להלן פסק דין בנושא ביטוח דירה - נזילה: פסק דין רקע 1. התובענה דנא הינה תביעת שיבוב, אשר הגישה התובעת, חברה לביטוח העוסקת, בין היתר, בביטוחי דירות (להלן:"התובעת"), עקב פיצוי כספי בסך 20,915 ₪, ששילמה על פי פוליסת "מגן לבית" שמספרה 3000001404/00, למבוטחים, בגין נזקי הצפה, שארעה ביום 4.11.00 כתוצאה מנזילת מים מצנרת מתקן טיהור שבמרכזיית דיאליזה, אשר הייתה מותקנת במרתף בית המבוטחים (להלן:"ההצפה"). 2. מרכזיית הדיאליזה הינה מערכת המורכבת משני חלקים; מכונת הדיאליזה עצמה ומתקן לטיהור המים שהיו מחוברים, בין היתר, למערכת הביוב דרך יציאה שהותקנה במיוחד בקומת המרתף (להלן:"מתקן הטיהור" או "המתקן"). 3. הנתבעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי תחזוקה ו/או תיקון למערכת טיהור מים במכונות דיאליזה (להלן:"הנתבעת"). 4. שלושה ימים ויומיים לפני ההצפה (1/11/00 ו-2/11/00), בשני מקרים שונים, טיפלו נציגי הנתבעת בנזילות שהתגלו ביציאות או במתקן הטיהור עצמו, ויומיים לאחר ההצפה (ביום 6/11/00), כשנקרא נציגי הנתבעת לטפל בנזילה שגרמה להצפה, הם החליפו את כל החיבורים שבמיתקן הטיהור. 5. אין חולק כי הנתבעת סיפקה שירות לתחזוקת מתקן הטיהור המים במרכזיית הדיאליזה ואילו השירות בגין מכונת הדיאליזה ניתן ע"י חברת טבע-מדיקל (להלן:"חברת טבע - מדיקל"). טענות התובעת 6. לטענת התובעת, ביום 2.11.00 הודיעו המבוטחים לנציגי הנתבעת על נזילה בצנרת מכונת הדיאליזה ובעקבות זאת נשלח טכנאי מטעמה על מנת להחליף חיבור מהיר במכונה. לטענת התובעת, ביום 4.11.00 עקב נזילת מים מצנרת מכונת הדיאליזה, הוצף מרתף בית המבוטחים ושוב נשלח טכנאי מטעם הנתבעת לתיקון חוזר במכונה (להלן: "התאונה"). 7. בגין התאונה נגרם נזק ששוויו הוערך ע"י השמאי אלון ששונקין מטעם התובעת בסך 21,801 ₪. התובעת צירפה לכתב תביעתה את חוות הדעת אשר נערכה ביום 27/12/00, ממנה עולה כי ניתן למבוטחים הפיצוי שלהלן: 3,430 ₪ עבור עבודות שאיבה ייבוש והובלות. 15,420 ₪ עבור עבודות שיקום שטיחים עמנואל. 1,512 ₪ עבור פוליש והברקה קריסטלית וכן 1,439 ₪ עבור החלפת "צוקל", עץ צבוע בתנור . בנוסף, צירפה התובעת לכתב התביעה אישורי תשלום לפיהם פיצתה את המבוטחת בסכום כולל של 20,469 ₪ (בניכוי השתתפות עצמית). כמו כן, נשאה התובעת בשכר טרחת שמאי בסך 1,158 ₪. וכן, בגין כינון עבור ניקוי אבנית והפרשות מלח פיצתה בסך של 462 ₪. לטענת התובעת, יש לחייב את הנתבעת בתשלומים אלא שערכם נעמד ביום הגשת התביעה בסך 26,860 ₪ . 8. התובעת טענה כי האירועים המתוארים בכתב התביעה מצביעים על רשלנות הנתבעת וכי "הדבר/ים מדבר/ים בעד עצמו/ם" ולפיכך אחראית הנתבעת לאירוע ועליה להשיב לתובעת את הסכום ששולם על ידה למבוטחה. טענות הנתבעת 9. מנגד טענה הנתבעת להעדר קשר סיבתי בין התאונה לבין החלפת החיבור המהיר במכונה שבוצע על ידה ביום 2.11.00. לטענתה, במועדים הרלוונטיים לתאונה היא ביצעה טיפולי אחזקה אחת לשבועיים למיתקן הטיהור המים בלבד ואילו חברת טבע-מדיקל היא זאת האחראית על הטיפול במכונה. בנוסף טענה הנתבעת כי האחריות על סגירת הברזים בתום הטיפול רובצת על האחות המבצעת את הטיפול. 10. עוד נטען על ידי הנתבעת כי התאונה ארעה כתוצאה מרשלנותו הבלעדית של מבוטחתה ו/או טבע-מדיקל, וכי היא לא התרשלה במעשה ו/או מחדל , פעלה בזהירות כשם שכל חברה סבירה הייתה נוהגת בנסיבות העניין ולא הפרה כל חובה חקוקה. לטענתה, משלא ציינה התובעת את החיקוק, אשר לטענתה מהווה את העילה לתובענה כמצוות תקנה 74 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, דין טענתה להדחות. דיון שאלת האחריות: לצורך הכרעה בשאלת האחריות נשאלת השאלה האם נזילת המים שגרמה להצפה, הייתה בעקבות רשלנות הנתבעת? כבר בתחילת דבריי אציין כי במהלך הדיון שבפני ומבלי שהדבר צוין בכתבי הטענות, הסתבר על פי תעודות המשלוח שהוצגו בפניי וגם על פי עדות עד ההגנה-מנכ"ל הנתבעת מר רייס (להלן:"מר רייס"), מסתבר כי גם ביום 1.11.00 הגיע מטעם הנתבעת לבית המבוטחים טכנאי בשם ודים לביצוע שירות אשר כלל דגימות בקטריאליות והחלפת חיבור מהיר-תעודת משלוח שמספרה 12262 וכבר אז התגלתה לראשונה נזילה ו/או נעשתה "החלפה של חיבור מהיר"( עדות העד רייס בעמ' 15 שורה 17-18). למחרת, ביום 2.11.00, הפעם עקב פניית המבוטחים לנתבעת, הגיע שוב הטכנאי ודים, עקב נזילה ממערכת R.O-והוא ביצע החלפת חיבור מהיר מטפטף-כמפורט בתעודת משלוח שמספרה 12263. כאמור יומיים לאחר קרות התאונה, הגיע שוב ודים ביום 6.11.00 וביצע החלפת כל החיבורים המהירים והצינורות במערכת -תעודת משלוח שמספרה 12267. מהאמור עולה באופן ברור, כי בימים שלפני ההצפה, התגלתה בעיית נזילה מהמתקן ,עובד הנתבעת -מר ודים, שהוזעק פעמיים לטפל בנזילות ,החליף חיבורים מתוך הבלה שהוא פתר את בעיית הנזילה ,אלא שיומיים לאחר מכן חזרה בעיית הנזילה שגרמה להצפה וכשהגיע ודים בפעם השלישית בתוך חמישה ימים, הוא החליף את כל החיבורים והדעת נותנת שאם היה עושה כך בביקורים שלפני ההצפה, קרוב לודאי שההצפה הייתה נמנעת. 11. עדת התביעה המרכזית מטעם התובעת הייתה הגב' (סוזן) שיינה פלשר (להלן: "המבוטחת" או "הגב' פלשר"). הגב' פלשר מסרה תצהיר עדות ראשית מיום 13.2.06. בהתאם לאמור בתצהירה הנתבעת היא זאת אשר הייתה אחראית על הספקת שירותי תחזוקה שותפים מדיי שבוע ושירותי תיקון למכונות דיאליזה ככל המתייחס למיכלי, מכשירי וצנרת המים שחוברו למכשיר הדיאליזה. עוד עולה מתצהיר עדותה, כי ביום 2.11.00 התגלתה נזילה בצנרת מכונת הדיאליזה וטכנאי בשם ודים החליף באותו יום חיבור מהיר למכונה. בתמיכה לכך צירפה המבוטחת לתצהירה, חשבונית לדוגמא בגין תחזוקה שוטפת לחודש נובמבר והעתק תעודת משלוח מספר 12263 מיום 2.11.00. בהתאם לאמור בתצהירה ביום 4.11.00,מרתף ביתה הוצף במים עקב נזילה מצנרת מכונת הדיאליזה וכי נציגי הנתבעת הוזעקו שוב והגיעו ביום 6.11.00 לביצוע תיקון חוזר במכונה. ביום 26.2.2007 נחקרה הגב' פלשר בחקירה נגדית כי תחזוקת מכונת הדיאליזה בוצעה ע"י טבע מדיקל ואילו מדיפור באו פעמיים בשבוע באופן קבוע ועשו טיפולים למכונה. העדה פלשר העידה מפורשות כי הטפטוף והנזילה היו ממתקן הטיהור (עמוד 11 שורות 7-23). עדותה זו של המבוטחת הייתה עדות מהימנה ונתמכה בראיות חיצוניות. 12. עדות נוספת מטעם התובעת ניתנה ע"י השמאי אלון ששונקין, אשר ביקר לראשונה בבית המבוטחים למחרת ההצפה- ביום 5.11.00. השמאי ששונקין ביקר בבית המבוטחת, למחרת ההצפה (להבדיל משמאי הנתבעת שנתן חוות דעתו כחמש שנים לאחר האירוע) והוא בחן את המתקן ואת מקור הנזילה, יום לפני שהגיעו נציגי הנתבעת לתקן את הנזילה . עדותו של עד זה הייתה אמינה ומיומנת ,היא לא נסתרה ומצא כי הוא אכן נקט בכל אמצעי וצעד על מנת להקטין את הנזק וחוות דעתו ואישוריו לגבי המחירים שיש לשלם לתיקון הנזק נמצאו סבירים מאד והגיוניים. 13. הערכת מהימנותם של עדים כדי לרדת לחקר האמת היא מהמלאכות המובהקות והקשות המוטלות על בית-המשפט וביהמ"ש מחליט בו על פי אמירותיהם, על סמך התנהגותם בכלל ובפרט במהלך האירוע נשוא התביעה, התנהגותם במהלך העדות ואותות האמת המתגלים במשך המשפט (סעיף 53 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תש"א - 1970). התרשמות הייתה מאז ומעולם אחד מכלי העבודה המובהקים של הערכאה הדיונית השומעת ורואה את העד. חרף ההתקדמות הטכנולוגית בכל תחומי חיינו, עדיין לא נמצא המכשיר שיחליף את ההתרשמות וחרף כל מגבלה והקשיים שהיא מעמידה - אין לזלזל בערכה. לא הבעת פניו של בעל-הדין ולא יפי תוארו או צחות לשונו היא שתביא את בית-המשפט לבכר עדות אחת על פני רעותה. יכול בית-המשפט וצריך לשית לבו לדרך בה מוסר העד את עדותו, אם בצורה שוטפת ומסודרת או בצורה מקוטעת ומגומגמת, אם בביטחון או בהיסוס. אך התרשמות זו, ראוי שלא תעמוד כשלעצמה, אלא במסגרת ובמכלול המבחנים המקובלים להערכת עדויות לרבות מבחן ההיגיון, סתירות חיצוניות ופנימיות בדברי העדים וכיוצא בזה. עדותם של עדי התובעת-הגב' פלשר והשמאי שושקין- כאמור הייתה עדות אמינה עליה ניתן להשתית את גרסת התובעת. עדותם לא נסתרה, עדותם התיישבה האחת עם רעותה ונתמכה במסמכים וראיות חיצוניים ופעמים אפילו ע"י עדויות וראיות הנתבעת. 14. אין ספק כי סמיכות מועדי התיקונים על ידי הנתבעת בתוספת העדויות לעיל מביאים למסקנה חד משמעית כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה. למעלה מן הצורך אני סבור כי התובעת הייתה פטורה מהרמת נטל זה שכן הוא רבץ לפתחה של הנתבעת שחובתה היה להוכיח בנסיבות העניין כי היא לא התרשלה וכפי שיפורט אני סבור כי הנתבעת כשלה ולא הצליחה להרים נטל זה. לנתבעת הייתה השליטה המלאה והבלעדית על מתקן טיהור המים במרכזיית הדיאליזה ממנו הייתה הנזילה. ומכאן, שהנטל להוכיח כי לא הייתה רשלנות היה על הנתבעת. 15. הנתבעת העידה מטעמה את מר רייס בני אשר שימש כאמור כמנכ"ל הנתבעת מאז ההצפה ועד היום, לפי עדותו, החיבורים המהירים אשר הוחלפו יום אחר יום לא היו אותם חיבורים וכי יום אחרי יום היה טפטוף (עמוד 15 לפרוטוקול שורה 20). מסעיף 10 לתצהיר עדותו הראשית של מר רייס, עולה כי המבוטח יידע את הנתבעת ביום 4.11.00 אודות ההצפה ובעקבות זאת שלחה זו האחרונה את הטכנאי,"שהחליף יחידה של חיבור מהיר". האמור בתצהיר אינו מתיישב עם עדותו של מר רייס בבית המשפט כשאמר כי הביקור לא היה ב-4/11 אלא ב-6/11 כאשר התבקש מר רייס ליישב סתירה זו הוא עונה: "את זה אני לא זוכר. הנכון שהוא הגיע ב 6/11. אין לי הסבר לזה".(עמוד 16 לפרוטוקול שורה 8). העד רייס גם לא ידע להסביר מדוע בתצהירו הוא אומר כי הטכנאי נשלח לאחר ההצפה להחליף "יחידה של חיבור מהיר" בעוד שבעדותו הודה כי באותו ביקור הוחלפו "כל החיבורים המהירים והצינורות במער'" (ראה גם האמור בתעודת משלוח של הנתבעת נ/2) משנמנעה הנתבעת ליישב סתירות אלו, מתערערת עדותו של העד היחיד מטעמה ובלאו הכי היא לא מרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי היא לא התרשלה. בנוסף,נמנעה הנתבעת מלהעיד מטעמה את הטכנאי ודים, אשר ביקר בבית המבוטחת במועדים הרלוונטיים לתאונה ויכול היה לאשר גרסתה. שכן, אי הבאת עד העשוי לתמוך בגרסתו של צד, ללא מתן הסבר סביר או מניח את הדעת להימנעות כזו, מערערת את גרסתו ולפעמים אף שוללת את גרסתו של הצד, שנמנע מהבאת העדות. בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה (4) 651 בעמוד 658 נקבע: "אי הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת בדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה כנגד". בע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי פ"ד לה (1) 736, בעמוד 760 נאמר : "מעמידים בעל דין - בחזקתו, שלא ימנע מביהמ"ש ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית, שהיא בהישג ידו ואין לו הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים האזרחיים והן במשפטיים פליליים, וככל שהראיה משמעותית, כן רשאי ביהמ"ש להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה." בהקשר זה טענה הנתבעת כי ודים אינו עובד אצלה מזה שלוש שנים ובכך הסתפקה לגבי הסבריה מדוע לא הובא לעדות. אין ספק כי אילו רצתה הנתבעת לתמוך בגרסתה הייתה עושה מאמץ לאתרו דואגת להשמיע עדותו . טענה נוספת אשר עלתה בסיכומי הנתבעת, באשר להטלת אחריות על האחיות מבית החולים שביצעו את טיפולי הדיאליזה, דינה להידחות מאותו טעם שכן לא הוכח כלל כי אלו התרשלו וכי יש קשר סיבתי להתרשלות,אם הייתה, לאירוע ההצפה. יש לזכור כי שתי הנזילות הקודמות אירעו יומיים לפני ההצפה ללא קשר לפעילות האחיות ואם היה קשר מדוע הנתבעת לא התריעה על כך. גם חוות דעתו ועדותו של השמאי משה ברקן מטעם הנתבעת לא היה בה כדי להועיל לנתבעת. השמאי ברקן נתן חוות דעתו לגבי אירוע שארע כ- 5 שנים לפני מועד מתן חוות הדעת. השמאי ברקן לא ראה את המכונה ובלאו הכי לא ראה את מקום הנזילה ואת הנזקים שנגרמו בעקבות ההצפה. ייתר על כן במהלך הדיון הסתבר גם , כי בעת עריכת חוות הדעת לא היה בפניו התיעוד הרלוונטי לעניין חוות הדעת. כך למשל נשאל : "ש. ביקשת ממנהל הנתבעת תיעוד נוסף כדי להבין את התמונה? ת. לא ידעתי שחסר לי, שאלתי פרטים לגבי המקרה שארע ב- 4/11 ונאמר לי שיש תיעוד. אני ביקשתי את התיעוד והם אמרו שלא מצאו אותו, ושוואדים היה בבית הלקוח". חוסר תיעוד רלוונטי, כמו גם חוות דעת שנערכת שנים מספר לאחר קרות התאונה, מאפסים את המשקל שיש לייחס לראיה זו מטעם הנתבעת. 16. לאור כל האמור אני מגיע למסקנה כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה כי לא התרשלה ולמעלה מן הצורך אני מגיע למסקנה כי התובעת הוכיחה את רשלנות הנתבעת והגעתי לכלל מסקנה בקיומו של קשר סיבתי בין ההצפה לטיפול הרשלני של הנתבעת בייחוד לאור תכיפות ביקורי הטכנאי ודים במועדים הרלוונטיים לתאונה. אילו הייתה הנתבעת משכילה ומחליפה כבר ביום 2.11.00 את כל החיבורים המהירים והצנרת ולא ביום 6.11.00, כפי שעשתה, נראה כי התאונה הייתה נמנעת. על כן יש לראות בנתבעת, כאחראית לקרות התאונה. גובה הנזק 17. כאמור, הגישה התובעת מטעמה חוות דעת של השמאי אלון ששונקין, ממנה עולה כי עוד ביום קרות התאונה הופנתה חברת אקספרס לבית המבוטחים על מנת לבצע שאיבת מים והצבת יבשנים להקטנת אחוזי הלחות במרתף, בו היו אותה עת שטיחים שאחד מהם הנו שטיח יקר ערך שזור בחוטי זהב ומשי. כמו כן נמצא נזק ל"צוקל" ספריה ובסיס לשולחן וכן נדרש לבצע פוליש וקס לשיש במפלס התחתון. סכום השיפוי על פי חוות דעתו נאמד על 20,915 ₪. מנגד הגישה הנתבעת חוות דעת של השמאי משה ברקן, ממנה עולה כי הוא אינו יכול להתייחס לעניין גובה הנזק מהטעם שלא הועברו לידיו צילומים וחשבוניות תיקון. כפי שקבעתי לא ניתן לסמוך על חוות דעתו של השמאי ברקן מהטעמים המפורטים לעיל. מנגד התשלום ששולם ע"י התובעת למבוטחה הוכח ועדותו של השמאי ששונקין נמצאה אמינה ,מהימנה ומיומנת כפי שפורט לעיל ולכן אני מגיע למסקנה כי התובעת הוכיחה גם את סכום הנזק. טענת הנתבעת בסיכומיה כי לא הוצגה לבית המשפט חשבונית בדבר עלויות תיקון השטיחים על ידי עמנואל, דינה להדחות שהרי מן המפורסמות הוא, כי אין חובה שבדין להוכיח נזק ע"י הצגת חשבונית ודי בעדות השמאי כי הסכום ששולם שולם כנגד הנזק שארע והחשוב מכל חזקה היא שאין זה מדרכן של חברות ביטוח להעניק מתנות למבוטחיהן (ראו לעניין זה: ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח נ' חברת השמירה, פ"ד נ(4),567). סוף דבר 18. סוף דבר, התביעה התקבלה. לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 26,860 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.07.04 ועד לתשלום המלא בפועל ובתוספת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ + מע"מ. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום וממועד זה ואילך יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. נזקי מיםביטוח דירהנזילהמקרקעין