##דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובע, מר _______, ת.ז. _________, מודד מוסמך במקצועו, בעל ניסיון רב שנים בתחום המדידות, אשר משרדו ממוקם ברחוב _________, _________. התובע עוסק במתן שירותי מדידה מגוונים לגורמים פרטיים וציבוריים כאחד, ומתפרנס מעבודתו זו. 2. הנתבעת, עיריית _________, הינה רשות מקומית הפועלת מכוח פקודת העיריות [נוסח חדש], המנהלת ומפעילה, בין היתר, את אגף התברואה בתחום שיפוטה, ואחראית על פינוי אשפה וניקיון הרשות. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 42,836 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, בגין הנזקים שנגרמו למכשיר הדיסטומט של התובע. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט של התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין ומע"מ כחוק, וזאת מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. ביום 20/02/2002, בשעות הבוקר המוקדמות, ביצע התובע עבודות מדידה בתחום השיפוט של הנתבעת, במסגרת עבודתו השוטפת והמקצועית, תוך שימוש במכשיר דיסטומט מסוג RENTAX דגם V5, שהינו מכשיר יקר ערך וחיוני לעבודתו. 6. במהלך ביצוע עבודות המדידה, צוות משאית פינוי האשפה של אגף התברואה בנתבעת, אשר עסק בפינוי אשפה במקום, גרם ברשלנותו לנזק חמור למכשיר הדיסטומט של התובע, עת פגע בו והפילו ארצה. 7. צוות המשאית, על אף שראה את הנזק שנגרם למכשיר, סירב להתייחס לאירוע, התעלם מפניות התובע ועזב את המקום מבלי לקחת אחריות על מעשיו, ובכך החמיר את הנזק שנגרם לתובע. 8. בעקבות הנזק, נאלץ התובע לפנות לתיקון המכשיר, כאשר עלות התיקון הוערכה בסך של 9,100$ לא כולל מע"מ, אך התברר כי דגם הדיסטומט יצא מקו הייצור ועלות רכישת מכשיר חדש הוערכה בכ-10,200$, שהם כ-42,836 ₪. 9. התובע, באמצעות בא כוחו, פנה אל הנתבעת בדרישה לשאת בעלויות התיקון או לרכוש עבורו מכשיר דיסטומט חדש, אך הופנה לחברת הביטוח של הנתבעת, אשר דחתה את טענותיו בטענה כי אנשי הצוות מכחישים את גרימת הנזק. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 10. עילת התביעה נולדה ביום 20/02/2002, עת נגרם הנזק למכשיר הדיסטומט של התובע בתחום שיפוטה של הנתבעת, ועל כן, לבית משפט נכבד זה קנויה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה זו. 11. סכום התביעה, העומד על סך של 42,836 ₪, נכלל בגבולות הסמכות העניינית של בית משפט השלום, ועל כן, לבית משפט נכבד זה קנויה הסמכות לדון בתביעה זו. ## ה. פירוט הטענות ## ## רשלנות הנתבעת ועובדיה ## 12. הנתבעת, באמצעות עובדיה, צוות פינוי האשפה, התרשלה באופן חמור בביצוע תפקידה, עת פגעה במכשיר הדיסטומט היקר של התובע, אשר הוצב באופן יציב ובטוח במקום ביצוע עבודות המדידה, ובכך גרמה לנזקיו. 13. עובדי הנתבעת לא נקטו בזהירות הנדרשת ובאמצעי הזהירות המתחייבים בעת פינוי האשפה, לא שמו לב לסביבת עבודתם ולא וידאו כי אינם פוגעים ברכוש צד ג', ובכך הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם. 14. התנהלות עובדי הנתבעת, אשר כללה גרירת עגלת אשפה גדולה ומסיבית באופן שפגע ברגל אחת של הדיסטומט והפילו ארצה, מהווה רשלנות מובהקת, שכן היה עליהם לצפות כי פעולה כזו עלולה לגרום לנזק. 15. הנתבעת אחראית באופן ישיר למעשי רשלנותם של עובדיה, אשר פעלו במסגרת תפקידם ובמהלך עבודתם, ועל כן, עליה לשאת במלוא הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מרשלנות זו, מכוח אחריות שילוחית. 16. העובדה כי עובדי הנתבעת סירבו להתייחס לנזק ועזבו את המקום מבלי לדווח על האירוע לממונים עליהם, מעידה על חוסר אחריות ועל ניסיון להתחמק מאחריות, ומחזקת את טענת הרשלנות. ## קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק ## 17. קיים קשר סיבתי ישיר וברור בין מעשה הרשלנות של עובדי הנתבעת, אשר פגעו במכשיר הדיסטומט והפילו אותו, לבין הנזק החמור שנגרם למכשיר, כפי שהוכח באמצעות עדויות התובע ומומחה התיקונים. 18. הדיסטומט, אשר הוצב באופן יציב ובטוח על גבי משטח החול, לא היה נופל מעצמו ללא התערבות חיצונית, ועל כן, הפגיעה של עגלת האשפה היא הגורם הבלעדי והישיר לנפילתו ולנזקיו. 19. עדויות עובדי התובע, אשר היו עדים לאירוע הנפילה, מחזקות את הטענה כי הפגיעה של עגלת האשפה היא שגרמה לנפילת המכשיר, וכי לא הייתה כל סיבה אחרת לנפילתו. 20. חוות דעתו של מומחה התיקונים, מר אנגל, אשר קבע כי הנזק למכשיר נובע מאירוע נפילה ולא מבלאי או שימוש לא סביר, מהווה ראיה מכרעת לקיומו של קשר סיבתי בין האירוע לנזק. 21. הנתבעת לא הצליחה להוכיח כל גורם אחר לנפילת המכשיר, וטענותיה בדבר חוסר יציבות או אי השגחה על המכשיר נדחו על ידי בית המשפט, ובכך הוכח הקשר הסיבתי באופן חד משמעי. ## חובת זהירות של הנתבעת ## 22. על הנתבעת, כרשות מקומית המפעילה שירותי פינוי אשפה, מוטלת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הציבור בכלל וכלפי התובע בפרט, לוודא כי פעולותיה אינן גורמות נזק לרכושם של אחרים. 23. חובת הזהירות של הנתבעת כוללת הנחיה והכשרה מתאימה של עובדיה, פיקוח על עבודתם, ומתן הנחיות ברורות למניעת נזקים לרכוש צד ג' במהלך פינוי אשפה, חובות שהופרו במקרה זה. 24. הנתבעת הייתה צריכה לצפות כי פעולות פינוי אשפה, המבוצעות באמצעות כלי רכב כבדים ועגלות גדולות, עלולות לגרום נזק לרכוש הנמצא בסביבת העבודה, ועל כן, היה עליה לנקוט באמצעי זהירות מוגברים. 25. אי נקיטת אמצעי זהירות סבירים, כגון שמירה על מרחק בטוח מרכוש צד ג', או וידוא כי הסביבה פנויה ממכשולים לפני ביצוע פעולות פינוי, מהווה הפרה של חובת הזהירות המוטלת על הנתבעת. 26. הפסיקה קבעה כי רשות מקומית נושאת באחריות למעשי רשלנות של עובדיה, במיוחד כאשר מדובר בפעולות המבוצעות במסגרת תפקידם, ועל כן, הנתבעת אינה יכולה להתנער מאחריותה במקרה זה. ## אחריות שילוחית של הנתבעת ## 27. הנתבעת נושאת באחריות שילוחית למעשי רשלנותם של עובדיה, מר _______ ומר _______, אשר גרמו לנזק למכשיר הדיסטומט של התובע במהלך עבודתם ובמסגרת תפקידם כצוות פינוי אשפה. 28. עובדי הנתבעת פעלו כנציגיה וכשלוחיה של הנתבעת בעת ביצוע עבודות פינוי האשפה, ועל כן, הנתבעת אחראית למעשיהם ולמחדליהם, גם אם לא הייתה מודעת באופן ישיר לכל פרטי האירוע. 29. הפסיקה קבעה כי מעביד אחראי לנזקים שנגרמו על ידי עובדיו תוך כדי ועקב עבודתם, וזאת על מנת להבטיח פיצוי לנפגעים ולהטיל אחריות על הגורם בעל היכולת הכלכלית לשאת בנזק. 30. הנתבעת לא הוכיחה כי עובדיה פעלו מחוץ למסגרת תפקידם או בניגוד להוראותיה, ועל כן, אין לה כל עילה להתנער מאחריותה השילוחית למעשיהם הרשלניים. 31. העובדה כי עובדי הנתבעת לא דיווחו על האירוע לממונים עליהם עד לקבלת כתב התביעה, אינה פוטרת את הנתבעת מאחריותה השילוחית, אלא אף מחזקת את הצורך להטיל עליה אחריות. ## נזקי התובע והערכתם ## 32. כתוצאה ממעשה הרשלנות של הנתבעת, נגרם לתובע נזק כספי משמעותי, המתבטא בעלות תיקון המכשיר או רכישת מכשיר חדש, וכן באובדן ימי עבודה ופגיעה במוניטין המקצועי. 33. עלות תיקון הדיסטומט הוערכה בסך של 9,100$ לא כולל מע"מ, אך מאחר שהדגם יצא מקו הייצור, עלות רכישת מכשיר חדש הוערכה בכ-10,200$, שהם כ-42,836 ₪, סכום המשקף את הנזק הממשי. 34. חוות דעתו של מומחה התיקונים, מר אנגל, אשר העריך את עלות התיקון וההחלפה, הינה אמינה ומקצועית, ולא נסתרה על ידי הנתבעת, אשר לא הציגה כל חוות דעת נגדית מטעמה. 35. הנזק למכשיר הדיסטומט, שהינו כלי עבודה חיוני ויקר ערך עבור התובע, גרם לו להפסדים כלכליים ישירים ועקיפים, שכן ללא המכשיר, התובע אינו יכול לבצע את עבודתו ולהתפרנס. 36. הנתבעת לא השכילה להוכיח כי סכום התביעה מופרז או מוגזם, וטענותיה בעניין זה נדחו על ידי בית המשפט, אשר קיבל את הערכת הנזק שהוצגה על ידי התובע. ## אמינות עדויות התביעה ## 37. עדויות התובע ועובדיו, מר _______ ומר _______, היו קוהרנטיות, עקביות ואמינות ביותר בעיני בית המשפט, והשתלבו באופן מלא עם מהלך העניינים נשוא התביעה. 38. התובע ועובדיו העידו באופן ברור ומפורט על אופן הצבת המכשיר, יציבותו, ועל כך שלא היה נופל ללא התערבות חיצונית, ובכך סתרו את טענות הנתבעת בדבר חוסר יציבות. 39. עדותו של מומחה התיקונים, מר אנגל, הייתה מקצועית, אמינה ומשכנעת, והסבירה באופן מפורט את אופי הנזק ואת עלויות התיקון/החלפה, ובכך חיזקה את גרסת התובע. 40. העובדה כי עדי התביעה היו עדים ישירים לאירוע הנפילה, וכי עדותם נתמכה בחוות דעת מומחה, מעניקה להם משקל ראייתי גבוה ומחזקת את טענות התובע. 41. בית המשפט התרשם לחיוב מכנותם וממקצועיותם של עדי התביעה, וקבע כי עדויותיהם מהימנות ומהוות בסיס לקבלת התביעה במלואה. ## חוסר אמינות עדויות ההגנה ## 42. עדויות עדי ההגנה, מר _______ ומר _______, היו בלתי ברורות, רצופות סתירות פנימיות וחיצוניות, ולא היו אמינות בעיני בית המשפט, ועל כן, אין לייחס להן כל משקל ראייתי. 43. הסתירות בעדותו של מר _______, אשר טען תחילה כי שותפו היה מאחוריו ולאחר מכן כי עמד במרחק 15 מטר, וכן טענותיו הסותרות בדבר מיקום המכשיר על חול או בלטות, פוגעות באמינותו. 44. טענתו של מר _______ כי המכשיר שקע לבד בגלל החול, נסתרה על ידי עדויות התביעה וחוות דעת המומחה, וכן על ידי עדותו שלו כי בעבר חבט בחפצים עם עגלת האשפה. 45. העובדה כי עדי ההגנה לא דיווחו על המקרה לממונים עליהם עד לקבלת כתב התביעה, משמשת לחובתם ומעידה על ניסיון להסתיר את מעורבותם באירוע. 46. עדותו של מר _______, אשר טען כי לא ראה את המכשיר נופל וכי עמד במרחק רב, אינה יכולה לסתור את עדויות התביעה, אשר היו עדים ישירים לאירוע. ## נטל ההוכחה ## 47. על אף שנטל הראיה מוטל על התובע, אשר נתפס בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", התובע עמד בנטל זה בהצלחה ושכנע את בית המשפט, במאזן ההסתברויות, כי גרסתו סבירה ומתקבלת על הדעת יותר מגרסת הנתבעת. 48. התובע הציג בפני בית המשפט ראיות מוצקות, לרבות עדויות עובדיו וחוות דעת מומחה, אשר תמכו בגרסתו והוכיחו את רשלנות הנתבעת ואת הקשר הסיבתי לנזק. 49. הנתבעת, לעומת זאת, לא הצליחה להציג כל ראיה מהימנה שתסתור את גרסת התובע, ועדויות עובדיה נמצאו בלתי אמינות ורצופות סתירות. 50. אי הבאת מומחה מטעם הנתבעת, אשר יסתור את חוות דעתו של מומחה התובע, פועלת לחובתה של הנתבעת ומחזקת את טענות התובע בדבר הנזק והערכתו. 51. לאור מכלול הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, התובע עמד בנטל ההוכחה הנדרש במשפט אזרחי, והוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות. ## אחריות הנתבעת לפיצוי ## 52. לאור כל האמור לעיל, הנתבעת אחראית באופן מלא לנזקים שנגרמו לתובע, ועליה לפצותו במלוא סכום הנזק, כפי שנקבע בחוות דעת המומחה וכפי שנתמך בראיות שהוצגו. 53. הפיצוי המבוקש משקף את הנזק הממשי שנגרם לתובע, ומטרתו להשיב את המצב לקדמותו, ככל הניתן, ולהעמיד את התובע במצב בו היה אלמלא מעשה הרשלנות. 54. חיוב הנתבעת בפיצויים, בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין, הינו צודק והוגן, ומשקף את אחריותה המלאה לאירוע ולנזקיו. 55. הפסיקה קבעה כי על המזיק לפצות את הניזוק בגין כל נזק שנגרם לו כתוצאה ממעשה עוולה, וזאת על מנת להגשים את עקרון השבת המצב לקדמותו. 56. הנתבעת, כרשות ציבורית, מחויבת לפעול באחריות ובזהירות כלפי אזרחיה, וכאשר היא מפרה חובה זו, עליה לשאת במלוא התוצאות המשפטיות והכספיות. ## התנהלות הנתבעת לאחר האירוע ## 57. התנהלות הנתבעת לאחר האירוע, אשר כללה דחיית טענות התובע והפנייתו לחברת הביטוח, מבלי לקחת אחריות על מעשי עובדיה, מהווה חוסר תום לב וניסיון להתחמק מאחריות. 58. הנתבעת לא פעלה לבדיקה יסודית של האירוע, לא חקרה את עובדיה באופן מעמיק, ובחרה לדחות את טענות התובע על בסיס הכחשה גורפת ובלתי מבוססת. 59. אי הבאת מומחה מטעמה, ואי הצגת כל ראיה שתסתור את טענות התובע, מעידה על חוסר רצינות מצד הנתבעת ועל ניסיון למשוך את ההליך המשפטי ללא הצדקה. 60. הנתבעת הייתה צריכה לנהוג באחריות ובשקיפות, להכיר באחריותה ולפעול לפיצוי התובע באופן מיידי, במקום לגרור אותו להליך משפטי ארוך ויקר. 61. התנהלות זו של הנתבעת מחזקת את הצורך לחייבה במלוא סכום התביעה, בתוספת הוצאות ושכר טרחה, על מנת להרתיע אותה ואחרים מלהתנהל באופן דומה בעתיד. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##להלן פסק דין בנושא תביעה של מודד על נזק מכשיר דיסטומט:## פסק דין בפניי תביעה כספית על סך של 42,836 ₪ אשר הוגשה בסדר דין מהיר. התובע הינו מודד במקצועו. הנתבעת הינה רשות מקומית המנהלת ומפעילה את אגף התברואה בתחום שיפוטה. טוען התובע כי ביום 20/02/02 בשעות הבוקר המוקדמות ביצע עבודות מדידה בתחום השיפוט של הנתבעת. לטענת התובע צוות משאית פינוי האשפה של אגף התברואה בנתבעת שפינה אשפה במקום גרם לנזק למכשיר מדידה הקרוי דיסטומט מסוג RENTAX דגם V5 (להלן: "דיסטומט") לטענת התובע צוות המשאית סירב להתייחס לנזק ועזבו את המקום. לטענת התובע תיקונו של הדיסטומט הוערך בסך של 9,100$ לא כולל מע"מ, אך התברר כי דגם הדיסטומט נשוא התביעה יצא מקו הייצור ועלות רכישת מכשיר חדש הוערכה בכ-10,200$. התובע באמצעות ב"כ פנה אל הנתבעת בדרישה שתשא בעלויות התיקון או לחלופין שתרכוש עבורו מכשיר דיסטומט חדש. בתגובה הופנה הנתבע אל חברת אריה חברת הביטוח של הנתבעת שלאחר בדיקה הודיעה לו כי טענותיו נדחות שכן אנשי צוות פינוי האשפה מכחישים כי גרמו לנזק. בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת כי מי מעובדיה גרם לנזק לדיסטומט וטענה כי האחריות לאירוע מוטלת על התובע שכן לא הניח את המכשיר בצורה יציבה על משטח החול ממנו נפל ולא השאיר מי מטעמו שיפקח ו/או ישמור על הדיסטומט. לטענת הנתבעת, אין קשר סיבתי בין האירוע לנזק והוסיפה כי סכום התביעה מופרז ומוגזם. התביעה נוהלה על פי "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. דיון: במקרה דנן נטל הראיה הוא על התובע שכן נתפס הוא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", ומכאן שעליו לשכנע את בית המשפט, במאזן ההסתברויות, כי גירסתו סבירה ומתקבלת על הדעת יותר מגירסת הנתבעת. משקראתי את כתבי הטענות, ושמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בסיכומיהם הנני בדיעה כי דין התביעה להתקבל כפי שיפורט להלן: שוכנעתי מעדותו של התובע כי מכשיר הדיסטומט מורכב על בסיס הבנוי משלוש רגליים הנפתחות לצורת פירמידה, כל רגל ניתנת לכיוון עצמאי וזאת על מנת להגיע ליציבות מקסימאלית ולהתאים את המכשיר לכל מקום ומשטח אפשרי לרבות כבישים, מדרכות ומשטחי חול. התובע העיד כי רק כאשר הדיסטומט עומד יציב ניתן לאפס אותו ולבצע מדידה שאחרת תופיע הודעה על גבי הצג כי לא ניתן למדוד איתו. התובע העיד כי המודדים המועסקים על ידו מקצועיים ועובדים מעל לחמש שנים וכי מזכיר להם מעת לעת את העובדה שהמדובר במכשיר יקר והחשיבות לשמור עליו ומתן תשומת לב מירבית שכן במידה ויינזק יישארו מחוסרי עבודה בעל כורחם. התובע העיד כי ברגע שהמכשיר מיוצב בעזרת הרגליים הסיכוי שיפול מעצמו הינו אפסי והוסיף כי המכשיר לא ניזוק בטרם המקרה נשוא התביעה (עמ' 7-5 לפרוטוקול). מר אלכסנדר לוברסקי המועסק אצל התובע כ-14 שנה, העיד כי הוא עבד באותו יום המקרה. אף מר לוברסקי הסביר כי על מנת להפעיל את המכשיר ולמדוד איתו יש צורך תחילה לייצב אותו על גבי הרגליים, גם מר לוברסקי חזר בעדותו על העובדה כי ברגע שהמכשיר מיוצב בעזרת הרגליים אין מצב שיפול ללא התערבות חיצונית קרי מכה (עמ' 8-7 לפרוטוקול). התובע הביא לעדות מטעו את מר מרק זבלסקי אף הוא מועסק אצלו ועבד באותו יום ארוע הנזק והעיד כי ראה את נפילת המכשיר. גם מר זבלסקי העיד כי על מנת להפעיל את המכשיר ולמדוד איתו יש צורך תחילה לייצב אותו על גבי הרגליים, והוסיף כי מרגע שהמכשיר מיוצב בעזרת הרגליים אין מצב שיפול ללא התערבות חיצונית קרי מכה, מר זבלסקי העיד כי מעולם לא נפל לו המכשיר וכי מעולם לא שמע על כך שהמכשיר נפל בכוחות עצמו. מר זבלסקי העיד כי המכשיר היה תקין ולא היו לו בעיות. כשהתבקש להסביר את תשובתו כי ברגע שהמכשיר הונח בצורה יציבה מכה לא תפיל אותו ענה כי המדובר בעגלת אשפה גדולה ומסיבית שגררה את אחת הרגליים של המכשיר וגרמה לנפילתו של הדיסטומט על גבי הריצוף (עמ' 10-9 לפרוטוקול). בנוסף העיד, מטעם התובע, מר אהוד אנגל, מנהל מעבדת תיקונים למכשירי מדידה. מר אנגל טען כי אין זה סביר כי מקור הנזק נובע משימוש לא סביר או בבלאי של המכשיר אלא מדובר בתוצאה ישירה של נזקים מאירוע של נפילה. בדיקת המכשיר הראתה כי התנפץ חלק, התעקם הציר המרכזי,ישנם שברים במספר מקומות על גבי המכשיר, החלק האמצעי לא זז והסקלות שרוטות ומפוצצות. מר אנגל ציין כי עלות התיקום תעלה על עלות מכשיר חדש והסביר כיצד חישב את העלויות (עמ' 4-3 לפרוטוקול). עדויות התביעה היו קוהרנטיות ואמינות מאד בעיניי וכן השתלבו עם מהלך העניינים נשוא התביעה. מטעם הנתבעת העידו שני אנשי צוות משאית פינוי האשפה שעבדו באותה משמרת ואשר פרטי המשאית נרשמו על ידי התובע. עדותו של עד ההגנה מר משה אלקלעי לא הייתה ברורה דיה ולוותה בסתירות כך כשהעיד כי שותפו מר אברהם לוי היה מאחוריו בעת שנשא את עגלת האשפה לכיוון המשאית ואילו מר לוי העיד כי כלל לא נכח לידו אלא עמד ליד המשאית ובמרחק של 15 מטר ממקום הארוע. לטענת מר אלקלעי המכשיר שקע לבד בגלל שהיה מונח על גבי החולות. לאחר מכן טען כי רגלי הדיסטומט הונחו על בלטות. מר אלקלעי העיד כי ברגע שעבר ליד המכשיר כנראה החול שקע ואז המכשיר נפל. כן הכחיש בתוקף את העובדה כי הוא שהפיל את המכשיר גם אם מבלי לשים לב לכך אך העיד כי קרה בעבר כי בעת נשיאת העגלה לכיוון המשאית חבט ו/או פגע בחפצים עם העגלה וזאת בגלל המשקל שלה. מר אלקלעי טען כי לא היו כל חילופי מילים בין הצדדים כשהמכשיר נפל אלא רק לאחר שחזרו עם המשאית מאוחר יותר דרך אותו רחוב. עד ההגנה הנוסף היה מר אברהם לוי שהעיד כי לא ראה את המכשיר נופל וכי עמד ליד המשאית בכל זמן הארוע המדובר וכי כלל לא התקרב לאיזור. מר לוי העיד כי לאחר שנפל המכשיר מר אלקלעי הרים אותו וכי היו חילופי מילים בינו לבין עובדי התובע. גם מר אלקלעי וגם מר לוי לא דיווחו על המקרה לממונים עד לקבלת כתב התביעה והדבר משמש לחובתם. עדותם של עדי ההגנה לא היתה אמינה בעינ. ב"כ הנתבעת טען לאורך כל ההליך כנגד עדותו, חוות דעת המומחה מר אנגל והצעת המחיר שערך אך לא השכיל להביא כל מומחה ו/או הצעת מחיר מטעמו. התרשמתי מכנותו וממקצועיותו של מר אנגל ומשלא הביאה הנתבעת כל עדות מומחה מטעמה, אין לנתבעת להלין אלא על עצמה. לאור כל האמור לעיל הנני מקבל את התביעה במלואה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 37,260 ₪ (בהתאם לחוות הדעת המעודכנת) כשהם צמודים ונושאי ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנתבעת תשא בנוסף בהוצאות המשפט וכן בשכ"ט עו"ד התובע בסך של 5,000 ₪. סך זה ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד ליום התשלום המלא בפועל. כתב תביעהמסמכיםמודדים