להלן פסק דין בנושא חוב לבנק הפועלים: פסק דין 1. התובע, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש תביעה על סך 437,678.82 ₪ נגד הנתבעים וזאת בגין יתרת חוב של הנתבעת 1 - רב זרועות בע"מ לבנק. התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 הוגשה מכוח ערבותם. 2. חב' רב זרועות בע"מ, קיבלה מהבנק הלוואה על סך 375,000 ₪, ובחודש פברואר 2000 חתמו הנתבעים 2, 3 פדלון משה ומאירה על כתב התחייבות הערבות להחזרת ההלוואה מיום 8/2/2000 (נספח ב' לכתב התביעה). 3. על פי כתב ההתחייבות והערבות, ניתנה ההלוואה למטרת כיסוי יתרת חובה (סעיף 2 לכתב ההתחייבות והערבות) והלווים התחייבו לפרוע את סכום הקרן ב-60 תשלומים, החל מיום 8/3/2000, סעיף 4 קבע את הריבית שתשא ההלוואה, וסעיף 7 קבע את אופן ההצמדה של סכום ההלוואה. אין חולק על כך, שההלוואה לא נפרעה בהתאם למוסכם. 4. הבנק העמיד את החוב לפרעון מיידי, מימש בטחונות (מימוש כלי רכב, וקופות גמל כמפורט בסעיף 9 לכתב התביעה) וכאשר הוגשה התביעה (חודש יולי 2002), היתה יתרת החוב בגובה הסכום הנתבע. 5. תמצית טענות הנתבעים 2, 3: א) חברת רב זרועות בע"מ - הנתבעת 1 פתחה חשבון בנק בסניף אחר של הבנק (סעיף הרואה), ונותרה חייבת לבנק סך של 375,000 ₪. ההלוואה אשר קיבלה רב זרועות בע"מ ובגינה נותרה יתרת החוב, נועדה לאפשר לחברה אחרת בשם רב זרועות (ייצור) לקבל אשראי בסך של 250,000 ₪ ורק לצורך זה, ניתנה הערבות האישית של הנתבעים 2, 3 (סעיפים 5 - 6 לתצהירו של מר משה פדלון). הנתבעים טענו, כי לולא הובטח להם על ידי נציגי הבנק כי ינתן אשראי לחברת רב זרועות ייצור, הם לא היו מסכימים לערוב לנתבעת 1, שכן מצבה הכלכלי היה קשה והיא הוגבלה בשני חשבונות בנקים שונים. ב) הנתבעים טענו, כי ערבותם ניתנה עקב הטעייה של הבנק ולחלופין - עקב טעות, ועל כן, דין הערבות להתבטל (סעיף 6 לתצהירו). ג) הנתבעים ציינו, כי הבנק מבקש לחייב אותם בגין הוצאות שנגרמו לבנק, שאינן קשורות כלל למימוש הערבות. ד) הנתבעים טענו, כי הבנק לא הוכיח את סכום התביעה. 6. הבנק כמובן שלל טענות הנתבעים. 7. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להתקבל מהנימוקים כדלקמן: א) אין חולק על כך, שחברת רב זרועות בע"מ פתחה חשבון בשנת 93, בבנק הפועלים סניף הרואה, שלימים התאחד עם סניף הבנק בנווה רם. אין גם חולק על כך, שהנתבעים חתמו על כתב ההתחייבות והערבות להחזרת ההלוואה מיום 8/2/2000. המסמכים הם ברורים לחלוטין, ולפיהם רב זרועות בע"מ נטלה הלוואה בסך 375,000 ₪, והנתבעים 2, 3 חתמו כערבים על אותה הלוואה. כמו כן, בטרם ניתנה אותה הלוואה ונחתמה הערבות על ידי הנתבעים 2, 3 התנהלה התכתבות בין פדלון משה ובין הבנק. ב) השאלה השנויה במחלוקת היא: האם הנתבעים 2, 3 חתמו על כתב הערבות מכוח טעות או הטעייה כמשמעותה בחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973, ואם כן, הם רשאים לבטל את ערבותם. ב.1) סעיף 14 לחוק החוזים קובע כדלקמן: "טעות (א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה. (ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה. (ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן. (ד) "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 - בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה. סעיף 15 לחוק החוזים קובע: "הטעיה מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה, לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן". ב.2) אני סבורה, כי במקרה דנן, לא הוכיחו הנתבעים כי היה מעשה כל שהוא של טעות או הטעייה מצד הבנק. בטרם נלקחה ההלוואה ונחתמה הערבות, התנהלה תכתובת בין הצדדים ומר פדלון העיד, כי הוא היה בבנק מידי יום ביומו והשקיע זמן רב בנושא. ביום 8/9/99 כתב מר פדלון מכתב לבנק הפועלים לידי ראובן ג'פרי (המצהיר מטעם הבנק) - ת/1, ובבקשה הוא מבקש להגדיל לחברת רב זרועות את מסגרת האשראי בסך של 300,000 ₪ שאותם תכסה החברה בשיקים של לקוחות טובים, ואם אחת מהצעות של החברה לא תתממש בחודש הקרוב, אזי ישונו תנאי האשראי ויסופקו בטחונות נוספים: בטוחת דירה על שם עמית מרים ושעבוד שוטף. מר פדלון אישר בחקירה הנגדית, כי אותם בטחונות נוספים לא סופקו. ביום 31/8/99 כתב מר פדלון מכתב נוסף, והוא מזכיר במכתב (ת/2) את בקשתו להגדלת מסגרת אשראי מיום 9/8/99, ומציין שמר ג'פרי אמר לו, כי הוא לא יכול להגיב לרצון החברה כיון שאין ערבות בעלים. מכתב נוסף הוא, מכתבו של מר פדלון מיום 11/10/99 (ת/3), כאשר נושא המכתב הוא; רב זרועות (ייצור) 1996 בע"מ, דהיינו - החברה החדשה שהוקמה ולא הנתבעת 1, באותה בקשה מבקש מר פדלון לפתוח חשבון לחברה החדשה ומציין כי החשבון החדש יאפשר ביצוע פעילות קיימת תוך כדי סיום הדיונים עם משקיעים שונים אשר נמצאים בהליך מתקדם וללא צורך באשראי מהבנק. דהיינו - באותו מכתב לא מדובר על כך שהבנק מתחייב לאשר מסגרת אשראי לחברה החדשה אלא כתוב שלא יהיה צורך באשראי מהבנק באותו חשבון!! מכתב נוסף אשר נחתם על ידי מר פדלון בטרם התקבלה ההלוואה ונחתם כתב הערבות [מכתב מיום 1/12/99 (ת/4): כותרתו: "בקשה להסדר להמשך פעילות", ובו מציין מר פדלון, כי הוא מבקש לאשר בחשבון רב זרועות בע"מ - הנתבעת, חשבון אשר הוגבל, הלוואה בסך 350,000 ₪ להחזר ב- 60 תשלומים חודשיים וכי פרעון הלוואות קיימות באותו חשבון ישולם כמתוכנן, וכן היתה התייחסות לתוכנית חסכון פרטית של הגב' פדלון מאירה שתשמש כבטוחה. כמו כן, ביקש להגדיל את מסגרת החח"ד הפרטי בחשבונה של מאירה פדלון ל- 20,000 ₪, ולאשר בחשבון רב זרועות ייצור (החברה החדשה) מסגרת חח"ד עסקי של 20,000 ₪ ומסגרת נכיונות של 50,000 ₪ לפחות. כלומר, גם במכתב זה, אין זכר להבטחת אשראי לחברה החדשה בסכום של 250,000 ₪ אלא יש בקשה צנועה למסגרת של 20,000 ₪ בחשבון חח"ד עסקי ומסגרת של 50,000 ₪ לנכיונות. ב.3) לאחר כל אותה התכתבות, ניתנה הלוואה על סך 375,000 ₪, והנתבעים חתמו על ערבות. מטרת ההלוואה נכתבה במפורש בסעיף 3 לכיסוי יתרות חובה. מילים אלו נכתבו בכתב יד, כך שאין מדובר בנוסח מודפס של אותן מילים בכתב ההתחייבות והערבות, אלא נכתב ספציפית כי המטרה היא לכיסוי יתרות חובה, ולא נכתב כי המטרה היא גם, ליתן מסגרת אשראי לחשבון אחר של חברת רב זרועות ייצור באותו סניף בנק, למרות שלא היתה כל מניעה מבחינה טכנית להוסיף גם מילים אלו בכתב יד לסעיף 3 לכתב ההתחייבות והערבות להחזרת ההלוואה. ב.4) יודגש, כי עוד בטרם נלקחה ההלוואה, שלח הבנק הודעה לחברת רב זרועות בע"מ ביום 25/10/99 (נספח א' לתצהירו של מר פדלון), כי הבנק דורש לשלם את יתרת החוב, וכן ביום 15/11/99 שלח הבנק מכתב שכותרתו: "הקטנת זכות לאשראי ח-ן רב זרועות בע"מ ח-ן 587349" ונאמר, כי הבנק מקטין את סכום האשראי לסכום שלא יעלה על 180,000 ₪ החל מיום 1/12/99 וכי ביום 30/11/99, יקוזזו תוכניות חסכון מאושרות לזכות אותו חשבון. כאשר נחתם כתב ההתחייבות והערבות על ידי משה ומאירה פדלון, הם חתמו גם על טופס גילוי מידע לערב יחיד או מוגן ובו נכתב במפורש כי חלקו של כל ערב הוא 100 אחוז בסכום החוב ובסעיף 4 למסמך גילוי המידע נכתב במפורש, כי מדובר בערבות לחוב קיים. ב.5) פדלון אמנם טוען, כי כל המכתבים שהוא כתב לבנק נכתבו לבקשת פקידי הבנק, והם למעשה אמרו לו מה לכתוב, אך מר פדלון הוא איש עסקים, לפחות משנת 1974 כפי שעולה מעדותו, ולא סובל מחולשה שכלית או גופנית, כמשמעותה בסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי). הוא היה מודע בהחלט לתוכן המכתבים שהוא כתב אותם וחתם עליהם. כל זאת עוד לפני שחתם בכלל על כתב ערבות. מסגרת אשראי לחברה ובוודאי מסגרת אשראי של 250,000 ₪ אינה ניתנת כמעשה שבשגרה בעל פה וללא כל מסמכים. מר פדלון לא מצא לנכון להעלות על הכתב בטרם חתם על כתב הערבות והתחייבות, כי הוא חותם רק בתנאי שהבנק יתן לחברה החדשה מסגרת אשראי של 250,000 ₪, וכל שצירף לתצהירו, הוא מכתב אשר אינו נושא תאריך [וזאת בניגוד למכתבים האחרים שכתב לבנק (נספח ג' לתצהירו)], ובאותו מכתב, הוא כותב שהובטח שינתן אשראי לחברה החדשה, ומציין, שהחברה החדשה לא קיבלה מסגרת. אך הוא לא מציין כי הובטח אשראי בסכום של 250,000 ₪, ואם נסתמך על בקשתו מהבנק (ת/4), הרי שהוא עצמו ביקש לחברה מסגרת אשראי צנועה של 20,000 ₪ + מסגרת נכיונות של 50,000 ₪ "לפחות", ולא מסגרת אשראי של 250,000 ₪. ב.6) מר ג'פרי מטעם הבנק הכחיש כל הבטחה למתן אשראי בסכום של 250,000 ₪ או למתן אשראי בסכום אחר לחברה החדשה, וציין, כי אין זה הגיוני שהבנק יחתום על הסדר חוב לפריסת חוב קיים בסכום של 375,000 ₪ עם החברה הישנה - הנתבעת 1, ובאותה עת, הוא יאשר אשראי לחברה החדשה בסכום של 250,000 ₪ וזאת ללא כל בטחונות. מר ג'פרי ציין, כי מר פדלון ביקש את האשראי המבוקש, אך הבנק לא הבטיח כלום, והבטחונות הנוספים שהציע מר פדלון לא הגיעו לרמה של יישום, וממילא, לא ניתן לו כל אשראי מבלי שיציג בטחונות נוספים או שתהיה הסכמה של הבנק למתן אותו אשראי (עמוד 5 לפרוטוקול). מר ג'פרי לא הכחיש את טענת מר פדלון ולפיה דובר בין הצדדים על ניסיון להגיע להסדר,שלפיו מחד - יוסדר החוב של חברת רב זרועות בע"מ ומאידך - יאפשר הבנק מסגרת אשראי לחברה החדשה, אולם אותו משא ומתן או הדברות בין הצדדים, לא הבשיל לכלל הסדר. ממילא, הנתבעים לא מסרו בטחונות נוספים ואיש לא הבטיח להם לא בכתב ולא בעל פה, כי לחברה החדשה תהיה מסגרת אשראי. ב.7) טענות הנתבעים 2, 3 הן טענות בעל פה נגד מסמך בכתב. על פי הסיפא של סעיף 80 לחוק הפרצדורה האזרחית העותומאני, "טענה הנטענת נגד מסמך הנוגע לעניינים האמורים אפילו אם איננה עולה על אלף גרוש, צריכה להיות מוכחת על ידי מסמך או על ידי הודאתו או פנקסו של הנטען". על פי הפסיקה אין מניעה להביא עדות בעל פה "כנגד התביעה". כלומר, עדות שאינה פוגעת במישרין בתוכנו של מסמך אלא רק נוטלת ממנו, כמו שהוא ומבלי לשנות את תוכנו את כוחו לשמש בסיס לחיוב המתבקש ממנו או מלמדת שאין הוא שייך לענין הנדון. ראה לענין זה: ספרו של כב' השופט י. קדמי על הראיות, חלק שלישי בעמודים 1317 ואילך ובפסקי הדין המאוזכרים שם. דהיינו - ניתן להעיד בעל פה באשר להקשרו של אותו מסמך, ע"א 495/82 עמל הנגב בע"מ נ' ניסים מזור, עו"ד ואח', פ"ד ל"ט (3) 74 וכן: ע"א 465/85 אליאזו הרנדו וילנואנה נ' נברון בע"מ פ"ד מ"ב (1) 705. על פי סעיף 80 לחוק הפרצדורה האזרחית העותמאני ניתן לסתור תוכן של מסמך כאשר מדובר בהודאת נטען. הנטען הוא אותו בעל דין הסומך את עמדתו על המסמך וכלפיו מועלית הטענה "נגד אותו מסמך". ראה לענין זה: ע"א 409/71 יהודה וסנדרה פרוינדליך נ' הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד כ"ו (2) 518, בעמוד 524. במקרה דנן, הנתבעים לא הביאו הוכחות לסתירת המסמכים בכתב, ומדובר במסמכים בכתב שמשמעותם היא ברורה וחד משמעית. ב.8) הנתבעים מוחזקים כמי שיודעים את תוכנם של המסמכים עליהם חתמו. וראה לענין זה: ע"א 121/70 גלעדי נ' אוריון חברה לביטוח בע"מ פ"ד כ"ה (1) 648. ע"א 2119/94 לנדאו נ' ויין פ"ד מ"ט (2) 77. ע"א 4839/92 יוסף גנץ נ' מרדכי כץ פ"ד מ"ח (4) 749. הנתבע עצמו, לא טוען כי לא ידע על מה חתם, אלא טוען, שנאמר לו על ידי פקידי הבנק, כי יש לחתום על מסמכים אלו ואין להוסיף במסמכים את ההסכמה בדבר מסגרת אשראי לחברה החדשה/אפשרות לחברה החדשה לפעול כפי שפעלה החברה הישנה - הנתבעת 1. טענה זו לא הוכחה כאמור, וגם לא מצאתי בה הגיון. יתכן ובכתב ההתחייבות והערבות גופה, יסבור הנתבע, כי אין מקום להוסיף את ענין המסגרת לחברה החדשה, אולם איזה קושי יש להעלות על הכתב הסכמה בדבר מתן אפשרות לחברה החדשה לפעול בדרך של אשראי מאושר במסמך אחר? הרי כשבנק מאשר מסגרת לכל חברה שהיא, מעלים כדבר שבשגרה את ענין המסגרת על הכתב, ואין מנהלים את ענייני הבנק בדרך של הבטחות בעל פה. זאת ועוד, באותו יום שבו נחתם כתב ההתחייבות והערבות ניתן היה לחתום במקביל על מסמכי המסגרת לחברה החדשה, ולא היה כל קושי בכך, ומהתכתובות בין מר פדלון והבנק עולה, כי הם נהגו להעלות את הדברים על הכתב. אני סבורה, כי המסמכים מדברים בעד עצמם. כתבי הערבות נחתמו תוך ידיעה ברורה בגין מה הם נחתמו. לא היתה כל הטעיה של הבנק כאשר החתים את הנתבעים 2, 3 על כתב הערבות ועל טופס גילוי לערב, ומקובלת ואמינה בעיני, עדותו של מר ג'פרי מטעם הבנק, ולפיה לא הובטחה כלל המסגרת הנטענת לחב' רב זרועות (ייצור). ומשכך הדבר, הערבות תקפה וניתן לממשה. ג. באשר לסכום החוב: על פי סעיף 31 לכתב ההתחייבות והערבות, רשאי הבנק לגבות מהערבים את כל ההוצאות והעמלות בקשר לכתב ההתחייבות והערבות, כולל הוצאות מימוש הבטוחות ונקיטת הליכי גבייה. הבנק מימש את הבטוחות שהיו לחשבונה של הנתבעת 1, ונגרמו לו גם הוצאות כתוצאה מהמימוש, וניתן לחייב את הנתבעים בסכומים אלו. סכום התביעה למעשה לא הוכחש בפועל, ומר פדלון אישר, כי לחברת רב זרועות היתה יתרת חובה בסביבות 400,000, 450,000 ₪ (עמוד 9 שורות 7 - 8 ועמוד 10 שורות 8 - 9 לפרוטוקול), ולפיכך - טענתו ולפיה החוב לא הוכח, היא טענה בעלמא, שנסתרה על ידי עדותו - הוא. החוב נכון ליום הגשת התביעה הוכח כדבעי (ראה נספח ג' לכתב התביעה) וגם הנתבע בערבותו לא חלק על כך, שחוב בסכום התביעה היה קיים בסכומים שנטענו, ולפיכך, משהגעתי למסקנה ולפיה הערבות תקפה, יש לממש אותה על מלוא סכום התביעה. 8. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל. ב) הנתבעים 2, 3 ישלמו ביחד ולחוד לתובע סך 437,678.82 ₪ בתוספת ריבית של 17 אחוז לשנה או כל ריבית מקסימלית אחרת, כפי שהיא נהוגה מעת לעת אצל התובע, ביחס להלוואות צמודות מדד ובצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, החל מיום 14/6/2002 ועד לתשלום בפועל. ג) כמו כן, ישאו הנתבעים 2, 3 ביחד ולחוד בהוצאות התביעה ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ + מע"מ. חוב לבנקבנקחוב