מהי הודעת צד ג ? למסירת הודעת צד ג' יש שתי מטרות- האחת, כבילת צד ג' להכרעה שתינתן בהליך שבין התובע לנתבע, באופן שלא יוכל לחלוק עליה והשניה, שגם הפלוגתה בין הנתבע לצד ג' תבוא על פתרונה תוך כדי הדיון בתביעת התובע נגד הנתבע, או לפחות בסמוך לו, ולא תידחה למועד אחר תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת- "בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה: (1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה; (2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע; (3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי". תקנה 216(3) אינה מגבילה את זכות הנתבע לתבוע, במסגרת הודעת צד ג', סעד הזהה בעיקרו לסעד המבוקש בתביעת התובע. מתקנה 216(3) עולה, כי נתבע רשאי למסור הודעת צד ג' גם על יסוד עילה שאינה זהה לעילת התביעה העיקרית, ובלבד ששתי העילות נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררות שאלה או פלוגתה משותפת, שמן הראוי להכריע בה גם כלפי צד ג'. להלן החלטה בנושא הודעת צד ג: החלטה צד ג' עותר לסלק על הסף את הודעת צד ג' שהוגשה כנגדו. בכתב התביעה נטען, כי התובעים התקשרו עם הנתבע, בשורה של עיסקאות להקצאת מניות, אך הנתבע נטל את כספם מבלי להעביר להם את המניות. על פי הנטען, ההתקשרות בוצעה באמצעות צד ג', אביהם של התובעים, ששימש כשלוחם. התובעים טענו, כי הנתבע ניצל את "חוסר הבנתם" של הנתבעים, והציע להם להשתתף במיזוג חברות פרטיות עם "שלדי חברות בורסאיות" הרשומות למסחר בבורסת נאסד"ק בארה"ב, והבטיח הבטחות בדבר היקף הרווחים הצפויים. לטענת התובעים, הם העבירו את התמורה הכספית בהתאם לנדרש, אך הנתבע, בניגוד להתחייבותו, העביר על שמם של התובעים מספר נמוך באופן משמעותי של מניות, ביחס למוסכם, וכן לא נמסר להם כל מסמך המעיד על העברת המניות. התובעים עתרו למתן צו עשה המחייב את הנתבע להעביר אליהם את כל המניות שנרכשו במסגרת עיסקאות מסויימות, ולהורות על ביטולן או ביטולן החלקי של עיסקאות אחרות. בכתב ההגנה טען הנתבע, בין היתר, כי צד ג', אביהם של התובעים, אינו שלוח שלהם. בנוסף, התייחס הנתבע לעיסקאות השונות, והסביר מדוע, לשיטתו, הוא לא הפר את ההסכמות שהושגו במסגרתן, בנוגע לכמות המניות הנעברות. הנתבע הגיש תביעה שכנגד, בה עתר להצהיר על כך שהמניות נרשמו אצלו בנאמנות, ליתן פסק דין המצהיר כי הוא ביטל כדין את הנאמנות, והתובעים היו מחוייבים בהשבת המניות עם דרישתו וכן ליתן צו עשה המורה לתובעים להשיב לו את כל המניות שבנאמנות. חשוב לציין, כי בבקשה לביטול עיקול (בש"א 6914/07) התכחש הנתבע לטענה לפיה צד ג' היה שלוחם של התובעים, וטען- "המשיבים טוענים שמאיר נהוראי אינו אלא "שלוח" שלהם, ואינו צד לכל החוזים. טענת השליחות היא טענה כוזבת, ומאיר נהוראי הוא שהיה בעל החוזה, ולא צאצאיו. בנסיבות אלה, אין יריבות חוזית בין המשיבים לבין המבקש- והתביעה נופלת מאליה...המשיבים שואלים בתגובה מדוע פנה מליק אל נהוראי בלשון רבים. התשובה פשוטה: המשיבים היו כל העת השלוחים של מאיר, ולא להפך, ולכן נרשמו המניות על שם המשיבים. (ההדגשות במקור, סעיף 11 לסיכומי הנתבע בבש"א 6914/07). כלומר, לשיטת התובעים, צד ג' תיפקד כשלוחם, ולשיטת הנתבע, התובעים היו שלוחיו של צד ג'. בהודעת צד ג' נטען, כי מעדויות התובעים בהליכי הסעדים הזמניים, עולה, שהמקור העיקרי לעובדות הנטענות בתביעה, הוא בעובדות הידועות לצד ג' ולא לתובעים או למי מהם וכן שצד ג' היה שלוח שקיבל סמכות מלאה ובלתי מוגבלת לנהל את העיסקאות נשוא התביעה על פי שיקול דעתו המוחלט. לטענת הנתבע, צד ג' הציג לתובעים מצגים שונים, והטעה אותם לחשוב שמדובר במצגיו של הנתבע, ובכך התרשל וחרג מסמכותו כשלוח. בנוסף, לטענתו, צד ג' התרשל בכך שלא הסביר לתובעים את פרטי העיסקאות ואת הסיכונים הכלכליים הגלומים בהן, והתיימר לייצג את התובעים בעיסקאות, למרות שהוא עצמו אינו מבין את טיבן ומהותן. הנתבע טען, כי הטעייתו של צד ג' לגבי פרטי העיסקאות, היא שהובילה לסעדים שבתביעה העיקרית- השבת המניות וביטול חלק מהעיסקאות, ועל צד ג' לשלם את סכום ההשבה במקום הנתבע. בבקשה הנוכחית, מציג צד ג' שתי אפשרויות עתידיות- (א) ככל שתתקבל התביעה, יהיה בכך משום אינדיקציה לנכונות המצגים שהציג בפני התובעים לגבי העיסקאות, וממילא יישמט הבסיס לטענות הנתבע בדבר מצגי השווא והתרשלותו של צד ג'. (ב) ככל שהתביעה תידחה, יימנע בירורה הענייני של הודעת צד ג', שכידוע, תלויה בקיומה של התביעה העיקרית. בנוסף, טוען צד ג', כי נכונות המצגים שהציג בפני התובעים, אינה סוגייה השייכת למישור היחסים שבין הנתבע לצד ג', ולכן טענות הנתבע אינן מגבשות עילה כנגדו. תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת- "בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה: (4) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה; (5) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע; (6) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי". למסירת הודעת צד ג' יש שתי מטרות- האחת, כבילת צד ג' להכרעה שתינתן בהליך שבין התובע לנתבע, באופן שלא יוכל לחלוק עליה והשניה, שגם הפלוגתה בין הנתבע לצד ג' תבוא על פתרונה תוך כדי הדיון בתביעת התובע נגד הנתבע, או לפחות בסמוך לו, ולא תידחה למועד אחר (בש"א (חיפה) 15752/06 דגון בתי ממגורות לישראל בע"מ נ' הנהלת בתי המשפט (10/4/07)). תקנה 216(3) אינה מגבילה את זכות הנתבע לתבוע, במסגרת הודעת צד ג', סעד הזהה בעיקרו לסעד המבוקש בתביעת התובע. מתקנה 216(3) עולה, כי נתבע רשאי למסור הודעת צד ג' גם על יסוד עילה שאינה זהה לעילת התביעה העיקרית, ובלבד ששתי העילות נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררות שאלה או פלוגתה משותפת, שמן הראוי להכריע בה גם כלפי צד ג' (ע"א 6381/00 קפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ, פ"ד נו(1) 425; ע"א 10978/04 כלפה נ' זהבי, תק-על 2005(2) 4033). בענייננו, ככל שניתן לייחס לצד ג' אחריות כלשהי בגין מצגי שווא או מתן הסבר לקוי לגבי פרטי העיסקאות, הרי שהדבר עשוי להלקח בחשבון בעת קביעת אחריותו (הפוטנציאלית) של הנתבע. סוגייה זו, שראויה לבירור עובדתי, מעידה על כך שעילת התביעה והעילה שבבסיס הודעת צד ג' אכן נובעות ממסכת עובדתית אחידה, גם אינן מגבשות את אותן עילות בדיוק. קיימת בעייתיות מסויימת בכך שהודעת צד ג' מבוססת על שליחותו של צד ג' (גם אם בפתחה, הקפיד הנתבע להכחיש את השליחות), בעוד שבבקשה לביטול עיקול, טען הנתבע, כי התובעים היו שלוחיו של צד ג'. עם זאת, לא ניתן לקבוע באופן נחרץ, כי קבלת הטענות שבתביעה תוביל למסקנה בדבר נכונות מצגיו של צד ג'. הנתבע הדגים בתגובתו שני מקרים שבהם גירסת התביעה תתקבל, ועדיין יימצא שמקור טעותם במצג שהוצג לתובעים על ידי צד ג' (סעיף 25 לתגובה). הקשר בין טענות התובעים למצגי צד ג' ושאלת אחריותו, הן סוגיות שיתבררו בשלב עתידי, ולא ניתן לקבוע כבר בשלב זה, כי הודעת צד ג' נעדרת עילה. בית המשפט העליון חזר והבהיר, כי "הלכה מכבר היא שמחיקתה או דחייתה של תביעה על-הסף ללא שמיעת טענות לגוף העניין, ולוא מסיבה של חוסר עילה, היא 'אמצעי שיש להפעילו בזהירות רבה ורק במקרים בהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל - על יסוד הטענות שבתביעתו - את הסעד שהוא מבקש' (ראו ע"א 206/75 סלון 100 בע"מ נ' פנטריסה בע"מ פ"ד ל(1) 732 , 736-735 (השופט ברנזון); עוד ראו זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מה' 7 בעריכת ש' לוין), סעיף 311 בעמ' 387: '... מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו'). בסוגיה זו נאמנים עלי דברי בית-משפט השלום בנידון דידן, כי 'הן עילת התביעה והן מועדי התגבשותה והתרחשות העובדות הצריכות הוכחה הינם נושאים הדורשים הבאת ראיות, אין מקום לדחייתם על הסף'" (רע"א 4499/06 ים אילת בע"מ נ' פייס; ניתן ביום 11.12.06). הבקשה נדחית. הוצאות, בסך 8,000 ₪ + מע"מ - לפי תוצאת פסק הדין בהודעה. הודעה לצד שלישי