הרעת תנאים - פגיעה בהיקף משרה לאחר חופשת לידה

סעיף 9א לחוק עבודת נשים, הדן באיסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה, קובע: "9א(א) לא יפגע מעביד בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה. בסעיף זה - "פגיעה", בהיקף המשרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא; "פגיעה", בהכנסה, למעט - (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי; (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעביד." סעיף 9(ג)(2) לחוק עבודת נשים קובע: לא יפטר מעביד עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1) או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור; ##להלן פסק דין בנושא הרעת תנאים לאחר חזרה מחופשת לידה:## לפנינו תביעת התובעת לתשלום שכר עבודה בגין 60 הימים בתקופה המוגנת, לפי סעיף 9(ג)(2) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן - חוק עבודת נשים) וכן תשלום הודעה מקודמת. הנתבעת הינה חברה לשיווק מזון (להלן - הנתבעת וגם החברה). התובעת עבדה בחברה כמזכירה החל מתאריך 1/11/2007. כשהחלה התובעת עבודתה בחברה בעלי החברה היו: מר זאב ברקו, מר ניר, בעלה של התובעת, ואחיו מר בני. התובעת ילדה בתאריך 30/4/2008; בטרם ילדה הביאה התובעת לחברה את גיסתה, אשתו של מר מ', גב' מורן (להלן - מורן), על מנת שתחליף אותה כמזכירה בעת חופשת לידתה; התובעת עשתה חפיפה בעבודה עם מורן. בעת שהתובעת שהתה בחופשת לידה נתגלעו סיכסוכים בין בעלה של התובעת, מר ניר (להלן - ניר), לבין יתר השותפים: אחיו, מר בני (להלן - בני) ומר זאב (להלן - זאב). בתאריך 10/8/2008 חזרה התובעת לעבודה בתום חופשת הלידה. לטענתה, בני וזאב אמרו לה שאין לה מה לעשות בחברה, כי מורן החליפה אותה בחופשת לידתה וכי אין הם מתכוונים לפטר את מורן ואין הם מתכוונים להעסיק את שתיהן. לדברי התובעת, ביום הראשון להגעתה לעבודה, לאחר חופשת הלידה, הגישה למחשב היתה חסומה, ואמרו לה לשבת בשקט ולא לגעת בשום דבר ולחכות להוראות; למחרת מורן הגיעה לעבודה וישבה במקום בו התובעת היתה אמורה לשבת; מורן הורתה לתובעת לשבת בצד ולא לגעת בשום דבר. התובעת עבדה יומיים, לאחר מכן היא שהתה בחופשת מחלה עד לסוף חודש אוגוסט 2008. את תעודות המחלה (מוצגים נ/2-נ/4) שלחה התובעת בפקס לחברה בתאריך 8/9/2008. הנתבעת שילמה לתובעת בגין ימי המחלה במשכורת חודש אוגוסט 2008. בתאריך 1/9/2008 נחתם הסכם פירוק השותפות בחברה; ניר, בעלה של התובעת, פרש מהחברה והבעלים שנשארו בה הם - זאב ובני. התובעת שיגרה בתאריך 2/9/2008 מכתב אל החברה (מוצג ת/1) בה טענה, כי הפגיעה בזכויותיה בהיקף ובסוג משרתה בתקופה המוגנת, קרי 60 יום לאחר שובה לעבודה בתום חופשת הלידה, הינה בניגוד לחוק; עוד ציינה התובעת, כי ככל שהחברה לא תסדיר את המחלוקת המשפטית תיאלץ לפנות לערכאות על מנת לממש זכויותיה. החברה השיבה לתובעת בתאריך 7/9/2008 (מוצג ת/2), כי לא ברור מהי הרעת התנאים אליה מתכוונת התובעת; לדידה התובעת הוחזרה לעבודתה בתפקיד פקידה בחברה וכוונתה של התובעת במכתבה אינה ברורה לה. עוד הוסיפה החברה וכתבה כי התובעת התייצבה בתאריך 10/8/08 ליומיים עבודה ולאחר מכן חדלה להגיע לעבודה ללא שום הודעה עד לקבלת מכתבה מ-2/9/08. בנסיבות אלה, ציינה החברה במכתבה, כי בחירתה של התובעת להפסיק להגיע לעבודה נעשתה על דעתה בלבד ומהווה התפטרות של התובעת לכל דבר ועניין. בתאריך 8/9/08 שיגר מר שמשון עמרני, מזכיר אג"מ בההסתדרות החדשה, מכתב אל השותפים זאב ובני ואל החברה (מוצג ת/3) ובו טען, כי כאשר התייצבה התובעת לעבודתה בתאריך 10/8/08 היא גילתה כי חל שינוי בתנאי עבודתה ובמעמדה בחברה; התובעת הביעה את התנגדותה לשינוי בתנאי העסקה ובמעמדה. עוד ציין במכתב, כי משהתובעת נמצאת בתקופה המוגנת של שישים הימים, שלאחר חופשת הלידה, אין החברה יכולה לעשות שינוי במעמדה, או בשכרה, או בתנאי עבודתה, באופן חד צדדי. על כן ביקש מר עמרני להחזיר את התובעת למקום עבודתה, להחזיר לה את המחשב ולא לנעול אותו, כפי שנעשה על ידי החברה ולהמשיך להעסיק את התובעת באותם תנאי עבודתה ובאותו תפקיד, בטרם יציאתה לחופשת הלידה. בעדותה ציינה התובעת כי פוטרה מהחברה, בכך שאמרו לה שאין לה מה לעשות בחברה וכן אמרו לה ללכת הביתה, דברים אלה אמרו לה ביום הראשון וביום השני לעבודתה (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 21/9/2009, ש' 32-22). זאב העיד שהוא הופתע מכך שהתובעת חזרה מחופשת הלידה (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 14), כי לא ציפה שהתובעת תחזור לאחר חופשת הלידה; התובעת יצאה לחופשת לידה ולאחר יציאתה היה סיכסוך בין השותפים ומבעלה של התובעת הבינו כי התובעת לא תחזור לאחר חופשת הלידה (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 19-16). ביום הראשון לבואה של התובעת לאחר חופשת הלידה, אמר לה זאב שתמתין קצת ושימצאו לה מה לעשות (עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 22-21). יומיים קודם קיבל הודעה שהתובעת עומדת לחזור ולא היה לו זמן להיערך ולפצל את המשרה של התובעת (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 32-31). זאב נשאל האם כשהתובעת ביקשה לחזור לעבודתה, מורן היתה בתפקיד שלה, על כך השיב: "כן, יש תפקיד אחד" (עמ' 12 לפרוטקול ש' 22-21). מורן, גיסתה של התובעת ואשתו של בני, העידה כי היו חילופי דברים יום יומיים בין הבעלים בזמן חופשת הלידה של התובעת וכי השותפים החליטו שניר, בעלה של התובעת, יצא מהשותפות ועל כן סברה כי היא תמשיך לעבוד בחברה, ולא ידעה שהתובעת עומדת לחזור לעבודה. איש בחברה לא אמר למורן שכאשר התובעת תחזור לעבודה, לאחר חופשת הלידה, יהא עליה להחזיר לתובעת את תפקידה (עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 27-21). מהחומר שהובא בפנינו עולה, כי זאב ובני, השותפים בחברה, הופתעו מחזרתה של התובעת לעבודתה. משהיו מסוכסכים עם בעלה ניר, ומורן, אשתו של בני, עבדה בחברה במקום התובעת - זאב, בני ומורן לא ששו לחזרתה של התובעת ומשכך לא קיבלו אותה בזרועות פתוחות, אלא נתנו לה הרגשה שהיא אינה רצויה וכי העסקתה נכפית עליהם. ברי כי זאב ובני לא החזירו את התובעת לעבודתה הקודמת במלואה, זאת משום שהחליטו להמשיך להעסיק את מורן, ומורן למעשה עשתה את עבודת התובעת; לתובעת אמרו להמתין להוראות ומורן היא זו שנתנה לה את ההוראות. מוצאים אנו כי אי החזרת התובעת לתפקידה לפני חופשת הלידה, בו שימשה כמזכירה יחידה בחברה ללא מורן, הינה פגיעה במעמדה של התובעת. התרשמנו כי זאב ובני, השותפים שהסתכסכו עם בעלה של התובעת ניר, היו מרוצים מכך שהתובעת חדלה, בחלוף יומיים, להתייצב לעבודה ולא עשו דבר על מנת לברר מדוע היא אינה מתייצבת לעבודה. גם לאחר שקיבלו את תעודות המחלה בתאריך 8/9/2008 וכן קיבלו את מכתבו של מר שמשון עמרני מההסתדרות מיום 8/9/2009, המבקש להחזיר את התובעת למקום עבודתה - זאב ובני לא עשו דבר על מנת להחזיר את התובעת לעבודתה ואף לא ענו כלל על המכתב. בנסיבות אלה יש לראות בחברה, שלא החזירה את התובעת לעבודתה המלאה, כפי שהיתה בטרם לידתה, כמי שפיטרה את התובעת. משפוטרה התובעת בתקופת שישים הימים המוגנים, לאחר תום חופשת לידתה, לפי סעיף 9(ג)(2) לחוק עבודת נשים, זכאית התובעת לפיצוי בגובה שכר עבודתה בגין שישים הימים, בניכוי הימים בגינם קיבלה שכר או דמי מחלה, וכן זכאית היא לדמי הודעה מוקדמת. על כן אנו מקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: פיצוי בגובה שכר עבודה בסך 6,666 ₪. דמי הודעה מוקדמת בסך 2,727 ₪. הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/10/2008 ועד ליום מתן פסק הדין. הנתבעת תשלם לתובעת את התשלומים הנ"ל בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין. לא ישולמו הסכומים הנ"ל במועד, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. הסכום ישולם תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת פסק דין זה. חופשת לידהמשרההרעת תנאיםשינוי היקף משרהלידה