1. עניינה של התביעה שבאה בפנינו היא הפרשי שכר המגיעים לטענת התובע, בשל אי קידומו כנדרש בדרגות השונות לפיהן שילמה לו הנתבעת את שכרו. 2. התובע משמש כמנהל המחלקה לאיכות הסביבה בעירית קרית גת החל מ- 8/1991. 3. התובע שירת בצה"ל וסיים את השרות בדרגת רס"ן. את הדרגה האחרונה קיבל ב-16.4.85. (האישור של מפקדת חיל הים צורף כנספח נ/2). 4. התובע התקבל לעבודה בדרגה 8. ב- 1.9.94 קודם התובע לדרגה 10. ב- 1.7.96 קודם התובע לדרגה 11 (מכתב מנהלת כ"א צורף כנספח ת/3 א-1). ב- 1.7.98 קודם התובע לדרגה 12 (מכתב מנהלת כ"א צורף כנספח ת/3 א-2). 5. בתאריך 18.3.99, פנה התובע למנהלת כח אדם בנתבעת וטען כי הדרגה בה התקבל לעבודה אינה תואמת את מעמדו כמנהל מחלקה ועל כן הוא זכאי לשינוי הדרגה התחילית כך שתעמוד על 10+ תוך שיקודם לדרגה 14 ויקבל את הפרשי השכר הנובעים מכך. (המכתב צורף כנספח ת/2 א). 6. בתאריך 29.8.99, כתב היועמ"ש בעיריה דאז עו"ד יצחק ניניו למנהלת כח אדם, כי התובע זכאי לעדכון דרגתו ההתחלתית באופן רטרואקטיבי (נספח ת-3ב). 7. בתאריך 16.1.00 כתבה מנהלת כח אדם למנהל אגף מנהל וכספים בנתבעת כי הדרגות ששובץ בהן התובע היו צריכות להיות בין 10 ל-14 ועל כן היה זכאי להפרשי שכר בשיעור של כ- 45,000 ₪ (המכתב צורף כנספח ת/3 ג'). 8. לאחר שהתובע ובאי כוחו פנו לעיריה בדרישה לשלם את הפרשי השכר הנובעים מהעדכון בדרגות, קיבל התובע סך של 28,903 ₪ וסך של 49,510 ₪ (סעיף 16 לתצהיר התובע - תלושי השכר נ/6 - נ/7), כמו כן דרגת התובע עודכנה ל- 13+ החל מ- 21.1.01 (מכתב מנהלת כ"א צורף כנספח נ/18). 9. בתאריך 28.1.02 הודיע משרד הפנים לראש העיר דאז מר אלברט ארז, כי בביקורת שנערכה בעיריה נמצאו חריגות שכר בין השאר בדרגות שניתנו לעובדים. ברשימה מופיע גם התובע, אשר דרגתו היתה אז 13 - ועל פי הנחיית משרד הפנים יש להשיבו לדרגה 12 (המכתב צורף כנספח נ/5). 10. בתאריך 19.10.03 כתב מר יואל ינון ממונה פיקוח ובקרת שכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים לגזבר הנתבעת מר וולמן כי התובע צריך להשיב את הפרשי השכר ששולמו רטרואקטיבית (נספח נ/8). 11. בעקבות בקשות חוזרות של התובע ובאי כוחו לשקול מחדש את עמדת משרד הפנים, הודיע מר ינון לתובע בתאריך 21.9.05, כי על הנתבעת להפחית את דרגתו לדרגה שהיתה ב-9/98. בתאריך 9.5.05, אישר מר ינון לסגן מנהל כ"א להעמיד את חובו של התובע על החזר חודשי של 1,000 ₪. (נספחים נ/14, נ/16). 12. טענות התובע התובע טוען, כי מלכתחילה היה זכאי לדרגה שבין 10 ל-11 מאחר והתובע התקבל לעבודה עם ותק בדרגת רס"ן של 7 שנים היה זכאי לדרגה תחילית של 10+ ולא 8. גורמי העיריה ובהם היועץ המשפטי ומנהלת כח אדם הסכימו כי נפל עיוות במסלול קידום הדרגות של התובע. מכוח כללי ההסתמכות, מנועה כעת הנתבעת לחזור בה מהתשלומים שהועברו לתובע ע"ח הפרשי הדרגות. 13. ללא קשר לעמדת הממונה על השכר, אין חולק כי כל שהגיע לתובע עד 31.8.98, הוכשר מכח הסכם הקיבוצי מיום 3.3.99. על כן, גם הוכשרה ההחלטה לתת לתובע דרגה תחילית בשיעור +10 מיומו הראשון. 14. עוד טוען התובע כי הוא יצא מקופח ביחס לעובדים אחרים ואשר עבדו תחתיו, קיבלו דרוג גבוה יותר, והתשלום בגין כך הוכשר. 15. לחילופין, טוען התובע כי על סמך עדות מ"מ מנהל כח אדם בנתבעת, מר שלום אלקסלסי, התובע היה זכאי לדרגה תחילית של 9 או 9+. 16. התובע טוען, כי אין לקבל את עמדת הממונה על השכר, אשר אינה מתייחסת לנתונים העובדתיים בתיק. מה עוד שלא מדובר בראיה, שאם לא כן, היה התובע מבקש לחקור את הממונה. בנוסף טוען התובע כי בית הדין קבע שטענות הממונה לא יישמעו. 17. התובע טוען, כי תביעתו להפרשי שכר לא התישנה כאשר, הנתבעת הודתה בקיום זכותו, ושילמה לו את הפרשי השכר בפועל ביוני 2000. בין מועד זה לבין מועד הגשת התביעה לא חלפו 7 שנים. 18. טענות הנתבעת הנתבעת טוענת כי הפרשי השכר שולמו לתובע בניגוד להסכמי השכר, והם מהווים תשלומים חורגים. כל ששולם מעבר לדרגה 12 לא הוכשר מאחר וזו היתה הדרגה בה היה התובע עובר למועד הקובע בהסכם 3.3.99. כל תשלום חורג שבוצע לאחר מכן אינו כדין. הפחתת השכר נעשתה בהתאם להוראות הממונה על השכר על פי חוק יסודות התקציב התשמ"ה - 1985. גם אם היתה התחייבות של הנתבעת, היה קיים בנסיבות אלו צידוק חוקי מכוחו רשאית הנתבעת לבטל את התחייבותה. 19. הטענה בדבר זכאות לדרגה תחילית 9 או 9+ מהווה הרחבת חזית שכן לא באה במסגרת כתב התביעה. הבקשה לתיקון כתב תביעה נדחתה, מעבר לכך התביעה בגין דרגה זו התיישנה. שינוי מתח הדרגות למנהל מחלקות כך שעמד על בין 9 ל-11 נכנס לתוקף ב-1993 ולא חל על התובע שנקלט לעבודה ב-1991. מה עוד שאין בדברי עד הנתבעת כדי ליצור זכאות לתשלום דרגה שהוא מעבר למקובל ולקביעת הממונה על השכר. לבד מכך התביעה המתייחסת לדרגה 9 התיישנה, באשר הזכות שאושרה לתובע נקבעה שלא כדין. 20. הנתבעת מתנגדת לקבלת חוות דעת חשבונאית מטעם התובע בשלב הסיכומים; חוות הדעת תומכת בטענות המהוות הרחבת חזית, לא ניתנה לנתבעת הזדמנות לחקור עליה, חוות הדעת מציינת מפורשות שאין בה דבר לענין הדרגות להן זכאי התובע, וקיימת בה אי התאמה למתח הדרגות של מנהל מחלקה. 21. עמדת הממונה על השכר על פי מסלולי הקידום המשותפים להסתדרות, ומרכז השלטון המקומי, מתח הדרגות המתאים לתפקיד התובע הינו 8-11 בדרוג המנהלי. ככל שהתובע פרש בדרגת רס"ן עם ותק של 7 שנים לפחות היה זכאי לדרגה תחילית של 7+. על כן הדרגה שקיבל בשנת 1991 שהיא דרגה 8 - הינה תקינה. 22. למרות מתח הדרגות המתאים לתפקיד, שהה התובע ב- 8/98 בדרגה 12 ובחודש 11/01 שהה בדרגה 13. מכאן, שניתנה הנחייה לנתבעת להוריד את דרגת התובע ל-12 בהתאם להסכם הקיבוצי מיום 3/3/09 וכן להשיב את הפרשי השכר שקיבל בגין הפרשי הדרגה. 23. עוד טוען הממונה על השכר, כי בשנים בהן שולמו לתובע הפרשי שכר, הנתבעת היתה בגרעון גדול ובשל כך חתמה על תוכנית הבראה ולפיה כל תוספת שכר חריגה, תובא לאישור משרד הפנים. כך נעשה בכל הקשור לתשלום שכר לתובע לפי דרגה 13, אשר לא אושר ע"י משרד הפנים. 24. הכרעה טרם נבוא לגוף ההכרעה נביא מחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות החלה על הצדדים את ההוראות הרלבנטיות: "24. דירוג עובדים הרשות תקבע את דרגתו של עובד חדש על - פי תפקידו, מתוך הודעה לועד העובדים, בהתאם ללוח התשבוץ." "25. העברה לדרגה גבוהה יותר העברת עובד מדרגה לדרגה תעשה בהתחשב עם התקן, הכשרת העובד, תפקידו בעבודה בהתאם לשינוי שחל בתפקידו, בכל מקרה על ההנהלה להיועץ עם ועד העובדים." "25.1.4. סווג הרשות המקומית לצורך שכר העובדים כמו כן הוסכם בין הצדדים על קביעת 3 רמות ליישובים, עפ"י מעמד היישוב ומספר התושבים, וזאת עבור אותם התפקידים הקשורים לסיווג הרשות כדלקמן: א. רמה א' - ערים ועיריות מעל 100,001 תושבים ב. רמה ב' - ערים ועיריות עד 100,000 תושבים ג. רמה ג' - מועצות מקומיות.". "86. התפקיד/ העיסוק: מנהל מחלקה - רשות מקומית רמה ב' מתח דרגות: 9 עד 11 דרגה תחילית: 9 דרגת שיא: 11 דרגה אישית 11+ שהות של שנתיים בדרגה תחילית 9. המעבר לדרגה 10 בתום שהות של שנתיים. המעבר מדרגה 10 לדרגה 11 בתום שהות של שנתיים. המעבר לדרגה אישית 11+ בתום שהות של 3 שנים." "26.3 ההקבלה בין הדרגות בצה"ל, במשטרה או בשירות בתי הסוהר, לבין דרגות השכר ברשויות המקומיות א. בהתאם למוסכם בין מחלקת הפרישה בצה"ל לבין מרכז השלטון המקומי והסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים, הוחלט להתאים החל מה-1/9/91 את דרגות פורשי צבא הקבע המועסקים ברשויות המקומיות ושהתקבלו לעבודה מיד לאחר גמר שרותם הצבאי לדרגותיהם בצה"ל. ב. בהתאם למוסכם בין מרכז השלטון המקומי והסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים, הוחלט להרחיב ולהחיל החל מ- 1/6/1994 את התאמת הדרגות של הפורשים משירות בצבא הקבע בצה"ל, גם לגבי הפורשים משירות במשטרת ישראל או בשרות בתי הסוהר (השב"ס), שהתקבלו לעבודה מיד לאחר גמר שרותם לדרגותיהם הצבאיות המשטרתיות או של השב"ס. הסדר זה הינו בנוסף להסכם מסלולי הקידום החתום בין שני המרכזים, ובמידה וקיימת סתירה בין השניים קובעת הדרגה הגבוהה יותר. הסדר כנ"ל קיים בשירות המדינה. להלן טבלאת ההקבלה של הדרגות שבתוקף מ- 1.6.1994: ג. מובהר כי הביטוי "מיד" כאמור בסעיפים א-ב לעיל פרושו: "בתוך 12 חודשים מיום פרישתו מצה"ל, ממשטרת ישראל או משירות בתי הסוהר. הקבלה בין דרגות פורשי צה"ל, משטרת ישראל, שרות בתי הסוהר לדרגת השכר ברשויות המקומיות: דרגת הפורש מצבא הקבע, ממשטרת ישראל ומשרות בתי הסוהר והעובר לעבוד בשות המקומית תקבע על-פי דרגתו הצבאית המשטרתית או בשב"ס ומספר שנות הותק בדרגתו. הדרגה בצה"ל דירוג מינהלי דירוג מח"ר מהנדסים דירוג הנדסאים וטכנאים דירוג משפטנים משפטנים רב סרן (משנה (9) 7+ 40+ 40 א2 רב סרן (משנה (7) 7+ 40+ 39+ א2 רב סרן (משנה (5) 7 40 39 א2 25. לבקשת בית הדין, מסרה הנתבעת את מסלול הקידום שחל על התובע במועד קליטתו - דהיינו ב-1991. בהתאם להודעה בנושא מסלולי קידום בדרוג האחיד שפורסמה ביום 14.9.84, ואשר חלה עד הסכמי השכר שנכרתו לגבי השנים 90-93, מנהל מחלקה ברשות מקומית - ברמה ב' יהנה ממתח הדרגות שבין יט 1 ל-כ' (נספח א להודעת הנתבעת מיום 21.4.09). בהתאם לטבלת ההמרה בין הדרוג באותיות לדרוג המנהלי האחיד במספרים - דרגה יט1 שוות ערך לדרגה 7. (נספח ב' להודעה) ואילו דרגה כ' הינה +9. 26. יישום ההוראות על המקרה שבפנינו תוך לקיחת דרגתו הצבאית של התובע בחשבון, מלמד, כי מתח הדרגות של התפקיד אותו מילא התובע - כמנהל המחלקה לאיכות הסביבה הוא 7 עד 9+. הדרגה המכסימלית שיכול היה התובע להגיע אליה הוא 9+ לפי המסלול הבא: 8/91 7 8/93 - +7 8/95 - 8 8/98 - +8 8/99 - 9 בפועל, התובע התקדם באופן הבא: 8/91 - 8 9/94 - 10 7/96 - 11 7/98 - 12 לאחר שמנהל כח אדם בעיריה והיועץ המשפטי מצאו שהקידום לא נעשה כראוי קודם התובע באופן רטרואקטיבי ובגין כך קיבל הפרשי שכר כעולה ממכתב מנהלת כח אדם (ת/3ג): 8/91 - 11+10 9/94 - 13/+12 7/96 - 14/+13 8/98 - 15/+14 27. גם אם היינו משנים את הדרוג בהתאם לתיקון במתח הדרגות שנעשה ב-1993 ומעלים את התובע לדרגה 9 שהיא הדרגה התחילית יש לזכור שבפועל ב-94 התובע קודם לדרגה 10. שעה שרק לאחר כשנתיים בדרגה 9 היה יכול להגיע ב-95 ל- +9, וב-97 ל-10. 28. הדרוג שניתן לתובע ע"י מנהלת כח אדם הוא הדרוג לו עותר התובע בכתב התביעה ואותו לא נוכל לקבל, באשר הוא נוגד את מסלולי הקידום שהיו מקובלים באותה עת וכן מנוגד להסדרים שעיגנו חריגות שכר ב-1999 כמפורט להלן. הרשויות המקומיות הן "גוף מתוקצב" או "גוף נתמך" כמשמעו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985. בקשר לכך קובע סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב: "29. שינויים בשכר ובתנאי שירות (א) גוף מתקצב או גוף נתמך לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר... (ב) על אף האמור בכל דין, כל הסכם או הסדר בטל במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א). (ג) - (ד)...". במקרה שלפנינו, הסדרי הקידום הנהוגים בחוקת העבודה לגבי מנהלי מחלקות תואמים את ההסדרים הנוהגים במדינה. מכאן, שכל הסדר החורג מכך הקובע מתח דרגות שונה מזה הקבוע בחוקת העבודה - צריך לקבל אישור שר האוצר וככל שלא קיבל את אישורו הוא בטל. 29. יחד עם זאת, הסכם 3.3.99, נתן הכשר להסדרים חריגים ברשויות המקומיות ככל שמדובר ב"הסכמים מקומיים" שנעשו לפני התאריך הקובע שהוא 31.8.98 ויושמו בפועל. (סעיף 4.1 לאותו הסכם). במקרה שלפנינו, התובע קיבל דרגה 12 לפני התאריך הקובע - דהיינו ב- 7/98 ועל כן זכאי היה לדרגה זו כדרגה הקובעת. בשל כך אישר משרד הפנים את החזרת התובע לדרגה 12 במקום לדרגה 11 או 11+. העובדה שב- 8/99 וב- 1/00 כתבו נציגי הנתבעת כי התובע זכאי לדרגות גבוהות יותר אינו תופס מאחר ובאו לאחר המועד הקובע. 30. על כן, טענותיו של התובע בכל הקשור לדרגות שהן מעבר ל-12 - דינן להידחות. 31. טענה אחרת של התובע עניינה - אפלייה לעומת עובדים אחרים שהתקבלו וקודמו לדרגות גבוהות יותר בתפקידים זוטרים ממנו. אין בידינו לקבל טענה זוו שכן, גם אם קיימים עובדים אחרים אשר אינם זכאים לדרוג בו הם נמצאים, אין זה משנה מנכונות ההחלטה בעניין התובע. כך גם אין זה משליך על החלטת הממונה על השכר בעניין התובע, שכן לכל היותר יש מקום לשאול מדוע לא נערכה אכיפה שוויונית, אך לא להנות מכך את התובע. 32. אף את טענת ההסתמכות אנו דוחים, כאשר מדובר בבעלי תפקידים בנתבעת כמו מנהלת כח אדם, יועץ משפטי שפעלו שלא כדין, ללא סמכות, וללא אישור שר האוצר, אין התובע יכול להסתמך על כך. 33. מכאן, שכדין נדרש התובע להשיב לנתבעת את שקיבל על חשבון הפרשי הדרגה. 34. סוף דבר התביעה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום כ"ח בניסן, תשס"ט (22 באפריל 2009) בהעדר הצדדים. אילן סופר - שופט חריגות שכררשויות מקומיות