רבות נכתב על המשטר הנורמטיבי הקלוקל של סעיף 5 לחוק יחסי ממון. בע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי מ"ט (3), 529 ציין בית המשפט כי נוצרה מציאות קשה. הכל תמימי דעים, כי הגשמת השוויון הרכושי בין בני הזוג מהווה תכלית חברתית חשובה וחיונית. לפני כשלושה עשורים, בכוחה של הילכת השיתוף, התחיל בית המשפט העליון בהגשמתה של תכלית זו. אלא שחוק יחסי ממון, אשר נועד לפתח מגמה זו ולהתמיד בה, הפך כלי ריק, ובפועל מסכל החוק את תכליתו. המציאות החברתית, המונהגת על ידי החוק, טומנת מלכודת לזוגות נשואים רבים הנתונים לתחולתו, ומספרם של אלה הולך וגדל בהתמדה. הילכת השיתוף שהוכיחה את עצמה כנורמה משפטית צודקת ויעילה נדחקת והולכת ממרכז הזירה המשפטית אל השוליים. יש מידה של אירוניה בכך שבקרב האוכלוסיה היהודית, דווקא זוגות הבוחרים לחיות יחדיו ולהקים משפחה מבלי לבוא בברית הנישואין נחלצים מרעתו של החוק ונהנים מתחולתה של הילכת השיתוף. זו מציאות נורמטיבית פגומה, המשוועת לתיקון. להלן החלטה בנושא סעיף 5 לחוק יחסי ממון: החלטה 1. א. בתובענה נשוא תמ"ש 81332/98, אותה הגישה המבקשת כנגד המשיב - בעלה, עותרת היא למתן פסק דין הקובע את זכותה במחצית זכויות המשותפות לה ולמשיב ו/או במחצית שוויון של אלה, שלא נרשמו על שם שניהם בחלקים שווים, לרבות במחצית מהזכויות בחברת תוכנה (חברה 1) ובחברה נוספת (חברה 2), על כל הזכויות הנלוות ו/או הקשורות לחברות אלה - ס' 37.3; 37.4 לכתב התביעה. ב. במסגרת התובענה עותרת המבקשת למתן סעדים שונים להבטחת זכויותיה - ס' 37.2; 37.5; 37.6 לכתב התביעה. 2. א. התובענה הוגשה ביום 22.10.98 בשל משבר שפרץ בין בני הזוג - הכל כמתואר בכתב התביעה עצמו. ב. כתוצאה מהמשבר חל נתק בין בני הזוג, נתק מתמשך עד היום, הן במישור האישי והן במישור העסקי. לדברי המבקשת בס' 15.2 לבקשה, שלא הוכחשו על ידי המשיב בתגובתו, שמשה היא כסמנכ"ל בחברה המשותפת לה ולמשיב. מכוח תפקידה זה היו לה שליטה ואמצעי פיקוח מסויימים על הנעשה בה. בשל הנתק שנוצר אין לה כיום כל קשר לחברה ואין היא מעורה בפעולותיה ובעניניה. 3. א. בבקשה שבפני עותרת המבקשת למספר סעדים שמטרתם קבלת מידע על זכויות המשיב ועל מצבם תוך מינוי רו"ח להערכת שווים. ב. ב"כ המשיב התנגד לבקשה והגיש את תגובתו בכתב. ג. ביום 3.1.00 שמעתי את טעוני ב"כ הצדדים ולהלן החלטתי. 4. א. בני הזוג נישאו ביום 1.8.93 בנישואין אזרחיים בארה"ב, עת שהו שם בנסיעה משותפת. ב. בהתאם לנתון לעיל, על יחסי הממון ביניהם חל המשטר הרכושי המפורט בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973. 5. מבלי להיכנס לשאלת תחולתה של הילכת השיתוף ו/או לתחולתם של דיני החוזים השונים על יחסי הממון בין בני הזוג שלפני, במקביל להילכת איזון המשאבים הקבועה בחוק יחסי ממון, שאלה שביהמ"ש יצטרך ליתן עליה את דעתו לאור ס' 33 לכתב התביעה נראה לי, כי יש להעתר לסעדים המבוקשים בבקשה על בסיס הוראת סעיף 11 לחוק יחסי ממון. 6. מן הראיות שנפרשו בפני במסגרת ההליכים שנתקיימו עד היום עולה בבירור, כי יחסי בני הזוג במשבר מתמשך. בפועל קיים ביניהם פירוד של למעלה משנה. בנסיבות אלה הדרישה המפורטת בסעיף א' ו - ב' לבקשה לקבלת מידע הינה דרישה סבירה ומוצדקת. יש יסוד לחשש סביר שהעדר הידיעה על הקורה ברכוש וחוסר השליטה של המבקשת בו, בניגוד למצב בו היתה לה שליטה מסויימת עליו, יפתחו פתח להברחת הרכוש או להעלמתו. (ר' ע"א 2221/93, צברי נ' צברי , (לא פורסם). 7. א. בהתאם לס' 5 (א) לחוק יחסי ממון זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט אלה המפורטים בסעיף קטן (1); (2), אלא שזכות זו הינה זכות אובליגטורית דחויה שתבוא לידי מימוש עם פקיעת הנישואין כהגדרת מונח זה שם. ב. אין האמור בס' זה מונע מבן הזוג לעתור לביהמ"ש למתן סעד אשר יגדיר מהם אותם נכסים ברי איזון שיאוזנו בהגיע מועד האיזון - פקיעת הנישואין. מבחינה זו אין כל מניעה שביהמ"ש יזקק לתובענה שבפניו ויקבע, לאחר שמיעת ראיות, מהם אותם נכסים ברי האיזון. קביעה שכזו טרם 'פקיעת הנישואין' רק תסייע לצדדים שכן היא תבהיר להם היכן כל אחד מהם עומד מבחינה רכושית דבר שיקדם לעניות דעתי פתרון כולל בין בני הזוג. זאת ועוד, מן הראוי שבני הזוג ידעו גם מה שווי אותן זכויות ברי איזון. גם נתון זה עשוי לקדם הסכם כולל ביניהם. לעיתים מגיש בן זוג תובענה כנגד רעהו מתוך מחשבה שהעסק או החברה שווים כסף רב. הצד השני טוען כמובן שהחברה או העסק לא רק שאינם שווים אלא שקועים בחובות (ר' ס' 12 לתגובת המשיב לבקשה). כל אחד אוחז בטענתו זו ומחכה לראות מי 'ימצמץ' ראשון. מה פשוט יותר מלבדוק את שווי הרכוש הנטען כדי שכל אחד ידע את מקומו. ג. רבות נכתב על המשטר הנורמטיבי הקלוקל של ס' 5 לחוק יחסי ממון. בע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי מ"ט (3), 529 נקבע: "נוצרה מציאות קשה. הכל תמימי דעים, כי הגשמת השוויון הרכושי בין בני הזוג מהווה תכלית חברתית חשובה וחיונית. לפני כשלושה עשורים, בכוחה של הילכת השיתוף, התחיל בימ"ש זה בהגשמתה של תכלית זו. אלא שחוק יחסי ממון, אשר נועד לפתח מגמה זו ולהתמיד בה, הפך כלי ריק, ובפועל מסכל החוק את תכליתו. המציאות החברתית, המונהגת על ידי החוק, טומנת מלכודת לזוגות נשואים רבים הנתונים לתחולתו, ומספרם של אלה הולך וגדל בהתמדה. הילכת השיתוף שהוכיחה את עצמה כנורמה משפטית צודקת ויעילה נדחקת והולכת ממרכז הזירה המשפטית אל השוליים. יש מידה של אירוניה בכך שבקרב האוכלוסיה היהודית, דווקא זוגות הבוחרים לחיות יחדיו ולהקים משפחה מבלי לבוא בברית הנישואין נחלצים מרעתו של החוק ונהנים מתחולתה של הילכת השיתוף. זו מציאות נורמטיבית פגומה, המשוועת לתיקון". ד. מבחינה זו ככל שינתן פירוש מרחיב יותר לס' 11 לחוק יחסי ממון, ככל שיהיו בידי בני הזוג נתונים בדוקים יותר בדבר שווי הרכוש יקדם הדבר הסכם כולל בין בני זוג ויקהה במקצת את הוראת ס' 5 (א) לחוק המתנה את בצוע האיזון בפועל בפקיעת הנישואין. (ר' לענין זה ע"א 1915/91, יעקובי הנ"ל שם נקבע כי בהענקת סעדים לפי ס' 11 לחוק יחסי ממון, ראוי לו לביהמ"ש שלא יקמוץ ידו). לא זאת אף זאת, ברגע שביהמ"ש קובע את רשימת הנכסים ברי האיזון יוכלו הצווים הזמניים שניתנו לפי ס' 11 להפוך לסופיים, בהתקיים התנאים לכך, ובמסגרת זו יפעיל ביהמ"ש סמכויות נוספות לשמירת זכויותיו של בן הזוג הלא רשום בנכס למשל מינוי מי מטעמו לניהול החברה או העסק באופן צמוד, עד לביצוע האיזון. גם בכך יוקהה העוקץ הנעוץ בסעיף 5 (א) לחוק ור' לענין זה גם ס' 7 לחוק בית המשפט לעניני משפחה המקנה לביהמ"ש סמכות פיקוח על הליכי הביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג. גישה זו הוכרה כנכונה בבר"ע 65/96, ניר נ' ניר, (לא פורסם) על ידי סגן הנשיא כב' השופט פורת שם אישר ביהמ"ש של ערעור את החלטת ביהמ"ש לעניני משפחה (כב' הש' גרמן) למנות אקטואר לחקור ולגלות זכויות סוציאליות שונות וכספים שונים שקיבל הנתבע במשך שנות עבודתו ובמהלך הנישואין תוך שהוא מבסס החלטתו זו בבחינת קל וחומר על אופיו ומטרתו של ביהמ"ש לעניני משפחה. המינוי נעשה עוד בשלב קדם המשפט לפני בירור התביעה ור' לענין זה גם בר"ע 15/96, שלום נ' שלום (לא פורסם). ה אשר על כן אין כל מניעה להעתר גם לבקשה המפורטת בס' ג-ה לבקשה אלא שיש לבחון לאיזה נכסים ימונה המומחה המבוקש. ו. עיון בכתבי הטענות עולה, כי יש מקום בהחלט לבדוק את חברת התוכנה (חברה 1) בה יש למשיב 99% מהמניות, חברה שנוסדה בשנת 1991. אשר לשתי החברות האחרות טוען הנתבע, כי הן לא בשליטתו ואין ולא היתה לו נגיעה אליהן. לאור טענה זו אמנה בשלב זה את המומחה רק לחברת התוכנה (חברה 1). אחזור ואדרש לשתי החברות האחרות לאחר שאקבל מהצדדים בלוויות מסמכים, פרטים בנוגע להקמת שתי החברות הללו ונסיבות הקמתן וזאת במסגרת המידע המתבקש בס' א, ב לבקשה. 8. אשר לעלות הבדיקה של חברת התוכנה (חברה 1) - מאחר ואין מחלוקת אמיתית שמדובר בנכס בר איזון תשולם עלות הבדיקה על ידי שני הצדדים בחלקים שווים. 9. אשר למועד אליו תתייחס הבדיקה הרי שמוקדם לקבוע בשלב זה מועד לאיזון ומבחינה זו אין רלבנטיות לנקודת הפירוד בין בני הזוג, מועד שהיתה לו חשיבות לו חלה על בני הזוג הילכת השיתוף. אי לכן מן הראוי שהבדיקה תתבצע ליום הגשת התובענה 10/98 וכן להיום. בכך יהיה בידי ביהמ"ש כל המידע הדרוש לצורך מתן הסעדים המבוקשים לפי ס' 11 ואח"כ להחליט כיצד לנהוג בו. (ר' לענין זה בר"ע 15/96 שלום (לא פורסם). 10. סוף דבר א. ניתן צו כמבוקש בס' א', ב' לבקשה. התצהיר יוגש בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. ב. במסגרת התצהיר המבוקש יפרט המשיב את נסיבות הקמתן של החברות. לענין זה תוגש תגובה בתצהיר של המבקשת תוך 30 יום מיום קבלת תצהיר המשיב. ג. אני ממנה את מר יוחנן קורמן כמומחה לביצוע ס' ג-ד-ה לבקשה בכל הנוגע לחברת התוכנה (חברה 1) ומורה למשיב למסור למומחה כל מידע וכל מסמך רלבנטי כנדרש בס' ה' לבקשה. אני מסמיך את המומחה לעשות את הפעולות כמבוקש בס' ד', ו' לבקשה. ד. הבדיקה תערך וחוות הדעת תינתן לאוקטובר 98 ולהיום. ה. בעלות הבדיקה וחוות הדעת ישאו הצדדים בחלקים שווים. המומחה יהא רשאי טרם התחלת עבודתו לדרוש ולקבל חלק משכר טירחתו מראש והפקדת היתרה בידי עוה"ד להבטחת שכרו. ו. מבוקש שחוות הדעת תינתן בתוך 120 יום מהיום. יחסי ממון