## תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 - תקנות סדר הדין האזרחי סדר דין מהיר## פרק י״ב: דיון מהיר 78.תחולת ההוראות [תיקון: תשפ״ה־2] (א) פרק זה יחול על תביעה, באחד ממקרים אלה: (1) תביעה שסכומה או שווי נושאה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, זולת כל אלה: (א) תביעה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית; (ב) תביעה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975; (ג) תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, ובכלל זה תביעות לפי פוליסת ביטוח; (2) תביעה לפינוי מושכר. (ב) בית המשפט רשאי להורות כי תביעה המוגשת לבית משפט השלום, שאינה תביעה הנדונה במסלול דיון מהיר, תידון כתביעה במסלול כאמור, אם סבר כי היא מתאימה לכך. (ג) בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר. 79.צרופות לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר וגילוי מסמכים מוקדם [תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2, תשפ״ג־4] (א) בעל דין יצרף לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר – (1) תצהיר מטעמו ערוך לפי נוסח טופס 5 שבתוספת הראשונה לשם אימות העובדות שבכתב הטענות, וכן חוות דעת מומחה, אם נדרש; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, ובלבד שיפרט בתצהיר מטעמו מדוע העובדות שבכתב הטענות אינן בידיעתו; (2) רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאיתר לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך מצוי ברשותו, יצרף העתק שלו לכתב הטענות; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך; (3) רצה בעל דין להזמין לעדות עדים נוספים, יגיש יחד עם כתב טענותיו רשימה כאמור בתקנה 62. (ב) פרק ט׳, למעט תקנה 59(ב), לא יחול על תובענות בדיון מהיר ואולם, לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (א)(2), תחול לגביו תקנה 60 בשינויים המחויבים. 80.הוראות ומועדים מיוחדים [תיקון: תשע״ט־3, תשפ״ב] (א) כתב הגנה במסלול דיון מהיר יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע. (ב) נתבע במסלול דיון מהיר רשאי עם הגשת כתב ההגנה לתת הודעה לצד שלישי לפי תקנה 22 ו־23, אם ניתנה לכך רשות בית המשפט, ואולם המועד להגשת כתב הגנה על ידי הצד השלישי הוא ארבעים וחמישה ימים. (ג) בית המשפט יורה על מועד ישיבת קדם־משפט בדיון מהיר שלא יהיה מאוחר מתשעים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון; בדיון מהיר ראוי שתתקיים ישיבה אחת בלבד של קדם־משפט. (ד) בית המשפט יורה על מועד לדיון במסלול דיון מהיר שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון. (ה) החלטה בבקשה שהוגשה במסלול דיון מהיר תינתן בתוך שבעה ימים ממועד הדיון בה, או ממועד הגשת תשובת המשיב לבית המשפט, לפי העניין. (ו) הדיון בתובענה במסלול דיון מהיר יסתיים בתוך יום אחד; סבר בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא להורות על ימי דיון נוספים, ככל האפשר, ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתביעה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית המשפט או סגנו שהוא הסמיך לכך. (ז) בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, עד ארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב בהיקף שלא יעלה על חמישה עמודים סך הכול לא כולל הכותרת; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים. (ח) נתבע במסלול דיון מהיר רשאי להגיש עם כתב ההגנה תביעה שכנגד נגד בעלי הדין בתובענה המקורית אם מתקיים בה אחד מאלה: (1) היא מהווה תובענה במסלול דיון מהיר; (2) נושאה ונושא התובענה המקורית הוא אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה סכום התביעה שכנגד או שווי נושאה, אשר יהיה. 81.תביעה לפינוי מושכר – הוראות מיוחדות (א) תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר. (ב) כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב התביעה. (ג) נתבע בתביעה לפינוי מושכר אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי. (ד) בתביעה לפינוי מושכר לא תתקיים ישיבת קדם־משפט וההוראות לעניין ישיבה כאמור לא יחולו על הליך מסוג זה. (ה) בית המשפט יורה על מועד לדיון בתביעה לפינוי מושכר שלא יהיה מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון. 81א.הוראות מיוחדות החלות על תביעת רכב [תיקון: תשפ״ב] תקנות 49, 62 ו־87(ח) לא יחולו בתובענה בסדר דין מהיר שעניינה תביעת רכב, ויחולו הוראות אלה: (1) בקשה בתביעת רכב תוגש בכתב; (2) בעלי הדין יביאו את ראיותיהם בישיבת קדם המשפט, אלא אם כן הורה להם בית המשפט אחרת; (3) בעל דין יודיע לעדים מטעמו על כוונתו להזמינם לעדות או לשם הצגת מסמכים; הודעה כאמור תימסר לעד זמן מספיק לפני מועד מתן העדות, והיא תכלול את המקום והמועד שבו הוא נדרש להתייצב; לא התייצב העד לעדות לפי הודעת בעל דין, לא תשמש אי־היענותו עילה לדחיית הדיון אלא מטעמים מיוחדים; (4) ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט או בתוך שבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת, לפי המאוחר. 82.פסק הדין בתובענה בדיון מהיר (א) עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים, ייתן בית המשפט פסק דין, זולת אם נשיא בית המשפט אישר לתת את פסק הדין במועד מאוחר יותר. (ב) פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים אחרים. ## תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 - תקנות סדר הדין האזרחי סדר דין מהיר## פרק ט"ז1: תובענות בסדר דין מהיר 214א. הגדרות "בית משפט" - שופט של בית משפט שלום וכן רשם של בית משפט שלום לענין סמכויות הנתונות לו לפי כל דין, כשאין הענין מחייב אחרת. 214ב. תחולת הוראות (א) הוראות פרק זה יחולו על כל תובענה בבית משפט השלום, שנפתחה בהגשת כתב תביעה לפי תקנה 8, לרבות תביעה שהועברה לבית משפט שלום מבית משפט לתביעות קטנות, ולמעט, תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים (להלן - תובענה בסדר דין מהיר). (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת כל בעלי הדין, לקבוע כי תובענה המוגשת לבית משפט השלום, שאינה תובענה בסדר דין מהיר, תידון כתובענה בסדר דין מהיר, אם סבר כי היא מתאימה לכך, בהתחשב, בין השאר, בענינים המפורטים בתקנה 214יב(ב). קבע בית המשפט כאמור, יורה לבעלי הדין, במידת הצורך, לפעול בהתאם להוראות תקנה 214ב-1, בשינויים המחויבים. (ג) הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה, יחולו על תובענות בסדר דין מהיר ככל שאינן סותרות פרק זה, ובשינויים המחויבים לפי הענין. 214ב-1. תובענות בסדר דין מקוצר ותובענות ממוכנות תובענה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בה רשות להתגונן או שהוגש בה כתב הגנה ומתקיימות בה הוראות תקנה 214ב(א), תידון כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה.על תובענה כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן: (1) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו214ח, בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההחלטה בדבר מתן הרשות להתגונן או ממועד המצאת כתב ההגנה, לפי הענין; המצאת מסמכים לפי פסקה זו יראו כהמצאת כתב תביעה, לצורך מנין המועדים הקבועים בפרק זה; (2) הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו214ח או כתב הגנה מתוקן ערוך לפי התקנות האמורות, בתוך המועד הקבוע להגשת כתב הגנה לפי פרק זה. 214ג. עריכת כתבי טענות בכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך לפי טופס 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות וכן חוות דעת מומחה, ואסמכתאות משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו לא יוגש אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר. 214ד. כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה (א) כתב תביעה בתובענה בסדר דין מהיר יומצא לנתבע יחד עם הזמנה לדין ערוכה לפי טופס 17ב. (ב) כתב הגנה בתובענה בסדר דין מהיר יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה. (ג) תובע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי להגיש כתב תשובה, בתוך חמישה עשר ימים ממועד המצאת כתב ההגנה האחרון. 214ה. תביעה שכנגד (א) נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש תביעה-שכנגד, שאינה כוללת בעלי דין שאינם עדיין בעלי דין בתובענה המקורית, ואשר נתקיים בה אחד מאלה: (1) הוא מהווה תובענה בסדר דין מהיר; (2) נושאה ונושא התובענה המקורית הוא אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה סכום התביעה-שכנגד או שווי נושאה, אשר יהיה. (ב) על תביעה שכנגד המוגשת לפי תקנה זו יחולו הוראות פרק זה, ותקנות 54 עד 56 ו-59 לא יחולו עליה. (ג) לא יהיה בהגשת תביעה שכנגד כדי לשנות את מועד הדיון בתובענה או מועדים אחרים הקבועים בפרק זה, אלא אם כן הדבר הכרחי בנסיבות הענין. 214ו. הודעה לצד שלישי (א) נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה 216; לבקשת הרשות תצורף ההודעה לצד שלישי ערוכה בהתאם לתקנות אלה. (ב) בית המשפט יכריע בבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה או בישיבה המקדמית, לפי המאוחר; בהחלטתו, רשאי בית המשפט להורות, בין השאר, כי נושא ההודעה יידון לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק דין בה, או ליתן כל הוראה אחרת או נוספת ככל המתחייב ממהות הענין. (ג) נעתר בית המשפט לבקשה יודיע על כך למבקש בהקדם האפשרי, והוא ימציא את ההודעה לצד השלישי, בצירוף הזמנה ערוכה לפי טופס 17ג והעתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה, אם לא הומצאו לו קודם לכן; המבקש ימציא את ההודעה לצד שלישי גם לשאר בעלי הדין בתובענה. (ד) לא הגיש הצד השלישי כתב הגנה, יראו אותו כאילו הודה בתוקפו של פסק הדין שיינתן לטובת התובע נגד הנתבע, אם יינתן, בין שנתקבל בהסכמה ובין באופן אחר, ושל פסק הדין שיינתן לטובת הנתבע נגדו. (ה) דין הודעת צד שלישי המוגשת לפי תקנה זו כדין תובענה בסדר דין מהיר ויחולו עליה הוראות פרק זה; תקנה 217 ו-219 עד 222 לא יחולו על הודעה כאמור. (ו) לא יהיה בהגשת הודעת צד שלישי כדי לשנות את מועד הדיון בתובענה או מועדים אחרים הקבועים בפרק זה, אלא אם כן הדבר הכרחי בנסיבות הענין. 214ז. תיקון כתב תביעה תובע בתובענה בסדר דין מהיר לא יהיה רשאי לבקש לתקן את כתב התביעה באופן שסכום התביעה יעלה על הסכום האמור בתקנה 214ב(א), אלא אם כן התובענה אושרה כתובענה בסדר דין מהיר לפי תקנה 214ב(ב). 214ח. גילוי מסמכים מוקדם (א) לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לענין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה. (ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות יצרף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות; לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי. (ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102, 103 ו-119, בשינויים המחויבים; לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב) תחול לגביו תקנה 114א, בשינויים המחויבים. 214ט. תצהיר עדות ראשית של העדים (א) בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעל הדין תצהירי עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים; הוגשה תביעה שכנגד רשאי בית המשפט להורות כי תצהירי העדות הראשית בתובענה ובתביעה שכנגד יוגשו באותו מועד. (ב) לתצהירי העדות יצורפו המסמכים שעליהם מסתמך העד בתצהירו; לא היה 12 (ג) תצהיר עדות שלא הוגש במועד לא יוגש אלא ברשות בית המשפט; עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו. 214י. קביעת מועד דיון הוגש כתב ההגנה האחרון יקבע בית המשפט מועד לדיון בתובענה שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד הגשתו; נקבעה ישיבה מקדמית כאמור בתקנה 214יא רשאי בית המשפט לקבוע את מועד הדיון במהלך הישיבה המקדמית. 214יא. ישיבה מקדמית (א) בית המשפט רשאי לקיים ישיבה מקדמית אחת, אם ראה שיש צורך בכך כדי לייעל את הדיון, לפשטו ולהחישו וכדי לברר את הדרך המתאימה ביותר לבירור התובענה. (ב) מועד הישיבה המקדמית יהיה, ככל הניתן, לא מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון. (ג) השופט או הרשם הדן בישיבה המקדמית לא יהיה, במידת האפשר, השופט או הרשם הדן בתובענה. (ד) בישיבה מקדמית רשאי בית המשפט, בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א) - (1) לבדוק את התאמת התובענה לסדר דין מהיר, ולהעביר תובענה או תביעה שכנגד למסלול דיון רגיל; (2) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין ואם צורפו אליהם תצהירים מטעם בעלי הדין והמסמכים שיש לצרף כאמור בתקנה 214ח; (3) לברר מהן השאלות שהן באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת הפלוגתות; (4) לדון בבקשות ביניים, ובבקשת רשות ליתן הודעת צד שלישי, וליתן בהן החלטה; (5) למנות מומחה מוסכם או מומחה מטעם בית המשפט; (6) לקבוע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית על ידי העדים; (7) לקבוע את רשימת העדים שיתייצבו לדיון; (8) להציע לבעלי הדין הסדר פשרה, לפסוק בתובענה בדרך של פשרה כאמור בסעיף 79א לחוק בתי המשפט, או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם; (9) להפנות תובענה לבוררות כאמור בסעיף 79ב לחוק בתי המשפט או לפישור כאמור בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, בהסכמת בעלי הדין; (10) להטיל הוצאות על בעל דין, לטובת בעל דין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, בשיעור שיראה לנכון בנסיבות הענין, אם ראה כי בשל אי קיום הוראה מהוראות תקנות 214ג, 214ד או 214ח, הדיון מתעכב שלא לצורך. (ה) בעלי הדין יתייצבו לישיבה המקדמית, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; היה בעל הדין המדינה או תאגיד יהיה הוא פטור מהתייצבות לישיבה מקדמית, ובלבד שהגיש לבית המשפט, לא מאוחר משבעה ימים לפני הישיבה המקדמית, התחייבות בכתב, כי נציג מטעמו הבקיא בפרטי התובענה ומוסמך להחליט בענינה, יהיה זמין בטלפון בזמן הישיבה המקדמית (להלן - התחייבות בעל דין). (ו) דין אי-התייצבות לישיבה מקדמית או הפרת התחייבות בעל דין - כדין אי-התייצבות למשפט על פי תקנה 157. (ז) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכויות בית משפט הדן בקדם-משפט בתובענה שאינה בסדר דין מהיר לפי תקנה 143. 214יב. העברה למסלול דיון רגיל (א) בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר. (ב) בעת מתן הוראה לפי תקנת משנה (א) יובאו בחשבון, בין השאר, ענינים אלה: (1) מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין; (2) מספר בעלי הדין; (3) התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי שהוגשו, במאוחר עם התובענה, אל מול החשש שבירורן יסבך או יאריך את הדיון שלא לצורך; (4) היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש; (5) היקף חוות דעת מומחה שעשויות להידרש; (6) השפעת תוצאות התובענה על הציבור; (7) חשיבות ההכרעה המהירה בתובענה, בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין. 214יג. בקשות ביניים (א) בקשת ביניים תוגש בהתאם לתקנה 241(א) בהקדם האפשרי לאחר שהתעוררה עילת הבקשה. (ב) הבקשה תועבר תחילה לבית המשפט, והוא רשאי - (1) לדחות את הבקשה על אתר, אם שוכנע כי אינה מחייבת תשובה או שהיתה השהיה בלתי מוצדקת בהגשתה או שהיא קנטרנית; (2) להורות למבקש להמציא את העתק הבקשה לבעלי הדין האחרים, אם מצא כי הבקשה מחייבת תשובה; (3) להורות כי הבקשה תידון בעל פה במועד הישיבה המקדמית או במועד הדיון בתובענה או במועד קרוב אחר שייקבע. (ג) הומצא העתק הבקשה למשיב, רשאי הוא להגיש תשובה מנומקת בכתב, בתוך שבעה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט; לא יוגש לענין הבקשה כתב טענות נוסף, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו. (ד) החלטה בבקשת ביניים תינתן בתוך שבעה ימים ממועד הדיון בה או ממועד הגשת תשובת המשיב לבית המשפט, לפי הענין. (ה) בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובה בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם. (ו) נדחתה בקשת ביניים ובעל דין הגיש מחדש אותה בקשה או בקשה דומה, יציין בבקשה את פרטי הבקשה הקודמת. 214יד. הדיון בתובענה (א) הדיון בתובענה בסדר דין מהיר יסתיים בתוך יום אחד; ראה בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע ימי דיונים נוספים, ככל הניתן ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתובענה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית המשפט או סגנו. (ב) במועד שנקבע לדיון יתייצבו המצהירים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו, לא יוכל להעיד אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו. (ג) בית המשפט רשאי להגביל משך חקירת עד, אם נראה לו כי החקירה אינה נוגעת לענין, אינה הוגנת או שהיא מכבידה ומסרבלת את הדיון יותר משהיא מועילה לו. 214טו. הגשת עיקרי טיעון וסיכום טענות בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, עד שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות. 214טז. מתן פסק דין (א) עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים, ייתן בית המשפט פסק דין. (ב) פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים שיירשמו. ##האם ניתן להגיש תביעה לפינוי מושכר בסדר דין מהיר## השאלה המשפטית היא האם קיימת מניעה לנהל תביעה לסילוק יד ולפינוי מושכר במסגרת הליך של סדר דין מהיר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, והתשובה היא כי אין כל מניעה חוקית לעשות כן כאשר מתקיימים התנאים המתאימים. בהתאם למתואר בהחלטה שיפוטית, תביעה לפינוי מושכר יכולה להתברר כדין במסלול מהיר זה. ##האפשרות לניהול תביעה לפינוי מושכר בסדר דין מהיר## במקרה שנדון במסגרת ##תפ"מ 28374-06-23 (שלום עפולה)##, עלתה השאלה שעניינה האם תובע זכאי לעתור לסעד של פינוי וסילוק יד ממושכר במסגרת הליך מהיר של תביעה לפינוי מושכר, בהתאם להוראות פרק י"ב ותקנה 81 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. באותו מקרה נטען על ידי התובע כי מתוך עקרונות של איזון אינטרסים וקיום הליך דיון צודק, מהיר ויעיל נוכח מהות התביעה, אין כל מניעה להגיש את ההליך כתביעה לפינוי מושכר בהתאם לפרק י"ב לתקנות. על פי המתואר בתיק זה, לאחר בחינת טענות הצדדים נמצא כי התובע זכאי לעתור לסעד של פינוי וסילוק ידה של הנתבעת מהמושכר, בין היתר כאשר שהותה של המחזיקה במקום עומדת בניגוד לתנאי הסכם השכירות. נוכח נסיבות אלו, נקבע כי אין כל מניעה מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, או מניעה חוקית אחרת, להגשת התביעה בהתאם להוראות פרק י"ב לתקנות במסגרת הליך סדר דין מהיר. הקביעה בתיק מלמדת על האופן שבו מיושמות הוראות תקנה 81 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. המסגרת של פרק י"ב נועדה לאפשר דיון מהיר ויעיל בסוגיות של פינוי מקרקעין שבהן נטען להפרת הסכם שכירות, תוך יצירת איזון פרוצדורלי המונע הימשכות הליכים שלא לצורך. ##חובת גילוי המסמכים והגשת ראיות בסדר דין מהיר## סוגיה דיונית מרכזית בניהול תובענות בדיון מהיר נדונה במקרה של ##רע"א 58572-02-25 (המחוזי מרכז)##. באותו עניין נדונה בקשת רשות ערעור על החלטה שלא להתיר הגשת חוות דעת מומחה באיחור במסגרת תביעה המתנהלת בסדר דין מהיר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. כפי שפורט בהחלטה, תקנה 79(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מורה מפורשות כי יש לצרף כבר לכתב הטענות מטעם כל בעל דין את כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון שבכוונתו להגיש, וכן לפרט ברשימה את כל העדים הנוספים זולתו שבכוונתו להזמין לעדות. כאשר בעל דין אינו פועל בהתאם להוראות אלה, חלות הוראות תקנה 60 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. תקנה זו עוסקת בתוצאות אי מילוי ההוראות לעניין הליכים מקדמיים ובסנקציות הקבועות בה. בין הסנקציות הללו נכללות אי הגשת ראיה שלא גולתה במועד, ובמקרים קיצוניים אף מחיקת כתב טענות. ההקפדה על מועדי הגשת הראיות בדיון מהיר נובעת ישירות ממטרות היעילות המעוגנות בתקנות. מתקין התקנות קבע ביחס לתביעות בדיון מהיר כי כל הראיות יונחו לפני בית המשפט טרם ישיבת קדם המשפט הראשונה. מנגנון זה מבוסס על האיזון הנדרש בין מטרת חקר האמת לבין יעילות הדיון והחיסכון במשאבי הציבור המגולמים בזמן השיפוטי. ##איזון משאבים ומהות הצדק הדיוני בתובענות מהירות## במסגרת הדיון ב-##רע"א 58572-02-25 (המחוזי מרכז)## הודגש כי ראוי שתביעות בסכומים נמוכים יחסית יידונו באופן יעיל ומהיר, תוך הטלת מגבלות מסוימות על זכויות דיוניות המוקנות לבעלי דין בהליכים אזרחיים רגילים, וזאת מבלי להקל ראש בכספו של איש. ההחלטה הבהירה כי צדק הוא מושג כולל ומורכב, אשר שלובים בו שיקולים מגוונים: סופיות ההליכים ומניעת התמשכות בלתי מבוקרת של הסכסוך. ניהול ההליך תוך הקצאת משאבים סבירים, הן מצד בעלי הדין והן מצד מערכת המשפט. סיום ההליך בתוך פרק זמן סביר. מגמתן הכוללת של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, היא לייעל את ההליכים השונים באופן משמעותי. מגמה זו מקבלת משנה תוקף בתביעות המתנהלות בדיון מהיר, ובמיוחד בתביעות שאלמלא היה מעורב בהן תאגיד, כגון חברה בע"מ, ניתן היה להגישן כתביעה קטנה. על כן, הדרישה לפריסת מלוא היריעה הראייתית כבר בשלב כתבי הטענות מהווה תנאי יסוד לניהול התקין של ההליך. ##צעדים מעשיים לניהול תביעה בדיון מהיר לפינוי מושכר## בדיקת עילת הפינוי בהתאם להסכם השכירות וגיבוש הטענה בדבר שהות בלתי חוקית במושכר בטרם הפנייה לערכאות. הגשת התביעה בהתאם להוראות פרק י"ב ותקנה 81 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, במסגרת ההליך המהיר המתאים. צירוף מלא של כלל המסמכים, הראיות וחוות הדעת הרלוונטיות כבר לכתב הטענות בהתאם להוראת תקנה 79(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. עריכת רשימה מפורטת ומלאה של כל העדים שבכוונת בעל הדין לזמן לעדות, על מנת למנוע הטלת סנקציות לפי תקנה 60 לתקנות, לרבות חסימת הגשת ראיות או מחיקת כתבי טענות. היערכות לסיום מוקדם של ההליך תוך פריסת כלל הראיות טרם ישיבת קדם המשפט הראשונה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מאפשרות הגשת תביעה לפינוי מושכר בהליך של סדר דין מהיר? ##ת:## כן. כפי שנקבע בהחלטה ב-##תפ"מ 28374-06-23 (שלום עפולה)##, אין מניעה מכוח תקנות סדר הדין האזרחי או מניעה חוקית אחרת להגיש תביעה לפינוי מושכר בהתאם לפרק י"ב ולתקנה 81 לתקנות במסגרת הליך סדר דין מהיר. ##ש:## מתי יש לצרף ראיות ומסמכים במסגרת תביעה בסדר דין מהיר? ##ת:## בהתאם לתקנה 79(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, חובה לצרף כבר לכתב הטענות את כל המסמכים הנוגעים לעניין שבכוונת בעל הדין להגיש, וכן לפרט ברשימה את כל העדים שבכוונתו להזמין, כך שכל הראיות יונחו לפני בית המשפט טרם ישיבת קדם המשפט הראשונה. ##ש:## מהן ההשלכות של אי צירוף מסמכים או חוות דעת במועד בהליך מהיר? ##ת:## על פי תקנה 60 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, כפי שצוין ב-##רע"א 58572-02-25 (המחוזי מרכז)##, אי עמידה בהוראות עלולה להוביל להטלת סנקציות, ובכלל זה איסור על הגשת ראיה שלא גולתה במועד ובמקרים קיצוניים אף מחיקת כתב הטענות. סדר דין מהירתקנותתקסד"א 1984 (הישנות)