פסק דין 1. התובע, חוסניה מחמד, הגיש ביום 8.6.04 תובענה נגד הנתבעת, המועצה המקומית פרדיס ע"ס 51,000 ₪. התובע הינו תושב כפר פרדיס ובעל דירת מגורים הממוקמת בשטח בנוי במגרש מס' 13 בישוב. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 30.1.98 או במועד סמוך, מי גשם הציפו את דירתו וכתוצאה מכך נגרמו בדירה נזקים. ההצפה נגרמה עקב "אי תקינות של מערכת התיעול והניקוז". 2. לכתב התביעה צורף מסמך הנושא כותרת "חוות דעת מקצועית". המסמך נערך ביום 18.04.98 ע"י גמאל ג'מאל, הנדסאי בניין. על פי אותו מסמך נגרמו נזקים לבית התובע כתוצאה מ"שיטפון מי גשם כתוצאה מאי ניקוז מתאים למי הגשם וגם כתוצאה מהפיכת ניקוז המים הישן לכיוון הבית, המים ירדו מגובה כ-6 מ' לכיוון הבית וחדרו לתוך הבית וגרמו רטיבות לקירות חוץ ולקירות פנים, ולארון שינה, ולשטיחים, ולוידאו, ולמחשב, ולטלויזיה." 3. על פי חוות הדעת עלות הנזקים והתיקונים הגיע לכדי 30,300 ₪. יוער כי המסמך לא נערך כחוות דעת מומחה בהתאם לדין. 4. בישיבת קדם משפט ביום 29.03.05 הודה בא כוחו של התובע שאין בידי התובע קבלות אודות הנזקים, אך ציין כי חלק ניכר מהנזקים לא תוקנו עד אותו מועד. בהמשך נקבע שעל הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית. 5. בתצהירו חזר התובע על העובדות שנטענו בכתב התביעה, וטען שטרם גרימת הנזקים סללה המועצה כביש מהמזרח לביתו, אשר עובר בגבעה שמעל המים. 6. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר על ידי מחמיד מוחמד, מהנדס המועצה המקומית פרדיס. לטענת המצהיר במועד הנקוב בכתב התביעה לא הובא לידיעת המועצה אירוע של הצפה בבית התובע ולא היו באיזור מגוריו בעיות או תלונות בקשר לניקוז. עוד צוין בתצהיר המהנדס כי בסוף שנת 2001 התובע הודיע למועצה כי מערה "לא טבעית" שנבנתה על ידו ואשר שימשה כמחסן לאיחסון בעלי כנף קרסה, וכתוצאה מכך נפגע קיר החזית המזרחית של ביתו. צויין כי "התובע ידע כי לקריסת המערה אין כל קשר לאחריות המועצה במיוחד לאור שהמערה בהחזקתו וחזקתו הבלעדית, אך בעקבות מצבו הכלכלי הקשה של התובע ביצעה המועצה חלק מעבודות הבינוי וזאת לפנים משורת הדין וביתר עלות עבודות הבנוי שנדרשו עשה התובע בעצמו." 7. בנוסף הוגשה חוות דעת על ידי קיסלר שמאים בע"מ. על פי האמור בחוות הדעת, אומדן הנזק הוערך ב - 13,500 ₪ בלבד ולא 51,000 ₪. מתוך סכום זה נטען שהשייכות לאותו אירוע מהווה כ-500 ₪ מתוך הנזק בלבד. 8. במהלך העדויות בבית המשפט הוגשו גם מספר תמונות אשר מראות נזקי מים בדירתו של התובע. 9. במהלך העדויות נחקר הנדסאי הבניין, גמאל ג'מאל. הוא עמד על כך כי השיטפון נוצר בעקבות ניקוז לקוי מהכביש שמעל ביתו של התובע (עמ' 5 לפרוטוקול לדיון מיום 1.12.05). לטענתו, חצבו את הכביש בצורה לא נכונה. העד הודה שלא נכח בעת האירוע ובסמוך לאחריו, אך אמר שראה את התעלה שדרכה זרמו מי הנגר (עמ' 5). יחד עם זאת, העד לא היה מסוגל לספק פרטים אודות המוצרים שנשארו בבית (עמ' 6 לפרוטוקול). 10. בחקירתו העיד התובע שראש המועצה אמר לו בעת האירוע שיישלחו פועלים, עובדים של המועצה, שיעזרו לו. התובע הודה שתיקן את המוצרים, אשר לפי הטענה נפגעו, ללא קבלות. לטענתו, הסיבה האפשרית הבלעדית ליצירת השיטפון היתה בניית הכביש, וטען שמשנת 1976 ועד שנבנה הכביש לא ירדו מים אל מגרשו. 11. מהנדס המועצה נחקר גם הוא. לטענתו קיימים הסדרי ניקוז שונים באיזור שהינו איזור הבנוי בצפיפות רבה.. המועצה דואגת לניקוז הכביש והתושבים דואגים לניקוז המגרשים. בשלב זה התברר על פי מפה שהוגשה כמוצג ת-1 שביתו של התובע נמצא מרחק מה מהכביש כאשר מגרש אחר חוצץ בין ביתו לבין חלקתו. (עמ' 10 - 11). 13. התקיימה ישיבת הוכחות נוספת אליה הוזמן ממלא מקום ראש המועצה, חמאד חוסני. העד העיד כי ב- 1998 פנה התובע אליו בתלונה שמי גשמים חדרו לביתו. העד הלך לביתו של התובע בהוראת ראש המועצה וראה שבקיר המזרחי "יש רטיבות ויש זיעה שנכנסים מתחת לקיר לתוך הבית". העד לא עלה במעלה המגרש כדי לראות את מקור הזרימה ולא ראה נזק מבחוץ. לדבריו, הוא חזר למועצה ואמר ליו"ר המועצה שיש רטיבות בתוך הבית והוחלט שישלחו מהנדסים כדי לבדוק את העניין. 14. לאחר שמיעת העדים הגעתי, לצערי, למסקנה שהתובע לא הצליח לבסס בראיות כדין את תביעתו. חוות הדעת שהוגשה מטעמו על ידי ההנדסאי לא נערכה כדין, ועדות העד לא הצליחה לבסס את טענות התובע שמדובר במי ניקוז מהכביש שגרמו את הנזק לביתו. בנוסף יצויין שלא הוכח היקף הנזק בראיות קבילות. גם אם אקבל את עדות ממלא מקום ראש המועצה, עדותו של התובע והעדויות הנוספות לא הצליחו להשלים את הפערים בראיות ביחס לנזקים. 15. מקובל עלי כי במועד כלשהו החליטה המועצה לסייע לתובע ויתכן והחלטתה נבעה, ולו באופן חלקי, מתחושת האחריות לבעיות שנוצרו במגרשו של התובע מניקוז הכביש. בעזרה זו אין כדי לבסס את תביעתו של התובע שהרי על פי טענת המועצה הסיוע ניתן בעקבות התמוטטות אותה מערה מלאכותית בשנה מאוחרת יותר ולא במועד לו טען התובע במועד גרימת הנזק על פי התביעה כאן. 16. כתוצאה מכל האמור לעיל, לא הצליח התובע להוכיח במידה מספקת את אחריות המועצה לאירוע. מעבר לכך גם אם הייתי מקבל את טענות התובע לגבי אחריות המועצה הוא לא ביסס את טענותיו בנוגע להיקף הנזק ולא ניתן על פי הטענות שנטענו לפסוק פיצויים לטובתו. 17. אשר על כן, התובענה נדחית. בנסיבות כל צד יישא בהוצאותיו. נזקי מיםגשםנזקי גשםרטיבות