להלן פסק דין בנושא חברת אורנג' - הפרת חוזה: פסק דין לפניי תביעה להשבת דמי גבייה בגין עסקה אשר נחתמה בין התובע לבין הנתבעת, באשר, לטענת התובע, לא עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה כלפיו. על פי כתב התביעה, היה התובע לקוחה של הנתבעת עד שנת 2006 לערך, ואולם מפאת תעריפי החיוב הגבוהים אשר גבתה ממנו הנתבעת, ביקש התובע לסיים את ההתקשרות עימה, והתקשר בשנת 2006 עם חברה אחרת, אשר הציעה לתובע תעריפי חיוב אטרקטיביים יותר. בגין מעבר זה, פנה אל התובע נציג הנתבעת והציע לו תעריפי חיוב נמוכים יותר מאלו של החברה המתחרה, ובמעמד זה, כך לטענת התובע, חויב בגין מכשיר נוסף וזאת חרף העובדה כי לא ביקש התובע לרוכשו. כן, טוען התובע כי חויב בגין תוכנית שלא אישר במסגרת התקשרותו עם נציג הנתבעת באשר, לטענתו, הובטחו לו מחירים נמוכים משמעותית מאלו שנדרש לשלם בפועל. עוד טוען התובע, כי עקב נסיעתו לחו"ל פנה אל הנתבעת לצורך קבלת שירות המאפשר הוצאה וקבלה של שיחות מחוץ לישראל (להלן: "שירות הנדידה"). לדידו, הובטחו לו 70% הנחה במסגרת שירות הנדידה, ואולם בסופו של יום התחוור לו כי עליו לשלם סכום, הגבוה משמעותית מזה שציפה לו נוכח ההנחה אשר הובטחה לו. בגין כל האמור לעיל, ביטל התובע ביום 5.7.09, באופן חד צדדי, את אמצעי התשלום שמסר לנתבעת לצורך תשלום חשבונותיו החודשיים. מאידך, טוענת הנתבעת כי התקשרות התובע עם הנתבעת נוצרה מכוח הסכמתו המלאה של התובע וכי ומימושה נעשה בהתאם להסכם ההתקשות עליו חתומים הצדדים. הנתבעת מכחישה את טענת התובע, לפיה לא ביקש התובע לרכוש מכשיר נוסף, ולטענתה המכשיר הנוסף נמכר לתובע מרצונו על בסיס הסכם התקשרות נוסף, אשר נחתם בין הצדדים כדין ביום 20.7.06. יתרה מכך, טוענת הנתבעת כי התובע הלין על המנוי הנוסף רק כשלוש שנים לאחר מועד חתימת הצדדים על הסכם ההתקשרות, כשבזמן זה קיבל התובע חשבוניות תשלום ובהן פורט קיומו של המכשיר הנוסף. אי לכך, טוענת הנתבעת, ומשלא בחן התובע את חשבוניות התשלום, אין לו להלין אלא על עצמו. באשר לחיוב בגין שירות הנדידה, טוענת הנתבעת כי תעריפי החיוב נעשו בהתאם להסכם ההתקשרות בין הצדדים. לדידה, אכן הובטח ללקוח תעריף מוזל בגין שירות זה, ואולם, הנחה זו הותנתה בהקשת קוד מסוים עובר לחיוג מחו"ל לישראל, המאפשרת לנתבעת ליזום את השיחה מישראל ולפיכך להוזיל משמעותית את עלות השיחה הבינלאומית (להלן: "שירות חיסכון עולמי"). דא עקא, שהתובע לא עשה שימוש בשירות זה וביכר לבצע חיוג ישיר, שאינו מקנה הוזלה בתעריפי שירותי הנדידה. כמו כן, קיבל התובע במהלך שהותו בחו"ל שיחות נכנסות לטלפון שברשותו, ועל פי הסכם ההתקשרות בעת הנדידה חל תשלום גם על קבלת שיחות. דיון ההתקשרות בין הצדדים כאמור לעיל, טוען התובע כי נדרש לשלם מידי חודש סכום הגבוה משמעותית מזה שהובטח לו על ידי נציג הנתבעת במסגרת ההתקשרות ביניהם. הנתבעת מצידה, טוענת כי פעלה בהתאם להסכמי התקשרות שנחתמו בין הצדדים וכי עמדה בכל התחייבויותיה כלפי התובע. להוכחת טענתה זו, צירפה הנתבעת לכתב הגנתה העתק מהסכם ההתקשרות חתום על ידי התובע (נספח א' לכתב ההגנה), ולפיו ביום 20.10.02 התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם ובמסגרתו רכש התובע טלפון סלולארי שמספרו 054-7749111. ברישא להסכם ההתקשרות נאמר, בין היתר, כהאי לישנא: "הספקת השירותים כפופה לתנאים המפורטים מעבר לדף ובתנאי התוכנית המצורפים". דא עקא, שהנתבעת צירפה לכתב הגנתה הסכם לקוני, היינו הסתפקה בצירופו של עמוד בודד מתוך ההסכם, אשר מפרט את פרטי התובע, ואולם אינו מכיל את הנספחים להסכם, המפרטים את תנאי התוכנית ותעריפי החיוב לפיהם התחייבה התובעת כלפי התובע. הדעת נותנת, כי ההסכם המלא על כל צרופיו מצוי ברשותה של הנתבעת, ועל כן מן הראוי היה כי תצרף הנתבעת את אותם הנספחים כדי לתמוך כדבעי את טענותיה. הימנעות הנתבעת מצירוף ההסכם במלואו מעידה כי הנספחים כאמור אינם קיימים, כפי שטוען התובע, ולחילופין, מקימה הימנעות זו חזקה כי הצגת הראיה על ידי הנתבעת הייתה פועלת נגדה. הנתבעת יכלה בנקל לאשש את גירסתה ולסתור את טענת התובע בדבר חיוב מופרז ובניגוד להתחייבויותיה של הנתבעת, ואולם בהתנהלותה יש כדי למנוע הצגת גרסה עובדתית הסותרת את גרסת התובע, ובהעדר הסבר סביר להימנעות זו ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת כנגד הנתבעת [ר' ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(1), 736, 760]. החיוב בגין המכשיר הנוסף לטענת הנתבעת, המכשיר הנוסף, אשר מספרו הינו 054-8109312, נמכר לתובע במסגרת הסכם התקשרות נוסף, אשר נחתם בין הצדדים ביום 20.7.06. העתק מהסכם התקשרות זה צורף לכתב הגנתה של הנתבעת (נספח ב'), ואולם גם לעניין המכשיר הנוסף הסתפקה הנתבעת בצירוף הסכם לקוני אשר אינו מפרט את תנאי התוכנית, אינו מכיל את מלוא פרטי התובע כמו גם סוג אמצעי תשלום, פרטי כרטיס אשראי, שם משפחתו של הלקוח, ואף אינו מציין את תאריך חתימת העיסקה. כל שצורף הינו עמוד בודד, אשר ממנו לא ניתן להסיק דבר באשר לתנאי ההסכם, לפרטי התוכנית ואף באשר לזהות הלקוח. גם לעניין זה להימנעות הנתבעת מהצגת ראיות משמעות משל עצמה, שהרי, וכפי האמור לעיל, מושכלות יסוד של דיני הראיות הינם, כי הימנעות בעל דין מהצגת ראיה פועלת לחובת אותו בעל דין. יצויין כי אין הנתבעת יכולה להיבנות מטענתה, ולפיה התובע לא יכול להלין על החיוב בגין המכשיר הנוסף, שהרי משך 3 שנים קיבל חשבוניות ובהן פורטה עובדת קיומו של מכשיר זה. העובדה כי התובע התרשל בבדיקת החשבוניות אינה יכולה להוות, כלל ועיקר, אמתלה להסרת אחריות מכתפי הנתבעת ואמורים הדברים ביתר שאת מקום בו המקור לחיוב המוטעה נעוץ בטעות, ואף הטעיה, מצידה של הנתבעת. מהאמור לעיל עולה כי הנתבעת לא הוכיחה טענותיה כלפי התובע לעניין תנאי ההתקשרות בין הצדדים ולעניין החיוב בגין המכשיר הנוסף, ועל כן דינם של הסכמי ההתקשרות בין הצדדים להתבטל. החיוב בגין שירות הנדידה מפירוט השיחות למנוי התובע, אשר צירפה הנתבעת לכתב הגנתה (נספח ה') עולה כי בין התאריכים 27.4.09-5.5.09 עשה התובע שימוש בטלפון שברשותו הן באמצעות הוצאת שיחות מחו"ל לישראל ומישראל לחו"ל והן באמצעות קבלת שיחות. לעניין זה דומני כי הפער בין התעריף בפועל לבין זה שהובטח, לכאורה, לתובע, נובע מן העובדה כי התובע לא עשה שימוש בשירות החיסכון העולמי בכל שיחותיו היוצאות מחו"ל, ובחלקן ביכר לבצע חיוג ישיר, הכרוך בתעריפי חיוב גבוהים יותר. כן, במהלך שהותו בחו"ל קיבל התובע שיחות נכנסות, אשר על פי נספח ד' לכתב הגנתה של הנתבעת, בעת הנדידה חל תשלום גם על קבלת שיחה. אי לכך, אי דוחה את טענות התובע בנקודה זו. לסיכום לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: בגין הפרת הסכם ההתקשרות הראשוני- סך של 2,000 ₪. בגין החיוב במכשיר הנוסף- סך של 2,000 ₪. הוצאות משפט- סך של 300 ₪. סה"כ תשלם הנתבעת לתובע סכום של 4,600 ₪ שישולם תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין. לא ישולם, ישא ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. הפרת חוזהחוזהסלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)