אחריות לנזק תוצאתי

המושג "נזק תוצאתי" (CONSEQUENTIAL LOSS) הוא מושג מושרש בדיני הביטוח. ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרות - המדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול נזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק; משמע, הכוונה לחוליות המאוחרות יותר שהן פועל יוצא בשרשרת הסיבתית של האירועים. להלן פסק דין בנושא אחריות לנזק תוצאתי: פסק דין רקע: א. בפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי הצפה. ביום 23/10/04 הוצפו קומת הכניסה והמרתף של בית התובע כתוצאה מכשל בצנרת מחמם המים המהיר במטבח. הכשל תוקן. כתוצאה מההצפה נגרם נזק לריצוף בקומת הכניסה ובמרתף. הריצוף שניזוק בקומת הכניסה מצוי בעיקרו במטבח, אך הואיל והמטבח מחובר לסלון ולא ניתן היה להשיג ריצוף זהה לריצוף בסלון, החליף התובע את כל הריצוף במטבח ובסלון. התובע תבע תגמולי ביטוח מהנתבעת בהתאם לפוליסה לביטוח דירה שרכש התובע אצל הנתבעת. בין הצדדים התנהל דין ודברים באשר לאופן הפיצוי ולמהות הפיצוי המגיעה לתובע על פי פוליסת הביטוח. בסופו של דבר, קיבל התובע פיצוי חלקי מאת הנתבעת, ובתביעה זו תבע את יתרת הפיצוי המגיע לו, לדעתו. ביום 29/10/06 הסכימה הנתבעת לשלם לתובע הפרשי כינון. ביום 3/5/07 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תשלם הנתבעת לתובע סך נוסף של 8,500 ₪ שאינם שנויים במחלוקת, בגין דיור חלופי ובגין יתרת עלות תיקון הנזק הישיר. הצדדים נותרו חלוקים באשר לסכומים הבאים: 19,500 ₪ - עלות החלפת הריצוף בסלון (ריצוף שלא נפגע באופן פיזי ונדרשה החלפתו בשל הבדלי גוון); 5,000 ₪ - רכיב פיקוח הנדסי, אשר לא נצרך בפועל על ידי התובע, אך "נבלע" בעלות הקבלן אשר את הצעתו קיבל התובע, והיתה גבוהה מן ההצעות האחרות; 5,000 ₪ - פיצויים בגין עגמת נפש או ריבית מיוחדת בגין הסחבת בה נקטה הנתבעת בטיפולה בתביעה זו. טענות התובע: ב. באשר לרכיב התביעה הראשון טוען התובע כי יש לדחות את טענת הנתבעת לפיה מדובר ב"נזק תוצאתי" אשר אינו מכוסה על ידי פוליסת הביטוח. התובע טוען כי יש לראות את הריצוף כולו כניזוק בנזקי ההצפה וממילא החלפת הריצוף בסלון נדרשת כחלק מהפיצוי בגין נזק ישיר. התובע תומך את טענותיו בפסקי דין בהם נקבע כי השבת המצב לקדמותו במקרה של נזק לריצוף מחייבת החלפת הריצוף כולו באופן בו לא יוותרו הבדלי גוונים בין סוגי ריצוף שונים. ג. בענין רכיב התביעה השני טוען התובע כי יש לקבל סטיה של 10% בעלות העבודה וכי שמאות אינה מדע מדוייק. אין לחייב את התובע לבחור בהצעה הזולה מבין אלה שקיבל ועל כן יש לאשר פיצוי בגין עלות קבלן יקר יותר שבאה כתחליף לבחירה בקבלן זול בתוספת פיקוח, במקרה שהעלות הכוללת זהה. ד. באשר לרכיב התביעה השלישי טוען התובע כי התנהלות הנתבעת מתחילת הטיפול ועד היום מצדיקה פיצוי בגין עגמת נפש. רק כעבור 4 חודשים מן האירוע הציעה הנתבעת פיצוי בערכי שיפוי כנגד כתב ויתור על תביעות ועד היום לא סילקה התובעת את מלוא התביעה המגיעה לתובע ואף לא את הסכום עליו הוסכם ביום 3/5/07. טענות הנתבעת: ה. הנתבעת טוענת כי על פי סעיף 20 לפרק ו' של פוליסת הביטוח המבטח אינו אחראי בגין נזק תוצאתי כלשהו שייגרם למבוטח כתוצאה מהסיכונים המכוסים על ידי הפוליסה. הנזק שנגרם לריצוף במטבח הוא נזק ישיר המכוסה על ידי הפוליסה. לריצוף של הסלון לא נגרם כל נזק ועל כן פטורה הנתבעת מתשלום בגין עלות החלפת הריצוף שתכליתה מניעת הבדלי גוונים בין ריצוף הסלון לריצוף המטבח. הנתבעת מפנה להגדרות שנקבעו בפסק הדין המנחה בענין ההבחנה בין נזק ישיר לנזק תוצאתי (רע"א 3577/93, הפניקס נ' מוריאנו), מפי השופט שמגר. הנתבעת טוענת כי פסקי הדין עליהם מסתמך התובע אינם רלוונטיים לענייננו. מקור חיובה של הנתבעת כלפי התובע אינו דומה למקור חיובו של מזיק כלפי ניזוק. האחרון - חובתו נלמדת מעקרון "השבת המצב לקדמותו", ואילו חובתה הנתבעת כלפי התובע מקורה בתנאי החוזה שבין הצדדים, הלוא הוא פוליסת הביטוח. ו. באשר לרכיב התביעה השני, טוענת הנתבעת כי חובת המבוטח להקטין את נזקו. התובע אינו רשאי ליטול הצעת מחיר של קבלן יקר ולהגדיל את עלויות הנתבעת בטענה כי אילו לקח את הקבלן הזול היה מוסיף על עלויות אלה גם שכר מפקח. הנתבעת טוענת כי בפועל לא נשא התובע בעלות של פיקוח הנדסי וכי אין הצדקה לעלות כאמור בעבודה של ריצוף. ז. בענין פיצוי בגין עגמת נפש טוענת הנתבעת כי בהתחשב במחלוקות הכנות שבין הצדדים בתיק זה הרי שהתנהלותה של הנתבעת היתה ראויה וכי בכל שלב בו התבררה חובתה של הנתבעת לשלם - שילמה הנתבעת תוך זמן סביר. דיון: ח. "נזק תוצאתי" - פסק הדין המנחה בענין ההבחנה שבין נזק ישיר לנזק תוצאתי, הוא פסק דינו של הנשיא מ' שמגר ברע"א 3577/93, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו. (להלן - "הלכת מוריאנו"). המונח "נזק תוצאתי" מבואר בפסק הדין בלשון הבאה: "המושג "נזק תוצאתי" (CONSEQUENTIAL LOSS) הוא מושג מושרש בדיני הביטוח. ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרות - המדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול נזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק; משמע, הכוונה לחוליות המאוחרות יותר שהן פועל יוצא בשרשרת הסיבתית של האירועים. מספר דוגמאות יסברו את האוזן: (א) פונדק נשרף. בעל הפונדק אשר דאג לבטח את הנכס מפני סיכוני אש זכאי לשיפוי בגין הנזק שנגרם לנכס עצמו בשריפה. זהו נזק ישיר. הוא אינו זכאי לשיפוי בגין הפסד הרווחים עקב השבתת הפונדק לתקופה פלונית שהיא פועל יוצא מן השריפה (אובדן השכרת חדרי הפונדק, אובדן רווחי מכירות) (621 POLE (1834) 1A&E RE WRIGHT AND, המובא ב,J. BIRDS .(MODERN INSURANCE LAW (LONDON, 3 RD ED. 1993), 214 (ב) נאמנים של בעלי מטענים (מטען צמר) אשר ביטחו את המטענים עבור הבעלים-הנהנים אינם זכאים להפסד העמלה עקב אובדן המטענים (MORT (1939) A.C. 452 .(MAURICE V. GOLDSBOROUGH (ג) ביטוח מפני אובדן או נזק לכלי שיט כתוצאה מהתנגשות אינו מכסה אובדן רווח, הנובע מן הצורך בהשבתה זמנית של כלי השיט במספנה, לצרכי תיקון (INSURANCE CORPN SHELBOURNE & CO. V. LAW INVESTMENT AND .((1898) 2 Q.B. 626 לסיכום נקודה זו - כתוצאה מהתממשות הסיכון המבוטח עלול להיגרם נזק לנכס המבוטח. הנזק עשוי להיות בר-תיקון באמצעים פיזיים. הנזק עשוי להיות בר תיקון אך ורק על ידי אמצעים ממוניים. כל הנזקים הללו מכוסים באשר הם "נזק ישיר". בשל הנזק הישיר עלולים להיגרם גם נוסף לכך שורה שלמה של נזקים עקיפים, תוצאתיים, שהם פועל יוצא מאירועה של התאונה. כגון, השבתת הנכס, העלולה להביא לאובדן הזדמנות עסקית. ההשבתה עלולה להיות כרוכה בהוצאות נוספות (כגון - נסיעה באמצעים תחבורה חליפיים). הפגיעה בנכס עלולה לפגוע ברגשות בעל הנכס או לגרום לו עוגמת נפש. הנזקים הנגזרים הללו אינם נהנים מכיסוי ביטוחי באשר הם "נזקים תוצאתיים", אלא אם קבעה הפוליסה אחרת. ודוק: נזק ישיר ונזק תוצאתי עשויים להיות צפויים שניהם גם יחד. המבחן אינו מבחן של צפיות סבירה או צפיות בפועל. המבחן אף אינו מבחן של התממשות הסיכון. ההבחנה היא בין נזק ישיר לבין נזק אשר אילולא אותו נזק ישיר לא היה בא לעולם." ט. בענייננו - שני הצדדים נתלים בפסק הדין וכל צד מפרש אותו לטובתו. התובע טוען כי ההבחנה היא בין נזק שנגרם לנכס המבוטח, והרי הריצוף כולו הוא הנכס המבוטח והנזק נגרם לו במישרין, לבין נזק שנגרם בעקבות אותו נזק, והוא חוליה מאוחרת בשרשרת הסיבתית. ואכן, בדוגמאות המובאות בפסק הדין הנזק התוצאתי הוא הפסד עמלה, הפסד רווחים וכד', ולא נזק שנגרם לנכס המבוטח עצמו. לעומתו, טוענת הנתבעת, כי "ההבחנה היא בין נזק ישיר לבין נזק אשר אילולא אותו נזק ישיר לא היה בא לעולם". אלמלא ניזוק הריצוף במטבח, לא היה כל צורך להחליף את הריצוף בסלון, אשר לא ניזוק כלל ועיקר. ההבחנה הראויה היא בין ריצוף אשר נגרם לו נזק פיזי לבין ריצוף אשר כלל לא נפגע בקרות מקרה הביטוח. י. בשלב זה של הדיון אניח כי "נזק תוצאתי" אכן אינו מכוסה על פי הפוליסה נשוא התביעה, כטענת הנתבעת. ההבחנה בין "נזק ישיר" ל"נזק תוצאתי" אינה פשוטה. לצערי, איני מוצא כי פסק הדין דלעיל, בענין מוריאנו, מסייע לנו בהגדרה ממצה של הבחנה זו. הדוגמאות המובאות בפסק הדין מתייחסות למקרי קיצון ואין בהן מענה למקרי גבול - דוגמת המקרה שבפנינו. ברור כי שאלת הנזק הפיזי אינה עיקר. גם לשיטת הנתבעת לו נגרם נזק פיזי ל-99 מרצפות מתוך 100 - תחליף הנתבעת את כל 100 המרצפות, ולא תטען כי למרצפת ה-100 לא נגרם נזק ישיר. יא. האם ניתן לקבוע כי שאלת מיקום המרצפות שניזוקו ושאלת כמות המרצפות שניזוקו תכריע את השאלה שבמחלוקת. לדוגמה - האם ראוי לקבוע כי כאשר נגרם נזק לאחוז ניכר מהריצוף באותו משטח ייחשב הנזק למשטח כולו כנזק ישיר, ורק אם נגרם נזק למרצפות בודדות תיחשב החלפת הריצוף כולו ל"נזק תוצאתי"? דוגמה אחרת - האם ראוי לקבוע כי כאשר נגרם נזק לריצוף במרכז המשטח או במקום בולט לעין ייחשב הנזק למשטח כולו כנזק ישיר, ורק אם נגרם נזק לריצוף אשר מוסתר בשולי החדר או תחת ריהוט, תיחשב החלפת הריצוף כולו ל"נזק תוצאתי"? לכאורה, כמות הנזק הישיר או מיקומו אינם אמורים להכריע בנוגע לשאלת הגדרת "מהות הנזק", שנגרם למשטח כולו, אם ב"נזק ישיר" עסקינן או ב"נזק תוצאתי". יב. אף על פי כן, נראה כי גם בענין זה, כבתחומים רבים אחרים במשפט, ענין לנו בשאלות של מידה. ככל שתיקון הנזק באופן נקודתי, או מתן תגמולי ביטוח בשיעור זה, יותירו בידי המבוטח נכס פגום ביחס לנכס שהיה בידיו לפני קרות מקרה הביטוח, נכון יהיה לקבוע כי יש להרחיב את היקף התיקון או תגמולי הביטוח כך שהנזק כולו ייחשב כנזק ישיר. תפיסה זו עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 56(ג) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, לאמור: "תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח." לפי הצעה זו, אין בידנו הגדרה ממצה באשר להבחנה שבין "נזק ישיר" ל"נזק תוצאתי", וכאשר מדובר בנזק שנגרם לנכס המבוטח עצמו, תיעשה ההבחנה בהתאם לנסיבות כל מקרה. יג. במקרה שבפנינו מקרה הביטוח מחייב את החלפת הריצוף של המטבח כולו, בשל הנזק הפיזי שנגרם לריצוף זה. המטבח והסלון הם חלק ממשטח אחד. החלפת הריצוף של המטבח בלבד, תגרום להבדלי ריצוף בין המטבח לסלון והנכס שבידי המבוטח נמצא פגום באופן משמעותי ביחס לנכס שהיה בידו עובר למקרה הביטוח. על כן, יש לחשב את תגמולי הביטוח באופן שיאפשר למבוטח להחליף את הריצוף במטבח ובסלון, והנזק כולו ייחשב כ"נזק ישיר". התוצאה היא שהתובע זכאי לשיפוי בגין רכיב זה של תביעתו מחמת שמדובר בנזק ישיר אשר מחייב את החלפת הריצוף של כל המשטח. יד. ברם, בכך לא סגי. אני סבור כי במקרה זה זכאי התובע לפיצוי בגין רכיב זה של תביעתו גם לו התקבלה טענת הנתבעת כי מדובר ב"נזק תוצאתי." סעיף 20 בפרק ו' של פוליסת הביטוח קובע: "המבטח לא יהיה אחראי בגין נזק תוצאתי כלשהו שיגרם למבוטח או למוטב כתוצאה מהסיכונים המכסים על ידי הפוליסה, אלא אם כן נקבע אחרת בפוליסה זו." מכח הוראת סעיף זה מבקשת הנתבעת לדחות את רכיב התביעה המתייחס להחלפת הריצוף בסלון. הנתבעת טוענת כי פסקי הדין שצטט התובע והעוסקים ב"השבת המצב לקדמותו" רלוונטיים לדיני נזיקין ואינם רלוונטיים לענייננו. אני סבור כי פרשנות נאותה של פוליסת הביטוח מביאה למסקנה אחרת. סעיף 1 בפרק ו' של פוליסת הביטוח קובע את דרכי הפיצוי האפשריות, כדלקמן: "במקרה של נזק לרכוש יוכל המבטח, לפי שיקול דעתו, לבחור באחת או יותר מדרכי הפיצוי הבאות: 1.1 תשלום ערך האבדן או הנזק. 1.2 תיקון מבנה הדירה או התכולה שאבדו או ניזוקו והבאתם למצב הדומה למצבם ערב קרות האבדן או הנזק. 1.3 החלפת התכולה או חלקים ממנה או החלפת חלקים בדירה בפריטים מאותו סוג ואיכות של אלו שאבדו או ניזוקו". בסיפא של ס' 20 נקבע כי "נזק תוצאתי" יהיה מכוסה מקום נקבע הדבר בפוליסה. בס' 1.2 נקבע כי מקום בו בחרה הנתבעת לתקן את מבנה הדירה או התכולה שניזוקו ייעשה הדבר בדרך של "הבאתם למצב הדומה למצבם ערב קרות האבדן או הנזק". תכלית הפיצוי על פי חוק חוזה הביטוח ועל פי פוליסת הביטוח - בין אם בדרך של תשלום ובין אם בדרך של תיקון - היא הבאת הנכס המבוטח למצב הדומה למצבו ערב קרות האבדן או הנזק. אם כך הם פני הדברים, הרי שיש רלוונטיות רבה לפסקי הדין אשר ציטט התובע ובהם נקבע כי השבת המצב לקדמותו בהקשר של נזק לריצוף, מחייב החלפת הריצוף כולו כך שיתקבל משטח המרוצף בריצוף אחיד ובעל גוון זהה. טו. במקרה שבפנינו - מבלי להיכנס לשאלת הגדרת הנזק - על הנתבעת לשלם לתובע תגמולי ביטוח אשר בעזרתם יוכל התובע להביא את הנכס המבוטח למצב הדומה למצבו ערב קרות הנזק או האבדן. לפני ההצפה אשר גרמה לנזק היה לתובע בית שבו ריצוף אחיד בסלון ובמטבח. על הנתבעת לשלם לנתבע תגמולי ביטוח אשר יאפשרו לו להשיב את המצב לקדמותו ולהחליף את הריצוף כך שייהנה מריצוף אחיד בסלון ובמטבח. על כן, בין אם מדובר ב"נזק ישיר", כמסקנתי בסעיף הקודם, ובין אם מדובר ב"נזק תוצאתי", הרי שמדובר בנזק המכוסה על ידי פוליסת הביטוח נשוא התביעה, ועל הנתבעת לשלם לתובעת רכיב זה של הנזק. טז. "פיקוח הנדסי" - פיקוח הנדסי הוא רכיב דרוש בביצוע של עבודת בניה, והוא מחושב כדבר שבשגרה לפי שיעור של 10% מערך ביצוע העבודה. אכן חובתו של המבוטח להקטין את עלות הטבת הנזק, אך אם בחר המבוטח "לוותר" על פיקוח הנדסי, ותחת זאת למסור את עבודת שיקום הנזק לקבלן שהצעתו יקרה יותר ויש לו בו אמון, זכאי המבוטח לפיצוי בגובה הצעת המחיר הנמוכה יותר בתוספת של 10% גם אם לא נזקק לפיקוח הנדסי בפועל. אני סבור כי בהקשר זה יש להחיל את העקרון של "זה נהנה וזה לא חסר" - לטובת המבוטח. לשון אחר, אם בידי המבוטח הצעת מחיר בסכום של 50,000 ₪, והצעה אחרת של 100,000 ₪, יש לאפשר למבוטח לבצע את העבודה באמצעות הקבלן שעלותו 100,000 ₪, ובלבד שעל המבטחת יוטל תשלום של 55,000 ₪ בלבד - עלות הצעת המחיר הנמוכה בתוספת של עלות "פיקוח הנדסי". את הסכום העולה על 55,000 ₪ - יממן המבוטח מכיסו. יש לראות את רכיב הפיקוח ההנדסי כנבלע בהצעת המחיר הגבוהה. המבטחת אינה ניזוקה בכיסה, ואינה נדרשת לשלם סכום העולה על ההצעה הנמוכה בתוספת פיקוח הנדסי, ואילו המבוטח נהנה מן האפשרות לבחור בקבלן המועדף עליו. במקרה שבפנינו בחר התובע לבצע את העבודה באמצעות קבלן שעלותו עולה על ההצעה הנמוכה שקיבל, והוא אינו דורש מן הנתבעת אלא את עלות "הפיקוח ההנדסי" שעליו "ויתר" לטובת בחירה בקבלן טוב יותר, בעיניו. כאמור לעיל, אני סבור שעל הנתבעת לשלם לתובע את הסכום המתייחס ל"פיקוח הנדסי", סכום שנבלע בעלות הקבלן שביצע את העבודה עבור התובע. יז. לבסוף, שאלת הפיצויים בגין עגמת נפש - בין אם מדובר במחלוקת בתום לב ובין אם לאו, תוצאת המחלוקת שבין התובע לנתבעת היא שעד היום לא קיבל התובע את מלוא תגמולי הביטוח המגיעים לו מהנתבעת בגין מקרה ביטוח המכוסה על ידי פוליסת הביטוח, למרות חלוף למעלה משלוש שנים מקרות מקרה הביטוח. תגמולי הביטוח ניתנו לתובע טיפין טיפין, לאורך השנים. חלק מתגמולי הביטוח ניתנו לתובע רק לאחר הגשת התביעה, במטרה לצמצם את חזית המחלוקת בתיק זה, וחלק מתגמולי הביטוח - עליהם הסכימו הצדדים - לא שולמו עד היום. על אלה יש להוסיף את תגמולי הביטוח המגיעים לתובע מכח פסק דין זה. בשל האיחור בתשלום תגמולי הביטוח נאלץ התובע לעכב את תיקון הנזק זמן רב, זמן שבמהלכו נאלץ להתגורר עם משפחתו בריח של טחב, שנגרם מחמת ההצפה. על כל אלה אני סבור כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין טרחה ועוגמת נפש שנגרמה לו . הסכום שנדרש על ידי התובע בגין כל אלה, בסך של 5,000 ₪, הוא סכום ראוי. סכום זה כולל הצמדה וריבית בגין הפרשי תגמולי הביטוח עד למועד הגשת התביעה. יח. סוף דבר, על יסוד כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: 29,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 4/4/06; סכום זה תשלם הנתבעת לתובע בנוסף לסכומים עליהם הוסכם בדיון מיום 29/10/06(בגין הפרשי כינון), ובדיון מיום 3/5/07, (8,500 ₪ בגין דיור חילופי ו"נזק ישיר"); אגרת משפט כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ששולמה. אם יידרש התובע לשלם מחצית אגרה שניה יוסף הסכום לחוב הפסוק. שכ"ט עו"ד בשיעור 15% ומע"מ מהסכום הפסוק (שיחושב לפי הסכום שנפסק בפסק דין זה בצירוף הסכומים עליהם הוסכם לאחר הגשת התביעה). התשלום ישולם תוך 30 יום. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום. נזק תוצאתי