תקנות משטרת ישראל

תקנות המשטרה (גיוס), תשי"ח-1957 (להלן:"תקנות משטרת ישראל") בתוקף סמכותי לפי סעיף 50 לפקודת המשטרה (להלן - הפקודה), והסעיפים 14(א) ו-2 (ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, אני מתקין תקנות משטרת ישראל אלה: 1. תנאי הגיוס (א) לא יגוייס אדם לחיל המשטרה, אלא אם נתמלאו בו כל התנאים האלה: (1) הוא אזרח ישראלי; (2) גילו לא למטה מ-18 ולא למעלה מ-35 שנה; (3) נבדק על ידי רופא או ועדה רפואית שייקבעו מדי פעם בפעם על ידי המפקח הכללי, ונמצא מוכשר מבחינה רפואית לשמש כשוטר; (4) הוכיח ידיעת השפה העברית וידיעת-יסוד כלליות ברמה שתיקבע על ידי המפקח הכללי, וכן עבר כל מבחן שייקבע על ידי המפקח הכללי; (5) הוכיח גמר שירות סדיר בצבא הגנה לישראל לפי חוק שירות בטחון, תש"ט 1949, או דחייה או פטור משירות כזה. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יכול שבנסיבות מיוחדות שיקבע המפקח הכללי, הבדיקה והמבחן האמורים בפסקאות (3) ו-(4) בה, ייערכו לאחר גיוסו של אדם אך לפני תום תקופת הנסיון האמורה בסעיף 12 לפקודה. 2. פטור המפקח הכללי רשאי, במקרים הנראים לו, לפטור מועמדים מאחת או מכמה מהדרישות האמורות בתקנה 1. 3. חובת המתגייס המועמד לגיוס חייב - (1) להשיב תשובות נכונות לכל השאלות שיועמדו לו; (2) לחתום על הצהרת-מתגייס לפי טופס מס' 1 שנקבע בתוספת; (3) לחתום על הצהרת אמונים בפני קצין משטרה בכיר לפי הנוסח שבטופס 2 בתוספת; מועמד לגיוס בדרגת מפקח משנה ומעלה, יחתום על הצהרת אמונים בפני המפקח הכללי לפי הנוסח שבטופס 3 בתוספת. 4. חובת שוטר המתמנה לקצין שוטר המתמנה לקצין בדרגת מפקח משנה ומעלה יחתום על הצהרת אמונים בפני המפקח הכללי לפי הנוסח שבטופס 3 בתוספת. 5. שוטרים שלא מן המנין תקנות אלה יחולו גם על מתגייס במעמד של שוטר שלא מן המנין (שוטר מוסף זמני ושוטר לתפקידים מיוחדים), ואולם שוטר שלא מן המנין יחתום על הצהרת מתגייס לפי הנוסח שבטופס 4 בתוספת. 6. שוטרים מיוחדים תקנות אלה אינן חלות על מינוי שוטר מיוחד בהתאם לסעיף 31 לפקודה, ובלבד שאדם המתמנה כאמור יחתום על הצהרה לפי הנוסח שבטופס מס' 5 שנקבע בתוספת. 7. ביטול תקנות המשטרה (גיוס) ותקנות המשטרה (טפסי-הצהרה) - בטלות. תקנות המשטרה (מקומות המגורים), 1936 1. השם תקנות אלה תיקראנה תקנות המשטרה (מקומות המגורים), 1936. 2. המפקח הכללי רשאי לדרוש משוטרים לגור במקומות קבועים המפקח הכללי רשאי: (א) לדרוש מכל חבר לחיל לגור בכל חלק של ישראל ובכל שכונה או אזור של עיר או כפר; (ב) לדרוש מכל חבר לחיל לגור באותו מרחק מתחנתו הראשית, מפלוגתו, מתחנתו, ממשמרו או ממשרדו, ככל אשר ימצא לנכון לקבוע; (ג) לדרוש מכל חבר לחיל נשוי לגור בכל בית ממשלה מסויים המשמש מעון לשוטרים נשואים או בכל בנין שכור, ולשלם בעדו אותו שכר דירה ככל אשר תקבע הממשלה. תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ"ז-1996 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 49ב(ג), 49ד ו-94 (א) לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן - הפקודה), ולענין תקנה 2 באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ואני מתקין ומצווה לאמור: 1. הגדרות בתקנות משטרת ישראל אלה - "המשמר" - המשמר האזרחי המוקם לפי סעיף 49ב לפקודה; "מפקד המשמר" - לרבות מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה, למעט לענין תקנה 11. 2. תפקידים נוספים למשמר בנוסף לפעולות המנויות בסעיף 49ב(ב) לפקודה, רשאית המשטרה להסתייע במשמר בפעולות נוספות לשם שמירת הבטחון, הנפש והרכוש כמפורט בטור א' בתוספת הראשונה (להלן - הפעולות הנוספות). 3. קבלה למשמר מפקד המשמר רשאי לקבל כחבר המשמר את מי שנמצא כי הוא כשיר לכך בהתחשב בגילו, בריאותו, כישוריו, עברו, מהימנותו ואופיו ובלבד שאין בעיסוקו או בתפקידו ניגוד ענינים עם חברות במשמר או שאין מניעה אחרת לקבלו. 4. הצבה לתפקיד והכשרה מפקד המשמר יקבע את התפקיד שבו יוצב חבר המשמר בתחום שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה או בתחום הפעולות הנוספות או בשניהם, ובלבד שלא יוצב חבר המשמר בתפקיד בתחום הפעולות הנוספות אלא אם כן קיבל הכשרה כמפורט לצדן בטור ב' בתוספת הראשונה. 5. הצהרת אמונים מתנדב שהתקבל למשמר יחתום בפני קצין משטרה על הצהרת אמונים בנוסף הקבוע בתוספת השניה. 6. סמכויות חברי המשמר (א) לחבר המשמר, במילוי תפקידו, יהיו סמכויות כמפורט להלן: (1) כשהוא פועל למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פעולות איבה - סמכויות של שוטר; (2) כשהוא פועל בנוכחות שוטר ולשם סיוע לו בתחום הפעולות הנוספות - סמכויות של שוטר; (3) כשהוא פועל בתחום הפעולות הנוספות שלא בנסיבות האמורות בפסקה (2) - סמכויות של שוטר בסייגים אלה: (א) לענין מעצר - לא יעצור אדם אלא אם כן עבר לפניו, או זה מקרוב עבירה הכרוכה באלימות, גניבה, התפרצות, או עבירה שתוצאתה נזק של ממש לגוף או לרכוש, או עבירת תעבורה, אם נתקיים האמור בסעיף 28 לפקודת התעבורה; לא יעצור חבר המשמר אדם לפי הוראות פסקת משנה זו אלא אם כן דרש ממנו להמתין לבואו של שוטר, ואם נבצר משוטר להגיע תוך זמן סביר - דרש ממנו להילוות אליו לתחנת המשטרה והאדם שנדרש כך סירב. (ב) לענין שימוש בכוח - לא ישתמש חבר המשמר בכוח אלא לביצוע מעצר שהוא מוסמך לבצעו. (ג) לענין כניסה וחיפוש - לא ייכנס חבר המשמר לבית או למקום ולא יחפש בו, אלא אם כן הכניסה או החיפוש נחוצים לצורך ביצוע המעצר ואין אפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת. (ב) לחבר המשמר המועסק בפעולות הנוספות המפורטות בפרטים 10, 11 ו-12 בתוספת הראשונה לא יהיו סמכויות של שוטר. 7. תעודת מינוי (א) לחבר המשמר תימסר תעודת מינוי לצורך זיהויו כחבר המשמר. (ב) לא יעשה חבר המשמר כל שימוש בתעודת המינוי אלא בשעת מילוי תפקידו. (ג) חבר המשמר יחזיר את תעודת המינוי למפקדו עם הפסקת חברותו במשמר. 8. תגים סמלים ומדים (א) חבר המשמר יענוד, בעת מילוי תפקידו, את התגים והסמלים שנקבעו למשמר או ילבש מדי משטרת ישראל בתוספת תג מתנדב המשמר האזרחי, הכל כפי שייקבע בפקודות המטה הארצי (להלן - פקודות המטה). (ב) סמכויות המוענקות על פי דין לשוטר בשל דרגה מסוימת במשטרה, לא תהיינה מסורות לחבר המשמר גם אם הוא זכאי לענוד סימני דרגה כאמור, לפי פקודות המטה. (ג) מתנדב הממלא תפקידו ללא מדים וללא התגים והסמלים של המשמר, לא יעשה שימוש בסמכויותיו כלפי אדם אחר אלא לאחר שהזדהה לפניו באמצעות תעודת מינוי. (ד) הפסיק אדם להיות חבר המשמר, יחזיר את כל התגים, הסמלים והמדים שקיבל לצורך מילוי תפקידו. 9. בירור תלונות תלונות נגד חבר המשמר בקשר למעשים שביצע בשעת מילוי תפקידו, יבוררו באותה דרך שבה מבוררות תלונות נגד שוטרים. 10. בירור משמעתי (א) חבר המשמר החשוד בביצוע מעשה שהוא עבירת משמעת לפי סעיף 50 לפקודה, יובא לבירור משמעתי בפני קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה, שיקבע מפקד המשמר (להלן - הקצין המברר). (ב) קצין מברר שמצא כי חבר המשמר ביצע עבירת משמעת, יהיה רשאי להטיל עליו אחד או יותר מהאמצעים המשמעתיים שלהלן: (1) אזהרה; (2) נזיפה; (3) הפסקת חברות במשמר לצמיתות או לתקופה שיקבע. (ג) הליך הבירור והחלטת הקצין המברר יתועדו בכתב. (ד) חבר המשמר רשאי להשיג בכתב על החלטת הקצין המברר, בפני מפקד המשמר, שיהיה מוסמך, משיקולים שיירשמו, לאשר את החלטת הקצין המברר, לשנותה או לבטלה. (ה) לא התייצב חבר המשמר לבירור משמעתי שזומן אליו בכתב ובדואר רשום, רשאי מפקד המשמר להפסיק חברותו במשמר והודעה על כך תימסר לו בכתב. 11. הפסקת חברות (א) ראה קצין משטרה בכיר שהסמיכו לכך מפקד המשמר, כי חבר המשמר חדל להיות מתאים לשמש במשמר משום שחדלו להתקיים בו התנאים כמפורט בתקנה 3, כולם או מקצתם, או מטעם אחר שיירשם, רשאי הוא להודיע לחבר המשמר על הפסקת חברותו במשמר לצמיתות או לתקופה שיקבע. (ב) מתנדב שקיבל הודעה כאמור בתקנת משנה (א) יהיה רשאי לערער עליה לפני מפקד המשמר והחלטתו של המפקד תהיה סופית. 12. משלוח הודעות והזמנות הזמנה להתייצב לבירור משמעתי כאמור בתקנה 10 והודעות כאמור בתקנות משטרת ישראל 10(ה) ו-11 (א) יימסרו, ככל האפשר, לידי חבר המשמר או יישלחו למען שלו בדואר רשום. 13. זכות לכסף או לשווה כסף (א) לא יהיו לחבר המשמר זכויות לכסף או לשווה כסף או להטבות אחרות הניתנות לשוטר, אלא אם כן הוענקו לו מכוח היותו מתנדב או מכוח היותו חבר המשמר. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אין מניעה כי חבר המשמר, המשמש בעת מילוי תפקידו כממונה על השמירה ברשות מקומית לפי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961, יקבל שכר מאת הרשות המקומית בעבור ביצוע תפקידו האמור; אין בקבלת שכר מהרשות המקומית כדי לגרוע ממעמדו של חבר המשמר כאמור בסעיף 49ד לפקודה. 14. שכר עדות לחבר המשמר (א) התייצבות של חבר המשמר בבית המשפט, לפי הזמנה לשם מתן עדות בקשר עם אירוע הקשור למילוי תפקידו, יראו כמילוי תפקידו אותה שעה, וחבר המשמר יהיה זכאי לשכר בעד אותו יום בשיעור של 106 שקלים חדשים. (ב) הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (להלן - יום השינוי) על פי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; לענין זה - "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם בחודש ספטמבר 1995. (ג) הסכום כאמור בתקנות משטרת ישראל משנה (א) ו-(ב) בא להוסיף על זכותו של חבר המשמר להחזר הוצאות, בשיעורים ובאופן שקבע המפקח הכללי של המשטרה, שנגרמו לו עקב מילוי תפקידו. 15. ביטול תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשל"ה-1975 - בטלות. 16. תחילה תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן. 17. הוראות מעבר מי שערב תחילתן של תקנות אלה היה חבר המשמר ועבר הכשרה כמפורט בתוספת, יחולו עליו הוראות תקנות אלה, ויראו אותו כמי שנתקבל למשמר כמתנדב על פי סעיף 49ג(1) לפקודה. תקנות המשטרה (חופשה), תשל"א-1971 בתוקף סמכותי לפי סעיף 50 לפקודת המשטרה, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות משטרת ישראל אלה - "שוטר" - כמשמעותו בפקודה, לרבות שוטר-מוסף זמני, שוטר שלא מן המנין ושוטר - חובה; "שוטר-חובה" - שוטר המשרת במשמר הגבול של חיל המשטרה לפי צו לפי סעיף 18א לחוק שירות-בטחון, תשי"ט-1959 (נוסח משולב). 2. חופשה שנתית ימי החופשה השנתית במשכורת מלאה שזכאי לה שוטר, אופן חישובה והתנאים לצבירתה, יהיו כמפורט בפקודות המטה הארצי כמשמעותן בסעיף 9א(ב) לפקודה. 3. היתר עבודה בימי החופשה לא יעבוד שוטר בשכר בימי החופשה בכל עבודה שאינה משטרתית, אלא לפי היתר מיוחד מאת המפקח הכללי. 4. מדים בימי החופשה לא ילבש שוטר מדים בתקופת-חופשתו, אלא בהסכמתו של המפקח הכללי. 5. חופשה ללא תשלום המפקח הכללי רשאי, במקרים הנראים לו, להעניק לשוטר לפי בקשתו, חופשה ללא - תשלום. 6. חופשת מחלה שוטר שחלה ושמחלתו הוכחה בדרך שהורה המפקח הכללי, זכאי לחופשת-מחלה בתשלום. 6א. יציאה מישראל בימי חופשה לא יצא שוטר מישראל בחופשה שנתית, בחופשה ללא תשלום ובחופשת מחלה, אלא אם כן קיבל לכך היתר מאת המפקח הכללי ובהתאם לתנאי ההיתר. 7. מחלה באשמת החולה נגרמה מחלתו של שוטר על ידי התנהגות שלא כשורה או רשלנות של החולה, יורה המפקח הכללי בכל מקרה על אופן חישוב החופשה ועל המשכורת שתשולם לשוטר בתקופת-מחלתו. 8. תחולה הוראות תקנות 2 עד 5 לא יחולו על שוטר-חובה. 9. ביטול תקנות המשטרה (חופשה), תשי"ח-1957 - בטלות. תקנות המשטרה (הענקת שפות), תשי"ח-1957 בתוקף סמכותי לפי סעיף 50 לפקודת המשטרה והסעיפים 14(א) ו-2 (ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, אני מתקין תקנות אלה: 1. הענקת שפות הענקת שפות תשולם באישורו של המפקח הכללי לסמל ושוטר שיימצא ראוי לכך בהתאם לתקנות אלה. 2. מבחנים שוטר וסמל יהיה ראוי להענקת שפות לאחר שיעמוד בהצלחה במבחנים שייקבעו על ידי המפקח הכללי. 3. סמכות המפקח הכללי המפקח הכללי יקבע את - (1) השפות עבורן תשולם הענקה; (2) סדרי הבחינות בשפות ופרטיהן: (3) התנאים המוקדמים לקבלת ההענקה; (4) שיעור דמי ההענקה. 4. הפסקת תשלום הענקת שפות המשתלמת לשוטר או לסמל תופסק עם העלאתו לדרגת מפקח. 5. ביטול תקנות המשטרה (תוספת שכר ושכר התמחות), 1946 - בטלות. תקנות המשטרה (שכר הצטיינות), תשי"ח-1957 בתוקף סמכותי לפי סעיף 50 לפקודת המשטרה והסעיפים 14(א) ו-2 (ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט תש"ח-1948, אני מתקין תקנות אלה: 1. שכר הצטיינות שכר הצטיינות ישולם לשוטר ולסמל שיימצאו ראויים לכך בהתאם לתקנות אלה. 2. מבחנים שוטר וסמל יהיו ראויים לשכר הצטיינות כתום שנת-שירות אחת לפחות, לאחר שעמדו בהצלחה במבחנים שייקבעו על ידי המפקח הכללי. 3. סמכות המפקח הכללי המפקח הכללי יקבע את - (1) סדרי המבחנים ופרטיהם; (2) התנאים המוקדמים לקבלת שכר-הצטיינות; (3) שיעור דמי שכר ההצטיינות; תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), התשמ"ט-1989 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 64ב(א) ו-94 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: פרק א' - דן יחיד 1. עריכת כתב תלונה כתב תלונה ייערך בידי ראש אגף כח אדם במטה הארצי, מפקד מחוז במחוזו, מפקד משמר הגבול במשמר הגבול או מי שהוסמך על ידם לשם כך; כתב התלונה יוגש לדן יחיד והעתק ממנו יימסר לנאשם ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני תחילת הדיון. 2. תוכן כתב תלונה כתב תלונה יכיל פרטים אלה: (1) הדן היחיד שידון בתלונה; (2) מספר כתב התלונה; (3) שם הנאשם ושם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו; (4) ציון עבירת המשמעת והסעיף לפיה מואשם הנאשם; (5) תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת בציון המקום וזמן ביצועה במידה שאפשר לבררם; (6) ציון שמות העדים לעובדות וראיות אחרות - אם ישנן. 3. קריאת כתב תלונה (א) בתחילת הדיון יזהה הדן היחיד את הנאשם, יקרא לפניו את כתב התלונה ויביא לידיעתו כי הוא רשאי לבקש, מטעמים שיפרט, את העברת הדיון לדן יחיד אחר; ביקש הנאשם כן, רשאי הדן היחיד להעביר את הדיון כמבוקש; החליט שלא להעביר את הדיון כאמור, יציין בהחלטתו את הנימוקים. (ב) היה הנאשם בדרגת תת-ניצב ומעלה שהועמד לדין לפני המפקח הכללי וביקש העברת הדיון כאמור בתקנת משנה (א), יועבר הדיון, אם החליט המפקח הכללי להיענות לבקשה, לרב-ניצב או לשופט שיצאו לקצבה ושמינה השר לעניין זה. (ג) לא הועבר הדיון לדן יחיד אחר, יבקש הדן היחיד את תגובתו של הנאשם לכתב התלונה. 4. ביטול כתב תלונה דן יחיד יבטל כתב התלונה אם נתקיים אחד מאלה: (1) העובדות המפורטות בכתב התלונה אינן מהוות עבירה; (2) הנאשם כבר זוכה או הורשע בשל המעשה נושא כתב התלונה; (3) חלפה תקופת ההתיישנות כאמור בסעיף 53 לפקודה. 5. נוכחות נאשם דן יחיד רשאי לשמוע כל אדם שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש לבירור העובדות ובלבד שלא יעשה כן שלא לפני הנאשם ומבלי שנתן לנאשם הזדמנות לעיין במסמכים. 6. הבאת ראיות דן יחיד יתיר לנאשם להשמיע טענותיו, להביא עדים מטעמו, לחקור עדים אחרים ולהביא ראיות אחרות. 7. רישום פרוטוקול דן יחיד ירשום פרוטוקול של הדיון; עם סיום הדיון יחתמו הדן היחיד והנאשם על הפרוטוקול; הנאשם רשאי להוסיף לפרוטוקול את הערותיו. 8. דרך בירור תלונה דן יחיד יפעל בדרך הנראית לו מועילה וצודקת ביותר לבירור התלונה. 9. דחיית דיון דן יחיד ידחה, לבקשת נאשם, את הדיון אם ראה כי הדבר דרוש כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו ולהביא ראיותיו. 10. פסק (א) בתום הדיון רשאי דן יחיד לזכות את הנאשם, להרשיעו ולגזור את דינו (בפרק זה - הפסק), וכן רשאי הדן היחיד להרשיעו בעבירת משמעת אחרת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. (ב) לא יגזור דן יחיד דינו של נאשם מבלי שיאפשרו לו לטעון את טענותיו לעונש, לרבות הבאת עדים. (ג) כל פסק יובא לידיעת אגף כח אדם במטה הארצי, ויירשם בדרך שתיקבע בפקודות המשטרה. (ד) פסק יומצא למי שהגיש את התלונה על פי בקשתו. 11. הודעת ערר (א) שוטר שהרשיעו דן יחיד רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לו הפסק, להגיש עליו ערר. (ב) ערר יהיה בהגשת הודעת ערר לאגף כח אדם במטה הארצי בשלושה עותקים. (ג) אגף כח-אדם במטה הארצי יקבע קצין שיפוט כביר, שאינו נמוך בדרגה מהדן היחיד שדן את הנאשם, לדון בערר. 12. תוכן הודעת ערר הודעת ערר תפרט את נימוקי הערר, אולם אם לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי הדן היחיד הדן בערר להורות לעורר להגיש נימוקים מפורטים יותר במועד שיקבע; לא מילא העורר אחר הוראה זו, רשאי הדן יחיד בתחילת הדיון בערר לדחות את הערר מטעם זה בלבד. 13. דיון בערר (א) הדיון בערר יהיה בפני העורר, אולם אם הוזמן העורר ולא התייצב מטעמים שתלויים בו וללא הצדק סביר, רשאי הדן היחיד לדון בערר שלא בפניו. (ב) אגף כח אדם במטה הארצי יעביר לדן היחיד הדן בערר את פרוטוקול הדיון ואת הפסק עליו הוגש הערר. 14. חזרה מערר העורר רשאי לחזור בו מעררו כל עוד לא ניתנה ההחלטה בערר. 15. הבאת ראיות הדן היחיד הדן בערר רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, להתיר הבאת ראיות. 16. סמכויות הדן בערר (א) הדן היחיד הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה: (1) לקבל את הערר ולזכות את הנאשם; (2) להקל בעונש; (3) לדחות את הערר. (ב) היה הערר גם על חיוב בפיצויים, רשאי הדן היחיד הדן בערר לבטל או להקטין את שיעור הפיצויים. (ג) הדן היחיד הדן בערר רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה. פרק ב' - בית הדין למשמעת סימן א': האישום 17. תובע התביעה בבית דין למשמעת תנוהל על ידי תובע שהוא קצין משטרה, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, אשר נתמנה לכך על ידי המפקח הכללי (להלן - התובע). 18. עריכת כתב אישום ומסירתו כתב אישום ייערך בידי ראש אגף כח אדם במטה הארצי, או מי שהוא הסמיכו לכך, ויוגש לבית הדין למשמעת בחמישה עותקים, שאחד מהם יימסר לנאשם בהקדם האפשרי ולא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני תחילת הדיון. 19. תוכן כתב אישום כתב אישום יכיל פרטים אלה: (1) בית הדין למשמעת שאליו הוא מוגש ומקום מושבו; (2) מספר התיק; (3) שם הנאשם ושם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו; (4) ציון עבירת המשמעת והוראת הסעיף לפיה מואשם הנאשם; (5) תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת בציון המקום בו נעברה וזמן ביצועה, במידה שאפשר לבררם; (6) שמות עדי התביעה. 20. צירוף אישומים מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת. 21. צירוף נאשמים מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת, אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר. 22. הפרדת הדיון בית-דין למשמעת רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת דיון של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים. 23. כתב אישום חדש בהפרדת הדיון ניתן צו להפרדת הדיון, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהדיון עליו הופרד, או נגד הנאשם שהדיון בענינו הופרד, ורשאי בית הדין למשמעת אם הוא סבור שלא ייגרם על ידי כך עיוות דין, להמשיך בדיון שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה. 24. איחוד דיונים בית הדין למשמעת רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית דין למשמעת, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות תקנות 20 או 21 ובית הדין למשמעת סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין. 25. תיקון כתב אישום בידי התובע תובע רשאי בכל עת עד תחילת הדיון לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית הדין למשמעת המפרטת את השינוי; בית הדין למשמעת ימציא העתק מן ההודעה לנאשם. 26. תיקון כתב אישום בידי בית הדין בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת בעל דין, בכל עת שלאחר תחילת הדיון, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו, ובלבד שנתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול. 27. חזרה מאישום (א) תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת הדיון, לחזור בו מאישום שבכתב האישום נגד נאשם; אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום או באישום אחר; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית הדין למשמעת. (ב) היתה העמדה לדין באותו תיק על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה או מטעמו, לא יעשה התובע שימוש בסמכות כאמור בתקנת משנה (א) ללא קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו. 28. תוצאות חזרה מאישום חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית הדין למשמעת את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית הדין למשמעת את הנאשם מאותו אישום. סימן ב': זימון למשפט 29. הזמנה לדיון (א) כונן בית דין למשמעת והוגש לו כתב אישום, יזומן בית הדין בצו זימון החתום על ידי ראש אגף כח אדם במטה הארצי, או מי שהוסמך על ידו. צו הזימון יקבע את מקום מושבו של בית הדין למשמעת, ותאריך תחילת הדיון, ויחייב את כל הצדדים לדיון שיפורטו בצו להתייצב במקום ובזמן הקבועים בו; כן יכול צו הזימון לכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן כדרושים לעניין. (ב) בכתב הזימון תובא לידיעת הנאשם זכותו לבחור לו סניגור או לבקש להעמיד לו סניגור, ולהזמין עדים להגנתו. סימן ג': עיון בראיות התביעה 30. עיון בחומר חקירה עם מסירת כתב האישום לנאשם יש להודיע לו בכתב כי הוא או סניגורו רשאים לעיין בחומר הראיות שבידי התביעה ולהעתיק פרטים ממנו. 31. דרכי עיון והעתקה עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו באגף כח אדם במטה הארצי או במקום אחר שהתובע הועיד לכך ובמעמד מי שהתובע מינה, דרך כלל או לעניין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה יעשו בהתאם להוראות תקנות אלה. 32. סייג להבאת ראיות (א) לא יגיש תובע לבית הדין למשמעת ראיה ולא ישמיע עד, אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד וכן להעתיקם, אלא אם כן ויתרו על כך. (ב) הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו זמן סביר מראש את שם העד ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך. 33. סייג לזכות העיון בחומר הראיות הוראות סימן זה אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש, ועל ראיות להסברת היעדרו של עד או לענינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה. סימן ד': עיון בעדויות מומחים של ההגנה 34. הגדרות בסימן זה - "חוות דעת" - חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית; "תעודת רופא" - תעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם. 35. עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה (א) בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת התובע, לצוות על הנאשם או על סניגורו: (1) לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא שהנאשם מתכוון להביאם לפני בית הדין למשמעת כראיה; (2) לערוך בכתב את עיקר תוכנה של עדות מומחה שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו; (3) לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור. (ב) העיון יהיה במקום ובמעמד אדם שהנאשם או סניגורו יקבע לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית הדין למשמעת. 36. סייג להבאת ראיות לא יגיש נאשם לבית הדין למשמעת חוות דעת או תעודת רופא ולא ישמיע מומחה שלא קויים לגביהן צו שניתן לפי תקנה 35, אלא בהסכמת התובע או ברשות בית הדין למשמעת. סימן ה': הזמנת עדים והמצאת מסמכים 37. הגדרה בפרק זה, "מסמכים" - לרבות מוצגים אחרים. 38. הזמנת עד (א) בית הדין למשמעת יזמין, לבקשת בעל דין, כל אדם להעיד בפניו, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת לדיון; כן רשאי בית הדין למשמעת להזמין עד מטעמו. (ב) הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל-פה לעד, על ידי בית הדין למשמעת בשעת הדיון. 39. צורת ההזמנה ותוכנה הזמנה בכתב לעד תיחתם בידי נשיא בית הדין למשמעת או מי שהסמיך לכך ובחותמת בית הדין למשמעת ותכיל: (1) מספר תיק בית הדין למשמעת; (2) ציון שם הנאשם; (3) שם המוזמן ומענו, ולגבי שוטר: מספרו האישי, דרגתו, מקום שירותו; (4) המקום והמועד שבהם עליו להתייצב; (5) ציון הוראת סעיף 51ו לפקודה. 40. צו להמצאת מסמכים ומוצגים בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמתו, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית הדין למשמעת, במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו. 41. הזמנת עד על אתר בית הדין למשמעת רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע, ודין אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים. 42. עד שנבצר ממנו לבוא לבית הדין למשמעת נוכח בית הדין למשמעת כי נבצר מעד לבוא לבית הדין למשמעת, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר. סימן ו': הליכי המשפט 43. נוכחות הנאשם באין הוראה אחרת בפקודה לא יידון נאשם אלא בפניו. 44. ניהול פרוטוקול ורישומו (א) בית הדין למשמעת ינהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע לדין. (ב) הפרוטוקול יירשם ביד שופט, ביד רושם שקבע בית הדין למשמעת, במכשיר הקלטה או באמצעי מכני אחר, הכל כפי שיקבע בית הדין למשמעת. (ג) כתב האישום, מסמכים שהוגשו והתקבלו על ידי בית הדין למשמעת וכל תעודה הנוגעת לדיון יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק ממנו. 45. תיקון פרוטוקול בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית הדין למשמעת ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו. 46. רישום תיקון בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית הדין למשמעת. 47. הפרוטוקול - ראיה לכאורה פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך הדיון, אולם בערעור באותו עניין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו אלא ברשות בית הדין לערעורים. 48. מתרגם לנאשם הוברר לבית הדין למשמעת שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו. 49. ראיה שלא בעברית ראיה הנמסרת ברשות בית הדין למשמעת לא בעברית, או לא בלשון אחרת השגורה בפי בית הדין למשמעת ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית הדין למשמעת הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו. 50. קריאת כתב ההרכב והתנגדות לשופט (א) נשיא בית הדין למשמעת יקרא את כתב ההרכב של בית הדין וישאל את הנאשם, או את סניגורו, אם יש בפיו התנגדות לפי סעיף 74 לפקודה. (ב) ביקש הנאשם לפסול שופט, כאמור, ובקשתו התקבלה על ידי בית הדין למשמעת, יושהה הדיון עד מינוי שופט אחר; נדחתה הבקשה - יודיע בית הדין למשמעת לנאשם את הטעמים לדחייה, וכן יודיע לו על זכותו לערור על הדחיה לפני המפקח הכללי. (ג) ביקש הנאשם לערור על הדחיה בפני המפקח הכללי כאמור לעיל - יושהה המשך הדיון עד להכרעת המפקח הכללי; הנאשם יגיש את הערר בהודעה מנומקת בכתב תוך 24 שעות. (ד) החליט המפקח הכללי לקבל את הערר, ימונה שופט אחר. (ה) נודעה לנאשם עילת הפסילה במהלך הדיון, רשאי הוא להעלותה מיד לאחר שנודע לו עליה. (ו) טענת פסלות לא תשמש נימוק לערעור אלא בהתאם להוראות סעיף זה. 51. קריאת כתב האישום משנסתיים הדיון בשאלת הרכב בית הדין למשמעת, יקרא נשיא בית הדין את כתב האישום באזני הנאשם ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תוכנו, אולם רשאי בית הדין למשמעת לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית הדין למשמעת כי קרא את כתב האישום באוזני הנאשם והסביר לו את תוכנו ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול. 52. הסכמה בדבר עובדות וראיות לאחר תחילת המשפט, ובכל שלב של הדיון, רשאי בית הדין למשמעת - אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור - לברר עם הנאשם וסניגורו ועם התובע את הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים. 53. טענות מקדמיות לאחר תחילת הדיון רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ובהן: (1) חוסר סמכות; (2) פגם או פסול בכתב האישום; (3) העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה; (4) זיכוי קודם או הרשעה קודמת בדין משמעתי בשל המעשה נושא כתב האישום; (5) דיון משמעתי אחר או הליך פלילי תלויים ועומדים נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום; (6) התיישנות. 54. דיון בטענה מקדמית נטענה טענה מקדמית, יתן בית הדין למשמעת לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית הדין למשמעת יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של הדיון; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית הדין למשמעת לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום. 55. טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין בכך כדי למנוע אותו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות בפסקה (2) לתקנה 53, אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית הדין למשמעת. 56. תשובת הנאשם לאישום (א) לא בוטל כתב האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית הדין למשמעת את הנאשם מה תשובתו לאישום; הנאשם רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית הדין למשמעת לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובתו; תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו. (ב) בית הדין למשמעת יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת "במקום אחר הייתי" - כטענה יחידה או בנוסף לאחרות - עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן כאמור בתקנת משנה (ג), הכל זולת אם ראה בית הדין למשמעת שאין מקום לטענה האמורה. (ג) משלא טען הנאשם מיד "במקום אחר הייתי", או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות - בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות - כדי להוכיח טענה כאמור, אלא ברשות בית הדין למשמעת. 57. דין עובדה שהודו בה עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו, זולת אם ראה בית הדין למשמעת שלא לקבל את ההודיה כראיה. 58. פסק דין של נאשם שהודה (א) נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, וחלקם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם וחלקם לא הודו, לא יגזור בית הדין למשמעת את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור הדין של הנאשמים שלא הודו; ואולם - (1) נאשם שהודה, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו; (2) בנסיבות מיוחדות שירשמו, רשאי בית הדין למשמעת לגזור את דינו של נאשם שהודה לפני סיום משפטם של האחרים. סימן ז': בירור האשמה 59. פרשת התביעה לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית הדין למשמעת לא קיבל את הודייתו, תביא התביעה לפני בית הדין למשמעת את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה. 60. סיום פרשת התביעה בגמר ראיותיו יודיע התובע שפרשת התביעה הסתיימה. 61. זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית הדין למשמעת את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין. 62. פרשת ההגנה לא זוכה הנאשם לפי תקנה 61, רשאי הוא להביא לפני בית הדין למשמעת את ראיות ההגנה. 63. סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, יביאו ראיותיהם לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, והכל אם לא הורה בית הדין למשמעת, לבקשת בעל דין, על סדר אחר. 64. נאשם כעד הגנה נאשם יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה, אולם רשאי בית הדין למשמעת, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה. 65. סייג לחקירת נאשם נאשם לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בעניין הנוגע להרשעותיו הקודמות, זולת אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה. 66. סיום פרשת ההגנה בגמר ראיותיו יודיע הנאשם שפרשת ההגנה נסתיימה. 67. ראיות נוספות מטעם התובע בית הדין למשמעת רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה. 68. סתירת ראיות נוספות הביא התובע ראיות נוספות, רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור אותן. 69. ראיות מטעם בית הדין למשמעת סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית הדין למשמעת, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד - אף אם כבר נשמעה עדותו בפני בית הדין - ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית הדין למשמעת. 70. סתירת ראיות מטעם בית הדין למשמעת הובאו ראיות לפי תקנה 69, רשאים בעלי הדין, ברשות בית הדין, להביא ראיות לסתור אותן. 71. סיכומים בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע סיכומיהם לעניין האשמה. 72. סדר חקירת עדים (א) עד שטרם העיד - פרט לנאשם - לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר, אולם עד ששמע עדותו של עד אחר אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד. (ב) בית הדין למשמעת יזהיר את העד לפני גביית עדותו, וסעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול השבועה), התש"ם-1980, יחולו. (ג) עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת. (ד) סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין למשמעת לחקור את העד; ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת עניין שנתעורר בה. (ה) חקר בית הדין למשמעת עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת עניין שנתעורר בחקירתו של בית הדין למשמעת. (ו) נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ולא הורה בית הדין למשמעת לבקשת בעל דין על סדר אחר, יהא סדר חקירת העדים כלהלן: (1) היה העד עד תביעה - יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום; (2) היה העד עד סנגוריה - יחקרוהו חקירה ראשית תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך יתר הנאשמים לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת - בהיפוך הסדר האמור. (ז) לא קרא התובע לעד שצויין כעד תביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית הדין למשמעת להרשות לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים. 73. חקירה הוגנת בחקירת עד בבית הדין למשמעת לא ירשה בית הדין למשמעת חקירה אשר לדעת בית הדין למשמעת אינה לעניין ואינה הוגנת; ובפרט לא ירשה בית הדין למשמעת חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, הטעיה או ביוש שאינם לענין ואינם הוגנים. 74. עד עויין קבע בית הדין למשמעת כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין - בין מפני שמסר בבית הדין למשמעת עדות הסותרת את עדותו בחקירה ובין מטעם אחר - רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים. 75. זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים היה לבית הדין למשמעת יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע. 76. עד מטעם בית הדין למשמעת נקרא עד להעיד מיזמת בית הדין למשמעת, יתן בית הדין למשמעת לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע. 77. סמכות לסרב להזמנת עד רשאי בית הדין למשמעת לסרב לבקשה להזמין עד אם הוא סבור שעדותו אינה שייכת לעניין הנדון, או שתוכן עדותו ניתן להוכחה בדרך אחרת, או אם ראה שאין בה צורך, או שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת. 78. הכרעת הדין (א) בתום בירור האשמה יחליט בית הדין למשמעת בהחלטה מנומקת בכתב (להלן - הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם, או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; בית הדין למשמעת יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתום עליה וירשום בה תאריך הקריאה; בית הדין למשמעת רשאי, במקום לקרוא את הכרעת הדין, למסור לנאשם העתק ממנה ולהסביר בפומבי את עיקרי תוכנה; זיכה בית הדין למשמעת את הנאשם, יודיע דבר הזיכוי בתחילה. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הודיע בית הדין למשמעת על זיכוי הנאשם רשאי הוא: (1) לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים יום מיום ההודעה; (2) לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין. 79. הרשעה בעבירה על-פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום בית הדין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. 80. הרשעה בעבירות אחדות בית הדין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו נתגלתה בהן מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה. 81. ראיות לקביעת העונש הרשיע בית הדין למשמעת את הנאשם, רשאי התובע להביא ראיות לעניין העונש ובכלל זה ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם, לרבות הרשעותיו המשמעתיות. 82. דברי הנאשם וראיותיו סיים התובע הבאת ראיותיו לעניין העונש, או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם להביא ראיות להקלת העונש. 83. סיכומים לענין העונש נסתיימו ההליכים האמורים בתקנות משטרת ישראל 81 ו-82, רשאים התובע, ואחריו הסניגור והנאשם, להשמיע סיכומיהם לעניין העונש. 84. גזר הדין בתום הטענות לעניין העונש יגזור בית הדין למשמעת את דינו של הנאשם; בית הדין למשמעת יקרא את גזר הדין בפומבי, יחתום עליו וירשום בו תאריך קריאתו. 85. פסק הדין הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין. 86. הסבר על זכות הערעור בתום קריאת גזר הדין יסביר בית הדין למשמעת לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור. 87. דחיית ביצוע העונש הטיל בית הדין למשמעת עונש על נאשם והודיע הנאשם, במעמד מתן גזר הדין, על רצונו לערער על פסק הדין, רשאי בית הדין לצוות על דחיית ביצוע העונש עד להחלטה בערעור. פרק ג' - ערעור סימן א': כתב ערעור 88. הגשת ערעור (א) ערעור, בין של הנאשם ובין של המפקח הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה בהגשת כתב ערעור מנומק חתום ביד המערער או בא כוחו. (ב) כתב הערעור יוגש בחמישה עותקים, לבית הדין לערעורים באמצעות אגף כח אדם במטה הארצי. (ג) הוגש כתב ערעור כאמור, יפנה ראש אגף כח אדם לשר לצורך כינון בית דין לערעורים, כאמור בסעיף 77ג לפקודה. (ד) התקופה להגשת הערעור תהיה כאמור בסעיפים 77א ו-77ב לפקודה. 89. נימוקי ערעור כתב ערעור יפרט את נימוקיו, ואולם אם לא ניתנו בכתב הערעור נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי בית הדין לערעורים להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראה זו, רשאי בית הדין לערעורים, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הדיון מטעם זה בלבד. 90. תיקון הודעת ערעור ונימוקיו המערער רשאי, בכל שלב של הערעור, ברשות בית הדין לערעורים לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיו. 91. חזרה מערעור המערער רשאי לחזור בו מערעורו, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית הדין לערעורים. 92. איחוד ערעורים ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, אולם רשאי בית הדין לערעורים לדון בהם בנפרד. סימן ב': בית דין לערעורים 93. דרגת השופטים לא ישב כשופט בבית הדין לערעורים קצין משטרה שדרגתו נמוכה מדרגת הנאשם. 94. תיק בית הדין למשמעת זומן בית הדין לערעורים, יועבר אליו על ידי אגף כח אדם במטה הארצי תיק בית הדין למשמעת עליו הוגש כתב הערעור. סימן ג': סדר הדיון בערעור 95. דיון בפני בעלי הדין הדיון בערעור יהיה לפני בעלי הדין. 96. טעות פסלות שופט בערעור (א) בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת רשאי בעל דין לבקש ששופט פלוני יפסול את עצמו מלישב בדין. (ב) נענה בית הדין לערעורים לבקשה, יושהה הדיון בערעור עד למינוי שופט אחר. 97. סדר הטענות בערעור (א) בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב, ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב. (ב) באיחוד ערעורים של נאשם ושל תובע יטען תחילה הנאשם, זולת אם הורה בית הדין לערעורים על דרך אחרת; באיחוד ערעוריהם של נאשמים אחדים יקבע בית הדין לערעורים את סדר הטענות ביניהם. (ג) יכול בית הדין לערעורים להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל דין אחר. (ד) נתבקש בית הדין לערעורים להחליט בעניין עונשו של נאשם, רשאים לעולם סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונה לפני סיום הדיון. 98. גביית ראיות בית הדין לערעורים רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה. 99. שינוי במסקנות בית הדין לערעורים רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה. 100. ראיות במשפט שהוחזר הוחזר המשפט לערכאה הקודמת רשאית היא, בכפוף להוראות בית הדין לערעורים, להיזקק לראיות שגבתה מלכתחילה בלי לגבותן שנית. 101. דחיית ערעור על אף טענה שהתקבלה בית הדין לערעורים רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין. 102. הרשעה בעבירה שונה בית הדין לערעורים רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם היא שונה מזו שהורשע בה בערכאה הקודמת, ואף אם אותן עובדות לא נטענו בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. 103. קריאת פסק הדין בערעור בית הדין לערעורים יקרא את פסק הדין ואת נימוקיו בפומבי, יחתום עליו וירשום בו תאריך קריאתו; בית הדין לערעורים רשאי, במקום לקרוא את פסק הדין, למסור לנאשם העתק ממנו ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנו; זיכה בית הדין לערעורים את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא - (1) לפרש את הנימוקים מיד או תוך שלושים ימים מיום קריאתו; (2) לקרוא את הנימוקים בפומבי, או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין. 104. מתן הוראות אחרות נוסף על האמור בפרק זה רשאי בית הדין לערעורים לתת כל הוראה שהערכאה הקודמת מוסמכת לתיתה על פי כל דין, בתיאומים לפי העניין. פרק ד' - הוראות שונות 105. מות שוטר נפטר שוטר - ייפסק כל הליך משמעתי נגדו על פי הפקודה. 106. המצאת מסמכים (א) מסמך שיש להמציאו לבעל דין או לעד לפי הפקודה או לפי תקנות אלה, המצאתו תהיה באחת מאלה: (1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו; (2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם עם אישור מסירה; בית הדין למשמעת או בית הדין לערעורים (להלן - בית הדין) רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה. (ב) מסירת מסמך לידי סניגור הנאשם או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית הדין תוך חמישה ימים ממועד המסירה כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם. (ג) נוכח בית הדין כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית הדין למשמעת או בית הדין לערעורים, לפי העניין, לראות את המסמך כאילו הומצא כדין. (ד) נוכח בית הדין שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בתקנות משטרת ישראל משנה (א) ו-(ב) לעיל, רשאי הוא להורות על המצאתו דרך אחרת שיורה. 107. הודאת נאשם כראיה נוכח בית הדין כי הודאת נאשם ניתנה על ידי הנאשם מתוך טעות או הטעייה, לא יקבל אותה כראיה. 108. טפסים מודפסים של פרסומים משטרתיים טופס מודפס של פקודות משטרת ישראל וכל טופס מודפס של פרסום אחר שהוצא על ידי המפקח הכללי או מטעם משטרת ישראל ואושר על ידי המפקח הכללי כפרסום רשמי לענין סעיף זה, המכילים פקודה, צו, הוראה או מינוי, ישמשו ראיה לכאורה למתן הפקודה, הצו, ההוראה, או המינוי ולתוכנם. 109. תעודות משטרתיות כראייה מסמך הנחזה כמסמך שנחתם בידי שוטר במילוי תפקידו והכולל פרטים בדבר העניינים המנויים להלן ישמש ראיה לכאורה, עליהם: (1) שירות במשטרת ישראל או העדר משירות כזה; (2) היחידה שאתה נמנה אדם במשטרת ישראל; (3) עבירות שבהם אדם הורשע בשירות במשטרת ישראל; (4) תאריך הקבלה למשטרת ישראל או השחרור ממנה; (5) דרגה או תפקיד במשטרת ישראל או זמן קבלתם; (6) פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם במשטרת ישראל; (7) שוויו הכספי של רכוש משטרתי. 110. (בוטלה) (תיקון: תשמ"ט) תקנות קרן המשטרה הכללית, 1926 1. השם הקצר תקנות אלה תיקראנה "תקנות קרן המשטרה הכללית". 2. מקורות ההכנסה של הקרן אלה יהיו מקורות ההכנסה של הקרן - (א) כל הכספים והקנסות שנגבו משוטר על פי סעיפים 22 ו-24 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א-1971, ועל פי פסק מרשיע שניתן כנגד שוטר בעקבות דין משמעתי על פי הפרק החמישי לפקודה האמורה. (ב) התשלומים המתקבלים בעד השכרת תזמורת המשטרה; (ג) כל הכספים הבאים ממכירת רכוש שאין עליו תובעים אשר נמצא ע"י המשטרה או אשר נמסר לה, לאחר ניכוי הסכומים שיינתנו למוצאים בהתאם לתקנות המשטרה (רכוש אבוד); (ד) (בוטלה) 3. חשבון הכנסות הקרן כל ההכנסות של הקרן תשולמנה לשר האוצר ותיזקפנה לזכות קרן המשטרה הכללית 4. השקעת כספי הקרן לבקשת המפקח הכללי ישקיע שר האוצר אותם הסכומים שיאושרו לכך: וכל ההכנסות שתתקבלנה מהשקעות כאלה תזקפנה לזכותה של הקרן. 5. תגמולים (1) המפקח הכללי רשאי לתת תגמולים לאנשי חיל המשטרה מכספי הקרן: - (א) בעד פעולות מיוחדות של אומץ-לב, הצלת רכוש משריפה, גניבה, טביעה או במסיבות אחרות שסכנה כרוכה בהן או נסיון להצילו או הצלת חיי אדם או נסיון להצילם; (ב) בעד ידיעות חשובות שנרכשו מתוך הסתכנות אישית, עבודה קשה או זריזות בלתי-רגילה; (ג) בעד שירותים אחרים מיוחדים או ראויים לתגמול: בתנאי שאין ליתן תשלום יחיד של יותר מ-500 שקלים חדשים מבלי לקבל הרשאה תחילה מאת שר המשטרה: ובתנאי שמבלי הרשאה קודמת מאת שר המשטרה אין ליתן לאיש אחד מאנשי החיל תשלומים המצטרפים במשך שנת כספים אחת ליותר מ-1350 שקלים חדשים; (2) (א) מפקד מחוז, סגן מפקד מחוז, ראש אגף או מפקד משמר הגבול רשאי להעניק פרס מכספי הקרן שאינו עולה על 50 שקלים חדשים לאיש משטרה הראוי לעידוד על מעשה החורג מגדר המקובל או בסכום שאינו עולה על 100 שקלים חדשים לקבוצה של אנשי משטרה; (ב) ראש אגף כוח אדם רשאי לאשר במשך שנת כספים אחת מתן פרסים לאיש משטרה אחד המצטברים עד 75 שקלים חדשים או עד ל-150 שקלים חדשים לקבוצה של אנשי משטרה. (3) המפקח הכללי רשאי לתרום מכספי הקרן סכומים לצורך המטרות דלהלן: (א) לצורך קניית כלי-נגינה או תווים או לצורך כל שירות אחר לתזמורת המשטרה; (ב) לצורך קניית מכשירים לחדרי-מנוחה ולצרכי-ספורט; (ג) לכל מטרה אחרת לטובת החיל ולהנאתו; בתנאי שאין ליתן תרומה אחת של יותר מ-1,500 שקלים חדשים בלא רשות תחילה מאת שר המשטרה. (4) הסכומים הנקובים בתקנות משטרת ישראל משנה (1), (2) ו-(3) ישתנו ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי. בתקנת משנה זו - "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי ב-1 ביולי 1987 - המדד שפורסם בחודש דצמבר 1986. תקנות המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (סדרי דין בוועדת ערר), התשס"ח-2008 בתוקף סמכותי לפי סעיף 102ה לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006 (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות משטרת ישראל אלה - "הצדדים" - העורר ונציג המשטרה; "ועדת ערר" - ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 102ה לחוק; "נציג המשטרה" - מפקד המחוז או סגנו או נציג מטעמם. 2. הגשת ערר (א) ערר יוגש בידי העורר בכתב, בארבעה עותקים, לוועדת הערר, והוא ימציאו לנציג המשטרה הנוגע בדבר. (ב) כתב ערר יכיל פרטים אלה: (1) שם העורר, מספר הזהות שלו, ובתאגיד - מספר הרישום שלו, מענו, מספר הטלפון שלו והמען להמצאת הודעות ומסמכים; (2) פרטי נציג המשטרה הנוגע בדבר; (3) העתק ההחלטה שעליה עוררים; (4) התאריך שבו הומצאה ההחלטה נושא הערר לעורר; (5) העובדות שעליהן מסתמך העורר; (6) הנימוקים שעליהם מבסס העורר את עררו; (7) רשימת מסמכים שעליהם מסתמך העורר, בציון המסמכים שאינם מצויים ברשותו; (8) הסעד המבוקש. 3. העברת הערר ועמדת נציג המשטרה לחברי ועדת הערר (א) סמוך לאחר שקיבל את הערר, יעביר נציג המשטרה את המסמכים הנוגעים בדבר ליושב ראש ועדת הערר או מי מטעמו, בצירוף עמדתו ככל שאינה עולה מהמסמכים ומהחלטות שכבר ניתנו. (ב) יושב ראש ועדת הערר יעביר לחברי הוועדה את כתב הערר, המסמכים שהעביר נציג המשטרה וכן כל חומר רלבנטי נוסף, סמוך לאחר קבלתם. (ג) יושב ראש ועדת הערר, או מי מטעמו,ידאג לזמן את חברי הוועדה לצורך קבלת החלטה בערר מוקדם ככל האפשר, ואולם רשאי יושב ראש הוועדה לקבוע כי הדיון ייערך באמצעות הטלפון או באמצעים אלקטרוניים. 4. סדר הדיון (א) ועדת הערר תקבל החלטה בערר בהסתמך על המסמכים שהועברו אליה. (ב) מצא אחד מחברי ועדת הערר כי לשם קבלת החלטה בערר נדרש לזמן את הצדדים לדיון, יוזמנו הצדדים לדיון. (ג) זומנו הצדדים לדיון, תינתן להם הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם והם רשאים להביא ראיות נוספות לתמיכת טענותיהם, ככל שהדבר נדרש. (ד) זומנו הצדדים, יושב ראש ועדת הערר יקבע את סדר שמיעת הצדדים לפני ועדת הערר. 5. סדרי דין שלא נקבעו במפורש בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות בתקנות משטרת ישראל אלה, תנהג ועדת הערר בדרך הנראית לה צודקת ויעילה בנסיבות העניין. 6. הבאת ראיות לפי דרישת ועדת הערר (א) ועדת הערר רשאית לדרוש מאת הצדדים שימציאו לה, בתוך מועד שתקבע, מסמכים, פרטים או נתונים נוספים הדרושים לדעתה לבירור הערר. (ב) ועדת הערר רשאית להזמין כל אדם שעדותו עשויה לתרום לבירור הערר, להעיד לפניה או להמציא לה כל מסמך הנוגע לערר; זומן האדם לעדות, תזמין ועדת הערר את הצדדים לדיון. 7 . דיני ראיות ועדת הערר לא תהיה קשורה בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות לפי פרק ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 . 8. פרוטוקול (א) יושב ראש ועדת הערר, או מי שהוא מינה לשם כך, ינהל פרוטוקול בכתב של תמצית דיוניה והחלטותיה של ועדת הערר; הפרוטוקול ייחתם ביד יושב ראש ועדת הערר ויומצא לצדדים. (ב) המסמכים שקיבלה הוועדה יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק בלתי נפרד ממנו. (ג) פרוטוקולים של דיוני הוועדה יהיו פתוחים לעיון הציבור, למעט לעניין פרטי מידע שיושב ראש ועדת הערר החליט, מטעמים שיירשמו, כי לא ניתן לגלותם, ובכלל זה מטעמים של ביטחון הציבור, סודיות המידע או טעמים מבצעיים. 9. החלטת ועדת הערר (א) ועדת הערר תיתן החלטה מנומקת מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת הערר; במניין הימים לא יבואו ימי שבת וחג; יושב ראש ועדת הערר רשאי להחליט על הארכת המועד הקבוע בתקנת משנה זו, מנימוקים שיירשמו. (ב) ההחלטה תיערך בכתב ותיחתם בידי כל חברי ועדת הערר. (ג) העתק מההחלטה יימסר לצדדים. (ד) ההחלטה תתקבל על פי רוב קולות החברים, בכפוף לסעיף 102 ה(ב) לחוק. תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע), תשל"ו-1975 בתוקף סמכותי לפי סעיף 94 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א-1971, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות משטרת ישראל אלה - "אירוע" - לרבות פעולה שמעונין בה אדם ושיש לציבור ענין שהסדר ושלום הציבור יישמרו בהם במיוחד; "שוטר באירוע" - שוטר המועסק תמורת תשלום מיוחד לאבטחת הסדר ושלום הציבור במקום אירוע. 2. תשלום בעד העסקה באירוע (א) המבקש העסקתו של שוטר באירוע ישלם מראש לתקציב משטרת ישראל באמצעות חשב משטרת ישראל את התשלום שנקבע לכיסוי שכר השוטר ולכיסוי הוצאות המשטרה בהעסקת השוטר באירוע שהמפקח הכללי יקבע שהן דרושות. (ב) מתוך חלק התשלום שהוסף לתקציב המשטרה ושיועד לכיסוי שכר השוטר יוקצו 15% לרווחת כלל השוטרים ובני משפחותיהם; לענין זה, "רווחת כלל השוטרים ובני משפחותיהם" - השתתפות באחד או יותר מאלה: (1) הגנה משפטית או ביטוח מקצועי לשוטרים בקשר למילוי תפקידם; (2) שכר לימוד להשכלה גבוהה לשוטרים; (3) נופש לשוטרים ולבני משפחותיהם; (4) מילגות לימודים לילדי שוטרים; (5) פעולות רווחה אחרות מיוחדות לשוטרים ולבני משפחותיהם לפי תכנית שנתית שיקבע המפקח הכללי באישור השר. 3. שעות העסקתו של שוטר (א) שוטר יועסק באירוע, בהסמכתו, לפי התר מאת המפקח הכללי ומחוץ לשעות תפקידו הרגיל. (ב) לא יועסק שוטר באירוע בימי חופשתו השנתית אלא ביתרת ימי החופשה המגיעים לו בשל שנות עבודה קודמות. 4. מרות של שוטר שוטר באירוע יהיה נתון, בעת מילוי תפקידו כאמור, למרות ולהוראות מפקדיו בלבד. 5. שוטר באירוע-שוטר בתפקיד שוטר באירוע ייחשב לכל דבר וענין כשוטר הממלא תפקיד. 6. בקשה להעסקת שוטר באירוע (א) המבקש להעסיק שוטר באירוע יגיש בקשה בכתב למפקד המרחב שבו עומד להיערך האירוע, ויפרט בה את טיבו והיקפו של האירוע, את מקומו והמספר המשוער של המשתתפים בו, ויצרף אליה, לפי דרישת מפקד המרחב, אישור או רשיון מאת הרשות הנוגעת בדבר לעריכת האירוע, אם עריכתו טעונה אישור או רשיון. (ב) בקשה יש להגיש לא יאוחר מחמישה ימים לפני זמן עריכת האירוע. (ג) רשאי מפקד המרחב לאשר בכל עת בקשה אף אם הוגשה במועד מאוחר יותר מהאמור בתקנת-משנה (ב) אם ראה לעשות כן. 7. אישור הבקשה או דחייתה הודעה על אישור הבקשה או דחייתה תינתן למבקש לא יאוחר משני ימים לפני הזמן שנקבע לאירוע. 8. ביטול בטלות - (1) תקנות המשטרה (העסקת שוטרים נוספים), תשכ"ב-1962; (2) תקנה 2(ד) לתקנות קרן המשטרה הכללית. תקנותמשטרהZZ