נכות אורטופדית ונוירולוגית המערער מערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 31.8.08 אשר קבעה למשיב 19% נכות. להלן הרקע לערעור: ביום 15.3.07 קבעה ועדה רפואית לעררים את החלטתה בעניינו של המשיב. הן המערער והן המשיב הגישו ערעורים על החלטת הוועדה הרפואית. הדיון בשני הערעורים אוחד וביום 27.11.07 ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת עציון (בל 3623/07) בו נקבע: "עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים וזו תפעל כדלקמן: הוועדה תבחן מחדש ותקבע מה דרגת הנכות שיש לנכות בגין מצב קודם וזאת לאור החלטתה של הועדה מיום 24/7/05 שהורתה על ניכוי 10% בגין מצב קודם. הועדה תפרט בפרוטוקול שתערוך את ממצאי בדיקתה הקלינית של המבוטח וכן את התיעוד הרפואי המלא בתחום הנוירולוגי ותסכם ותרשום את הממצאים והמסקנות בתחום הנוירולוגי. הוועדה תקבע את דרגת נכותו של המבוטח על בסיס החלטותיה בנושאים 1 ו - 2 כאמור לעיל." ביום 5.5.08 נתנה השופטת עציון החלטה הקובעת "לאור האמור בבקשה למתן הוראות כי דן דפנה אברהם טופל על ידי ד"ר ארסבן במסגרת קופ"ח אני מורה למוסד לביטוח לאומי לזמן לדיון החוזר בעניינו של המערער הרכב רופאים שלא יכלול את הד"ר ארסבן." ביום 27.7.08 התכנסה וועדה רפואית לעררים, כשבמקום ד"ר ארסבן ישב בוועדה ד"ר פרבר. הוועדה שמעה את תלונות המשיב ולסיכום ביקשה כי יומצאו לה מסמכים נוספים. בפרוטוקול הוועדה נכתב בין היתר: "ד"ר פרבר מודיע שאין הוועדה יכולה להתייחס לפס"ד של בית הדין לעבודה מיום 27.11.07 מאחר ופס"ד מתייחס לוועדה אחרת ולא זו שיושבת בהרכבה היום. ההרכב החדש קיים מאחר והפוסק שהיה בהרכב המקורי פסל עצמו מאחר ומטפל בתובע לאחר שפסק בוועדה." ביום 31.8.08 התכנסה הוועדה שנית וקבעה למשיב 19% נכות לפי הפירוט: "הוועדה קובעת נכות בגין ההגבלה הבינונית בתנועות ע"ש מותנית בגובה 20% לפי 37(7)(ב). בגין הפגיעה השמאלית קובעת הוועדה נכות בגובה 10% לפי 32(1)(א)( I). בגין מצב קודם מורידה הועדה 10% לפי 37(7)(א) כפי שנקבע בועדת ערעור מ - 24.7.05" נימוקי הערעור: א. טעתה הוועדה בקביעתה כי אינה יכולה להתייחס לפסק הדין של כב' השופטת עציון מיום 27.11.07. הגם שהרכב הוועדה שוּנה, היה עליה לפעול בהתאם לפסק הדין והיא לא היתה רשאית לעשות דין לעצמה ולסטות מהוראותיו. ב. טעתה הוועדה בכך שהעניקה למשיב נכות נוירולוגית מבלי שמצאה לנכון להסביר ולנמק את החלטתה. ג. טעתה הוועדה בכך שהעניקה למשיב נכות נוירולוגית בנוסף לנכות בשל הגבלת התנועה וזאת בניגוד לאמור בסעיף ליקוי 37(10)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות") הקובע שיש להעניק נכות לפי הממצא הנוירולוגי או בהתאם להגבלה בתנועה ולא כפל נכויות. טענות המשיב: א. ד"ר פרבר לא ציין כי לא יתייחס לתוכן פסק הדין אלא אך ציין כי פסק הדין התייחס לוועדה בהרכב אחר. בפועל התייחסה הוועדה הרפואית בהרכבה החדש להוראות שניתנו לה בפסק הדין מיום 27.11.08. ב. מטרת סעיף ליקוי 37(10)(ב) לתקנות היא למנוע נכות כפולה בתחום הנוירולוגי והאורטופדי בגין אותה פגימה אולם בענייננו - הנכות הנוירולוגית הינה בגין השיתוק ברגל והנכות האורטופדית הינה בגין הפגיעה בעמוד השדרה. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני החלטתי כי עניינו של המשיב יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתקבע את אחוזי הנכות של המשיב מחדש, תוך כדי התייחסות לסעיף ליקוי 37(10)(ב) לתקנות. נימוקי החלטתי: א. החלטתה של כב' השופטת עציון מיום 5.5.08 היתה למעשה השלמה לפסק הדין שניתן על ידה ביום 27.11.08, לאחר שהתברר כי אחד מחברי הוועדה טיפל במשיב במסגרת קופת חולים. למעשה החזירה השופטת עציון את עניינו של המשיב לוועדה בהרכב אחר, כשההנחיות שניתנו בפסק הדין שניתן על ידה ניתנו לוועדה בהרכבה החדש. ב. לפיכך היה על הוועדה בהרכבה החדש להתייחס להנחיות בפסק הדין ולפעול על פיו. בדו"ח הוועדה נכתב כאמור כי "ד"ר פרבר מודיע שאין הוועדה יכולה להתייחס לפס"ד של ביה"ד לעבודה מיום 27.11.07 מאחר ופס"ד מתייחס לוועדה אחרת ולא זו שיושבת בהרכבה היום." עם זאת, מקריאת פרוטוקול הוועדה הרפואית עולה כי בפועל התייחסה הוועדה לכל אחת מההנחיות שניתנו בפסק הדין מיום 27.11.07: לעניין אחוזי הנכות שיש לנכות בגין מצב קודם - התייחסה לכך הוועדה בסעיף 23 לפרוטוקול מיום 31.8.08: "בגין מצב קודם מורידה הוועדה 10% לפי 37(7)(א) כפי שנקבע בועדת ערעור מ - 24.7.05."; לעניין פירוט ממצאי הבדיקה הקלינית והתיעוד הרפואי המלא בתחום הנוירולוגי - התייחסה לכך הוועדה בהרחבה בסעיף 21 לפרוטוקול מיום 27.7.08; לעניין התיעוד הרפואי המלא בתחום הנוירולוגי - כעולה מפרוטוקול הוועדה מיום 27.7.08 עמדו בפניה דו"ח סיכום אשפוז מיום 21.7.06, צילום ע"ש מותני מיום 19.2.07, CT מיום 10.3.08. הוועדה לא סיכמה את מסקנתה ביום 27.7.08 אלא ביקשה את מכתבי השחרור מבית החולים לאחר שאושפז המשיב בגין ניתוח שבוצע בשנת 2002. כעולה מפרוטוקול הוועדה מיום 31.8.08 - עמדו לעיונה מכתב השחרור מבית החולים "מאיר" מיום 16.7.06 ודו"ח שחרור מבית חולים "אסותא" מיום 15.10.02; לעניין סיכום ורישום הממצאים והמסקנות בתחום הנוירולוגי - אלו פורטו בסעיף 21 לפרוטוקול הוועדה מיום 27.7.08 וכן בסעיף 21 לפרוטוקול הוועדה מיום 31.8.08; לעניין קביעת דרגת נכותו של המשיב לנוכח כל המפורט לעיל - זו נקבעה בסעיף 23 לפרוטוקול הוועדה מיום 31.8.08. לנוכח כל המפורט לעיל, עולה כי הוועדה מילאה אחר הנחיות פסק הדין מיום 27.11.07. ג. מכאן, השאלה שנותרה במחלוקת הינה האם כטענת המערער, טעתה הוועדה טעות משפטית כאשר פסקה למשיב אחוזי נכות הן בגין הגבלה נוירולוגית והן בגין הגבלה אורטופדית. ד. כמפורט לעיל, קבעה הוועדה למשיב נכות אורטופדית בשיעור 10% בגין ההגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני, לפי סעיפי ליקוי 37(7)(ב) ו - 37(7)(א) לתקנות. זאת משקבעה הוועדה כי המשיב מוגבל בצורה בינונית (20% נכות) ולאחר שניכתה מצב קודם שעניינו הגבלה בצורה קלה (10%). כן קבעה הוועדה למשיב נכות נוירולוגית בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 32(1)(א)(I) שעניינו שיתוק חלקי ובצורה קלה של עצבי הגפיים התחתוניים. ה. סעיף ליקוי 37(10)(ב) לתקנות שעניינו תסמונת של בקע הדיסקוס קובע: "כשקיימות הפרעות: ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלת התנועות בקטע של עמוד-השדרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי." לטענת המערער, סעיף ליקוי 37(10)(ב) לתקנות אינו סעיף ליקוי החל רק במקרה של קביעת דרגת נכות לפי פריט 37(10) שעניינו בקע הדיסקוס אלא מתייחס באופן כללי לאופן קביעת דרגת נכות על פי פריט 37 לתקנות העוסק בפגימות שונות של עמוד השדרה. לטענת המשיב, מטרת אותו סעיף ליקוי הינה למנוע נכות כפולה בתחום הנוירולוגי והאורטופדי בגין אותה פגימה אולם בענייננו - הנכות הנוירולוגית הינה בגין השיתוק ברגל והנכות האורטופדית הינה בגין הפגיעה בעמוד השדרה. ז. בענייננו נקבעו למשיב אחוזי נכות שונים בגין לקויות שונות - האחת בעמוד השדרה והשנייה בגפייים התחתוניים. עם זאת, בבר"ע 553/07 סלומון שם טוב נ' המוסד לביטוח לאומי, (מיום 24.9.07) נדון מקרה דומה מאד בו נקבעו למבוטח 20% נכות אורטופדית בגין סעיף ליקוי 37(7)(ב) ו - 10% נכות נוירולוגית לפי סעיף ליקוי 32(1)(א)(1) לתקנות. לפי סעיף ליקוי 37(10)(ב) לתקנות ובהתחשב בכך שהנכות האורטופדית עולה על הנכות הנוירולוגית, קבעה הוועדה למבוטח 20% בלבד, בגין נכות אורטופדית. באותו מקרה נדחתה טענתו של המבוטח לפיה מקום בו הוכח כי הוא סובל הן ממגבלה אורטופדית והן ממגבלה נוירולוגית יש להעניק לו אחוזי נכות בגין שתי הלקויות. בקשת רשות הערעור נדחתה והחלטת הוועדה הרפואית אשר הפעילה את סעיף 37(10)(ב) נשארה על כנה. בג"צ שהוגש על החלטת בית הדין הארצי נדחה אף הוא, ביום 12.2.08 (בג"צ 9516/07). סוף דבר - הוועדה מופנית לסעיף ליקוי 37 (10)(ב) לתקנות הקובע, כי במידה וקיימת הגבלה בתנועה על רקע של מחלה בעמוד שדרה מותני, הנכות נקבעת לפי חסר נוירולוגי או חסר אורטופדי, אך לא שניהם. תשומת לב הוועדה מופנית לכך כי בפסיקה נקבע, כי סעיף ליקוי 37(10)(ב) לתקנות אינו בבחינת פריט ליקוי החל רק במקרה של קביעת דרגת נכות לפי פריט 37(10) אלא מתייחס באופן כללי לאופן קביעת דרגת נכות על פי סעיף ליקוי 37 לתקנות העוסק בפגימוות שונות בעמוד השדרה. בפסיקה נקבע כי תינתן נכות בהתאם למגבלה בעמוד השדרה או בגין הפגיעה העצבית שגורמת אותה פגימה וכי אין לפסוק למבוטח נכויות נפרדות בגין אותה פגימה. על הוועדה לקבוע את אחוזי הנכות של המשיב לנוכח סעיף ליקוי 37(10)(ב) כאמור ולנמק את קביעתה. אין צו להוצאות. אחוזי נכותנוירולוגיהערעורנכות