בבקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד, שניתן בשל אי התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן. להלן החלטה בנושא בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות: החלטה 1. לפני בקשה לביטול פסק דין , אשר ניתן כנגד המבקש, הוא הנתבע 3 (להלן: "המבקש") ביום 18.1.06. בפסק הדין קבעתי, בין היתר, כי "הנתבע לא התייצב לדיון למרות שהוזמן. התובע הביא את ראיותיו והוכיח את אחריותו לעניין גובה הנזק. באשר לנזק, נזקו המוכח של התובע הינו 42,000 ₪ כולל מע"מ נכון ליום קרות הנזק 26.3.97. כאמור נזק זה הוכח ע"י חוות דעת שמאי שלא נסתרה". 2. ביום 9.2.06 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן בהיעדר התייצבות. 3. לטענת המבקש לא היה מיוצג ע"י עו"ד סופר יוסף שאליו נשלחה ההזמנה לדין. המבקש בבקשתו מצטט מהחלטתי מיום 11.9.05 לפיה, בין היתר, נקבע כי "הנתבע אינו מיוצג על ידי עורך דין", מכאן מסיק המבקש כי "...טעתה המזכירות בכך שהזמינה את עו"ד יוסף סופר שאינו מייצג בתיק במקום להזמין את הנתבע עצמו". המבקש צרף לבקשתו תצהיר לפיו, פנה למזכירות האזרחית, "המזכירות ביררה ואז התברר כי האישור המסירה הודפס במחשב בית המשפט, אולם לא ברור באם נשלחה כלל, אולם מה שבטוח שהאישור לא נמסר ולא נשלח כלל...". עוד צרף המבקש לבקשתו תדפיס מאת מזכירות בית המשפט, ממנו עולה לטענתו כי החלטת בית המשפט נמסרה לעו"ד סופר יוסי שכאמור אינו מייצגו בתובענה זו . 4. המשיב, הוא התובע, חרף החלטתי מיום 12.2.06 לא טרח להגיב לבקשה. דיון 5. בקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד, שניתן בשל אי התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן. ראה גם :ע"א 3645/02, קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133, 139. 6. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת:- "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה- לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים..." בע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395 נקבע, כי: "ניתן פסק דין כהלכה, יציג לעצמו בית המשפט, אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול, שתי שאלות אלו: ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו, או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט. שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה-מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע- המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט". באשר לשאלה השנייה - על המבקש להראות, כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה. לעניין זה ראה: ע"א 5000/92, רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פ"ד מח(1) 830 (להלן:"פס"ד בן ציון"). יחד עם זאת, אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו היא איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה, כי ההגנה אפשרית. באשר לשאלה הראשונה - בדונו בשאלה זו, ייטה בית המשפט להיעתר לה " אלא אם שוכנע כי תשלום ההוצאות אין בו כדי לשמש פיצוי מספיק לנזק אשר נגרם ליריבו", (ראה: פס"ד בן ציון). אך לא תמיד יוכל המבקש לכפר על מחדלו בתשלום הוצאות, הגם שהראה סיכויי הצלחה, וזאת, כאשר התנהגותו אינה רשלנית בלבד, אלא היא עולה כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ותוך גילוי יחס של זלזול כלפי חובותיו כבעל דין (ראה: ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כג(2) 721). 7. מעיון בתיק בית המשפט עולה כי ביום 11.9.05 נדחה המשך שמיעת הראיות וגמר ליום 20.11.05 בשעה 12:00. בהמשך לבקשה מטעם המבקש לדחיית מועד שמיעת הראיות, קבעתי ביום 10.11.05 (להלן: "החלטה ראשונה") כי "הנתבע המבקש יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו עד 30.11.05. לא תהיה ארכה נוספת ותצהיר שיוגש מעבר למועד זה לא יתקבל. המועד החדש יקבע בהתאם ליומן ויודע לצדדים". בהמשך, ביום 14.11.05, קבעתי את המשך ניהול ישיבת ההוכחות וגמר ליום 18.1.06 (להלן:"החלטה שנייה"), משהמבקש לא התייצב לדיון ,ניתן פסק דין כאמור, נשוא בקשה זו 8. מבדיקת מחשב המזכירות עולה כי החלטתי מיום 10.11.05 נשלחה למבקש ונמסרה לידיו ביום 16.11.05 בעוד שהחלטתי מיום 14.11.05, הקובעת את המועד לשמיעת המשך הראיות ולגמר, נשלחה היא בפקס לעו"ד סופר יוסי ואין כל אזכור במערכת כי החלטה זו שוגרה ו/או נשלחה למבקש בעצמו. 7. גם אם יצא בית המשפט מתוך הנחה כי המבקש לא קיבל את החלטת בית המשפט השנייה, כי הרי זו הראשונה קבעה כי "...המועד החדש יקבע בהתאם ליומן ויודע לצדדים", ומחובתו של המבקש, הוא צד להליך המשפטי אשר מתנהל כנגדו לבדוק, באם לא הגיעה כל הודעה על המשך ההליכים בעניינו וכנגדו, מה עלה בגורל התביעה וההליכים אשר מתנהלים כנגדו. 9. יתרה מזאת, לא נעלם מעיניי בית המשפט התנהלות המבקש לאורך דיון ההליך כולו. המבקש באמתלות שונות מבקש לדחות את הדיונים הקבועים בעניינו וביהמ"ש בסיועו האדיב של ב"כ התובע נעתר פעם אחר פעם לבקשותיו של המבקש מן הנימוק העיקרי שהוא אינו מיוצג ואינו בקי בהליכי ביהמ"ש. כן ניתנו ארכות מספר למבקש להגשת תצהירים מטעמו, אשר לא נוצלו על ידי המבקש. ותצהירי עדות ראשית מטעמו, לא הוגשו במועד, גם לאחר שתי דחיות-ארכות , ולא בכלל . תקנה 168 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי: "(ב) לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות". 10. לאור האמור לעיל, גם אם יצא בית המשפט מתוך הנחה כי המבקש לא קיבל זימון בדבר מועד שמיעת הראיות, עדיין אין לעצום עיניים, כאמור מהתנהגות והתנהלות המבקש לאורך ההליך ויש באי הגשת תצהירים מטעמו מחד ובקשות הדחייה הרבות מאידך, משום התעלמות מדעת מההליך המשפטי תוך גילוי יחס של זלזול כלפי חובותיו כבעל דין. כן יש בהתנהגותו זו של המבקש משום בזבוז זמנם של הצדדים ושל ביהמ"ש לריק. וברור כי לא תצמח לנתבע המבקש כל תועלת מביטול פסק הדין ,שעה שלא יינתן לו להביא עדים או להוכיח דבר עקב אי הגשת תצהירי עדות ראשית גם אחרי הארכות שניתנו לו . 9. בנסיבות אלו, אני לא מוצא מקום לבטל את פסק הדין מיום 18.1.06. פסק דין בהעדר התייצבותאי התייצבות לדיוןביטול פסק דין