להלן פסק דין בנושא תקלה בטלוויזיה סמסונג: התביעה מונחת בפניי תביעה כספית בסך 5,550 ₪. בתאריך 04.04.2009 רכשה התובעת מהנתבעת מס' 1 (להלן: "מחסני חשמל"), העוסקת במכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, טלוויזיה של חברת סמסונג מדגם (42-A-451) ותמורתה שילמה סך של 4,850 ₪. עפ"י תנאי הרכישה זכאית התובעת לאחריות עבור המוצר למשך 12 חודשים, כאשר השירות ניתן על-ידי הנתבעת מס' 2, י.שלום בע"מ (להלן: "הנתבעת 2 או "שלום בע"מ"). טענות הצדדים לטענת התובעת, בתאריך 25.05.2009, כחודש וחצי לאחר הרכישה, ובזמן שהטלוויזיה פעלה, לפתע נשמע פיצוץ בטלוויזיה ולאחר מכן התחילה הטלוויזיה לצפור והתמונה נעלמה (להלן: "התקלה"). התובעת צילמה את המסך של הטלוויזיה מייד לאחר התרחשות התקלה המתוארת לעיל. התמונות מראות הימצאותם של שני שברים בטלוויזיה (בחלק השמאלי העליון ובחלק השמאלי התחתון) וכן קיומו של פס שחור המחבר ביניהם. התובעת דיווחה על התקלה מיידית למחסני חשמל, וזו הפנתה את התובעת לבדיקה בחברת טכנוויזיה בע"מ (להלן: "תחנת השירות" או "טכנוויזיה בע"מ"). רק לאחר שבועיים ממועד פנייתה, נשלח נציג מטעם תחנת השירות וזאת ביום 14.06.2009, חרף פניות חוזרות ונשנות כמבואר בדו"ח פירוט השיחות של התובעת. בכרטיס התיקון נרשם, כי "יש קול בטלוויזיה אך אין תמונה; יש שברים בלוח הפנימי של הטלוויזיה בצד שמאל עליון ותחתון וגם פס שחור". הטלוויזיה נלקחה למעבדה ובסוף חודש יוני הודיעה הנתבעת מס' 2, שלום בע"מ, כי היא אינה אחראית לתיקון הנזקים הואיל והם תוצר מעשי ידיה של התובעת. התובעת עותרת לביטול העסקה לאחר שהיא הודיעה במועד על הפגם הנסתר הקיים בטלוויזיה ואשר התגלה כעבור 45 ימים בלבד ממועד הרכישה ובמהלך תקופת האחריות. בנוסף היא עתרה לחיוב הנתבעות בתשלום עלות הטלוויזיה בסך 4,850 ₪, הוצאות משפט בסך 700 ₪ ושכ"ט עורך דין בסך 500 ₪. מנגד מכחישה הנתבעת, מכל וכל, את טענות התובעת שבכתב התביעה. לשיטתה של הנתבעת מס' 2, הטלוויזיה נמסרה לידי התובעת כשהיא שלמה ותקינה ובה היא עשתה שימוש למשך חודש וחצי. שברים בטלוויזיה אינם נוצרים יש מאיין ואלה נוצרים ממעשי ידם של בני אדם. עוד נטען, כי מדובר בתקלה שאינה מכוסה בתעודת האחריות הניתנת ברכישת טלוויזיה. אי-לכך אין כל אחריות מצידה לפיצוי התובעת או לביטול העסקה וכי דין תביעתה כנגדה להידחות. מטעם הנתבעת מס' 1 לא הוגש כתב הגנה ואף לא התייצב נציג מטעמה לדיון שהתקיים בפניי. דיון והכרעה בדיון שהתקיים בפניי התייצבה התובעת ונציג הנתבעת מס' 2, מר דורנבוש יחזקאל (להלן: "דורנבוש"). מטעם הנתבעת מס' 1, לא התייצב נציג מטעמה ולא הוגש כתב הגנה, כאמור. יחד עם זאת, בפתח הישיבה הצהיר דורנבוש כי הוא מופיע גם בשם הנתבעת מס' 1 וכי אם יינתן פסק דין כנגד הנתבעות, הנתבעת מס' 2 תישא באחריות ובתשלום במלואם. התובעת ונציג הנתבעת 2 חזרו בפניי על טענותיהם כמבואר לעיל. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי היטב בראיות ובמסמכים שהוגשו לתיק על ידי כל אחד מהצדדים, לרבות כרטיס התיקון של הנתבעת מס' 2, פירוט השיחות, ותעודת האחריות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. אין מחלוקת, כי לאחר התרחשות התקלה פנתה התובעת לשתי הנתבעות והופנתה למעבדת השירות מטעם מבטחת האחריות של המוצר. מטעם מעבדת השירות נשלח מנהל המעבדה בשם יהודה שטיינברג (להלן: "שטיינברג"). שטיינברג לא התייצב לדיון. לעניין התקלה בטלוויזיה העיד דורנבוש, כי: "הוא (הכוונה שטיינברג - ש.נ.) רצה לראות במה הדברים אמורים, ראה שכל מה שהתובעת אמרה לו בטלפון אמת, יש שברים בטלוויזיה ויש פס שמחבר את שני השברים יחד ואמר לה שאין מה לעשות אבל למרות זאת הוא ייקח את הטלוויזיה לבדוק מה אפשר לעשות. הוא ראה שאין מה לעשות והעביר את הטלוויזיה למעבדה בת"א והתוצאה שיש שבר" (עמוד 2 שורות 9-14 לפרוטוקול). עוד העיד דורנבוש, כי "אין מה לעשות במכשיר כזה, טלוויזיה לא נשברת לבד והשבר הוא כתוצאה ממעשה יד של אדם". במעמד הדיון צירף נציג הנתבעת מכתבו של שטיינברג מנהל המעבדה (מוצג נ/1) והפנה לאמור בסעיף 5 לתעודת האחריות. הנתבעת סומכת את יתדותיה על מוצג נ/1 שנערך כאמור ידי שטיינברג והמופנה אל חברת שלום בע"מ, בו מאשר שטיינברג כי התובעת פנתה למעבדה עוד בתאריך 25.05.2009 והתלוננה על תקלה כמתואר בכתב התביעה. שטיינברג הגיע לבית הלקוחה ביום 14.06.2009 ואישר גם בדוח השירות וגם במכתב נ/1 את תיאור הלקוחה אודות מצב הטלוויזיה. שטיינברג הוסיף וציין, כי למרות שאין סימני שבר חיצוני על המסך או מסגרתו תקלה מסוג זה נגרמת אך ורק ע"י מכה במסך, לחיצה או השענות על מסך הטלוויזיה. אני סבורה, כי אין לתת למצג נ/1 משקל ראייתי, הואיל ומדובר במסמך אשר נערך בתאריך 03.11.2009, היינו ארבעה חודשים מיום הגשת התביעה ו-5 חודשים ממועד הביקור שנערך בביתה של התובעת ומיום בדיקת הטלוויזיה ע"י טכנאי מטעם הנתבעת. לא ניתן ללמוד ממסמך זה מהן תוצאותיה של בדיקת המעבדה וחרף הטענה, כי הטלוויזיה נשלחה לבדיקה במעבדה בת"א- לא הוצגו לעיוני תוצאות בדיקת המעבדה. דורנבוש לא היה במעמד עריכת הבדיקות לטלוויזיה. עורך המסמך שטיינברג לא הובא למתן עדות בביהמ"ש ומחדל זה ייזקף לחובתה של הנתבעת. כאמור, הנתבעת לא הזמינה לעדות את הטכנאי שבדק את הטלוויזיה ולא הגישה תוצאות הבדיקה של המעבדה, ועל כן אין לראות בנסיבות העניין את המוצג נ/1 כראייה אותנטית לדבר תוצאות הבדיקה של הטלוויזיה, במיוחד לאור חלוף הזמן מיום עריכתו ליום הבדיקה עצמה. לאור מחדלים ראייתיים אלה, אני קובעת שגרסתה של התובעת, לפיה הפיצוץ אירע במהלך שימוש רגיל וסביר בטלוויזיה, כלל לא הופרכה וכי טענת ההגנה, לפיה השבר נגרם בזדון וכתוצאה ממעשה יד אדם, לא הוכחה כלל ועיקר. סוף דבר אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 4,850 ₪ בגין שווי הטלוויזיה. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלמנה הנתבעות, יחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט בסכום 350 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. טלויזיה