המבקש, הואשם כי נהג ברכב שחלונותיו הצידיים האחוריים ברכב מצופים בציפוי כהה. אשר על כן לטענת השוטר, נהג ברכב לא תקין וזאת בניגוד לתקנה 306 לתקנות התעבורה תשכ"א 1961 (להלן "התקנות") האוסרת נהיגה ברכב לא תקין. לטענת המבקש עוד במועד רישום הודעת הקנס טען כי הציפוי הכהה מותקן רק על החלונות הצידיים האחוריים ועל כן לא עבר עבירה. על אף ניסיונות המבקש להסביר את הדבר לשוטר, לא נאות השוטר לקבל את טענותיו ורשם את הדו"ח. להלן החלטה בסוגיית חלונות כהים לרכב חוקי: החלטה השאלה והתשובה בקליפת אגוז 1. אחת מתקנות התעבורה השתנתה לאחר שנים רבות והתירה לנהג מה שהיה אסור בעבר. חודשיים לאחר התיקון, שוטר שעדיין לא היה מודע לכך, רשם לנהג הודעת תשלום קנס (דו"ח( על סמך התקנה הישנה. הנהג זוכה לאחר שהדבר התברר במהלך משפטו וביקש הוצאות. האם מגיעות לו הוצאות? 2. ההחלטה היא שמגיעות לו הוצאות משום שחובתו של שוטר היא להתעדכן בתיקוני התקנות וחובתם של מפקדיו במשטרה היא לעדכנו מיידית. גובה ההוצאות תלוי אבל בנסיבות האירוע. במקרה שלפנינו, לאור הזמן הקצר (כחודשיים) בין התיקון לרישום, והיות ואין חולק שהדו"ח נרשם בתום לב, המשטרה תשלם לנהג פיצוי של שש מאות (600) ₪ על ההטרחה המיותרת לבית המשפט. ומכאן לפרטים. העובדות ומהלך הדיון 3. המבקש, הואשם כי נהג ברכב שחלונותיו הצידיים האחוריים ברכב מצופים בציפוי כהה. אשר על כן לטענת השוטר, נהג ברכב לא תקין וזאת בניגוד לתקנה 306 לתקנות התעבורה תשכ"א 1961 (להלן "התקנות") האוסרת נהיגה ברכב לא תקין. 4. לטענת המבקש עוד במועד רישום הודעת הקנס טען כי הציפוי הכהה מותקן רק על החלונות הצידיים האחוריים ועל כן לא עבר עבירה. על אף ניסיונות המבקש להסביר את הדבר לשוטר, לא נאות השוטר לקבל את טענותיו ורשם את הדו"ח. 5. ביום 4/6/07 התקיימה ישיבת הקראה. במהלכה כפר המבקש בעבירה וציין כי התקנה שונתה ולכן הוא לא עבר עבירה. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 28/6/07 התברר כי טענותיו נכונות, ולכן החליטה המאשימה לחזור בה מכתב האישום. המבקש זוכה מיידית ולכן נותרה שאלת ההוצאות. התקנה ששונתה - הותר ציפוי כהה בחלונות צידיים אחוריים 6. תקנה 356(ד) לתקנות התעבורה בנוסחה המקורי הייתה: "לא יירשם רכב או יחודש רישיונו של רכב שהשמשות בו צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה ובין בכל דרך אחרת" אלא שבתאריך 27.10.2005 שונתה התקנה ונוסחה כיום הוא בהאי לישנא: "לא יירשם רכב או יחודש רישיונו של רכב שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצתן, בו צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה ובין בכל דרך אחרת" 7. הסיבה העקרונית לתקנה זו ברורה. ציפוי שכזה יכול לגרום לפגיעה בשדה הראייה של הנהג. נכון הוא שיש לו גם יתרונות כגון חיסכון בהפעלת מיזוג האוויר ומניעת ראייה מבחוץ של חפצים ברכב, אולם האפקט הבטיחותי קובע. 8. אך לאור העובדה שחלונות כהים ליד מושבים אחוריים אינם מפריעים לשדה הראייה של הנהג, שונתה התקנה. על פי התיקון החדש ובניגוד לעבר, מותר כיום לצפות חלונות ליד מושבים אחוריים (או אמצעיים בכלי רכב ארוכים). 9. השוטר לא היה מודע לתיקון זה וכפי שאמר בבית המשפט "אני משרת במשטרה משנת 85, ועם שיחה עם בוחנים, חלונות צדדיים בציפוי אסור, וחלונות קדמיים אסורים בתכלית האיסור" (פר' עמ' 1 ש' 11-15). 10. ואכן, צודק השוטר שבעשרים שנות שירותו במשטרה היה אסור כל ציפוי חלונות. אך זה הותר ביום 27.10.2005. השוטר שרשם את הדו"ח ביום 2.1.2007 לא היה מעודכן עדיין בשינוי התקנות. וכעת נשאר לנו לדון בשיקולים העקרוניים להטלת הוצאות ואם התקיימו אלו במקרה שלפנינו. השיקולים שיש לשקול לצורך קביעת הוצאות לפי סעיף 80 לחוק 11. סעיף 80 לחוק קובע את הדרך בה זכאי הנאשם להוצאות אם זוכה במשפט. הסעיף מקים את הזכות לפיצויים וקובע מהן העילות הקמות לנאשם. " (א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1982 בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור." 12. הסעיף בא לאזן בין אינטרס הנאשם שהעמדתו לדין נמצאה בלתי צודקת, לבין האינטרס הציבורי בשמירת תקציב המדינה ובמניעת הרתעת יתר מפני הגשת כתבי אישום. 13. נקבע בחוק עצמו כי זיכוי לכשעצמו אינו מספיק בכדי שנאשם יזכה בהוצאות או פיצויים, מעבר לזיכוי נדרש שתתקיים לפחות אחת משתי עילות - העדר יסוד לאשמה מלכתחילה - או נסיבות אחרות המצדיקות את התשלום. 14. כדברי הפסיקה ברע"פ 960/99 - (דני מקמילן נ' מדינת ישראל . פ"ד נג(4), 294). "העילה האחת היא העדר יסוד להאשמה מלכתחילה. העילה השנייה, שהוספה לסעיף 80(א) בחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) (תיקון מס' 3), תשל"ה-1974, היא קיומן של נסיבות אחרות המצדיקות את התשלום, וזאת גם אם נסיבות אחרות אלה נוצרו לאחר הגשת כתב-האישום. יודגש, כי גם כאשר מתקיימת אחת משתי העילות אין בית-המשפט מחויב לפסוק הוצאות או פיצויים, אלא סמכותו היא סמכות - רשות. גם הסכום שייפסק הוא ככל "שייראה לבית המשפט", בכפיפות לסכומים המירביים הנקובים בתקנות הנ"ל." (שם, עמ' 303-304). 15. הפסיקה לא נקטה לשון אחידה לעניין ההוצאות אך העלתה את השיקולים השונים בהם יש להתחשב בחיוב המדינה בהוצאות (לעניין זה ראו את רשימת השיקולים בע"פ 1767/94 - יוסף ואח' נ' מדינת ישראל . פ"ד נג(1), 505 ,עמ' 525-526. בסעיף 27). 16. השופט אור בע"פ רייש קבע כי על בית המשפט "ללכת... ממקרה למקרה, ולפסוק בכל מקרה על יסוד כלל נסיבותיו ובהתאם לחוש הצדק" (ע"פ 7826/96 - רייש נ' מדינת ישראל . פ"ד נא(1), 481 ,עמ' 502-503). השופט טירקל, בע"פ יוסף הנ"ל אף הוסיף כי יש לשקול גם קריטריונים ושיקולים שיסודם במידת החסד והרחמים. ומכאן לנסיבות נשוא ההחלטה. מן הכלל אל הפרט 17. במקרה שלפנינו טען המבקש כבר במעמד רישום הדו"ח כי התקנת ציפוי כהה על החלונות האחוריים אינה מהווה עבירה. לאחר שהתברר כי טענותיו צודקות, חזרה בה התביעה מהאישום והמבקש זוכה מיידית. 18. בית המשפט העליון כבר קבע בפסיקותיו כי חזרה מאישום, הינה זיכוי מוחלט של הנאשם, גם אם הייתה תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב האישום. לפנינו לא הייתה כלל תשתית ראייתית וברור שלא היה יסוד לאשמה. 19. כולם מסכימים כי שוטר הרושם דוחות חייב להיות מעודכן לגבי כל שינוי בתקנות. יש טעם לפגם בכך שהמבקש ידע על השינוי בתקנה ואילו השוטר שזהו תפקידו לא היה מודע לה. אשר לכן, ברור כי מגיעות למבקש הוצאות. 20. לגבי גובה ההוצאות צריכים אנו לזכור כי שינויים בתקנות התעבורה הן תכופים ולא תמיד קל לעקוב אחריהן. עד היום תוקנו תקנות התעבורה כשלוש מאות פעם ועוד היד נטויה. מדובר בתחום דינמי המשתנה רבות לבקרים ומדי שנה ישנם כמה וכמה תיקונים. 21. כל זה איננו מצדיק כמובן את העובדה שהשוטר לא התעדכן בתקנות. אולם נחה דעתי שמדובר בטעות בתום לב שאירעה היות ותקנה שהייתה בתוקף עשרות שנים שונתה חודשיים לפני שרשם השוטר את הודעת תשלום הקנס לנהג. מובן מאליו שהאזרח איננו צריך לשאת בהוצאות שנגרמו לו עקב הטרחתו המיותרת לבית המשפט. אך אין זה המקום להטיל פיצויים "עונשיים" על המשטרה. אשר על כן, בשיקלול כל הגורמים, מן הראוי שהמשטרה תישא בהוצאות המבקש בסך 600 ₪. סוף דבר 22. לסיכומו של דבר, לאור כל האמור למעלה, ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות, כולל חובת שוטר להתעדכן בשינויי החוק, החלטתי כי בהתאם לסעיף 80 לחוק העונשין, המאשימה תשלם למבקש סך של 600 ₪ כהוצאות משפטו. הסכום ישולם תוך 45 יום מהיום. לא ישולם, ישא ריבית והצמדה כחוק. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום. רכבמשפט תעבורהתקנות התעבורהחלוןשאלות משפטיות