מהו צו הרחקה ? צו הרחקה הינו צו במסגרת זכותה של אשה למדור שקט ושליו, להבדיל מצו הגנה עפ"י חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1991. אין כל סתירה בין שניים אלה, הם משלימים זה את זה. סעיף 12 לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע מפורשות כי: "הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן". את ההלכה לענין צו הרחקה של בעל ע"י אשתו בעילה של מדור שקט ושליו והתנאים לנתינתו מסכם כב' הנשיא (בדימוס) שמגר בע"א 4480/93, פלוני נ' פלונית מ"ח (3) 461, בעמ' 470: קיומה של סכנה מוחשית מיידית המרחפת על ראשה. מעשי האלימות אינם מעשים של מה בכך אלא נגועים הם בחומרה מיוחדת. האשם בפרוץ מעשי האלימות נעוץ בבעל. ניתן ליתן צו הרחקה גם במקרה של אלימות רוחנית אך זאת במקרים חריגים מיוחדים. יש לקצוב את הצו בזמן. יש להבחין בין צו הרחקה של הבעל מהבית לבין צו האוסר על כניסה של הבעל אל הבית באותם מקרים בהם הבעל ממילא לא נמצא בבית והוא מגיע אליו רק כדי להטריד ולהציק לאשה. ##להלן החלטה בנושא צו הרחקה:## החלטה מהות ההליך 1. בפני בקשה למתן צו מניעה זמני, אותה הגישה המבקשת, אשת המשיב, האוסר עליו מלהיכנס ו/או להתקרב לדירת המגורים המשותפת בקרית עקרון ברחובות וכן לאסור עליו את השהייה בתחומי הישוב. העובדות הצריכות לענין 2. הבקשה הוגשה במסגרת תובענה למתן צו מניעה קבוע, והצו שנתבקש בה זהה לסעד שנתבקש בתובענה העיקרית. 3. א. הבקשה הונחה בפני ביום 12.4.99 תוך שמצויין בה כי כנגד המשיב ניתן צו הגנה בבימ"ש השלום ברחובות אשר אמור להסתיים ביום 15.4.99. (להלן: "צו ההגנה" ). ב. לא ראיתי לנכון ליתן בנסיבות הענין צו מניעה זמני במעמד צד אחד וקבעתי את הבקשה לדיון במעמד שני הצדדים ליום 14.4.99 שעה 12:30. בבוקרו של יום זה אמור להתקיים דיון בבימ"ש השלום ברחובות בבקשת המבקשת להפרת צו ההגנה. 4. א. בישיבת יום 14.4.99 לא התייצב הנתבע משום שהמבקשת לא הצליחה לבצע לו מסירה של הבקשה וההזמנה לדיון. מאותה סיבה לא התקיים גם הדיון בבקשה להפרת צו ההגנה בבימ"ש השלום ברחובות. ב. בנסיבות אלה ולאחר שעיינתי בפרוטוקול הדיון בבקשה לצו הגנה מיום 14.2.99, נעתרתי הפעם לבקשה ונתתי צו מניעה ארעי האוסר על המשיב מלהיכנס לדירה בה מתגוררת המבקשת ב ק. עקרון. לא ראיתי מקום להרחיב את הצו ולאסור על המשיב, במעמד צד אחד מלהיכנס לתחומי ק. עקרון. ישיבה במעמד שני הצדדים נקבעה ליום 4.5.99. 5. א. לישיבת יום 4.5.99 התייצב המשיב יחד עם בא כוחו אשר ויתר על הגשת תצהיר תשובה מטעמו ובקש לחקור את המבקשת על תצהירה התומך בבקשה. ב. במהלך הדיון נחקרו ע"י ביהמ"ש, המבקשת ובתה מנשואיה הראשונים אשר הגיעה עימה לדיון, ושמשה לה כמתורגמנית. ג. בתום החקירה חזרה ב"כ המבקשת על בקשתה. ב"כ המשיב ביקש לבטל את הצו בטענה שאין די בראיות שהוצגו בפני ביהמ"ש על מנת להצדיק הרחקתו של המשיב מביתו. דיון 6. הסעד המתבקש כאן הינו צו הרחקה במסגרת זכותה של אשה למדור שקט ושליו, להבדיל מצו הגנה עפ"י חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1991. (להלן: "החוק"). אין כל סתירה בין שניים אלה, הם משלימים זה את זה. ס' 12 לחוק קובע מפורשות כי: "הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן". 7. את ההלכה לענין צו הרחקה של בעל ע"י אשתו בעילה של מדור שקט ושליו והתנאים לנתינתו מסכם כב' הנשיא (בדימוס) שמגר בע"א 4480/93, פלוני נ' פלונית מ"ח (3) 461, בעמ' 470: א. קיומה של סכנה מוחשית מיידית המרחפת על ראשה. ב. מעשי האלימות אינם מעשים של מה בכך אלא נגועים הם בחומרה מיוחדת. ג. האשם בפרוץ מעשי האלימות נעוץ בבעל. ד. ניתן ליתן צו הרחקה גם במקרה של אלימות רוחנית אך זאת במקרים חריגים מיוחדים. ה. יש לקצוב את הצו בזמן. ו. יש להבחין בין צו הרחקה של הבעל מהבית לבין צו האוסר על כניסה של הבעל אל הבית באותם מקרים בהם הבעל ממילא לא נמצא בבית והוא מגיע אליו רק כדי להטריד ולהציק לאשה. 8. לאחר ששמעתי את המבקשת בפני נחה דעתי שאין מקום להשארת צו המניעה הזמני על כנו וכי די בתקופה בה נמצא כבר המשיב מורחק מביתו, פרק זמן של שלושה חודשים, מאז 14.2.99. 9. אקדים ואומר כי בקשתה של המבקשת מבוססת כל כולה על הבקשה לצו הגנה + התלונה במשטרה שהוגשה בעקבותיה + החלטת ביהמ"ש השלום ברחובות מיום 14.2.99 + הבקשה בגין הפרת צו ההגנה שלא נידונה כלל, בה ההפרה היחידה עליה מתלוננת המבקשת היא שמאז מתן הצו נוהג המשיב לשבת על ספסל מול הבית - דבר המהווה מטרד עבורה. המבקשת לא צרפה לבקשתה תצהיר המפרט בפני ביהמ"ש והמניח בפניו את התשתית העובדתית הראויה למתן צו הרחקה כנדרש על פי ההלכה הפסוקה שתמציתה פורטה לעיל. כתוצאה מכך, מצא עצמו ביהמ"ש נדרש למתן סעד של צו הרחקה על בסיס תשתית עובדתית המשמשת בסיס לצו הגנה .ולא היא! 10. א. במהלך הישיבה ניסה ביהמ"ש להבין מהמבקשת אם יש אכן סכנה מוחשית מיידית העלולה להתרגש ולבוא עליה, תוך שהוא שואל אותה ומבקש ממנה להסביר מה משמעות המילים 'הרים עליי סכין' אותן היא אמרה בדיון בבקשה לצו הגנה. ביהמ"ש אף ניסה לשים דברים בפיה ושאל אותה האם ניסה המשיב לדקור אותה בחלק כלשהו בגופה, רדף אחריה עם הסכין וכיוצ"ב. ב. המבקשת חזרה ואמרה "אני ראיתי סכין ביד שלו וברחתי מהבית". באילו נסיבות ראתה את הסכין, היא חזרה ונשאלה ותשובה לא נתקבלה. ג. כשנשאלה הבת על אלימות פיזית של המשיב כלפי אמה המבקשת היא הודתה: ....."אני לא ראיתי אותו מרביץ לה" ובהמשך אף מציינת שגם המבקשת לא סיפרה לה שהוא מרביץ לה. (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 16,17; 27,28). כל שיכולה היתה הבת לספר הוא שהיא רואה שהמשיב כועס על המבקשת ושהוא מאיים עליהם שיהרוג אותם, אותה ואת האם/המבקשת. ביהמ"ש שוב ניסה לברר מה האלימות בבית ונענה בסוף הפרוטוקול לנסיון חניקה וההסבר: "שם לי את שני הידיים שלו על הצוואר שאל אותי למה הוצאתי כסף ועזב אותי" וגם זה היה לפני שנתיים. רוצה לומר אם אכן יש אלימות ואלימות קשה בבית, מן הראוי היה שהמבקשת תזכר ותתאר לביהמ"ש אירועי אלימות כלשהם שהיו כנגדה ואיין. ארוע אלימות אחד אכן מתואר - המשיב קשר יד ורגל של הבן שלו והכניס אותו לאמבטיה. לא ברורות לי הנסיבות של האירוע ומכל מקום גם אם ארע הוא (מדובר בילד בן 13) אינני רואה בו עילה מספקת להשארת צו המניעה על כנו. 11. המשיב נמצא מחוץ לביתו מאז 14.2.99 על פי החלטת ביהמ"ש השלום ברחובות (עד 15.4.99), ומאז בתוקף צו המניעה הארעי שניתן על ידי. נראה לי כי די בכך ואני מורה על ביטולו של הצו והמרתו בצו האוסר על המשיב מלהטריד את המבקשת לפגוע בה ולאיים עליה. אני רואה לנכון לאמץ במסגרת בקשות לצו הרחקה סעדים שנקבעו לענין צו ההגנה על פי החוק. אין כל מניעה שביהמ"ש לא ישתמש במגוון התרופות שהחוק מעניק גם במסגרת החלטה בבקשות לצו הרחקה. סוף דבר אני מורה על ביטול צו המניעה הארעי שניתן כנגד המשיב והאוסר עליו מלהיכנס לדירה ברחובות. רואה אני לנכון להתרות במשיב ולאסור עליו להטריד את המבקשת, לאיים עליה /או לפגוע בה וזאת עד להחלטה אחרת. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. שאלות משפטיותצו הרחקהצווים