להלן פסק דין בנושא תיקון טופס בהוצאה לפועל: פסק דין א. בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם משה כהן) מיום 1.3.06, לפיה ניתנה למשיב רשות לתקן את טופס בקשת הביצוע, כך שירשם בו מספר חשבון חנ"י 631300/95 (להלן: "חשבון חנ"י"), במקום מספר החשבון השיקלי מס' 96313/95 (להלן: "חשבון שיקלי") שצויין בו. החלטתי לתת רשות ערעור ובקשת רשות הערעור תידון כערעור. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן: ביום 8.6.03 הגיש המשיב, בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: "הבנק" או "המשיב"), בקשה לביצוע (להלן: "בקשה לביצוע") שטר משכנתא מדרגה ראשונה ללא הגבלת סכום שיצרו המערערים 1 ו - 2 (להלן: "המערערים") להבטחת כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק מהמערערים ומהשותפות הרשומה "יהלומי עירוני", שהמערערים שותפים בה (להלן: "השותפות"). בשטר המשכנתא משכנו המערערים לטובת הבנק את זכויות החכירה בנכס הידוע כגוש 6207 חלקה 769 (להלן: "הנכס"). ס' 2 לשטר לשונו: "שטר משכנתא זה ניתן להבטחת כל הסכומים המגיעים ושיגיעו לבנק... בכל סניפיו" בטופס הבקשה לביצוע המשכנתא נכתב: "פרטי ב"כ הזוכה ונתונים להעברת הכספים אליו":...מספר חשבון 96313/95".קרי, החשבון השקלי. לבקשה לביצוע צורף תצהיר, שהסעיפים הרלוונטיים לענייננו קובעים בו כך: ס' 7 - השותפות קיבלה מהבנק מעת לעת אשראי ו/או הלוואות ו/או משיכות יתר בחשבונה בבנק, חשבון חנ"י מספר 631300/95, בין היתר, בהסתמך על 5 הסכמים שפורטו וצורפו לבקשה. (הערה: למעט הסכם תנאי אשראי כלליים מתאריך 19.4.78 שאינו מציין מספר חשבון, יתר ההסכמים שצורפו לבקשה התייחסו לחשבון השקלי) ס' 2 בעמ' 1 - השותפות חבה בחשבונה נכון ליום 1.4.03 סך של 695,761.64$ ולראיה צורף תדפיס יתרת החובה בחשבון החנ"י. ביום 7.9.03 הגיש הבנק בקשה למינוי כונס נכסים על זכויות המערערים. ביום 10.9.03 נדרש המשיב ע"י ראש ההוצאה לפועל להבהיר מדוע: "מנספחי הבקשה עולה שמספר החשבון של השותפות הוא 96313/95 אך דף חשבון הבנק בו מופיעה יתרת החוב מתייחס למספר חשבון אחר" ביום 23.9.03 הגיש המשיב הודעת הבהרה שלשונה: "מס' החשבון המצויין בבקשה, הינו מס' חשבון 631300/95, שהינו מס' חשבון החנ"י של השותפות. חשבון זה מנוהל במסגרת החשבון הכללי של השותפות שמספרו הוא 96313/95 (מס' חשבון זה הוא מס' החשבון המופיע בנספחים לבקשה). על העובדה שחשבון החנ"י קשור לחשבון הכללי ומתנהל כחלק ממנו ניתן אף ללמוד מהדמיון בין מספרי החשבונות הנ"ל" ביום 2.10.03 ניתן צו לכינוס נכסים על זכויותיהם של המשיבים בנכס. ביום 25.12.03 הגישו המערערים בקשה דחופה, בה התבקש ראש ההוצאה לפועל להורות על ביטול הליך כינוס הנכסים, קבלת טענת פרעתי וסגירת תיק ההוצאה לפועל, בטענה כי בקשת המימוש התייחסה לחשבון השקלי המצוי ביתרת זכות, חשבון המנוהל בנפרד ואינו חולש על חשבון אחר. מנגד טען המשיב כי בקשת המימוש הוגשה בגין יתרת החובה בחשבון החנ"י ולא בגין חשבונות אחרים המנוהלים ע"י המערערים או השותפות. ביום 18.2.04 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל, בה נקבע לאמור: "לנוכח האמור בבקשת החייבים ובתגובת הזוכה, נראה לי כי הדרך הנכונה לישוב המחלוקת בין הצדדים, היא באמצעות הגשת פסק דין הצהרתי על ידי הזוכה, אשר יקבע כי חשבון הבנק בו רשומה יתרת החוב של השותפות הוא חשבון הבנק אשר החייבים ערבו לפרעון החוב הרשום בו, ואשר להבטחת פרעונו משכנו את זכויותיהם בנכס נשוא בקשת הביצוע". המשיב הגיש בר"ע (1552/04) על החלטה זו שנדונה בפני. בפסק דין מיום 24.3.05 קבעתי, בין היתר, כי אומנם יש לשאול האם מוסמך ראש ההוצאה לפועל לקבוע איזהו החשבון שפרעונו הובטח במשכנתא, אולם נראה כי טענות הצדדים בכל האמור לגבי הסוגיות שבמחלוקת, לרבות הסוגיה על מי תוטל, אם תוטל, החובה לפנות בבקשה למתן סעד הצהרתי, לא הובהרו כדי צורכן, בפני ראש ההוצאה לפועל. בהחלטה נקבע עוד, כי משהחלטת ראש ההוצאה לפועל ניתנה במסגרת "טענת פרעתי" ובשל מורכבות טענות הצדדים, מן הראוי היה שראש ההוצאה לפועל יקיים דיון במעמד הצדדים, טרם מתן החלטתו בדבר הפניית המשיב לקבלת סעד הצהרתי בערכאה המוסמכת, החלטה שמשמעותה המעשית היא עיכוב ביצוע הליכי משכנתא והשהיית הכינוס עד למתן פסק דין הצהרתי. לפיכך, הוחזר הדיון לראש ההוצאה לפועל. ביום 2.1.06 התקיים דיון בפני ראש ההוצאה לפועל במסגרתו טענו המערערים כי הסכם המשכון צריך לחול על חשבון ספציפי והמשכנתא, במקרה זה, ניתנה בגין החשבון השיקלי. ב"כ המשיב טען כי החוב הנגבה בתיק הוא החוב בחשבון החנ"י. כונס הנכסים התנגד להרחבת החזית מטעם המערערים, כשלטענתו לא חלקו המערערים על שטר המשכנתא, וציין כי התשלום שישולם בתיק זה על ידי המערערים ייזקף לחשבון החנ"י. בשלב זה טען ב"כ המערערים כי: "אין מחלוקת שחשבון החנ"י הוא חשבון של השותפות שלו ערבו החייבים אבל הטענה היא שאין חוב בחשבון זה וטענה נוספת ששטר המשכון לא חל על חשבון זה" (עמ' 2 לדיון ביום 2.1.06). על יסוד חילופי דברים אלו ניתנה בתום הדיון החלטת ראש ההוצאה לפועל לפיה מספר החשבון השקלי שנרשם בבקשת הביצוע, הוא ביתרת זכות, ואינו חשבון החנ"י, המצוי ביתרת החובה, בגינו מבקש הבנק לפעול כנגד המערערים. בנוסף נקבע כי ההבהרה שניתנה בעניין זה על ידי הבנק בעבר לא סיפקה משום "ששם לא הובהרה התמונה כדבעי כפי שנעשה היום" (עמ' 2 לפרוטוקול 2.1.06). ראש ההוצאה לפועל ציין כי, תחילה, מצא לכך פתרון בהפניית המשיב לקבלת פסק דין הצהרתי. פתרון נוסף שהועלה על ידי ראש ההוצל"פ, במהלך הדיון, היה תיקון בקשת הביצוע וב"כ המשיב אכן ביקש לתקן את בקשת הביצוע, תוך שהוא מצהיר כי החוב נגבה בגין חשבון חנ"י. טרם מתן החלטה בענין תיקון בקשת הביצוע, התבקשה תגובת המערערים. ג. ביום 1.3.06 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל שקבעה כי החלטתו הקודמת בדבר הפניית הצדדים לפסק דין הצהרתי ניתנה מהטעם שתגובת ב"כ המשיב לא הניחה דעתו שאכן החשבון בו רשומה יתרת החוב הוא החשבון בגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל. לאור הדיון ותגובות הצדדים קבע ראש ההוצאה לפועל כי הגיע למסקנה כי הדרך הנכונה לסילוק המחלוקת היא תיקון בקשת הביצוע. החלטה זו נתנה בשל הצהרת ב"כ המשיב כי חשבון החנ"י הוא החשבון הרלוונטי, שלפרעונו שעיבדו המערערים את זכויותיהם בנכס, תוך שהוא מפנה לס' 7 לתצהיר. בנוסף ובעיקר, ב"כ המערערים אישר בדיון כי המערערים ערבו לפרעון חשבון החנ"י. ראש ההוצאה לפועל קבע כי אומנם החשבון השקלי הוא זה שנרשם בטופס בקשת המימוש במשבצת פרטי ב"כ הזוכה ונתונים להעברת כספים אליו, אולם אין זה החשבון שלפירעונו ערבו המערערים ומישכנו זכויותיהם בנכס. ראש ההוצאה לפועל קבע כי תיקון טופס הביצוע, הוא עניין טכני בלבד, ומשכך לא קם "השתק", ככל שעניינו תיקון בקשת הביצוע. בנוסף, קבע ראש ההוצל"פ כי טענות המשיב אינן סותרות אלא מבהירות כי חשבון החנ"י הרלוונטי פורט בתצהיר, ואילו החשבון השקלי הטכני, נרשם בבקשת הביצוע, רק לצורך גביית הכספים שיתקבלו ממימוש הנכס, שכן מכר הנכס אמור להיות אף הוא בשקלים. לפיכך, קבע ראש ההוצל"פ כי אין מקום למחוק את ההליך, כשניתן להימנע מכך ע"י תיקון טופס בקשת הביצוע. ראש ההוצאה לפועל מציין כי בקשה לתיקון הליך ניתן להגיש בכל עת ואין הצדקה למנוע מהזוכה מימוש זכויותיו על בסיס טענה טכנית וכי תיקון בקשת הביצוע יוביל להעמדת המצב הנכון על כנו ולאשורו, ולהמשך הליכי ההוצל"פ לגביית חוב, שנראה כי אין מחלוקת בין הצדדים בקיומו. החלטה זו היא נשוא ערעור זה. ד. המערערים טוענים כי קביעת ראש ההוצאה לפועל עומדת בסתירה לקביעותיי בפסק הדין מיום 24.3.05 ולשאלה הספציפית שהעמדתי לדיון, שהיא, כך לטענתם, האם החשבון השקלי הוא חשבון "על כללי" אם לאו; והאם חשבון זה נפרע. המערערים טוענים כי תיקון בקשת הביצוע הוא תיקון מהותי וראש ההוצאה לפועל, נעדר סמכות להתיר תיקון זה. יתרה מזו, לטענת המערערים, לא היה רשאי ראש ההוצל"פ ליזום את התיקון מיוזמתו. המערערים טוענים כי בקשת הביצוע הוגשה בגין החשבון השקלי ומשניתן צו כינוס בהתאם לסעד שהתבקש על ידי המשיב, מתקיים 'השתק שיפוטי' המונע מהמשיב לטעון כי בקשת הביצוע הוגשה בגין החוב בחשבון החנ"י. המערערים טוענים כי שטר המשכנתא ניתן להבטחת החשבון השקלי ולא להבטחת פרעון החובות בחשבון החנ"י, שלטענתם אינו מצוי כלל ביתרת חובה. המערערים טוענים כי הסוגיה לאיזה חשבון ניתן המשכון אינה בסמכות ראש ההוצאה לפועל, שטעה כשהתיר את התיקון על יסוד גרסאותיו המשתנות והסותרות של המשיב. בדיון בפני העלו המערערים לראשונה טענה כי תיקון טופס בקשת הביצוע נעשה ע"י המשיב שלא תוך פרק הזמן הקבוע בתקנה 93 ו 96 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ועל כן יש לקבוע כי התיקון לא בוצע. ה. מנגד טוען המשיב, כי החלטת ראש ההוצאה לפועל אינה עומדת בסתירה לפסק הדין שניתן על ידי, שקבע החזרת הדיון בטענת 'פרעתי' לראש ההוצאה לפועל לדיון והבהרת כלל הסוגיות שנותרו במחלוקת, ותו לא. המשיב טוען כי בהתאם לתקנה 126 א' לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979, תיקון טופס הביצוע, בין אם מדובר בתיקון טכני כגישתו, ובין אם מדובר בתיקון מהותי כגישת המערערים, מצוי בסמכות ראש ההוצאה לפועל והוא גם רשאי להעלות סוגיה זו גם מיוזמתו. המשיב טוען כי מתחילת הדרך טען, כפי שעולה מהתצהיר, כי בקשת הביצוע הוגשה בגין החשבון החנ"י ולא בגין החשבון השקלי ועל כן לא מתקיים השתק שיפוטי ואין ממש בטענות המערערים המנסים להיתלות בחלק מסוים בהודעת ההבהרה, תוך הוצאת דברים מהקשרם. באשר לטענת המערערים, לפיה שטר המשכנתא נועד להבטחת החשבון השקלי, טוען המשיב כי שטר המשכנתא נועד להבטחת כלל חובות השותפות לבנק, לרבות חשבון החנ"י, וכי טענה זו הועלתה לראשונה ע"י המערערים רק לאחר החזרת הדיון לראש ההוצאה לפועל והיא בגדר הרחבת חזית. המשיב טוען, כי גם טענת המערערים לפיה לא קיים חוב בחשבון החנ"י היא בגדר הרחבת חזית, ובגין טענה זו יש להגיש בקשה בטענת 'פרעתי' ולהוכיחה. בנוסף, טוען המשיב כי יש לדחות טענת המערערים לפיה תיקון טופס הביצוע נעשה תוך חריגה מפרק הזמן הקבוע בתקנות, וזאת מהטעם שהבקשה הועלתה לראשונה בסיכומים, היא בגדר הרחבת חזית והמערערים לא הגישו כל השגה ערעורית על החלטת ראש ההוצאה לפועל שאישרה את הודעת התיקון. ו. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להדחות. השאלה העומדת בפני היא האם פעל ראש ההוצאה לפועל במסגרת סמכותו כשהתיר לתקן את טופס בקשת הביצוע, על ידי כך שנרשם בו חשבון החנ"י במקום מספר החשבון השיקלי שצויין בו. תקנה 126א' לתקנות ההוצאה לפועל קובעת: "ראש ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי החוק, וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק". בע"א (ת"א) 2836/03 עיריית תל-אביב נ' מור תמר (טרם פורסם, מיום 24.1.06) הבעתי דעתי כי: "סמכותו של ראש ההוצל"פ מכח תקנה 126א' לתקנות ההוצאה לפועל, איננה מוגבלת לתיקון פגמים טכניים בלבד. ראש ההוצל"פ רשאי לתקן פגמים מהותיים שנפלו בהליכי ההוצל"פ המובאים בפניו, "ככל שייראה לו צודק". סבורה אני, כי סמכותו של ראש ההוצל"פ מכח תקנה 126א' מאפשרת לו, לראות בבקשה לביצוע שהגיש הזוכה, בה ציין בטופס מספר חשבון אחד, ואשר תוכנה מצביע כי הזוכה כיוון למספר חשבון אחר, כבקשה שהוגשה כדין, בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 126א' לתקנות ההוצאה לפועל. כך הם פני הדברים גם בענייננו. בטופס בקשת הביצוע רשם המשיב תחת "פרטי ב"כ הזוכה ונתונים להעברת הכספים אליו" את מספר החשבון השקלי, אולם בתצהיר ציין כי החוב נובע מחשבון החנ"י. בנוסף צורפו לתצהיר הסכם אשראי כללי והסכמים נוספים הנוגעים לחשבון השקלי. במצב דברים זה, בדין ביקש ראש ההוצאה לפועל הבהרה מהזוכה. בתשובתו הבהיר המשיב כי תיק ההוצאה לפועל נפתח בגין חשבון החנ"י והוסיף וטען כי חשבון זה מנוהל במסגרת החשבון הכללי, השקלי של השותפות ועל כן צורפו הנספחים העוסקים בחשבון זה. במקום להתייחס לעיקרם של דברים, קרי כי תיק ההוצאה לפועל נפתח בגין חשבון החנ"י, ניהלו המערערים הליכים משפטיים רבים בהתייחס לטענת המשיב לפיה חשבון החנ"י מנוהל במסגרת החשבון השקלי ואף הגישו בקשה בטענת "פרעתי", בנימוק כי החשבון השקלי נמצא ביתרת זכות, עד שלבסוף הפנה ראש ההוצאה לפועל את המשיב לקבלת פסק דין הצהרתי לבירור הסוגיה. בבר"ע שהוגשה על החלטה זו קבעתי כי במסגרת טענת "פרעתי" מוטל היה על ראש ההוצאה לפועל ללבן ולהבהיר הסוגיות, לאחר קיום דיון במעמד הצדדים, בטרם מתן החלטתו בעניין. לפיכך הוחזר הדיון לראש ההוצאה לפועל. לאחר דיון נוסף, הגיע ראש ההוצאה לפועל לכלל מסקנה כי תיק ההוצאה לפועל נפתח בגין חשבון החנ"י, המצוי, כנטען על ידי המשיב, ביתרת חובה, והציע לצדדים לתקן את טופס בקשת הביצוע כך שישקף את המצב לאשורו. ראש ההוצל"פ ביקש, בדין, את תגובת המערערים לתיקון בקשת הביצוע. ראש ההוצאה לפועל רשאי לפעול מיוזמתו בתחומיה של תקנה 126(ב), ובלבד שלא יפגע בזכויות בעלי דין או צדדים שלישיים המעורבים בהליכים. אם נראה לו, ביוזמתו, כי יש מקום לתקן פגם כלשהו בהליך, וכתוצאה מהתיקון עלולה להיפגע זכותו של בעל דין, עליו לבקש תחילה את תגובת הצדדים המעורבים בטרם יחליט (ד' בר אופיר, הוצאה לפועל-הליכים והלכות, מהדורה שישית, עמ' 6(ב)). כך, כאמור, נהג ראש ההוצאה לפועל בענייננו. לא מצאתי כל פגם בהחלטתו המנומקת של ראש ההוצאה לפועל, לפיה יש להתיר את תיקון מספר החשבון בטופס הבקשה לביצוע. שטר המשכנתא קבע, במפורש, כי המערערים שעבדו כל זכויותיהם בנכס להבטחת כל הסכומים המגיעים לבנק ושיגיעו לבנק, ללא הגבלה בסכום בכל סניפיו; השותפות חתמה על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלת סכום; בתצהיר התבקש פרעון החוב בחשבון החנ"י, וב"כ המשיב חזר על הצהרה זו בדיון. בנוסף, התקבלה הבהרת המשיבים לפיה החשבון השקלי נרשם בטופס בקשת הביצוע תחת "נתונים להעברת הכספים", רק לצורך העברת הכספים שיתקבלו ממימוש הנכס, שכן המכר אמור היה להיות בשקלים. בדין, קבע, איפוא, ראש ההוצאה לפועל כי: "תיקון טופס בקשת הביצוע יוביל להעמדת המצב הנכון על כנו ולאשורו וכן יוביל להמשך הליכי ההוצל"פ לגביית חוב, שנראה שאין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומו" (עמ' 3 להחלטה מיום 1.3.06) בנסיבות האמורות לעיל, נראה כי בדין נתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל בדבר תיקון מספר החשבון השקלי המופיע בטופס הבקשה לביצוע, תחת "נתונים להעברת הכספים". ראש ההוצל"פ צדק משהתיר למשיב לתקן את בקשת הביצוע ולציין בה את מספר חשבון החנ"י במקום החשבון השקלי. החלטה זו של ראש ההוצל"פ, מצויה במסגרת סמכות ראש ההוצאה לפועל "בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך....ככל שייראה לו צודק". בניגוד לטענת המערערים, קביעה זו אף עולה בקנה אחד עם פסק הדין שניתן בבר"ע 1552/04, בה התבקש ראש ההוצאה לפועל ללבן ולהבהיר את הסוגיה עד תום, לאחר קיום דיון במעמד הצדדים. בנוסף, משהובהר כי, מלכתחילה, הוגשה בקשת הביצוע בגין חשבון החנ"י ולא בגין החשבון השקלי, ממילא לא מתקיים בענייננו ההשתק השיפוטי, לו טוענים המערערים. אין מקום לדון בטענת המערערים לפיה לא קיים חוב בחשבון החנ"י. טענה הועלתה, לראשונה, רק לאחר החזרת הדיון לראש ההוצאה לפועל והדרך הראויה לדון בה היא במסגרת טענת "פרעתי" בגין חשבון החנ"י. כמו כן, לא נדרשתי לטענת המערערים לפיה הבקשה לתיקון בקשת הביצוע הוגשה ע"י המערערים שלא תוך פרק הזמן הקבוע בדין. טענה שעלתה לראשונה בדיון בפני ואינה נשוא ההחלטה העומדת לערעור. ז. סוף דבר הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיב הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולמו מתוך הערבון. יתרת הערבון תושב למערערים לידי בא כוחם, עו"ד י' ברמי. מסמכיםהוצאה לפועל