בית המשפט ציין בפסיקתו כי בעבר הייתה הילה מסוימת לחלק מעברייני המחשבים. הילה של "קוסמי מחשבים" שהתבססה על העובדה שהיה צורך בידע מקצועי לא פשוט לבצע עבירות אלו. כיום אין צורך בכך. רובם של עברייני המחשב מתבסס על תוכנות חופשיות הניתנות להשגה ברשת האינטרנט. חלק מהעבריינים ההרסניים ביותר איננו בעל יידע מיוחד במחשבים. להלן גזר דין בנושא עברייני מחשב: גזר דין מבוא 1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום , בו נטען כי הנאשם עבר עבירה לפי סעיפים 4 (חדירה לחומר מחשב שלא כדין) ו - 2(2) (שיבוש או הפרעה לחומר מחשב) לחוק המחשבים, התשנ"ה - 1995. הכל כמפורט בכתב האישום. 2. הנאשם הודה כבר בתחילה בעבירת החדירה וכפר בעבירה של שיבוש והפרעה (פר' מיום 17.2.2000). לאחר הוכחות הורשע הנאשם גם בעבירה של שיבוש והפרעה. הכל כמפורט בהכרעת הדין. 3. כדי לדון במקרה שלפנינו, נדון בקצרה במרכזיות של המחשב ורשתות המחשב בחיינו, בעונש ההולם עבירות מחשב בכלל, בעונש ההולם חדירות למחשב, וביישום המדיניות הנחוצה למקרה שלפנינו בהתחשב בטענות הצדדים והמקרה הספציפי. התפקיד המרכזי של מחשבים ורשתות מחשבים בחברה המודרנית 4. דומני כי אין חולק על המרכזיות של מחשבים, מערכות מחשבים, ורשתות מחשבים לעידן המידע של ימינו. טכנולוגיות המידע החדישות הביאו לעלייה בהיקף מסחרר של התפוקה בכל ענפי המשק. כיום, כל מערכות התשתית החיוניות הכוללות חשמל, מים, תחבורה, תקשורת, מבוססות כולן על מחשבים ועל תקשורת יעילה שביניהם. 5. פחות ידועה העובדה שמערכות אלו יכולות להיפגע באופן משמעותי על ידי עברייני מחשב למיניהם. יתירה מזו, האופי הבינלאומי של תקשורת בין רשתות מחשבים, מאפשר חדירה למחשבים והפעלתם כמעט מכל מקום בעולם. בגלל קישורים אלו והעובדה שהמערכות תלויות אחת בשנייה, הרי קיים אפקט "דומינו" שבעטיו ניתן וייגרם נזק רב ומשמעותי על ידי פעולות ספורות. פעולות שלא תמיד קל להתחקות אחרי מבצעיהן. 6. ידועות עבירות רבות ושונות שפגעו ושיתקו מערכות תקשורת שלמות למשך זמן רב. נזקים כספיים עצומים נגרמו לרבים בעקבותיהן. שלא לדבר על פגיעה באיכות החיים של רבים אחרים. נציין כי עבירות אלו יכולות לגרום גם לאובדן חיים אם חס וחלילה ייגרמו נזקים למערכות של בתי-חולים, שדות -תעופה, וכו'. 7. קשה לכמת נזק כלכלי זה אך מדובר בסכומי עתק. כך למשל, הסקר המעודכן האחרון שנעשה בין 273 אירגונים בארה"ב הראה על נזקים של כמאתים שישים וחמישה מיליון דולר לאירגונים אלו בלבד עקב עבירות אלו. העונש הראוי לעברייני מחשב בכלל 8. בעבר הייתה הילה מסוימת לחלק מעברייני המחשבים. הילה של "קוסמי מחשבים" שהתבססה על העובדה שהיה צורך בידע מקצועי לא פשוט לבצע עבירות אלו. כיום אין צורך בכך. רובם של עברייני המחשב מתבסס על תוכנות חופשיות הניתנות להשגה ברשת האינטרנט. חלק מהעבריינים ההרסניים ביותר איננו בעל יידע מיוחד במחשבים. 9. נדמה לי שאין חולק שנזק ופגיעה במערכות אלו צריכות להיתקל בתגובה תקיפה וחד משמעית של הציבור. תגובה שתיתן מסר בהיר וחד-משמעי לכל עבריין מחשבים. תגובה שתבהיר לעברייני המחשב כי דינם הוא כדין עבריינים פליליים לכל דבר הגורמים נזק עצום לחברה ככלל ולאנשים ספציפיים כפרט. עבריינות מחשבים דינה כדין עבריינות פלילית אותה דוחה הציבור בשאט נפש ומגיב עליה בהתאם. 10. העונש המתאים לכן הוא עונש המאסר. נראה לי כי בעבירות אלו רצוי להעדיף מאסר בפועל ממש ולא עבודות שירות. אחת מתכליות הענישה העיקריות בעבירות מחשבים היא הטבעת אות קלון וגינוי על עובריהם. במקרים אלו אין זה מן הראוי לקבוע ריצוי המאסר בעבודות שירות, היות והציבור איננו רואה בעבודות שירות מאסר של ממש ותכלית הענישה מתפוגגת. (ר' השופט (בדימוס) ד' לוין "גוזרים את הדין" המשפט, המכללה למנהל, כרך א' תשנ"ג, 185, 200). עבירות החדירה למחשב ושיבוש חומר מחשב 11. אחת מעבירות המחשב הנפוצות ביותר הינן חדירה למחשב. חדירות אלו נעשות בחלקן לשם השגת טובות הנאה עקב החדירה. טובות הנאה כגון שימוש חופשי במאגרי מידע שבדרך כלל יש לשלם עבורם, שיחות חינם בטלפון, גלישה באינטרנט ללא תשלום, וכו'. לעתים החדירה נעשית לשם גרימת נזק אחרי הכניסה למחשב כגון מחיקות שונות ו/או שינוי חומר. ולעיתים החדירה נעשית אך ורק בשל האתגר שבחדירה. מקובל להבחין בין ה Hackers לבין ה - Crackers. הראשונים הם אלו שחודרים למחשב ולמערכות שונות אך ורק בשל האתגר שבכך, והשניים הם אלו שבנוסף לחדירה גם הורסים כיד הדמיון הטובה עליהם. אלו ואלו פועלים בדרך לא חוקית ובניגוד לחוק. חובה להדגיש שלמרות היחס הסלחני יותר לראשונים, הרי תחילת גרימת נזק היא חדירה וממילא חדירות למחשבים מהוות תמיד שלב ראשוני הקודם להריסה בפועל. נסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם 12. מובן מאליו שלמרות המדיניות שעליה דברנו, הרי הענישה היא אינדיבידואלית ושונה מנאשם לנאשם. כן יש לקחת בחשבון כי כתב-האישום מתייחס לעובדות ספציפיות ולחדירה אחת. רק עליהן הורשע הנאשם ורק בשלהן עליו ליתן את הדין. ונעבור על הנסיבות המיוחדות למקרה שלפנינו. עובדת היותו של הנאשם עובד לשעבר של החברה 13. יש להוסיף את העובדה שהנאשם עבד בחברת לרגו והכיר היטב את אמצעי האבטחה במקום עבודתו לשעבר. אנשים מסוגו ורמתו של הנאשם מקבלים את שכרם ע"י שהם רותמים את הידע הצבור בהם למען מי שהשכירם. הציפייה מהם היא שימלאו תפקידם נאמנה ויבצעו את המוטל עליהם. בעלי הכשרה טכנית העובדים במקום עבודתם כאמונים על המקצועות הטכניים חובה מוגברת עליהם שלא לנצל את הידע הטכני שלהם לצרכים שליליים בכלל וכנגד מעבידם בפרט. בין אם בשעות העבודה ובין מחוצה לה בין אם בתקופת העסקתם ובין אם לאחריה. זאת משום הייחודיות שבמקצועם - שהרי רואה חשבון בסיומו של יום עבודה הולך לביתו כשאין הוא מצוי בכוננות מתמדת כדרכם של האנשים הטכניים שמתוקף תפקידם מחויבים להיכון מתמיד ומשום כך מצויים הם בנבכיי המערכת לרבות הכרה של הנקודות שבחזקת "הבטן הרכה". עבודתם מבוססת רבות על אימון משום שלממונים עליהם אין בדרך כלל את היידע הדרוש. 14. כפי שהחוק מחמיר במקרים של גניבה ממעביד בשל הפרת האימון הנלווית אליה, כך גם במקרה שלפנינו. הנאשם מעל באימון זה ואין מנוס מלקחת זאת בחשבון לכיוון של החמרת הענישה. נימוקים לקולא לטובת הנאשם 15. אני ער לעובדה כי הנאשם הודה במרבית העובדות המיוחסות לו וכי שיתף פעולה עם חוקריו. שמעתי בקפדנות את עדי האופי שכולם העידו על אישיותו ועל עזרתו לחבריו ולזולת. אולם יש לציין שמאפיינים אלו אינם שונים מהמאפיינים הרגילים של עברייני הצווארון הלבן ככלל ועברייני המחשבים בפרט. 16. כמו כן לא נעלמה מעיני העובדה כי הנ"ל הינו בעל משפחה שאינו נמנה על אותה קבוצה "מסורתית" משהו של קטינים המהווים את מרבית עברייני המחשבים. מדובר באדם נשוי, בעל משפחה וילדים המודע לאחריותו. מאידך גיסא, הרי עובדה זו גם עומדת לו לרועץ עת שכן אמור היה כאדם שקול ובוגר להבדיל היטב בין אסור ומותר. 17. כן לקחתי בחשבון כי מנכ"ל חברת לארגו-הראל (החברה הנפגעת) הצהיר כין אין לו כל עניין בהעמדתו לדין של עודד רפאלי. אציין רק כי בדרך כלל חברות אינן ששות לפרסם ברבים את עובדת חדירת מאן-דהוא למחשביהן. ולו רק כי בזאת הן מודות שמערכת ההגנה שברשותן נגד חדירות איננה יעילות. אולם בכל מקרה, אין להתעלם מעמדתו של קורבן העבירה. 18. עוד לקחתי בחשבון כי למרות שהנאשם הורשע בשיבוש למחשב, הרי בפועל לא נמצא כל נזק קונקרטי שנגרם למחשבי חברת לארגו. 19. עוד אציין כי התרשמתי שהנאשם מודע היטב לטעות שעשה ומיצר על כך. בטוחני כי אם יודע בזמנו עד היכן עלול הוא להסתבך עקב פריצה זו היה מתרחק ממנה כאש. אולם כעת אין מנוס מתשלום על מעשיו. טיעוני הצדדים לפני 20. הפרקליטות ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר של ששה חודשים כשהיא מציינת שלא תתנגד לריצוי המאסר בעבודות שירות. כפי הנראה הגבילה עצמה לששה חודשים כדי שניתן יהיה לרצות זאת בעבודות שירות. כן ביקשה הפרקליטות מאסר על תנאי, וקנס. 21. הסניגור לעומת זאת ביקש להטיל עליו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה. בניגוד לעמדת הפרקליטות שהרימה על נס את האלמנט הציבורי, ביקש הסניגור לצמצם את האירוע למקרה חריג ומצער שאירע לנאשם. טענתו של הסניגור שעשה למען מרשו כל שניתן היה בנסיבות העניין הייתה שאין לראות בנאשם את המקרה המתאים להבעת עמדה עונשית כלפי עבירות מחשב בכללותן. 22. הנאשם עצמו לפני הביע את חששו כי העונש יפגע במשפחתו. חשש שנראה לי כנה ואמיתי. בקשתו הייתה לכן כי העונש יפגע במידה המינמלית בבני משפחתו. סוף דבר 23. לסיכומו של דבר, לאחר ששמעתי את הצדדים והאזנתי ברוב קשב לטענותיהם, ולאחר שלקחתי בחשבון את נסיבות העבירה, נסיבותיו האישיות של הנאשם והאינטרס הציבורי, החלטתי לדון את הנאשם כדלהלן: א. מאסר בפועל של שישים יום. אציין כי זמן המאסר נמוך יחסית ומטרתו היא בעיקר סמלית והרתעתית. קביעה כי העונש ההולם על עבירות על חוק המחשבים הוא מאסר, ומאסר בפועל. לאור זמן המאסר הנמוך והנימוקים שהעליתי למעלה, אין מקום לרצותו בעבודות שירות. ב. מאסר על תנאי של עשרה חודשים לשלוש שנים. והתנאי שלא יעבור כל עבירה על חוק המחשבים התשנ"ה - 1995. ג. קנס בסך שלושת אלפים ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשלושה תשלומים, הראשון בתאריך 15.9.2000. לאור עמדת מנכ"ל חברת לארגו, אין מקום לפיצויים. ביצוע המאסר בפועל מעוכב עד לתאריך 10.9.200 שעה 12:00 שאז יתייצב הנאשם בבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים. במידה ויוגש ערעור על פסק דיני עד אז, יעוכב הביצוע עד להחלטה בערעור. מחשבים ואינטרנטעבירות מחשב ואינטרנט