מהי "סמכות בית המשפט לענייני משפחה" ? סמכות השיפוט המקורית של בית המשפט לענייני משפחה נמצאת בסעיף 51 (א) (5) + 51(ג) לחוק בית המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. על פי סעיפים אלה, בית המשפט שלום אשר הוסמך בבית המשפט לענייני משפחה, כאמור בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995 ידון ב"עניני משפחה", כמשמעותם בחוק זה. ב. סעיף 1 לחוק קובע מהם הם אותם 'עניני משפחה': תובענה בעניני המעמד האישי כמשמעותם בדבהמ"ב 1947 - 1922, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים. תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, 'יהא נושאה או שוויה אשר יהא'; תובענות בענינים מסויימים: 'מזונות או מדור' 'אבהות או אמהות' 'החזרתו של קטין חטוף...' תובענות לפי חוקים מסויימים כמפורט בסעיף 1 (6) לחוק. מעיון בהגדרות דלעיל עולה כי בית המשפט קונה סמכות אוטומטית, לדון מבחינה ענינית בתובענות בענינים מסויימים (סעיף 1 (3); (4); (5); בתובענות לפי חוקים ו/או דינים מסויימים (סעיף 1 (1); (6) ובנוסף, קונה הוא סמכות לדון ענינית בתובענות אזרחיות 'שעילתן סכסוך בתוך המשפחה' כאשר הצדדים להן הם 'בני משפחה' כהגדרתם בסעיף 1 לחוק (סעיף 1 (2)). הסמכות העניינית המוקנית לבית המשפט לענייני משפחה לדון בענינים הנ"ל היא סמכות יחודית. בתובענות לפי חוקים ו/או דינים מסויימים גדר החוק הוא המקנה את הסמכות היחודית; בתובענות בעניינים מסויימים גדר הענין הוא המקנה את הסמכות היחודית ; בתובענות אזרחיות בין בני משפחה כהגדרתם בחוק, 'מהות הסכסוך וטבעו' כסכסוך בתוך המשפחה אשר היווה את המקור או את הסיבה להגשת התובענה, הוא המקנה את הסמכות היחודית. התובענות האזרחיות שבין בני משפחה ידונו יחודית בבית המשפט לענייני משפחה כל עוד הן הוגשו "בשל"; "בגלל"; "משום", "עקב" סכסוך שפרץ בתוך המשפחה ולא משנה מהי העילה המשפטית המקנה זכות תביעה ובאיזה מעשה חקיקה היא תימצא. , אם מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, אשר בגללו נוצרה מערכת עובדות היוצרת עילת תביעה משפטית, המזכה בסעדים את 'בן המשפחה' התובע כנגד 'בן משפחה' אחר (כהגדרת מונח זה בחוק) - הסמכות לדון בתובענה שתוגש בין אותם בני משפחה בשל מערכת עובדתית זו תהא לבית המשפט למשפחה. בהתקיים, אם כן מערכת עובדתית כאמור, הסמכות של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה האזרחית תהא סמכות ייחודית ולא מקבילה. הסמכות יחודית ולא מקבילה, גם משום שהמבחן שנקבע בחוק בית המשפט לענייני משפחה, בסוג זה של סמכות, הינו מבחן משולב של זהות הצדדים וסיבת הסכסוך. בהתקיים שני אלה - ראוי לה שהתובענה תתברר בבית המשפט לענייני משפחה. ##משמעות המונח 'שעילתה סכסוך בתוך המשפחה'## שאלת סמכותו הענינית של בית המשפט נגזרת בד"כ מתוך העובדות המפורטות בכתב התביעה והסעדים המבוקשים בה. שאלת סמכותו הענינית של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענות אזרחיות כאמור אינה יכולה להגזר אך ורק מתוך העובדות הכלולות בכתב התביעה. כשמוגשת תובענה אזרחית שכזו מוצא בית המשפט את עצמו לא אחת, באותם מקרים לא קלים לאבחנה, בוחן את מערכת העובדות שעמדה בבסיס הסכסוך תוך ניסיון לקטלגה כ'סכסוך משפחתי' או 'סכסוך עסקי', על יסוד בקשות, תצהירים וחקירות הצדדים. מאז חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה נזקקו בתי המשפט, גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית המשפט האזרחיים (שלום ומחוזי) לשאלת קטלוגו של הסכסוך, לעיתים אף מיוזמתם שלהם, בהיות השאלה נוגעת לסמכותו הענינית של בית המשפט להיזקק לתובענה אשר הוגשה בשל הסכסוך הנדון. ##לפרשנות המונח 'שעילתה סכסוך בתוך המשפחה' ניתנו מספר רב של פסקי דין הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית המשפט המחוזי ## 1. בר"ע 14/96, פלונית נ' אלמונית ואח', פי"מ תשנ"ו (3), 173. בית המשפט המחוזי, מפי סגן הנשיא כב' הש' ח. פורת, מבהיר כי המשמעות היא - תובענה שסיבתה/הנעוצה מ../הנעוצה ב.. סכסוך במשפחה. באותו ענין בחן כב' סגן הנשיא ח. פורת את הרקע לתביעה והגיע למסקנה כי "הרקע ההדוק בין יחסי המשפחה לסכסוך" הוא שהביא להתפתחות הענין כפי שהתפתח. יחס האמון שנוצר בין הצדדים אופיני ויכול להיות מוסבר רק לנוכח הקירבה המשפחתית בין כל הנפשות הפועלות בענין. התובענה נותרה בבית המשפט לענייני משפחה. 2. בר"ע 40/96, לוין נ' עזבון מונירה (לא פורסם). מכוח אותו מבחן הותיר בית המשפט המחוזי בגדר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, תביעת נזיקין בה תבעו ילדים את אביהם על רצח אימם. 3. תמ"ש (תל-אביב) 53600/96, סופיוב נ' סופיוב. כב' הש' גייפמן קובע את המבחן - התובענה צריך שמקורה או סיבתה בסכסוך בתוך המשפחה. רק כאשר הסכסוך לא היה בא לעולם אלמלא המדובר ביחסי משפחה - לפנינו סכסוך בתוך המשפחה. באותו ענין החליט כב' הש' גייפמן כי בפניו סכסוך עסקי בין בעה"ד (אחים למשפחה אחת) שמקורו אינו נעוץ במערכת היחסים המשפחתית לאמור, יחסי המשפחה לא היוו את עילת הסכסוך. העובדה שכתוצאה מהסכסוך נפגעה רקמת היחסים המשפחתית אינה משנה שהרי הפגיעה הינה תוצאה של הסכסוך ולא סיבתו של הסכסוך. 4. תמ"ש (תל-אביב) 62620/97, המ' 57779/97; 56549/97 שרה נתניהו נ' נויברגר , (לא פורסם). כב' השופט גייפמן קובע כי האלמנט המשפחתי צריך להיות הסיבה לסכסוך. הרציונל הוא שבית המשפט למשפחה ידון בסכסוכים משפחתיים הנובעים מאותם יחסי אימון מיוחדים שמאפיינים את היחסים הפנים משפחתיים. 5. בר"ע 73/97, דלומי נ' דלומי , (לא פורסם). סגן הנשיא ח. פורת חוזר על דבריו בבר"ע 14/96 - "משמע, אם מדובר בסכסוך בתוך המשפחה אשר בעטיו נוצרה מערכת עובדות המזכה בסעדים שבן משפחה יכול לתבוע בתובענה אזרחית כנגד בן משפחה אחר, הרי הסמכות היא לבית המשפט לענייני משפחה". דברים אלה מלמדים, כי על בית המשפט לבחון אם מערכת העובדות אשר יצרה את העילה המשפטית המזכה בסעדים, נוצרה או מקורה נעוץ בסכסוך בתוך המשפחה. באותו ענין קבע כב' הש' פורת כי קיים סכסוך נרחב בין בני הזוג ואחת ההשלכות שלו היא התנהגותו של הבעל אשר מרוקן את החברה מרכושה, נמנע מלשלם חובותיה והמבקשת נדרשת לשלם חובות. לדבריו לולא הסכסוך המשפחתי הנרחב בין בני הזוג, שפרץ כתוצאה משיבוש היחסים ביניהם, לא היתה נוצרת אותה מערכת עובדות אשר הקנתה לאשה את העילה המשפטית המזכה אותה בסעדים המגיעים לה ולא משנה אם העילה המשפטית או הסעדים שינתנו בגינה, אם תוכח, מקורם בדיני החברות. 6. המ' 26345/97 אלונים נ' גור ואח' (לא פורסם). הש' נאמן קובע כי תובענה בענין אזרחי בין בני משפחה תהא בסמכות בית המשפט לענייני משפחה אם סכסוך משפחתי קדם והיה המניע למעשה המהווה את עילת התובענה. הסכסוך המשפחתי הוא שיצר את ההתדיינות ולא ההתדיינות היא שיצרה את הסכסוך. (מבחן תוצאות הלוואי של הש' גייפמן). 7. ת"א (נצרת) 553/97, נמימי נ' זקן (לא פורסם). כב' השופט ממן מדבר על "עילת התביעה" ועל "עילת הסכסוך". אם אחד מהם לדבריו, נוגע ליחסי משפחה, די בכך כדי להקנות סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה. הש' ממן מתייחס לדיבור "בתוך המשפחה" וגורס כי אין לקבל את פרשנותו המצמצמת של הש' גייפמן בסופיוב לפיה צריך להראות שהסכסוך לא היה בא לעולם אלמלא יחסי המשפחה ומציע מבחן מקל יותר במסגרתו יבחן בית המשפט אם הסכסוך שבא לפתחו של בית המשפט למשפחה נוגע יותר ליחסי משפחה ממה שהוא נוגע לסכסוך עסקי. לדבריו פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק המכוונת להגן ככל האפשר על המסגרת המשפחתית שחבריה נקלעים להליכים משפטיים בינם ובין עצמם. 8. המ' 476/97 (נצרת), מצפה הימים בע"מ נ' צדוק חזן (לא פורסם). כב' הש' י. כהן בוחן את אופי הסכסוך ומגיע למסקנה כי בסכסוך עסקי, כלכלי, קניני ולא משפחתי עסקינן ועל כן קבע כי אין התובענה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. בענין אחר, שוב על פי אופי הסכסוך החליט הש' י. כהן להעביר את התובענה לבית המשפט לענייני משפחה, (ר' ת"א 668/98). סעיף 1 (2) לחוק מדבר על תובענה אזרחית. בגדר מונח זה, 'תובענה', נכלל הצורך בקיומה של עילת תביעה במובן המשפטי שלה שהרי ללא קיומה של 'עילת תביעה' משפטית המבוססת על מערכת עובדות המזכה בסעדים המבוקשים אין לך תובענה. אך לא די בכך כאמור. התובענה צריך ש'עילתה' תהיה סכסוך בתוך המשפחה, לאמור, אותה עילת תביעה משפטית, אותה מערכת עובדות המזכה בסעדים המבוקשים צריך שעילתה תהיה 'סכסוך בתוך המשפחה' על מנת שהסמכות תהא לבית המשפט למשפחה. רוצה לומר, כתב תביעה שענינו תובענה אזרחית בין בני משפחה חייב לגלות 'עילת תביעה' במובן המשפטי וכן חייב הוא להצביע על כך שעילת התביעה המשפטית, אותה מערכת עובדות המזכה את התובע, 'עילתה סכסוך בתוך המשפחה'. לא היתה כל מחלוקת בין השופטים אשר נתנו החלטותיהם לעיל, כי ל - 'עילתה' יש ליתן פרשנות אחרת והפרשנות שנבחרה, והנכונה לדעתי, היא - שסיבתה/מקורה/ קשורה ב'/נובעת מ... וכל מונח אחר אשר יבהיר כי התובענה המשפטית, על מערכת העובדות שלה המזכה בסעדים המבוקשים, צריך שתנבע, צריך שתהיה נעוצה ב'סכסוך בתוך המשפחה'. ##מהו "סכסוך בתוך המשפחה"? ## המונח 'סכסוך בתוך המשפחה' הוא לב ליבה של הסמכות הענינית של בית המשפט לענייני משפחה להיזקק לתובענה אזרחית כאמור, ומאחר ובסמכות ענינית עסקינן מן הראוי שהקרטריונים לקביעתו יהיו ברורים עד כמה שאפשר. הקרטריון לקביעת הסמכות חייב להיות ברור וחד משמעי כדי שלא רק השופטים שידונו בענין יוכלו לקבוע למי הסמכות, אלא כדי שגם הצדדים ומזכירות בית המשפט, המקבלת את התביעה לרישום, תוכל לדעת זאת שאלת הסמכות, אסור לה להיות תלויה בהבחנה דקה וקשה. ##מתי סמכות התביעה לפירוק שיתוף מוקנית לבית המשפט למשפחה?## שאלת הסמכות העניינית בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ובסכסוכים אזרחיים תלויה בהתקיימות תנאים מוגדרים בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה–1995. בשורה התחתונה, בית המשפט לענייני משפחה אינו קונה סמכות רק בשל מהות הסעד, אלא נדרשת התקיימותם המצטברת של שני תנאים: זהות הצדדים כבני משפחה ומהות הסכסוך ככזה הנובע מסכסוך בתוך המשפחה. כאשר הסכסוך אינו נובע מיחסים משפחתיים או אינו כולל את כל בעלי הזכויות, התביעה תימחק מחמת היעדר סמכות עניינית. ##גבולות הסמכות העניינית בתביעות פירוק שיתוף וסכסוכים אזרחיים## תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הנדונה בערכאות המשפטיות דורשת בחינה ראשונית של שאלת הסמכות העניינית. במסגרת ##תמ"ש 38881-09-22 (בתי המשפט לענייני משפחה)## נדונה מחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין מחמת היעדר סמכות עניינית של בית המשפט לענייני משפחה. באותו מקרה הובהר כי סמכותו של בית משפט זה אינה חלה כאשר הסכסוך אינו נובע מיחסים משפחתיים ואינו כולל את כל בעלי הזכויות בנכס. סמכות בית המשפט לענייני משפחה מעוגנת בסעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה–1995, המורה כי בית משפט זה ידון בענייני משפחה. סעיף 1(2) לחוק קובע כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בתובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. על פי המתואר בתיק האמור, נקבע כי לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה שעניינה סכסוך בתוך המשפחה היא בסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, אלא נדרשים שני תנאים מצטברים להקניית הסמכות: זהות הצדדים ומהות הסכסוך. ##דרישת התנאים המצטברים: זהות הצדדים ומהות הסכסוך## התנאי הראשון להקניית סמכות שיפוט לבית המשפט לענייני משפחה מחייב כי הצדדים להליך יהיו בני משפחה כהגדרתם בחוק. במקרים שבהם אין מדובר בבני משפחה, נשללת סמכותו של בית המשפט. במקרה שנדון במסגרת ##תמ"ש 64000-09-24 (בתי המשפט לענייני משפחה)##, נמחקה תביעה על הסף בבית המשפט לענייני משפחה בשל היעדר סמכות עניינית, נוכח היעדר קרבה משפחתית בין הצדדים ובהיעדר יסוד ירושתי דומיננטי בסכסוך. באותו עניין נבחנה תחולת סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. צוין כי בעלת הדין טענה כי בשל העובדה שעילת התביעה מבוססת, בין היתר, על הוראת סעיף 8(ב) לחוק הירושה, די בכך כדי להקנות סמכות לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם להוראת סעיף 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, נקבע כי עת אין מדובר בבני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, אין עוד לבית המשפט סמכות לדון בתביעה. היבט זה נדון גם ביחס לסכסוכים אזרחיים אחרים. במסגרת ##תפ"מ 22278-09-22 (שלום נתניה)##, נמחקה תביעת פינוי מושכר מחמת חוסר סמכות עניינית של בית משפט השלום, ונקבע כי הסמכות לדון בסכסוך בין חם לבין כלתו לשעבר נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. בהחלטה צוין כי לבית משפט לענייני משפחה יש סמכות ייחודית לדון בתביעות לפי סעיף 1(2) לחוק, כאשר בן משפחה כולל, לפי סעיף ההגדרות, בן זוגו לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, ובן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג. בית המשפט חזר והדגיש כי על מנת שתוקנה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה אזרחית, על התובענה לעמוד בשני תנאים מצטברים, ומאחר שמדובר במחלוקת בין חם לכלתו לשעבר, הסמכות נתונה לערכאת המשפחה ולא לבית משפט השלום. ##תכלית הריכוז המקצועי של סכסוכים במשפחה## חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה–1995 נחקק מתוך תפיסה מוגדרת ביחס לפתרון סכסוכים משפחתיים. במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 15457-04-25 (שלום תל אביב - יפו)##, שעסק בקביעת הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה כספית ובפירוק שיתוף בין אחים על רקע סכסוך משפחתי מתמשך, צוין כי עיקר תכליתו של בית משפט לענייני משפחה מושתת על התפיסה המבקשת לרכז תחת ערכאה מקצועית אחת את מלוא הסכסוכים והמחלוקות המתגלעים בתוך המשפחה. על רקע תכלית זו נבחנים מושגי היסוד הקבועים בסעיף 1(2) ובסעיף 3(א) לחוק בית משפט לענייני משפחה, המורה כי ענייני משפחה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת זו נדרשת הבנת המונח "עילה" והמונח "סכסוך בתוך המשפחה". כאשר מוגשת תביעה לפירוק שיתוף או תביעה כספית בין אחים הנובעת מרקע של סכסוך משפחתי מתמשך, מטרת המחוקק הינה שערכאה זו תרכז את המחלוקת. עם זאת, כאמור בתיקים אחרים, אם התביעה כוללת גורמים שאינם בני משפחה או שאינה כוללת את כל בעלי הזכויות בנכס, עשויה הערכאה להיעדר סמכות עניינית. ##סמכות מקבילה והשפעת כריכה בבית הדין הרבני## שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה אינה מתמצה רק ביחס לבית משפט השלום, אלא מתעוררת גם אל מול סמכויותיו של בית הדין הרבני. במסגרת ##בע"מ 1634/22 (עליון)## נדונה הכרעה בשאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה רכושית שנכרכה בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני. המשיב באותו הליך הגיש בקשה לסילוק התביעה הרכושית על הסף, בטענה כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות שיפוט לדון בתביעה משום שנושאי הרכוש נכרכו בתביעת הגירושין ומצויים בסמכות בית הדין הרבני. בפסק הדין צוין כי הסמכות להכריע בנושא חלוקת הרכוש בין בני הזוג אינה נתונה באופן ייחודי לבית המשפט לענייני משפחה. על יסוד דברים אלה הובהר הכלל לפיו משעה שהוקנתה לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעה הרכושית הנכרכת, עליו למצות סמכות זו, ובית המשפט למשפחה מנוע מלהפעיל את סמכותו המקבילה. נקבע כי בית משפט למשפחה המפעיל סמכות מקבילה בנסיבות אלה פועל בניגוד לדין ולהלכה הפסוקה, ועליו למשוך ידו מדיון בהליך כזה. התמודדות עם שאלת הפורום השיפוטי מחייבת אפוא בחינה של קיומם של הליכים קודמים שנכרכו כדין בערכאה מקבילה, שכן קיומה של סמכות כרוכה בבית הדין הרבני חוסמת את יכולתו של בית המשפט לענייני משפחה להידרש לחלוקת הרכוש. במסגרת הליכים נוספים שנרשמו ברשימות הפסיקה, הופיעו תיקים ללא פירוט עובדתי בגוף הטקסט, כגון ##רמ"ש 69876-05-25 (המחוזי באר שבע)##, ומאחר שלא נמסרו פרטים לגביהם, אין להסיק מהם עקרונות משפטיים מעבר לתיעודם כהליכים תלויים. ##צעדים מעשיים לבחינת סמכות עניינית טרם הגשת תביעה רכושית## 1. בדיקת זהות כלל בעלי הזכויות: יש לוודא כי כל הצדדים לתביעה לפירוק שיתוף הינם בני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה–1995, וכי התביעה מקיפה את כלל בעלי הזכויות בנכס כדי למנוע מחיקה מחמת היעדר סמכות. 2. ניתוח מהות הסכסוך והעילה: יש לבחון האם מקור הסכסוך נטוע ביחסים המשפחתיים או שמדובר בסכסוך אזרחי מובהק שאינו קשור לקשר המשפחתי, שכן נדרשים שני תנאים מצטברים לסמכות בית המשפט לענייני משפחה. 3. בירור קיומה של עילת ירושה דומיננטית: במידה שאין קרבה משפחתית ישירה, יש לבחון האם מתקיים יסוד ירושתי דומיננטי, שכן העלאת טענה לפי סעיף 8(ב) לחוק הירושה כשלעצמה אינה מקנה בהכרח סמכות בהיעדר יחסי משפחה. 4. בדיקת הליכים מקבילים וכריכה: טרם הגשת תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה, יש לבדוק האם הוגשה תביעת גירושין שבה נכרכו נושאי הרכוש לבית הדין הרבני, דבר המונע הפעלת סמכות מקבילה על ידי בית המשפט למשפחה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## מהם התנאים הנדרשים להקניית סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה בתובענה אזרחית? ##ת:## על פי הוראות סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה–1995 והפסיקה, נדרשים שני תנאים מצטברים: זהות הצדדים כבני משפחה על פי הגדרת החוק, ומהות הסכסוך ככזה שעילתו נובעת מסכסוך בתוך המשפחה. ##ש:## האם תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בין בני משפחה תתברר תמיד בבית המשפט לענייני משפחה? ##ת:## לא. כפי שעלה בתיקים שנבחנו, לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה מצויה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. אם הסכסוך אינו נובע מיחסים משפחתיים או אם התביעה אינה כוללת את כל בעלי הזכויות בנכס, בית המשפט עשוי להורות על מחיקת התביעה מחמת היעדר סמכות עניינית. ##ש:## האם סעיף 8(ב) לחוק הירושה מקנה סמכות לבית המשפט למשפחה גם ללא קשרי משפחה? ##ת:## על פי הפסיקה שנבחנה, כאשר אין מדובר בבני משפחה כהגדרתם בחוק ובהיעדר יסוד ירושתי דומיננטי בסכסוך, אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעה, והסתמכות גרידא על סעיף 8(ב) לחוק הירושה אינה מספקת כדי להקנות סמכות. ##ש:## כיצד משפיעה כריכת ענייני רכוש בתביעת גירושין בבית הדין הרבני על בית המשפט למשפחה? ##ת:## הסמכות לדון בחלוקת רכוש אינה נתונה באופן ייחודי לבית המשפט לענייני משפחה. משעה שהוקנתה לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעה רכושית שנכרכה כדין, בית המשפט לענייני משפחה מנוע מלהפעיל את סמכותו המקבילה ועליו למשוך ידו מדיון בהליך. בית המשפט לענייני משפחה