 300 מ.מ.ק/שעה תוך מפל לחץ מרבי של 2 מ"מ. (7) בקיר חדר איוורור וסינון מרכזי הקרוב למפוח הסחרור הצנטריפוגלי יותקנו שני שרוולים להעברת כל הצנרת למיזוג אויר מרכזי, וכן יותקן מחסום רצפה "2 x "4. 97. התקנות בחדר איוורור וסינון מרכזי בתוך חדר איוורור וסינון מרכזי - (1) בין חדר האיוורור והסינון המרכזי לבין עיקר המקלט תותקן דלת מבודדת רעש בעלת פתח אור במידות של 100/190 ס"מ וסף מוגבה שגובהו לא יפחת מ- 10 ס"מ; מידות הדלת יתאימו לסוג הציוד המתוכנן; (2) בקיר עיקר המקלט הגובל עם חדר איוורור וסינון מרכזי יותקנו סמוך לתקרת המקלט פתחים למעבר תעלות איוורור לצורך פיזור האויר ולצורך אויר חוזר באופן יעיל ואחיד בתוך כל מדורי המקלט. 98. מרכיבי איוורור וסינון לפי סוגי מקלטים 6 (תיקון: תש"ע) 9 (א) במקלט מסוג א-1 ומסוג א-2 יותקנו כמרכיבי איוורור וסינון 2 צינורות בקוטר "8; צינור אחד מיועד להכנסת אויר וצינור שני מיועד להוצאת אויר; גובה צירי להתקנת הצינורות יהיה כמפורט בתקנה 86 (ב)(5); אין חובה לעשות הכנות לבניית תא איוורור וסינון בתכניות שיוגשו לרשות המוסמכת ייכללו התכנון והסימון של מערכת הסינון ושל רכיביו המשלימים. (ב) - (ג) (בוטלו) (תיקון: תש"ע) (ד) (1) במקלטים מסוג ב-1, ב-2, ו-ג-1, יותקנו מרכיבי האיוורור והסינון בכמות הנדרשת על פי גודל המקלט, בו זמנית עם הקמת המקלט, ושטחם יהיה בנוסף לשטח עיקר המקלט הנדרש; (2) בתכניות שיוגשו לרשות המוסמכת ייכללו התכנון והסימון של מערכת הסינון ורכיביה המשלימים. (ה) במקלט מסוג ג2- יותקנו מרכיבי איוורור וסינון אלה: (1) חדר איוורור וסינון מרכזי, הכולל תא התפשטות ותא בלימה, יותקן בו זמנית עם הקמת המקלט; (2) בחדר האיוורור והסינון המרכזי יותקנו כל הצינורות הדרושים בהתאם לתכנון המפורט, לרבות התקנה בפועל של מפוח סחרור צנטריפוגלי לאיוורור אשר יהיה מסוגל לספק 16 החלפות של נפח עיקר המקלט בשעה. (3) כל תעלות פיזור האויר כנדרש יותקנו בפועל; (4) התוכניות שיוגשו לאישור הרשות המוסמכת יכללו את התכנון והסימון של מערכת הסינון ורכיביה המשלימים בחדר האיוורור והסינון המרכזי. 99. הכנה למיזוג אויר (א) ניתן להתקין מערכת מיזוג אויר מפוצלת או מרכזית לכל סוגי המקלטים באישור הרשות המוסמכת, אך אין להשתמש במזגני קיר (מזגני חלון). (ב) בכל סוגי המקלטים - למעט מקלטים מסוג א1- ו-ג2- - תיעשה הכנה להתקנת מיתקן מזוג אויר מפוצל; ההכנה תיעשה על ידי התקנת שרוול מעוגן בקוטר "4 בקירות לכל 25 מ"ר משטח עיקר המקלט או חלקו, אשר ישמש להעברת הצנרת והחיווט של המזגן המפוצל; תובטח נקודת נקוז למי העבוי של המזגן. (ג) יועבר צינור חשמל בתוך הבטון ובין מקום המזגן ולוח החשמל המאפשר העברת כבל החשמל בתוכו, וכן יותקנו כל האבזרים הדרושים בהתאם בלוח החשמל; לחלופין ניתן להתקין שרוולים בקירות ולקבע את חיווט החשמל באופן מוגן על גבי קירות המקלט. 100. מיזוג אויר במקלט על-קרקעי במקלט על קרקעי יותקן שרוול בקוטר "4 כאשר חלקו החיצוני של השרוול מוגן באוגן עיוור כמפורט בחלק א' לתוספת השלישית; השרוול ישמש להעברת הצנרת והחיווט העתידי של המזגן המפוצל ויותקן בגובה שלא יפחת מ-50 ס"מ מחיפוי רצפת המקלט. 101. מיזוג אויר במקלט תת-קרקעי (א) במקלט תת-קרקעי ניתן לשלב את החיווט למזגן מפוצל עם ארובת יציאת החירום והתקנת 2 שרוולי מתכת בקוטר 4" חודרים את הקיר בחלק העליון של ארובת יציאת חירום ובין ארובת יציאת החירום וכן חודרים את עיקר המקלט בגובה 50 ס"מ מחיפוי הרצפה. (ב) ניתן לבצע את החיווט האמור בתקנת משנה (א) בתוך קירות המקלט, על ידי שילוב צינור מתכת בקוטר "4 ו-2 קופסאות הסתעפות בקוטר המתאים, כאשר קופסה אחת בגובה שלא יפחת מ-20 ס"מ מעל פני הקרקע הסמוכים למקום והשניה בגובה 50 ס"מ מעל חיפוי רצפת המקלט. 102. מיזוג אויר במקלט מסוג ג2- במקלטים מסוג ג2- תוכן תכנית נפרדת להתקנת מיתקן מיזוג אויר מרכזי כחלק משילוב של מערכת האיוורור המרכזית ללא סינון, כנדרש בתקנות אלה, וכן למערכת המתוכננת של איוורור עם סינון מיכני. 103. מסנן מיכני משולב במערכת מיזוג אויר 6 (א) היה המקלט מצויד במערכת מיזוג אויר עצמאית או משולב במערכת מיזוג אויר של בנין (קירור או חימום), ייעשו כל הסידורים לאפשר התקנת מסנן מיכני בנתיב שבו עובר האויר של מערכת האיוורור המרכזית ובלבד שמערכת מיזוג האויר תמצא בתוך מבנה מוגן במתכונת של מקלט, המסנן יהיה מצויד בשסתום בולם הדף ותובטח אספקת חשמל משני ספקי כוח חשמל לפחות. (ב) מפרטי המסנן המיכני, שסתומים בולמי הדף וכן מערכת האיוורור המרכזית המשמשת לאיוורור המקלט, טעונים אישור מוקדם, בכתב, של מי ששר הבטחון הסמיכו לכך. פרק ד' - מיתקני תברואה (תיקון: תשנ"ב) 104. כמות בתי כסא (א) במקלט מסוג א1- אין חובה לייחד מקום לבית כסא. (ב) לכל 25 מ"ר משטח עיקר המקלט או לכל חלק מהם יהיה בית כסא המותקן בתוך תא. (ג) בתוך חדר טיהור של מערך טיהור יותקן בית כסא אחד הנשטף במים, וזאת בנוסף לבית הכסא האמור בתקנת משנה (ב). (ד) תאי בית הכסא ירוכזו ככל הניתן בחדר שירותים אחד; במקלט מסוג ג1- ובמקלט מסוג ג2- יש לפצלם לשני חדרי שירותים שיותקנו קרוב ככל הניתן לכניסות המוגנות. 105. תאי בית-כסא (א) שטח נטו של כל תא בית כסא לא יפחת מ-1.10 מ"ר וגובהו לא יפחת מ-2 מטרים. צלע התא המזערי לא יפחת מ-70 ס"מ; לכל תא תותקן דלת הנפתחת כלפי חוץ; כמו כן יותקן לכל תא צינור איורור בקוטר "8 ובגובה צירי שלא יפחת מ-170 ס"מ מחיפוי רצפת התא; על התקנת הצינור האמור יחולו הוראות תקנה 86. (ב) תאי בתי הכסא יותקנו כמפורט להלן: (1) תא בודד - (א) יותקן במקלט מסוג א2- ובחדר הטיהור של מערך טיהור; (ב) דפנות התא ייבנו בטון מזוין בעובי 10 ס"מ או במסגרת של זויתני מתכת ולוחות פח או פיברגלס או חומר אחר, באישור הרשות המוסמכת; (ג) דפנות התא ייבנו לכל גובה המקלט. (2) חדר שירותים - (א) יכלול 2 תאי בתי כסא לפחות, פרוזדור וכיור רחצה; (ב) הקיר החיצוני של חדר השירותים יבנה מבטון מזוין בעובי שלא יפחת מ-20 ס"מ, לכל גובה המקלט, על פי מתכונת של קיר מפריד כמפורט בתקנות אלה. (ג) המחיצות בין תאי בית הכסא ובינם לבין הפרוזדור יהיו מבטון מזוין בעובי 10 ס"מ או במסגרת של זויתני מתכת ולוחות פח או פיברגלס או חומר אחר שאישרה רשות מוסמכת, וגובהן לא יפחת מ-2.10 מטרים. 106. אסלות (א) לפחות מחצית האסלות ולא פחות מיחידה אחת, יהיו אסלות מזרחיות; החלק הנותר יהיו אסלות ישיבה. (ב) אסלה תישטף במים על ידי התקן שטיפה הכולל שסתום הדחה אוטומטי (מזרם) או מכל הדחה. (ג) אסלה מזרחית תהיה עשויה יציקת ברזל ומצופה אמאיל, העונה לדרישות ת"י 595, או מפלסטיק אקרילי משוריין. 107. מיכלי הדחה (א) מותר להשתמש במכל הדחה העשוי חומר פלסטי בלבד. (ב) יש לקבוע את מכל ההדחה לקיר המקלט באמצעות זיז תומך בלי שיהיה מגע בין המכל לקיר המקלט. (ג) את המכל וצינור השטיפה יש לחבר לקיר המקלט באמצעות חבק וברגים מתפצלים. 108. מעבר צנרת (א) צנרת המותקנת במקלט תשמש לצורכי המקלט בלבד; אין להעביר דרך המקלט צנרת שאינה משמשת את צורכי המקלט. (ב) צנרת הספקת המים למיתקני התברואה במקלט ומערכת נקזים יהיו נפרדים מצנרת מיתקני התברואה שבבנין, למעט התקנת צינור אויר. 109. צנרת מים, נקזים והרכבתם (א) כל צנרת המים בתוך המקלט תהיה צינורות פלדה מגולבנים דרג ב' לפחות, גלויים על גבי הקירות. (ב) החבקים לחיבור הצנרת לקירות יהיו מפלדה מגולבנת ומחוברים לקיר בברגים מתפצלים; המרחק בין החבקים לא יעלה על- 1 מטר; חבקים יותקנו כמו-כן בכל הסתעפות של צינור. (ג) כל חלקי צנרת המים והנקזים העוברים דרך הרצפה, הקיר או התקרה יורכבו במקומם לפני היציקה בצורה יציבה ומעוגנת היטב. (ד) צינורות נקזים יהיו מצינורות יציקת ברזל או צינורות פוליאתילן בעלי צפיפות גבוהה העונים לדרישות מפרט מכון התקנים מס' 349; בכל שינוי כוון יותקן אבזר בקרה. (ה) כל חלקי הצנרת העוברים מתחת לרצפה יבוטנו בעטיפת בטון מזוין מסוג ב-20 בעובי שלא יפחת מ-10 ס"מ מכל צידי הצינור; זיון הבטון יכלול ארבעה מוטות פלדה בקוטר 10 מ"מ וחישוקים בקוטר 6 מ"מ, שהמרחק בין אחד למשנהו 20 ס"מ. (ו) כדי למנוע את הצפתו של המקלט יותקנו בקו הספקת המים למקלט 2 שסתומי סגירה, אחד מחוץ למקלט (שסתום חוץ ראשי) והשני בפנים המקלט (שסתום פנים ראשי); מיקום השסתומים יהיה קרוב ככל הניתן לקירות ולכניסה המוגנת, ויסומן בשילוט מתאים. (ז) לכל קבוצת כלים סניטריים יותקן ברז סגירה. 110. סילוק שפכים (א) ניקוז השפכים מהמקלט אל ביוב צבורי או אל הביוב של הבנין ייעשה בגרביטציה בתנאי שלא תיוצר זרימה חוזרת. (ב) רום פני מכסה תא הבקרה אליו מתנקזים שפכי המקלט יהיה נמוך ב-20 ס"מ לפחות מרום תאי המקלחת או תאי בית כסא, לרבות המקום שמותקן בו מחסום רצפה. (ג) (1) אין לחבר שפכים ממקור אחר למערכת השפכים בין המקלט לבין תא הבקרה האמור. (2) פני הקרקע סביב לתא הבקרה האמור ינוקזו באופן טבעי בשיפוע, כך שיורחקו המים מתא הבקרה והמקלט. 111. בור איסוף (א) (1) במבנים בהם מותקן גנרטור כדין ויעוד המקלט אושר כדין לשימוש דו-תכליתי, והרשות המוסמכת שוכנעה, לפי תנאי המקום, שאמנם לא ניתן לסלק את השפכים מהם בגרביטציה, רשאית היא לאשר סילוק השפכים בשאיבה. (2) ניתנה רשות לסלק שפכים בשאיבה כאמור לעיל, ייעשו סידורים מתאימים, לרבות סידורים מיכניים, למניעת זרימה חוזרת של מי הביוב. (ב) (1) מיתקן השאיבה יכלול: בור איסוף עם מכסה, משאבה להפעלה ידנית וחשמלית וצינור אויר; (2) בור האיסוף יותקן בסמוך לתאי בתי הכסא או מתחתם ויהיה עשוי בטון מזוין יצוק באתר כחלק בלתי נפרד מהרצפה; תקרת בור האיסוף תהיה במישור אחד עם חיפוי רצפת המקלט ותהווה חלק בלתי נפרד ממנו. (3) בתקרת בור האיסוף, מעל למשאבה, יותקן מכסה הרמטי מפח; מידות המכסה יאפשרו הכנסה והוצאה של המשאבה הטבולה. (ג) הבור יהיה אטום למים וימנע חלחול לקרקע 112. נפח בור האיסוף (א) נפח הנוזלים בבור איסוף לא יפחת מ-1 מ"ק לשני בתי הכסא הראשונים, ועוד 4/1 מ"ק לכל בית כסא נוסף. (ב) בור האיסוף יבנה כמקשה אחת מבטון מזוין דוגמת רצפת המקלט ועובי דפנות הבור ורצפתו לא יפחת מ-20 ס"מ. (ג) הקיבול הנומינלי יחושב לפי המידות הפנימיות של בור האיסוף (רוחב ואורך) ולפי עומק הנוזלים שייקבע על-ידי מפלס תחתית הנקז מנקודת הכניסה לבור ועד תחתית בור האיסוף. 113. התקנת משאבה ידנית וחשמלית (א) שאיבת השפכים מבור האיסוף תעשה באמצעות שתי משאבות: (1) משאבה ידנית מטיפוס דיאפרגמה; (2) משאבה חשמלית תת מימית מטיפוס צנטריפוגלי לשפכים גלמיים, אשר תותקן על מסילה והוצאתה מהבור תתבצע ללא צורך בכניסה אליו. (ב) המשאבות תהיינה בעלות מעבר חופשי של 65 מ"מ לפחות. (ג) ספיקת המשאבה החשמלית תיקבע בהתאם לגודל המקלט לפי הטבלה הבאה: סוג המקלט ספיקת משאבה במ"ק לשעה א2-, ב-1, ב-2, 6 ג1-, ג2- 8 בשום מקרה לא תפעל המשאבה יותר מאשר 6 פעמים בשעה; עומד המשאבה בנקודת העבודה יחושב כך שבתא הבקרה אליו מתחבר צינור הסניקה יהיה הלחץ השיורי 2 מטרים לפחות. (ד) בסמוך למשאבה החשמלית, במפלס מ- 1.40 מטרים ועד 1.90 מטרים מחיפוי רצפת המקלט, תותקן קופסת בקרה אטומה למים אשר תכלול ציוד שיעמוד בדרישות ת"י 981, כמפורט להלן: (1) ממסר ליתרת עומס עם מתנע מתאים אשר יופעל על ידי מצוף; (2) שני לחצנים, האחד לניסוי המשאבה והשני להפעלה חוזרת; שני הלחצנים יותקנו עם כיסוי גומי מתאים לאיטום בפני מים; (3) שנאי מתח 24/230 וולט להפעלת מערכת הפקוד; (4) מערכת הגנה למיכשור; (5) לוח פיקוד מתאים אשר יפעיל את המשאבה עם עליית מפלס הנוזלים בבור האיסוף, יפסיק את פעולת המשאבה במצב של חוסר נוזלים ויפעיל מערכת אזעקה אור קולית להתראה בפני תקלה בפעולת המשאבה או עליית הנוזלים מעל מפלס מתוכנן, הכל בהתאם לקביעת המתכנן. (ה) במקלטים שבהם לא ניתן להתקין משאבת דיאפרגמה ידנית בשל מגבלות העומד שלה, או במקלטים דו-תכליתיים, יותקנו שתי משאבות חשמליות אשר יהיו מסוגלות לעבוד בו זמנית; הספיקה והעומד של כל משאבה ייקבעו בהתאם לאמור לעיל; מנועי המשאבה יחוברו למקור חשמל וגנרטור חירום. (ו) צינור הסניקה של המשאבות יהיה בקוטר שלא יפחת מ- "3. (ז) בהתחברות של צינור הסניקה למשאבה יותקן ברז אל-חוזר מתאים למי שפכים גלמיים. הותקנו 2 משאבות או יותר (במקביל), יותקן בנוסף גם ברז סגירה לכל משאבה. (ח) בחיבור בין המשאבה החשמלית לבין המשאבה הידנית יותקן מגוף בורר. (ט) פעולת המשאבות החשמליות תהיה אוטומטית, באמצעות מצופים. 114. סילוק מי הדלוחין היו במקלט מקלחות וכיורים שמערכת סילוק מי הדלוחין שלהם אינה קשורה למערכת סילוק השפכים, מותר לסלק את מי הדלוחין במערכת סילוק נפרדת בעזרת משאבת יד או חשמלית בעלת צינור סניקה בקוטר שלא יפחת מ- "2. 115. תכנון, התקנה ובדיקה של מיתקני התברואה6 מיתקני התברואה יתוכננו ויותקנו בהתאם להוראות למתקני תברואה (הל"ת), התש"ל-1970, כהגדרתן בתקנה 1 לתקנות התכנון, כפי שהן בתוקף מזמן לזמן, ובהתאם לתקן ישראלי 1205.0 ו-1205.5; אופן התקנתם ייבדק במעבדה מאושרת בהתאם לתקן ישראלי 1205.6. בהעדר הגדרה בתקן יהיו המיתקנים חייבים באישור מוקדם, בכתב, מאת מי ששר הבטחון הסמיכו לכך. 116. כיור (א) במקלט מסוג א1- אין חובה להתקין כיור וברז; במקלט אחר יותקנו לכל 50 מ"ר של עיקר המקלט או כל חלק ממנו, כיור אחד וברז עם מים זורמים. (ב) הכיור יהיה עשוי פלדה לא מחלידה או פלסטיק אקרילי משוריין. 117. מי שתיה (א) בכל מקלט יותקן מכל אגירה למי שתיה כאשר הנפח הכולל של מכלי האגירה יהיה 5 ליטרים לכל מטר רבוע של עיקר המקלט. (ב) נפח מכל אגירה אחד למי שתיה לא יעלה על 500 ליטרים. (ג) מכל האגירה יהיה עשוי חומר טרמופלסטי בלתי שביר שאישרה הרשות המוסמכת. (ד) מכל האגירה יותקן על כן מתאים בגובה שלא יפחת מ-80 ס"מ מעל פני חיפוי ריצפת המקלט ויקובע בעזרת חישוק פלדה ובאמצעות ברגים מתפצלים לקיר המקלט. (ה) כל מכל יהיה מצויד במכסה המחובר אליו ובברז מי שתיה הנסגר מעצמו קרוב לתחתית המכל; לצורך הרקה יצוייד המכל במגופת הרקה בתחתיתו; מילוי מכלי האגירה ייעשה באמצעות צינור מים גמיש המתחבר על ידי מצמד אל ברז מים כדורי בעל מצמד הנמצא קרוב ככל האפשר למכל האגירה. (ו) בסמוך למכל האגירה יותקן מחסום ריצפה לניקוז המים; מחסום זה יחובר למערכת סילוק השפכים או הדלוחין; לא ניתן לחבר את מחסום הריצפה כאמור, יש לחברו לעוקת איסוף המים. פרק ה' - מיתקני חשמל וקשר (תיקון: תשנ"ב) 118. אספקת חשמל ומתקן חשמל (א) מקלט יחובר לאספקת חשמל מאחד או יותר מהמקורות הבאים: (1) חברה ציבורית לאספקת חשמל; (2) גנרטור מיוחד לשעת חירום; (3) תאורת חירום משנאי, ובנוסף ממצברים במתח נמוך מאד של 24 וולט. (ב) אספקת החשמל למיתקן החשמל מהחברה הציבורית לאספקת חשמל וכן גנרטור יהיו חד-מופעיים אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), יהיה מיתקן החשמל במקלט פנימי מחולק בין שלושת המופעים אם במבנה קיים חיבור חשמלי תלת-מופעי לשירותי הבית או שבמבנה מותקן גנרטור חירום תלת-מופעי לפי תקנות התכנון או שהמקלט הוא מסוג ג2-. (ד) במקלט דו-תכליתי לא יספק הגנרטור לשעת חירום את לוח התכלית השניה. (ה) ההעברה בין אספקות החשמל מאחד מהמקורות השונים תיעשה באמצעות מפסקים בוררים ידניים בלוח. 119. סוגי החיבורים (א) במקלט מסוג א1- המקבל אספקת חשמל ממיתקן אחר, יהיה החיבור מלוח המיתקן האמור באמצעות מעגל בלעדי. (ב) מקלט מסוג א2- ומקלט מסוג ב-1 יחוברו לאספקת חשמל חד-מופעית בעוצמה של 1 x 40 אמפר. (ג) מקלט מסוג ב-2 חיצוני יחובר לאספקת חשמל חד-מופעית בעוצמה של 1 x 40 אמפר. (ד) מקלט מסוג ב-2 פנימי יחובר לאספקת חשמל חד-מופעית בעוצמה של 1 x 40 אמפר או תלת-מופעית בעוצמה של 3 x 25 אמפר, לפי סוג החיבור בלוח הציבורי של הבנין. (ה) מקלט מסוג ג1- ואשר אין בו חדר אוורור וסינון מרכזי, יחובר לאספקת חשמל תלת-מופעית בעוצמה של 3 x 25 אמפר. (ו) מקלט מסוג ג1- אשר יש בו חדר אוורור וסינון מרכזי, וכן מקלט מסוג ג2-, יחובר לאספקת חשמל תלת-מופעית; את סוג החיבור יקבע מתכנן החשמל. (ז) במקלט בישוב קדמי עם שכב"ל ושכפ"ץ אשר החיבור אליו הינו תת-קרקעי, יעבור הכבל בתוך מוביל מפלדה שקוטרו לא יפחת מ- "2.5 אם אין בו כיפוף כלשהו, או במוביל שקוטרו לא יפחת מ-"4 אם יש בו כיפוף אחד בלבד; המוביל יותקן מתחת לשביל הכניסה למקלט או מתחת לשביל יציאת חירום, אם יש כזו. 120. אופן החיבור לרשת החשמל (א) מקלט חיצוני משותף למספר בתים, גם אם הוא נמצא בחצרות פרטיים, וכן מקלט ציבורי, יקבל אספקת חשמל נפרדת מהחברה הציבורית לאספקת חשמל. (ב) אופן החיבור אל רשת החברה הציבורית לאספקת חשמל ייעשה לפי סוג הרשת הקיימת של החברה וסוג המקלט: (1) במקלטים מסוג א2-, ב-1, ב-2 ו- ג1- - (א) מרשת עילית: למקלט על-קרקעי או למקלט דו-מפלסי; במקרים מיוחדים, ובתיאום עם החברה הציבורית לאספקת חשמל, יונח כבל תת-קרקעי; (ב) מרשת עילית: למקלט תת-קרקעי. מקום החיבור התת-קרקעי יהיה במרחק שלא יפחת מ- 15 מטרים מהמקלט. (2) במקלטים מסוג א1-, ג2- מרשת תת קרקעית: מקום החיבור התת-קרקעי יהיה במרחק שלא יפחת מ-15 מטרים מהמקלט. 121. מבנה לוח החשמל ומיקומו (א) (1) בכל מקלט, למעט מקלט מסוג א1-, בו תוכננה התקנה שאינה מחייבת יותר ממעגל אחד, יותקן לוח חשמל בעיקר המקלט על קיר פנימי המרוחק 1 מטר לפחות מקיר חיצוני או על קיר הגובל עם דרך הגישה, ויעוגן בקיר על-ידי 6 ברגים מתפצלים עשויים מתכת. (2) במקלט חיצוני בעל חיבור חשמל נפרד יותקן לוח חשמל בין הכניסה למקלט ובין הכניסה המוגנת למקלט, וממנו ייעשה חיבור ללוח החשמל בעיקר המקלט; (ב) לוח החשמל יהיה בנוי מארגזים פלסטיים מפוליקרבונט, בעלי תכונות בידוד כפול עם כיסוי שקוף ומחומר בלתי שביר, ויהיה מוגן מפני רטיבות וחדירת מים; חומר הלוח יהיה "כבה מאליו" לפחות. (ג) כל המאבטחים בלוח החשמל יהיו מסוג מפסק אוטומטי (מאמ"ת) שיותקן מאחורי מכסים מחומר שקוף הניתן לפתיחה לשם תפעול; המכסים האמורים יהיו מוגנים אף הם מפני רטיבות וחדירת מים. (ד) על פני הלוח יותקנו ידיות מצמד למפסקים לשם מניעת גרירתם של מוליכים בעת פתיחת המכסים. (ה) כל הציוד של הלוח ישולט בשלט בר קיימא וברור מתחת למכסה, ליד הציוד. (ו) (1) כל לוח יצוייד בקופסת מהדקים מבודדת לחיבור מוליכי כניסה ראשיים ומוליכי כניסה לגנרטור; על הקופסא יותקן שלט אזהרה: "זהירות - כניסה לפני מפסק ראשי". (2) יש להתקין פסי מהדקים לחיבור המוליכים היוצאים מהלוח; אין לחבר מוליכים ישירות לאבזרים המותקנים בלוח אלא דרך פסי המהדקים בלבד. (3) למיתקן מתח נמוך מאד תותקן מחיצה להפרדה בין המתחים. (ז) פתחים פציחים בלוח יוגנו באופן מכני. (ח) מונה או נתיכים של החברה הציבורית לאספקת החשמל שהותקנו בתוך המקלט, יהיו בתוך ארגז פלסטיק בדומה ללוח חשמל. (ט) למקלט דו-תכליתי יותקן שדה נפרד לתכלית הנוספת בהתאם לדרישות החלות על לוח החשמל של המקלט ובצמוד אליו ככל האפשר; השדה האמור לא יופעל על-ידי גנרטור החירום של המקלט, כאמור בתקנה 118(ד). 122. פריטי לוח החשמל בלוח החשמל יהיו - (1) מפסקים מחליפים מסוג קומתי בעלי ידיות עם מצמדים; (2) מפסקים אוטומטיים בעלי הגנה תרמית ומגנטית עם כושר ניתוק של 3 קילו-אמפר להבטחת הלוח והמעגלים; (3) נורות סימון מסוג נורות "פריקה" עם עדשות בקוטר 20 מ"מ שיותקנו אחרי המפסק הראשי; הגנה על נורות סימון או וולטמטר (מד מתח) יכול שתיעשה באמצעות נתיכי זכוכית בעלי כושר ניתוק של 3 קילו-אמפר לפחות; (4) שנאי למתח נמוך מאד (24 וולט) מסוג שנאי מבדל; (5) מכשירי מדידה לערכים חשמליים לפי הצורך; (6) שלטי סימון פריטים בהתאם ליעודם; (7) כבלים לשיפור מקדם ההספק של המפוחים; (8) נתיכים (בהגנה על נורות סימון ומכשירי מדידה בלבד). 123. התקנת מפסק מגן לזרם דלף לא יותקן בלוח חשמל מפסק מגן לזרם דלף לאדמה, אלא במקרים אלה: (1) במקלטים שלולאת התקלה אינה מאפשרת פיתוח זרם קצר להפעלת אמצעי הגנה מפני חישמול ואין אפשרות לבצע איפוס, שבהם תותקן הגנה בלעדית על-ידי מפסק לזרם דלף נפרד למערכת התאורה ונפרד למערכת בתי התקע; רגישות המפסק לא תהיה נמוכה מ-0.5 אמפר; (2) במקלטים דו-תכליתיים שמיתקן התכלית השניה תוכנן מראש, ובלוח החשמל נמצא המיתקן בשדה נפרד - שבהם מותרת התקנת מפסק לזרם דלף עבור התכלית השניה בלבד ובמקרה זה ישולטו בתי התקע בשלט בר קיימא "לא מוגן על-ידי מפסק זרם דלף"; (3) במקלטים דו-תכליתיים קיימים שלא נעשתה בהם הכנה מיוחדת לתכלית השניה, אולם משתמשים בהם למטרות שונות, יותקנו שני מפסקים לזרם דלף לבתי התקע בלבד, כאשר כל מפסק מבטיח את מחצית בתי התקע; 124. מתקני חשמל (א) (1) מוליכי החשמל יהיו מבודדים לפי דרישות ת"י 981 ובמובילים פלסטיים; המובילים יותקנו בקירות או בתקרה ויבוטנו בעת היציקה. (2) על אף האמור בפסקה (1), מותר להתקין מוליכים בצורת כבלים בדרך של התקנה גלויה על גבי קירות אם הותקנו גבוה ככל האפשר וחוזקו בצורה נאותה; במעבר מחדר לחדר יוכנסו הכבלים בתוך שרוולי מתכת שהותקנו בתוך הקירות ובוטנו. (3) בתי-תקע ומפסקי הזרם יעמדו בדרישות ת"י 981 בהתאם ל-IP447 (כל אחת מהספרות), יהיו מוגנים מפני מים ויותקנו בגובה שלא יפחת מ-1.40 מטרים מפני הרצפה, זולת במקומות בהם נדרש אחרת לפי חוק החשמל, התשי"ד-1954 (להלן - חוק החשמל), כגון חדרי תינוקות ומוסדות חינוך; מפסקים לתאורת תאי אוורור וסינון ימוקמו בעיקר המקלט ליד הכניסות לתאים; בתי-התקע בעיקר המקלט ימוקמו בקרבת יציאות חירום ובמקומות נוספים. מותר להתקין בתי-תקע בתא טיפולים ותא הפרדה עצמאי הכולל מקלחת ובתנאי שיהיו מוגנים במחיצת פיברגלס, פי.וי.סי. או חומר דומה שיש בו כדי למנוע התזה ישירה של מים על בתי-תקע; מיקום המחיצה כאמור יאושר בידי רשות מוסמכת. (4) כל המעברים המיועדים להשתלת מוליכים בין חוץ המקלט לבין פנים המקלט ייאטמו בפני מעבר מים לאחר השחלת המוליכים, כן יאטמו מעברים כאמור שלא הושחלו בהם מוליכים ומעברים בין מרכיבי המקלט השונים ועיקר המקלט. (ב) לצורך תאורה רגילה יותקן גוף תאורה פלואורוסצנטי של 40 ווט במתח 230 וולט לכל 20 מ"ר של עיקר המקלט או לכל חלק מהם, וכן לחדר גנרטור, לכל תא במערכת הטיהור לתא מפריד עצמאי. (ג) (1) לצורך תאורה במתח נמוך מאד יותקן גוף תאורה של 20/25 ווט לכל 20 מ"ר של עיקר המקלט וכן - (א) לדרך גישה ומשטח ביניים בחדר מדרגות; (ב) לכל דלת כניסה מוגנת למקלט; (ג) לתא מפריד עצמאי ולכל תא במערך טיהור; (ד) לתא אוורור וסינון; (ה) לתא גנרטור; (ו) לבתי כסא. (2) לא יותקנו יותר מ-6 גופי תאורה במעגל אחד. (ד) (1) גופי תאורה למתח נמוך מאד יותקנו בתוך בתי נורה מסוג ביונט; (2) לא יותקנו גופי תאורה משולבים למתחים שונים; (3) כל גוף תאורה יוגן על-ידי מכסה מחומר פלסטי; (4) גופי התאורה הפלואורוסצנטיים יחוברו לתקרת המקלט ויוגנו מפני נפילת שפופרות באמצעות כסוי פלסטי שיחוזק בברגים; (5) הרכבת גופי התאורה לתקרה תיעשה בברגים מגובסים או בברגים מתפצלים. (ה) במקלט יותקנו בתי-תקע חד-מופעיים תקניים (עם הארקה) כמפורט להלן: (1) בית-תקע אחד ליד כל יציאת חירום; (2) בית-תקע אחד לכל 25 מ"ר של עיקר המקלט או לכל חלק מהם; (3) בתא אוורור וסינון - בית תקע אחד לכל מפוח (אין להתקין יותר משני בתי תקע למפוחים על מעגל אחד). (4) בתא מפריד עצמאי - שני בתי תקע במערך טיהור; בתא מפריד - בית תקע אחד ובתא הטיפולים - שני בתי תקע; (5) בתא גנרטור - בית תקע אחד עבור מטען ממעגל בלעדי עבורו; (6) במקלט שאין בו תא אוורור וסינון - בית תקע אחד ליד כל צינור לכניסת אויר; (7) בית תקע אחד בסמוך למשאבה חשמלית למי ביוב - בתנאי שהספק המנוע אינו עולה על 1 כ"ס. 125. גנרטור - כללי6 (א) במקלט מסוג ג2- שבו חדר איוורור וסינון מרכזי ייבנה חדר גנרטור וייעשו בו כל הסידורים להתקנת גנרטור חשמלי; התקנתו בפועל של הגנרטור תהיה בהתאם להוראת מי ששר הבטחון הסמיכו לכך; חובה זו לא תחול על מקלט המצוי בבנין שבו הותקן גנרטור חירום שהתקיימו בו הדרישות לפי תקנה 127 (ג). (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ייבנה חדר גנרטור גם במקלט של בית חולים מסוג ב-1 או גדול יותר וכן ייבנה חדר גנרטור ויותקן בו גנרטור, בכל מקלט שבו סילוק השפכים אינו בגרביטציה. (ג) גנרטור המיועד למקלט בלבד יהיה בעל התנעה ידנית. (ד) הגנרטור שיותקן בחדר גנרטור יהיה בעל מנוע שריפה פנימית (דיזל או בנזין). (ה) גודל וסוג הגנרטור יותאמו לגודל וסוג החיבור של המקלט לרשת החשמל הציבורית; מחובר המקלט ללוח ראשי של בנין אחר, יהיו גודל החיבור של הגנרטור וסוגו זהים לגודל וסוג החיבור לבנין. (ו) הגנרטור יסופק עם מכל דלק שיאפשר, בשעת הפסקת הזרם הסדיר, הפעלה רציפה של הגנרטור במלוא הספקו למשך 12 שעות רצופות. (ז) הגנרטור שיסופק לבנין יכלול תושבות מיוחדות ובולמי זעזועים, לשם מניעת מעבר תנועות הגנרטור אל מבנה המקלט. 126. תא הגנרטור (א) תא גנרטור יבנה מבטון מזוין; עובי הקירות והתקרה בישוב עורפי לא יפחת מ-30 ס"מ ובישוב קדמי - מ-40 ס"מ; הרצפה תהיה בעובי שלא יפחת מ- 20 ס"מ. (ב) תא גנרטור יבנה מחוץ למקלט ובסמיכות לפני הקרקע, והגישה אליו תהיה מחוץ למקלט. (ג) דלת הכניסה לתא הגנרטור תיפתח כלפי חוץ ותהיה חסינת אש; שטח תא הגנרטור לא יפחת מהמפורט להלן: רוחב - 2.50 מטרים; אורך - 3 מטרים; גובה - 2 מטרים. (ד) (1) לתא הגנרטור יהיו שני פתחים לאוורור בהתאם להוראות היצרן של הגנרטור, ובלבד ששטח כל אחד מהם לא יפחת מ-0.36 מ"ר. (2) פתח אחד יהיה מעל לרצפת התא והפתח האחר סמוך מתחת לתקרתו, אולם מותר לקבוע את הפתחים במקומות אחרים לפי בחירת המתכנן, ובלבד שפתח אחד יותקן כך שישמש לכניסת אויר צח מן החוץ ופתח שני ליציאת אויר חם מהתא. (ה) (1) בתא גנרטור שמיקומו תת קרקעי בסמוך לכל פתח כאמור לעיל תותקן ארובת איוורור נפרדת מבטון לכל פתח, אשר תשמש לכניסת אויר לתא וליציאתו ממנו; הקצה התחתון של הארובה יהיה 10 ס"מ לפחות מתחת לאדן הפתח, והקצה העליון שלה יהיה 30 ס"מ לפחות מעל פני הקרקע. (2) מעל לארובת האוורור יותקן גגון ובאחד מדפנותיה הבולטים מעל פני הקרקע יותקן פתח (להלן - הפתח העל קרקעי), שיהיה מוגן ברשת בלתי מחלידה; כל אחד מהפתחים העל-קרקעיים יפנה לכיוון אחר. (3) מידות החתך של הארובות ושל הפתחים העל-קרקעיים לא יפחתו מ- 60/60 ס"מ; דפנות הארובות והגגונים שמעליהם יהיו מבטון מזוין בעובי שלא יפחת מ-20 ס"מ עם זיון מינימלי כנדרש לקירות מפרידים במקלט. (ו) לצורך הרחקת הגזים הנפלטים מהגנרטור יותקן בתא צינור בעל קוטר כמפורט בהוראות היצרן של הגנרטור, ובלבד שלא יפחת מ-"4; בתוך הצינור יוכנס צינור המפלט של הגנרטור, וצינור המפלט ייצא מהתא דרך פתח האוורור העליון או בכל דרך אחרת, לפי בחירת המתכנן; במקומות בהם אפשרית נגיעה מקרית של אדם בצינור המיועד להכנסת צינור המפלט, תותקן הגנה מפני אפשרות זו. 127. חיבור החשמל מהגנרטור (א) בין תיבת מעבר מתאימה שתותקן בחדר הגנרטור לבין לוח המקלט, יותקן קו חשמל המאפשר את חיבור הגנרטור. (ב) במקלט בו נדרשת הכנה להתקנת גנרטור, יותקנו בלוח החשמל מד זרם (אמפרמטר) אחד או שלושה למדידת הזרם המסופק על-ידי הגנרטור; על מד-הזרם יסומן בקו אדום הזרם הנקוב של הגנרטור. (ג) מותקן גנרטור חירום בבנין שבו כאמור חלה חובה כזו לפי תקנות התכנון, יכול שגנרטור כאמור ישמש גם לאספקת חשמל למקלט בשעת התקפה בתנאים אלה: (1) יתקיימו כל הדרישות המפורטות בפרק זה; (2) יותקן מעקף חשמלי של לוח שירותי הבית באמצעות התקנת מפסק-מחלף ידני דו -מצבי בחדר הגנרטור ואשר יסומן במילים "לוח שירותי הבית" ו-"מקלט"; המצב הרגיל יהיה "לוח שירותי הבית", וממצב "מקלט" יותקן חיבור חשמלי ישיר ללוח המקלט; (3) בלוח המקלט יותקן מפסק - מחלף שיסומן: ח"ח/גנרטור, ואשר במצב "גנרטור" יתחבר ישירות לקו המעקף; המצב הרגיל יהיה ח"ח. 128. מצבר ומטען מצברים (א) בחדר גנרטור יוכן מקום עבור מצבר או מצברים. (ב) בחדר גנרטור יוכן מקום להתקנת מטען אוטומטי למצברים. (ג) במקלט שאין בו חדר גנרטור תיעשה הכנה להתקנת מטען מצברים בעיקר המקלט ובסמוך ללוח החשמל; בית התקע למטען ומהדקי החיבור למצברים יותקנו בצד או בתחתית לוח חשמל; הוראה זו אינה חלה על מקלט מסוג א1-. (ד) בין חדר הגנרטור לבין לוח המקלט יותקן קו חשמל המאפשר את חיבור המצברים ללוח אשר יסתיים בקופסה מתאימה עם ברגים ואומי פרפר. 129. הכנת המקלט לקשר, טלפון, אנטנה ופעמון (א) באחד מקירות המקלט או בתקרתו, למעט מקלט סוג א1-, המיועד לבנין חד או דו-משפחתי, יותקן מוביל לצורך הכנת כבל טלפון; תיבת הסתעפות לטלפון ונקודת טלפון יותקנו בקרבת לוח החשמל ובהתאם לדרישות חברת בזק. (ב) במקלט שיש בו יותר מכניסה מוגנת אחת יותקן מוביל לצורך התקנת קו טלפון פנימי בין הכניסות המוגנות. (ג) ליד לוח החשמל יותקנו שני בתי-תקע, אחד לאנטנה לטלויזיה ואחד לאנטנה לרדיו; מבית-התקע יותקן צינור שקוטרו לא יפחת מ-16 מ"מ, אשר יוביל אל מחוץ למקלט לחיבור לאנטנה חיצונית (לרדיו ולטלויזיה); במקלט של בית שבו מותקנת אנטנה מרכזית לטלויזיה ולרדיו יחובר בית-התקע לאנטנה מרכזית. (ד) לפני כל כניסה למקלט, למעט מקלט מסוג א1- המשמש לבנין חד או דו-משפחתי, יותקן לחצן שיפעיל פעמון חשמלי; הפעמון יוזן מרשת תאורת החירום. 130. התקנות לפי חוק החשמל כל מיתקני החשמל שהתקנתם נדרשת בתקנות אלה יעמדו בדרישות לפי חוק החשמל. פרק ו' - איטום המקלט בפני מים ורטיבות (תיקון: תשנ"ב) סימן א' - איטום נגד מים ורטיבות 131. צפיפות הבטון והחלקתו (א) צפיפות הבטון ורציפות היציקה ייעשו באופן שימנע חדירת מים ורטיבות למקלט; ניתן להשתמש בתוספת ערב (סופר פלסטיסייזר) לבטון ובלבד שאושר בידי הרשות המוסמכת. (ב) (1) קירות החוץ של מקלט הבאים במגע עם הקרקע חייבים להיות חלקים כבסיס לישום שיטת האיטום הנבחרת; (2) לא התקבל משטח בטון חלק, יש ללטשו או להחליקו באמצעות תערובת עשויה חול ומלט בטרם תבוצע עבודת האיטום. 132. חמרי איטום (תיקון: תשנ"ב)6 בכל מעטפת המקלט, למעט מקלט על-קרקעי, הבא במגע עם קרקע או שכב"ל או שכפ"ץ, יעשה שימוש בחמרי איטום; חמרי האיטום יכולים להיות ביטומניים, חמרים סינתטיים, יריעות או טיח אוטם, הכל כמפורט במפרט, או חמרים אחרים שאישר מי ששר הבטחון הסמיכו לכך. 133. איטום הרצפה והקירות (א) ליציקת רצפת המקלט ולעבודות האיטום יוכן מצע בטון מסוג ב-15 בעובי שלא יפחת מ-5 ס"מ והוא יבלוט לא פחות מ- 25 ס"מ מעבר לדופן החיצוני של קירות המקלט; מצע הבטון ישמש לעבודות האיטום. (ב) (1) לשם חיבור חמרי איטום בפינת הרצפה והקירות מבחוץ תיעשה העגלה (רולקה) מחמרי איטום, כמפורט בחלק ג' לתוספת הראשונה. (2) רצפת המקלט וקירותיו יאטמו בחמרי איטום. (3) אין צורך בשימוש בחמרי איטום במקלט על-קרקעי בו פני רצפת עיקר המקלט בגובה 20 ס"מ לפחות מעל פני הקרקע הסמוכים לו ובכל היקפו. 134. בדיקת איטום המקלט6 (א) לאחר שתקרת עיקר המקלט יצוקה ולפני איטום הקירות הבא