אחריות המדינה בנזיקין בגין ירי ברשלנות

להלן החלטה בנושא העדר אחריות המדינה בנזיקין בגין ירי ברשלנות: החלטה 1. בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף. עובדות בקצרה המבקש הוא הנתבע מס' 1 (להלן - "המבקש") בתביעה שהוגשה על ידי התובע אשר עילתה נזקי גוף שאירעו לו תוך כדי ועקב שירותו כשוטר במשמר הגבול. בכתב התביעה טוען התובע כי בתאריך 27.7.00 בעת ששירת כשוטר מג"ב, ולאחר שסיים את המשמרת, שהה בחדרו ביחד עם המבקש ושוטר נוסף. בשלב מסויים נטל המבקש את נשקו האישי של נתבע מס' 2, כיוון את הנשק לעברו של התובע, נטל מחסנית שהיתה מונחת על השולחן בחדר, הכניס את המחסנית לנשק, דרך את הנשק לעבר התובע, הוציא את המחסנית והמשיך לכוון את הנשק לעבר חפצים שונים בחדר. לאחר מכן, בעודו מכוון את הנשק לעבר התובע, פתח המבקש את נצרת הנשק ולחץ על ההדק. כתוצאה מכך נורה כדור שהיה בבית הבליעה של הנשק ופגע בכתפו השמאלית של התובע. התובע נפצע באורח קשה והוא סובל מנכות בפלג גופו התחתון ומרותק לכסא גלגלים. 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום והוא הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (תוך שימוש בנשק חם), עבירה לפי סעיף 333(א)(1) ובעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות (בנשק חם) עבירה לפי סעיף 338(5) לחוק העונשין. על המבקש הוטל עונש של 36 חודשי מאסר בפועל. 3. לטענת המבקש, דין התביעה כנגדו להדחות על הסף לאור הוראות סעיף 7ב לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952 (להלן - "החוק"), לפיו בנסיבות בהן המדינה אינה אחראית בנזיקין לפי אחד הסעיפים 5-7 לחוק, יהיה פטור מאחריות גם מי שבגללו היתה המדינה אחראית בגין סעיפים אלה. עוד טוען המבקש כי אין מקום לדון בתביעה נוכח הוראות סעיף 36 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן - "חוק הנכים"), ונוכח העובדה שהתובע בחר לנקוט בהליך על פי חוק הנכים. 4. דין הבקשה להדחות. סעיף 7 ב(א) לחוק קובע כדלקמן: "(א) בנסיבות שבהן אין המדינה אחראית בנזיקים לפי אחד הסעיפים 5 עד 7, יהא פטור מאחריות כאמור גם מי שבגללו היתה המדינה אחראית בנזיקים אילולא הסעיפים האמורים..." אני סבורה כי אין להחיל הוראות סעיף זה על המקרה הנדון שכן מעשה העוולה הנטען בתביעה נעשה שלא במסגרת תפקידו של המבקש כשוטר מג"ב ותוך חריגה ברורה מהסמכויות שהוקנו לו על ידי המדינה. בשל התנהגותו וחריגתו מסמכויותיו, הוגש נגד המבקש כתב אישום והוא הורשע בעבירות שיוחסו לו. 5. אין לראות בהוראות סעיף 7 לחוק, כמקנה פטור מוחלט לחייל ו/או שוטר מג"ב מ אחריות בנזיקין לכל עוולה שיעוול כלפי אחר, אלא במקרים בהם העוולה נגרמה כתוצאה מפעולות שנעשו על ידי החייל תוך כדי ועקב שירותו הצבאי והפעולות לא חרגו חריגה של ממש מההוראות שניתנו לו ומהסמכויות שהוענקו לו. 6. אשר על כן, משנטען כלפי המבקש כי הוא ביצע מעשה עוולה כלפי המשיב תוך חריגה ברורה מההוראות שניתנו לו על ידי המדינה, אין לראותו כשלוח של המדינה על פי הוראות סעיף 7ב' לחוק וממילא הוא אינו זכאי להנות מהפטור הקבוע בסעיף זה. סעיף 36 לחוק הנכים 7. בסעיף 36 לחוק הנכים מוסדרת לחייל שנפגע תוך כדי ועקב שירותו הצבאי, האפשרות לתבוע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו, על פי חוק הנכים ועל פי חוקים אחרים, לרבות פקודת הנזיקין. בסעיף 36 (א)(1) לחוק נקבע כי החייל רשאי לנקוט בצעדים משפטיים כדי לזכות בתגמולים, הן לפי חוק הנכים והן לפי כל חוק אחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר אם מקבל הוא תשלומים לפי חוק הנכים. היינו - חייל המקבל תגמולים מקצין התגמולים על פי חוק הנכים, זכאי במקביל לנקוט צעדים משפטיים על פי פקודת הנזיקין נגד המעוול, אך לא יהיה זכאי לכפל פיצוי. במצב דברים זה, אין כל מניעה כי התובע יגיש תביעתו נגד הנתבע בהליך דנן וטענת המבקש בעניין זה דינה להדחות. 8. מכל האמור, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. אחריות המדינהתביעות נגד המדינהנזיקיןמקרי ירי