בית המשפט פסק כי נזק שנגרם לתיבת ההילוכים של הרכב כתוצאה מכך שהנהג המשיך לנסוע ברכב לאחר התאונה, אינו בגדר נזק תוצאתי אלא נזק ישיר. המושג נזק תוצאתי הוא מושג המושרש בדיני הביטוח. ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרות המדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול הנזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק, משמע בנזק תוצאתי הכוונה לחוליות מאוחרות יותר, שהן פועל יוצא בשרשרת הסיבתית של האירועים. להלן פסק דין בנושא נזק ישיר - נזק תוצאתי: פסק דין התובעת, הבעלים של משאית מסוג דנוורט מ.ר. 57700-33 (להלן: "המשאית"), אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה שבפני היתה מבוטחת באמצעות הנתבעת 1 בפוליסה מס' 224415127 - נספח א' לתצהירו של עת/1, והצהרת הצדדים בפתח דיון ההוכחות עמ' 5 לישיבת יום 1.6.05, שם הוצהר: "המחלוקת אינה נוגעת לקיומה של הפוליסה, המחלוקת הינה אם הנזק נשוא כתב התביעה מכוסה בפוליסה, אם לאו..." (להלן: "הפוליסה"). ביום 28.10.02 בשעה 18:30 לערך או בסמוך לכך, עת/1 מנחם ירקון, במשאית עם הנגרר לפירוק פסולת במחצבה בברקת. בעת פריקת הפסולת נמשכה המשאית במדרון עם הנגרר והתהפכה, והנהג נפגע בגופו. לטענת התובעת נחבל בראשו, איבד הכרה, היה מפוחד ומבוהל, ולאחר שהתעורר גרר עצמו לכביש על מנת לתפוס טרמפ להגיע לביתו, וכל זאת כשמנוע המשאית דלוק, וכתוצאה מכך ובשל העדר שמן, ניזוק המנוע. התובעת פנתה בתביעה למבוטחה, הנתבעת 1, וזו על יסוד חוות דעת שמאי מטעמה, אלקיים ניצן, שילמה לתובעת בגין נזקי הנגרר, אולם בכל האמור למשאית נטען על ידה כי הנזק למנוע הינו נזק תוצאתי שאינו מכוסה בפוליסה, הסכום ששולם על ידה נפל בהרבה מהנזק הממשי שנגרם למשאית, כאשר בנוסף מפחיתה הנתבעת 1 ואינה משלמת עבור המצנן שניזוק ועבור גרירה, ומכאן למעשה התביעה שבפני, כאשר בתמיכה לה הוגשה חוות דעת השמאי צבי דאובר. אשר לנזק לרדיאטור: על פי חוות דעת השמאי דאובר, ניזוק הרדיאטור בהתהפכות וערכו כמשומש עומד על הסך של 2,500 ₪ . לעניין זה לא נחקר השמאי במסגרת חקירתו הנגדית ואף לא נמצאה בחוות דעת השמאי ניצן התייחסות לנזק לרדיאטור. לפיכך לא מצאתי לקבל טענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו כי על פי חוות דעת המומחה מטעמו, לא ניזוק הרדיאטור בתאונה. בנסיבות אלה אני מקבלת את חוות דעת השמאי דאובר בכל האמור בה לראש נזק זה. חילוץ וגרירה: על פי תצהירו של עת/1, שילם סך של 5,400 ₪ , ביום 30.10.02, והעד לא נחקר לעניין זה. מאידך טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי פיצתה את התובעת בגין גרירה בעלות סבירה ונכונה, דא עקא שבמסכת ראיותיה לא הביאה הנתבעת כל ראיה שיש בה כדי לתמוך בטענה זו. מאידך בסיכומיו צרף ב"כ הנתבעת תוספת לחוות דעת השמאי ניצן, שלדבריו מצביעה על עלות הגרירה והחילוץ, וב"כ התובעת בתשובתו מתנגד לה, והדין עמו. לא יעלה על הדעת כי לסיכומים יצורפו מסמכים שלא הוגשו במהלך שמיעת הראיות, ולפיכך השמאי ניצן אף לא נחקר עליהם. יתר על כן, לתוספת זו צורף העתק שיק על סך 3,200 ₪, שאינו לפקודת התובעת, שאף הוא לא הוגש במסגרת ראיות ההגנה, ואף הוא אינו ראוי בלשון המעטה, לשמש כראיה, ולפיכך מצאתי לקבל את טענותיה של התובעת הן באשר לסכום הנקוב בכתב התביעה בראש נזק זה, והן באשר לעובדה כי לא פוצתה בגין הוצאה זו שהוצאה על ידה. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה בכל האמור לנזק למנוע המשאית שניזוק ונדרשה החלפתו. לענין זה טוענת התובעת כי עסקינן בנזק ישיר שהינו תוצאה ותולדה ישירה של התהפכות המשאית, ואילו הנתבעת טוענת כי לא כן הוא, וכי הנזק למנוע הינו נזק תוצאתי שנבע כתוצאה מהעובדה שלאחר התהפכות המשאית, עזב הנהג, עת/1, את המשאית כשמנועה דולק, וכתוצאה מחוסר שמן שבק המנוע חיים. לגרסת הנתבעת, יש להפריד בין שני האירועים ולקבוע כי עצם ההתהפכות לא גרם לנזק למנוע, ונזק זה מקורו בהתנהגות מאוחרת של הנהג והינו תולדה של התנהגות זו. לשאלה זו נתן דעתו בית המשפט העליון ברע"א 3577/93, הפניקס הישראלי נ' מוריאנו, פד"י מח' (4) עמ' 83: ”המושג נזק תוצאתי הוא מושג המושרש בדיני הביטוח. ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרות המדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול הנזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק, משמע בנזק תוצאתי הכוונה לחוליות מאוחרות יותר, שהן פועל יוצא בשרשרת הסיבתית של האירועים." ואכן קבע שם כב' השופט שמגר כי ירידת ערך אינה נזק תוצאתי, אלא נזק ישיר להבדיל מאבדן הכנסות ורווחים בתקופה בה היה הנכס מושבת. ואכן, הלכה זו אומצה על ידי חברי בפסקי הדין (כב' השופט אטדגי וכב' השופטת טולקובסקי), שניתנו על ידם וקבעו כי נזק שנגרם לתיבת ההילוכים של הרכב כתוצאה מכך שהנהג המשיך לנסוע ברכב לאחר התאונה, אינו בגדר נזק תוצאתי אלא נזק ישיר. טוען ב"כ הנתבעים בפני שאין ללמוד גזירה שווה ממקרים אלה לענייננו. דא עקא שאין דעתי כדעתו, בענייננו כפי שארע שם, נבע הנזק מהתנהגות הנהג לאחר התאונה, שם המשיך הנהג בנסיעה, וכאן הותיר הנהג את המנוע דולק, ולא מצאתי להבחין בין שני המקרים ולקבוע בענייננו כי התנהגות הנהג ניתקה את הקשר הסיבתי והעובדתי שבין אירוע התאונה - ההתהפכות לתוצאה - נזק למנוע. לעניין זה שמעתי הן את הנהג עת/1, והן את המומחה מטעם התובעת, השמאי דאובר. מנגד העיד בפני מומחה הנתבעים השמאי ניצן. אשר לגרסת הנהג, העיד הלה, כי כתוצאה מההתהפכות קיבל מכה בראש ואיבד הכרתו לזמן קצר, וכשהתעורר היה מבולבל ומבוהל, גרר עצמו לכביש על מנת לתפוס טרמפ, ולא עלה בדעתו כי המנוע נותר דלוק. על אירוע התאונה הודיע רק למחרת. טוען ב"כ הנתבעות בסיכומיו כי עדותו של הנהג לא היתה עקבית, ולפיכך יש לראות בגרסתו גרסה שקרית, דא עקא שלא כך התרשמתי אני מדבריו. אמנם ב"כ הנתבעים בסיכומיו מפנה את בית המשפט לטרמינולוגיות שונות באשר לעוצמת החבלה שנגרמה לנהג, דא עקא שעובדה אחת עוברת כחוט השני בכל העדות והיא כי הנהג נחבל בין קלות ובין קשות כתוצאה מההתהפכות, ואיבד את עשתונותיו, וכל חפצו היה להציל את עצמו ולהגיע לביתו, ולפיכך לא שם לב ולא נתן דעתו למנוע שנותר דולק. עובדה זו אינה שונה לטעמי מאותו נהג הממשיך בנהיגה, וכתוצאה מכך נגרם נזק לתיבת ההילוכים, וכאמור כבר נתנו על כך דעתם חברי בהכירם בנזק כנזק ישיר ולא כנזק תוצאתי, ולא התרשמתי מן העדויות כי התנהגותו של הנהג בנסיבות היתה פזיזה וחסרת איכפתיות, באופן שיש בה כדי להביאני למסקנה שהמבוטח היה ער לתוצאותיה וכי יש בה כדי לאיין את החבות הביטוחית. אשר לגובה הנזק: בפני הוגשה תביעת התובעת לתשלום אותם סכומים שלא הוכרו על ידי חברת הביטוח. סכומים אלה הוכחו לטעמי כדבעי, הן בחוות דעת השמאי מטעם התובעת, וחוות דעת זו לטעמי לא נסתרה, והן בקבלה בגין חילוץ וגרירה. אשר לחוות דעת השמאי ניצן, צר לי אך לא למדתי ממנה דבר בהיותה לקונית, ולפיכך לא מצאתי כי יש בה כדי לסתור את חוות דעת השמאי דאובר, אשר אמנם ערך בדיקה ביום 1.8.04, אולם בדיקה זו נסמכה על בדיקת מנוע המשאית, וכן התמונות שצילם השמאי ניצן. לסיכום: בנסיבות אלה מצאתי לקבל את תביעת התובעת, ואני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 37,908 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 30.10.02 ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 15% בצירוף מע"מ. נזק ישיר