הטעיה של סוכן אורנג

להלן פסק דין בטענה להטעיה של סוכן אורנג': פסק דין 1. התובעת הגישה תביעה זו נגד הנתבעת להטיל על הנתבעת פיצוי עונשי בסך של 10,000 ₪ - זאת בשל הנזק שגרם לה מר סוכן הנתבעת (להלן:"הסוכן") ובשל הפרת חוזה והטעיה שיטתית תוך פגיעה ביכולת המימוש וההנאה מהמוצרים שהובטחו. התובעת כוללת בסכום הנ"ל גם פיצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה לה לאור התנהלותו של הסוכן כלפיה ובהסתמך על העובדות הבאות: א. במסגרת ההתקשרות בין התובעת ובין הנתבעת - התקשרות שבאה לידי ביטוי בפתק שנכתב בכתב ידו של הסוכן (ראה הפתק שצורף לכתב התביעה). לטענת התובעת, פורטו בפתק זה תנאי ההתקשרות ובמסגרת התקשרות זו, נתבקשה התובעת לחתום חתימה אלקטרונית על מסמך, שתוכנו מעולם לא נמסר לה. עוד טוענת התובעת, כי הסוכן התחייב בהתחייבויות הבאות: א) לספק לה דיבורית מסוג מסוים ובפועל מסר לה דיבורית מסוג אחר; ב) התחייב על ביטוח מקיף למכשירים, כאשר בפועל נתן לה ביטוח מינימאלי; ג) החיובים היו גבוהים יותר מן המוסכם. ב. א) למעט העובדות הנ"ל לא יספה התובעת עוד, אלא שהפנתה אל מכתב שכתבה לממונה על תלונות הציבור של הנתבעת - בו מפורטות טענותיה המרכזיות עליהן נסוב הדיון. התובעת אף ניהלה שרשרת התכתבויות ושיחות עם הנתבעת אשר לא העלו תוצאות חיוביות. ב) מה שלא נכתב בתביעה הוא, שביום 9.2.10 - הוא יום ההתקשרות - הגיע הסוכן לביתה של התובעת והביא עמו 2 פלאפונים ודיבורית. הסוכן אמר לה שהוא הביא לה דיבורית מדגם יפה יותר משום שהשני גדול ומגושם. התובעת סברה, שלמעשה זהו אותו מכשיר שהובטח לה והשוני הוא רק בעיצוב. כאשר ביקשה לקבוע תור להתקנת הדיבורית, הבינה התובעת שיש בידה דיבורית מסוג אחר מזה שהובטח לה. התובעת העירה תשומת לבה של נציגת הנתבעת וזו הפנתה אותה אל הסוכן. לאחר מכן, נקבע לתובעת תור להתקנת המכשיר ושם נודע לה על ההבדל התהומי בין טיב המכשירים, אך הסוכן עמד על דעתו, שאין הבדל ביניהם. לאור טענותיה הנ"ל של התובעת והיות והמכשיר לא הוחלף, הציעה התובעת שלוש חלופות לסיום העניין: האחת, סיום ההתקשרות, השנייה, קבלת המכשיר אותו ביקשה מלכתחילה והשלישית, קבלת מכשיר מסוג בלוטוס וספיגת הקנס שהושת עליהם אצל הנתבעת. להצעות הנ"ל, השיב הסוכן, שכל מה שיוכל לעשות הוא להשאיר אצל התובעת את המכשיר ולהפחית 20 ₪ בחודש. התובעת לא הסכימה לקבל הצעת הסוכן ובסופו של יום לא נפתרה הבעיה לשביעות רצונה של התובעת - דבר שגרם לה להגיש תביעה זו. 2. איני מקבל את טענת הנתבעת, כפי שטענה זו באה לידי ביטוי בכתב ההגנה, שיש למחוק את התביעה על הסף בשל היעדר עילת תביעה. נתבע יכול לבקש מחיקת תביעה על הסף, אף מבלי לדון לגופו של עניין, ברם בית המשפט לא ימחק תביעה על הסף, אם ההנחה היא שהתובע יוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו ובהמשך לכך יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש. העובדות שהעלתה התובעת היו ראיות להתברר - והשאלה היא רק שאלה שבהוכחה- ולכן אין מקום למחוק התביעה על הסף, אלא שיש להתייחס לגופו של עניין ולהחליט האם התובעת הוכיחה את עובדות תביעתה. 3. העולה מעובדות כתב התביעה ומהמכתב שצרפה התובעת אליו הוא, שלמעשה, מלינה התובעת נגד אי קיום התחייבויותיו של הסוכן בכל הקשור בדיבורית, בביטוח ובחיובים גבוהים מאשר הובטחו לה. לאחר שבחנתי את טענותיה של התובעת מחד גיסא ולאחר שבחנתי את הראיות שהציגה התובעת לבית המשפט מאידך גיסא לתמיכת טענותיה, הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות, משום שהתובעת לא הוכיחה טענותיה וגם לא את העובדות שהעלתה בכתב התביעה - כל זאת לאור הנימוקים הבאים: א. א) אותו פתק, שצורף לכתב התביעה ושעליו סומכת התובעת את הבטחותיו של הסוכן, אין בו כדי להציג את העובדות ואת ההבטחות, כפי שהתובעת מתארת אותן בכתב התביעה. אותו פתק עליו סומכת התובעת מכיל רישום תמציתי המכיל את הרישום הבא: 400 דק' + 200 SMS + חב' גלישה +מכשיר דור 3 + ביטוח ואחריות 153 מכשיר לרכב 19. עוד מכיל אותו פתק חיבור המספרים הנ"ל: 153+ 153+ 19 = 325 מינוס 40 סה"כ 285. בסיפא לאותו פתק נרשם:"התוכנית+ המכשיר לתקופה של 18 חודשים. ב) אין אפשרות לקרוא באותו פתק את מה שאין בו. המילה "ביטוח ואחריות" מופיעים בפתק, אך "ביטוח מקיף ואחריות" - לא מופיעים. כך יש גם להתייחס לטענתה בדבר הבטחת דיבורית מסוימת אשר בפועל לא פורטה באותו פתק. התובעת ערה לעובדה, שאין באותו פתק אזכור איזה מכשיר לרכב הובטח, אך היא טוענת שכך הוסכם בעל פה. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 23- 24) הנתבעת מכחישה טענות התובעת בדבר סוג המכשיר והכחשה זו סומכת הנתבעת על הסכם ההתקשרות עליו חתמה התובעת באמצעים אלקטרוניים. אני גם מסכים עם טענת הנתבעת, שכלל לא ברורה טענת התובעת לפיה קיבלה בסופו של יום ביטוח מינימאלי ולא מקיף - כפי שהובטח לה. אם רצתה התובעת להוכיח טענותיה ואת התחייבויותיו האמיתיות של הסוכן - היה עליה להזמין הסוכן להעיד בבית המשפט על מנת לשפוך אור מה באמת היו הבטחותיו של הסוכן ולפרש את האמור בפתק. התובעת לא טרחה להזמין את הסוכן - ואי הבאת הסוכן לעדות, פועל במקרה זה לחובת התובעת. ב. התובעת לא יכולה להגיש תביעה ולצאת מתוך הנחה, שכדבר מובן מאליו שטענותיה תתקבלנה, אלא שהתובעת שהיא בבחינת המוציאה מחברו ומעלה עובדות מהותיות בכתב התביעה - עליה גם להוכיח טענותיה ואת העובדות שפרטה, שאם לא כן אין בית המשפט יכול להעניק לתובעת סעד, רק משום שכך או אחרת העלתה עובדות בכתב התביעה. במקום להזמין את הסוכן, העידה התובעת את מר אורי יושע - הידוע בציבור שלה - אך הוא העיד, בהגינותו, שהוא לא השתתף בכל השיחות שניהלה התובעת ובמיוחד לא שמעתי ממנו, שהוא היה נוכח בעת עריכת אותו פתק או שמע את הבטחותיו הספציפיות של הסוכן. (ראה עדותו בעמ' 1- 2 לפ'). ג. התובעת גם לא הוכיחה מה נזק שנגרם לה ומדוע זה תבעה סכום שרירותי, מוגזם ובלתי מוסבר של 10,000 ₪. גם בעניין זה יש לומר לתובעת, שסעד המבוקש בכתב התביעה יש לפרטו ואין מקום בנקיבת סכום "עגול" כי כך נראה לתובעת לתבוע. גם אם נטענה טענה, שהסכום שנדרש הוא פיצוי עונשי, גם אז היה על התובעת להציג ראיות לבית המשפט, מה ההצדקה להטיל פיצוי עונשי ולא פיצוי עבור נזק זה או אחר. ד. הנתבעת מציינת בכתב ההגנה, שבשלב מסוים ועל מנת לרצות את התובעת ולפנים משורת הדין, הוצע לתובעת - עוד בטרם הוגש כתב ההגנה - לספק לה מכשיר מאותו דגם שנטען על ידי התובעת שהובטח לה - זאת באמצעות שליח וללא תשלום נוסף, ברם התובעת דחתה את ההצעה והעדיפה להמשיך ההליך המשפטי. התובעת אכן מאשרת את טענת הנתבעת ואומרת כי ביום 8.6.10 הוצע לה לקבל מכשירי ספיריט תוך חצי שעה, אך היות והסוכן הוסיף ואמר, שעליו לקבל אישורו של הסמנכ"ל - לא היה לה עניין לקבל ממנו את הדיבורית, אחרי שהוא משך אותה חודש וחצי. (עמ' 2 לפ',ש' 24- 30). גם אם אקבל את טענת התובעת, שמאז השיחה הראשונה עם הסוכן נוצרו בעיות, נראה לי שבעיות אלו היו ניתנות לפתרון מחוץ לכתלי בית המשפט אם התובעת הייתה מקבלת את ההצעה הנ"ל. ה. התובעת גם לא הוכיחה חיובים במחירים גבוהים יותר מאשר התחייבה בהסכמים ולא הציגה לבית משפט כל מסמך המוכיח מה תעריף הוסכם על ידי הצדדים ומה תעריף שילמה בפועל. התעריפים להם הסכימה התובעת מפורטים באותם מסמכים שהגישה הנתבעת במצורף לכתב ההגנה. לכן, האמירה בתביעה: "החיוב נמצא גבוה מן המוסכם", היא אמירה סתמית ובלתי מוכחת. 4. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט לדחות את התביעה ואני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. סלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)הטעיה